זמן הסוסים הלבנים: האיליאדה הפלסטינית רואה אור בעברית
הרומן של אבראהים נצראללה, אחד הסופרים הערבים החשובים הפועלים בעולם, מתאר את קורותיהם של שלושה דורות בני משפחה פלסטינית אחת ושל כפר שהיה ואיננו. ביום שני יושק הספר באירוע בנווה שלום-וואחת אלסלאם
המשורר, הסופר והאינטלקטואל הפלסטיני אבראהים נצראללה נולד בעמאן, ירדן, במחנה הפליטים אלוויחדאת, בשנת 1954. בעשורים האחרונים הוא היה לאחד השמות הבולטים בשמי הספרות וההגות הערבית וזכה בפרסים רבים. בין היתר הוא זכה בשנה שעברה בפרס בּוּקר הערבי, הפרס החשוב ביותר הניתן בתחום, על ספרו "מלחמת הכלב השנייה" (רומן בדיוני ומציאותי גם יחד העוסק בהשלכות העלייה לשלטון של קבוצה המזוהה עם דאעש במדינה ששמה לא מצוין); בשנת 2016 הוא זכה בפרס כּתארא על ספרו "רוחות קילימנג'רו" (המלווה מסע של שני ילדים פלסטינים קטועי רגליים לפסגת הר הקילימנג'רו); ובעשור האחרון זכה בעוד פרסים רבים, על קובצי שירה, ספרי ילדים, תערוכות שהעלה ופרויקטים ספרותיים בהם לקח חלק.
הרומן שפורסם בעברית לפני כחודשיים, "זמן הסוסים הלבנים" (מתרגמת: ברוריה הורביץ; עורכת תרגום: דימה דראושה) ראה אור בסדרת מכתוב مكتوب, אשר בה אני משמש כעורך משנה ביחד עם איאד ברגותי. העורך הראשי הוא פרופ' יהודה שנהב-שהרבני שייסד יחד עם הסופר המנוח סלמאן נאטור את חוג המתרגמים, שמקבץ כיום למעלה ממאה חברים וחברות ערבים ויהודים, ולאחריו את סדרת הספרים מכתוב. הסדרה מוקדשת לתרגום ספרות ערבית לעברית והיא מקדמת מודל דו-לשוני ודו-לאומי, תוך יצירה של צוותי תרגום בכל פרויקט ופרויקט. עד כה פורסמו בסדרה שמונה ספרים ועוד 12 ספרים נוספים נמצאים בעבודה.
טרגדיה של אומה שלמה
"זמן הסוסים הלבנים" הוא הרומן ההיסטורי הבולט והחשוב ביותר של נצראללה. הוא משתרע על פני למעלה משישה עשורים, משלהי התקופה העות'מאנית בארץ, דרך המנדט הבריטי, ועד המאבק הציוני-פלסטיני, הנכבה והעקירה. כפי שנכתב על הספר באנגלית, "הרי שהוא מציע, דרך סיפורה של משפחה אחת, את סיפורו של כפר וסיפורה של ארץ, שגורלם נקבע על ידי כוח קולוניאלי אחד המחליף כוח קולוניאלי אחר". הכפר אלהאדיה (בערבית: השקטה, הרגועה) נטווה על ידי נצראללה כדי לספר סיפור שהוא גדול יותר מסיפורו של כפר ספציפי. המשוררת והסופרת הפלסטינית סלמא אלג'יוסי, כתבה על הספר כי הוא מהווה את "האיליאדה הפלסטינית", והיא משווה בכך בין הרומן הפלסטיני עב-הכרס של נצראללה ליצירות האפיות של התרבות היוונית המיוחסות להומרוס.
ההצלחה הגדולה של "זמן הסוסים הלבנים" הביאה לכך שהוחלט לעבד את הספר לסדרת טלוויזיה, פרויקט שנקטע במהלכו. בריאיון שנתן נצראללה לאלג'זירה בשנת 2010 הוא טען שלחץ אמריקאי שהופעל על חברת ההפקה – בהובלתה של מזכירת המדינה האמריקאית דאז הילרי קלינטון – הוביל לכך שצילומי הסדרה יוקפאו. זאת, לדבריו, מחשש שהסדרה תעורר ביקורת עזה נגד הציונות ונגד ישראל לצד הזדהות עמוקה עם הפלסטינים.
הספר זכה לביקורות נלהבות, בערבית ובאנגלית. בין היתר, הסופרת הפלסטינית סוזאן אבו אלהווא כתבה כי "קראתי בספר הזה את סיפור חיי. את סיפור חייהם של כל הפלסטינים. ידעתי מה עומד לקרות, ובדרכים המשונות שבהן ספרות נוגעת בלב, רציתי להזהיר את הדמויות מפני העתיד לבוא". כך גם עלה מנימוקי צוות השופטים של פרס בּוקר הערבי (2009) בשנה בה זכה הספר להיכלל ברשימה הקצרה של הספרים שנבחרו לשלב הסופי: "דרך סיפורם של כמה בני משפחה, מספר נצראללה את הטרגדיה של אומה שלמה בנסיבות היסטוריות משתנות, מהשלטון העות'מאני, דרך המנדט הבריטי ועד הנכבה והשלכותיה… [חשיבותו הספרותית של הרומן] היא בכך שהוא מהווה המשך של ז'אנר שפותח בערבית ע"י נג'יב מחפוז ב"טרילוגיה הקאהירית" המפורסמת שלו….".
ברשימתה של ברוריה הורביץ על הספר, היא ציינה כי כל מאורעות הספר מבוססים על עדויות חיות של אנשים שחיו בארץ באותה תקופה, שחוו ישירות את האירועים ושנעקרו מבתיהם. היא ציינה את הדרך בה נטווים סיפורים אישיים בתוך סיפור המסגרת. לדבריה, "בתוך הסיפורים משתלבים יחסי אהבה ושנאה ('אהבתו העזה של ח'אלד לכלתו הייתה לשיחת היום בקרב תושבי אלהאדיה. הדבר לא נשא חן בעיני הגברים, אך הנשים התלחשו ביניהן ואמרו: ככה הגברים צריכים להיות, אחרת מה הם שווים?'), יחסי חברוּת וכבוד ומרות ודיכוי, יחסי הורים וילדיהם, יחסים בין אחים, בין סוסים לבעליהם, בין תושבים לשכניהם ובין הטבע לאדם…". כל אלה, כוללים תיאורים אנושיים, מרגשים, נוגעים ללב ולעתים קשים וכואבים עד מאוד:
"באותו לילה התעוררו תושבי אלהאדיה מהאש שבערה בשדות החיטה והפכה את חשכת הלילה לאור יום. היה זה מחזה שלא ראו אכזרי ממנו… באור השריפה הגדולה נראתה הקולוניה עירומה לגמרי, ולראשונה הצליחו תושבי הכפר לראות מרחוק צללי אנשים נעים ממקום למקום בין הבתים הטרומיים וקרוב לגדר התיל. עם שוך הרוחות התפשטה האש באיטיות, וחשכת הלילה בלעה את הדמעות שהציפו את עיני האנשים" (עמ' 274, בתרגום לעברית).
נצראללה בעברית
שאלת התרגומים מערבית לעברית הינה מורכבת הרבה יותר מתרגומים משפות אחרות. נצראללה עצמו התייחס לסוגיית תרגום הרומן לעברית במאמר דעה שכתב בעיתון אלקודס אלערבי. הוא ציין את התנאים שלדבריו מאפשרים תרגום ספרות ערבית לעברית, ובין היתר וידוא כי הדבר לא נעשה מתוך כוונת רווח או דרך חוזה ישיר עם גופים ישראליים-ציוניים. על תרגום יצירתו לעברית, הוא ציין כי בעבר תורגמה נובלה שלו שלא בידיעתו, ואילו לגבי האישור לתרגום הרומן הראשון שלו לעברית הרי שהוא ניתן לחברים פלסטינים עליהם הוא סמך את ידיו:
"סיפרתי לצעירים שפגשתי במחנה הפליטים מאר אליאס בלבנון כי ספרי ערבות הקדחת כבר תורגם לעברית בעבר, בלא ידיעתי, לפני חמש-עשרה שנה בערך. הוא יצא לאור בכרך אחד עם הרומן של ע'סאן כנפאני, השב לחיפה (שבתרגום לעברית נקרא השיבה לחיפה) ועם הרומן של ג'ברא אבראהים ג'ברא, החדרים האחרים. סיפרתי שהרומן שלי, זמן הסוסים הלבנים, ראה אור לאחרונה בעברית, אולם זאת בעקבות המאמצים המסורים של הסופר הפלסטיני סלמאן נאטור עליו השלום, שסבר כי חשוב במיוחד לתרגם את הרומן הזה, אשר מגולל את סיפורנו. לאחר לכתו המשיכה את עבודתו החברה היקרה ד"ר ראויה בורבארה, ועמה גם סופרים וכותבים נפלאים אחרים מבני העם הפלסטיני…".
זוהי, אם כן, זכות גדולה לחברות ולחברים ב"מכתוב مكتوب" לפרסם רומן של אחד מהיוצרים הערבים והפלסטינים החשובים הפועלים כיום. ביום שני, 25.3, בשעה 18:30, תתקיים השקה של הספר, במרכז הרוחני בוואחת אלסלאם / נווה שלום. פרטים נוספים ניתן למצוא בהזמנה.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן