newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

עמותת מתנחלים מנסה לבטל את טקס יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני

ועד מתיישבי השומרון מנסה למנוע את כניסתן של משפחות שכולות פלסטיניות לישראל לצורך טקס יום הזיכרון המשותף, ואף דרש לאסור את הטקס בחוק. משתתף מבית לחם: רק דרך שיתוף פעולה נוכל לגשר על הפערים

מאת:
השאירו תגובה
א א א

ועד מתיישבי השומרון מנסה למנוע את קיום טקס יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני המשותף. הוועד פנה הבוקר (ראשון) לשר הביטחון בדרישה שיימנע את כניסתם של המשתתפים הפלסטינים בטקס, המשותף לארגון "לוחמים לשלום" ול"פורום המשפחות השכולות", שצפוי להתקיים בשלישי בערב בגני התערוכה זו השנה העשירית, בנוכחות אלפי צופים יהודים וערבים, שרבים מהם – משני הצדדים – איבדו את יקיריהם בסכסוך.

בפנייתם לשר הביטחון מתייחסים בוועד (כן, זה אותו ועד שרק לאחרונה יצר סרטון אנטישמי נגד עמותות השמאל) לפלסטינים בטקס בתור "משפחות הרוצחים", וקוראים לקדם חקיקה שתמנע קיומם של טקסים ממין זה. בידיעה לא חתומה באתר "מעריב", שנראית כאילו הועתקה מילה במילה ללא כל ביקורת מהודעה לתקשורת של הוועד, מוצגים המשתתפים הפלסטינים כבני משפחות של "מחבלים" ו"מפגעי טרור". לא פחות.

עם זאת, מספיק מבט אחד על רשימת הדוברים בטקס כדי לראות שזה אינו המצב. לצד בני משפחות שכולות ישראליות אמורים לדבר על הבמה מאזן פרג' ממחנה הפליטים דהיישה, שאביו נורה למוות על ידי חיילים בזמן שחזר מעבודתו, ויסמין אישתאיה מהכפר סאלם, עיוורת מלידה, שאביה נרצח על ידי מתנחל. מילא ועד המתנחלים, אבל מדהים באיזה קלות במעריב ממהרים לכנות את האנשים האלה בכינויי גנאי דיבתיים.

ממשרד הביטחון טרם נמסרה תגובה לפניית שיחה מקומית לגבי אישורי הכניסה למשתתפים הפלסטינים בטקס. עם זאת שווה לציין שלפני שנתיים פנייה דומה לזו של הוועד לשר הביטחון הובילה לכך שכל 200 בקשות הכניסה של פלסטינים לטקס סורבו, ורק לאחר איום בעתירה לבג"ץ ולחצים מצד מספר חברי כנסת הותרה כניסתם של ארבעים משתתפים בלבד.

בתנועת "לוחמים לשלום" מסרו בתגובה למכתב ועד מתיישבי השומרון כי:

בטקס אנו מכבדים את זכרון הנופלים וכואבים את כאב של המשפחות. הכאב הזה אינו זר לנו. רבים מאתנו שירתו בתפקידים קרביים, חלקנו איבדנו קרובי משפחה וחברים. אולם עלינו לזכור ולהזכיר שמלחמה אינה גזירת גורל אלא בחירה אנושית. דווקא ביום הקשה הזה אנחנו קוראים לשני הצדדים להכיר בכאב ובתקווה של אלה החיים מעברה השני של הגדר ולנסות למנוע את המלחמה הבאה. כך, אולי, ביום הזיכרון של השנה הבאה לא נצטרך למנות קורבנות נוספים.

> אלפי אזרחים בעזה יוצאים במחאה: "בלתי אפשרי לחיות כאן"

טקס יום הזיכרון המשותף, 2014 (צילום: דן חיימוביץ')

טקס יום הזיכרון המשותף, 2014 (צילום: דן חיימוביץ')

הביקורת על הטקס מגיעה לא רק מצד המתנחלים, אלא גם מהצד הפלסטיני (ושנה שעברה – גם מצד לילך בן דוד, באתר זה ממש). "יש לי חברים פלסטינים שכועסים ולא מבינים למה אני תומך באירוע כזה, אבל אני לא מפחד", אומר אחמד סלאח מבית לחם, פעיל בלוחמים לשלום. "אני מאמין שרק דרך כך שהרבה אנשים ישתתפו בפעילות שלנו נוכל לגשר על הפערים בין העמים, והטקס הוא דרך לשכנע כמה שיותר אנשים לקחת חלק".

"האירוע הזה מראה שניתן להכיר את האויבים שלך ולשתף איתם פעולה, שיש עוד מה לעשות כדי לגדל במקום הזה ילדים בדרך שהיא אפשרית", אומרת מיכל הוכברג, רכזת קבוצת תל אביב-שכם בתנועה. "כולנו לקחנו חלק במעגל האלימות. בפעילות אנחנו מראים לאנשים את הצד השני דרך הסיפור האישי שלנו, והטרנספורמציה שעברנו".

בנוסף לנואמים בטקס, שפרטים עליו ניתן למצוא כאן, תשודר בגני התערוכה הודעה מיוחדת שהקליט חתן פרס נובל לשלום, הארכיבישוף דזמונד טוטו, ובה הוא מברך את מארגני האירוע. ב"לוחמים לשלום" מציינים שהם עדיין זקוקים לסיוע כספי במימון טקס הזיכרון, ויודו לתרומות כאן.

"לוחמים לשלום" היא תנועה שמורכבת מישראלים ששירתו בצבא ומפלסטינים שהיו מעורבים במעגל האלימות, שבחרו כולם לנטוש את דרך האלימות לטובת הידברות וסיום הכיבוש ביחד. יחד איתה מארגנים את הכנס אנשי "פורום המשפחות השכולות", התארגנות משותפת ליותר מ-600 משפחות של ישראלים ופלסטינים שאיבדו קרובי משפחה במסגרת הסכסוך, ושבוחרים בדרך הפיוס. אלה האנשים מהם וועד מתיישבי השומרון מנסה למנוע להפגש, לזכור ולהתאבל ביחד. אפשר רק לקוות שייכשל.

הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+

> דעה: הטקס היהודי-פלסטיני המשותף הוא נורמליזציה דרך הזיכרון

> תגובה: במוות ובזיכרון אפשר לדבר על שיוויון

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, ומפכ"ל המשטרה, רוני אלשייך, בטקס פתיחת תחנת המשטרה בכפר כנא, ב-21 בנובמבר 2017 (צילום: קובי גדעון / לע"מ)

תחקיר: תחנות המשטרה ביישובים הערביים לא מפחיתות את מקרי הרצח

לנוכח הפשיעה הגואה בחברה הערבית, החליטה המשטרה לפתוח תחנות בשורת יישובים ערביים. אלא שהנתונים מציגים תמונה קשה: ברוב היישובים הללו מספר מקרי הרצח לא ירד, ולעתים אף עלה, במקביל לעלייה הכללית. "אין לנו אמון במשטרה, וגם להם אין אמון בנו. הם מתייחסים אלינו כסכנה ביטחונית. העיקר שלא ייפגעו יהודים"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf