newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

לא, ישראל לא נותנת חשמל חינם לעזה

למרות שזו אגדה מקומית אהודה, לרצועת עזה אין שום חוב לחברת החשמל

מאת:

כותב אורח: איתמר שאלתיאל

רועי עידן כתב שלשום (שני) בטור ב-NRG שישראל מעבירה חשמל בחינם לחמאס. זו אפילו לא היתה הטענה המרכזית שלו, רק דוגמה נוספת למה שהוא תופס כדמי החסות שישראל משלמת לשכנותיה כדי להתקיים במרחב. הטענה הזו לא נדירה. היא מופיעה בעצומות וקשקושי פייסבוק, בסרטונים של מלך הימין המקורי, חיים בן פסח, בטוקבקים ומאמרים, ונאמרת במפורש גם מפי אנשים שאמורים להכיר את הנושא יותר, כמו יו"ר חברת החשמל, אלוף (מיל') רון טל.

אז קודם כל זה הבל מוחלט. ישראל מוכרת לפלסטינים חשמל, לא נותנת, לא מוסרת ולא מחלקת בחינם. ובניגוד למצב בגדה המערבית, שם אכן הצטבר חוב לחברת החשמל, התשלום על החשמל של הרצועה מקוזז מידית מכספי המסים שישראל אוספת עבור הרשות.

במלים אחרות, אין לעזה חוב כלפי חברת החשמל. לא קיים. נאדה. נישט. כתבה את זה בזמנו עמירה הס, אבל ארגון גישה, שבו אני עובד, בדק את זה גם מול משרד האוצר הפלסטיני ברמאללה. שם סיפרו שגביית חוב החשמל של עזה נעשית ללא כל תיאום עם הרשות. רק מיידעים אותם.

לרשות הפלסטינית יש אמנם חוב תופח כלפי חברת החשמל הישראלית, אבל גודלו הוא שבריר מסך החובות של חברת החשמל עצמה, שלדברי מבקר המדינה עמדו על כ-71 מיליארד שקלים בדצמבר 2014, ושעיקרו נובע מהתנהלות חברת החשמל עצמה ולא ממצבה הכלכלי הרעוע של הרשות הפלסטינית.

אפשר להבין מדוע יו"ר חברת החשמל מעדיף שידברו על החובות הפלסטינים ולא על החובות שלו, אבל עדיין מתמיה לגלות איך אנשים מאמינים שהמדינה שלהם, שמעדיפה לוותר על העלות הכרוכה בהעלאתם של אלפי בני פלשמורה, מעניקה חשמל בחינם לפלסטינים (ובקרוב גם גז, טוען רועי עידן). רצועת עזה מעמידה בפני ישראל קשיים אמיתיים, קונקרטיים מאוד, ביטחוניים ולוגיסטיים וכלכליים. לתאר את המדיניות הישראלית כסיפור אגדה מתקרבן לא עוזר לאף אחד, בטח שלא לישראלים.

איתמר שאלתיאל הוא רכז מדיה חדשה בארגון "גישה – מרכז לשמירה על הזכות לנוע". מאמר זה מייצג את דעתו של הכותב בלבד.

> בעקבות הפיגועים: נתניהו מודה שאין לו פתרון לאלימות

עמודי חשמל של חברת החשמל בדרום הארץ (אילוסטרציה: David King CC BY-NC-ND 2.0)

עמודי חשמל של חברת החשמל בדרום הארץ (אילוסטרציה: David King CC BY-NC-ND 2.0)

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
פרופ' רפאל גרינברג (צילום: אורן זיו)

"אנחנו אמורים להיות גאים ולבנות עתיד חדש, והעתיקות שלנו מורידות אותנו כל הזמן". פרופ' רפאל (רפי) גרינברג (צילום: אורן זיו)

"האסונות שלנו נחגגים בארכיאולוגיה. אנחנו ממש קבלני חורבן"

ספרם החדש של הארכיאולוגים רפי גרינברג ויאניס חמילקיס עוסק בשימוש הדומה שנעשה בארכיאולוגיה קולוניאלית בישראל וביוון לצורך ביסוס הזהות המערבית ומחיקת שכבות היסטוריות "עודפות" בדרך אל העבר המכונן. אבל הארץ שלנו, מזכיר גרינברג, אינה לבנה. ראיון

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf