newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הצבא טען שהגן על הכביש, אבל עלי נורה למוות הרחק ממנו

כהסבר לירי שהרג את עלי אבו עליא בן ה-15 מכפר אל-מוע'ייר, בצבא אמרו שצעירים ניסו לגלגל סלעים על כביש אלון. אולם סיור במקום מעלה שאבו עליא נורה הרחק מהכביש, והסרטון המתעד דרדור אבנים צולם במקום אחר

מאת:

ביום שישי לפני שבוע וחצי חיילים ירו והרגו את עלי אבו עליא בן ה-15 בכפר אל-מוע'ייר בגדה המערבית. בדובר צה"ל הדגישו לאחר האירוע כי פלסטינים "ניסו לגלגל סלעים גדולים וצמיגים בוערים מהרכסים השולטים אל עבר ציר 'אלון', תוך סיכון חיי הנוסעים בציר".

בנקודה שבה עלי אבו עליא נורה למוות מתנוסס דגל פלסטין. באסם ואחמד, אחיו וחברו של עלי, ליד מקום הירי באל-מוע'ייר (צילום: אורן זיו)

בנקודה שבה עלי אבו עליא נורה למוות מתנוסס דגל פלסטין. באסם ואחמד, אחיו וחברו של עלי, ליד מקום הירי באל-מוע'ייר (צילום: אורן זיו)

אולם מעדויות של שלושה צעירים פלסטינים, שעמדו ביום שישי סמוך לאבו עליא ושוחחו עם "שׁיחה מקומית", עולה כי חיילים ירו באבו עליא הרחק מכביש אלון. מהמקום שבו נורה לא ניתן ליידות אבנים שיגיעו לכביש אלון או יסכנו את הנוסעים עליו.

בשני קטעי וידאו שפורסמו לאחר האירוע בתקשורת הפלסטינית והישראלית, אכן אפשר לראות דרדור של סלעים, כפי שצוין בהודעת הצבא. לגבי הווידאו שפורסם ב"כאן 11" אמרו בצבא ל"שׁיחה מקומית" כי אינם יודעים היכן הוא צולם בדיוק. השאלה היכן התרחש דרדור האבנים המתועד בסרטון חשובה, מכיוון שהצבא עושה שימוש באירוע כדי להצדיק את הירי באבו עליא.

אולם בארגון "בצלם", שערך בדיקה עצמאית של אירוע הירי, טוענים שהסרטון של דרדור האבנים כלל לא צולם באל-מוע'ייר. גם מפגינים שנכחו בהפגנה המרכזית ליד אל-מוע'ייר באותו היום טוענים כי דרדור אבנים לא התרחש שם, אלא בכפר מאליכ. המרחק בין כפר מאליכ ובין אל-מוע'ייר, שם נורה אבו עליא למוות, הוא חמישה ק"מ.

כדי להבין את השתלשלות האירועים ביום שישי האחרון, צריך לחזור חודש אחורה. כפי שדיווחנו ב"שיחה מקומית", מפגינים פלסטינים וישראלים מוחים בחודש האחרון נגד מאחז לא מורשה שהוקם מזרחית לכביש אלון. הפגנות נגד המאחז התקיימו גם בשנה שעברה, אך חודשו לאחרונה לאחר שהמאחז עבר למקום חדש.

כבר בהפגנה ב-20 בנובמבר השנה, חסם הצבא את היציאה מכפר מאליכ לכיוון כביש אלון, כדי למנוע מהמפגינים להתקרב לכביש ולכיוון המאחז, שנמצא יותר מארבעה ק"מ ממקום ההפגנה.

בגלל החסימות, ההפגנה עברה  לאזור תחנת שאיבה בעין סמיה, כמאה מטר מהכביש. במקביל, מאז השבוע הראשון של המחאה, חוסם הצבא גם את הכניסה והיציאה מהכפר אל-מועייר לכביש אלון כדי למנוע מהתושבים בו להצטרף למחאה, וכדי למנוע מהמפגינים מכפרים אחרים להגיע משם לכיוון המאחז.

על פי עדויות של שלושה נערים שהיו עדים לאירועים ביום שישי שעבר, סביב השעה תשע בבוקר נכנס כוח צבאי רגלית לתוך שטח הכפר, בזמן שחיילים אחרים חסמו את היציאה ממנו. עם כניסת החיילים, החלו עימותים על שתי גבעות בפאתי הכפר. חיילים השליכו רימוני הלם וירו גז מדמיע וכדורי מתכת מצופים גומי לעבר עשרות נערים שיידו אבנים לעברם.

"הם יורים כדי לפגוע במישהו וכדי שהצעירים יפחדו לצאת להפגין", סיכם באסם, "אבל זה לא עובד"

"על הגבעה עמדו שמונה חיילים ואז הצטרפו אליהם עוד שלושה או ארבעה, והם התקדמו לעבר הכפר", סיפר באסם, בן 17, אחיו של עלי אבו עליא, כששוחחנו אתו ביום שישי האחרון, בדיוק שבוע אחרי שאחיו נורה למוות. "הם היו חיילים לא מג"ב. את מג"ב שולחים להפגנה עצמה, לשלושה מהם היו רובי צלפים". הכוונה ככל הנראה לרובים לירי כדורי "טוטו", הכדור שממנו נהרג אבו עליא.

סביב שעות הבוקר המאוחרות, בין השעה עשר לאחת עשרה, הגיעו החיילים לשביל עפר לבן המוביל לשכונה בפאתי הכפר, במרחק כמאתיים מטר משם. מהשביל כלל לא ניתן לראות את כביש אלון, ובוודאי שאי אפשר לזרוק ממנו אבנים לעבר כביש אלון. "חייל אחד נשכב על הקרקע עם רובה הצלפים, ומעליו עמד קצין שהורה לו לאן לירות", העיד באסם.

באסם ושני עדים נוספים שנכחו באירוע מספרים כי החיילים התאספו על שביל העפר הלבן המוביל מהגבעות לקבוצת בתים הראשונה של הכפר. "כמה מהם צילמו, והיה להם רחפן שצילם מלמעלה", מספר אחמד, בן 17, חברו של אבו עליא שנורה למוות.

העדים סיפרו שקבוצה קטנה של נערים התחבאה משני צדי השביל, מאחורי עצי זית ומאחורי תלולית עפר. לפי העדויות, חלק מהחיילים ירו גז מדמיע, בעוד חיילים אחרים מתחבאים בתקווה לעצור את מיידי האבנים.

הלוויתו הילד הפלסטיני עלי אבו עליא בכפר אל מוע'ייר שבגדה המערבית (צילום: אורן זיו)

הלווייתו של עלי אבו עליא באל-מוע'ייר (צילום: אורן זיו)

במקום שבו שכב הצלף שירה באבו עליא עדיין ניתן למצוא תרמילי כדורים. לפי מדידה שערכו התושבים, בין הנקודה שבה שכב הצלף למקום שבו נפצע אבו עליא מפרידים 156 מטר. במקום שבו נפגע אבו עליא, מתנוסס כעת דגל פלסטין לצד דגל תנועת פת"ח. גם לפי החישובים שערך ארגון בצלם, המרחק בין החייל היורה לבין אבו עליא היה כ-150 מטר.

"עלי עמד לידי, רחוק מאוד מהחיילים, ופתאום ראינו שהוא נפצע", שיחזר אחמד. "הוא החזיק את הבטן שלו. לא ירד לו דם, אז חשבנו שזה גומי או לא פציעה רצינית. מצאנו מכונית שלקחה אותו למרפאה בתורמוסעיא".

המקום שבו עמד אבו עליא בזמן שנורה נמצא רק כמה עשרות מטרים מבתי הכפר. מהנקודה שבה נורה כלל לא ניתן לראות את כביש אלון, שהחיילים הגנו עליו לכאורה, לפי הודעת דובר צה"ל.

"הוא עוד דיבר", מספר אחיו באסם על הרגעים שלאחר הירי, "אחרי זה הוא איבד את ההכרה".

"זה היה יום ההולדת שלו", מוסיף אחמד בעודו עומד במקום שבו חברו נורה. "הוא לא רצה להתעכב הרבה, אמר שהוא רוצה לחזור למשפחה שלו. לפני שהוא נורה, הוא התפלל, ואז אמר: תיכף נלך". ויסאם, אחיהם של עלי ובאסם, נפטר בגיל תשע מסרטן לפני עשר שנים, גם הוא בדיוק ביום הולדתו.

לפי באסם, אחרי הירי באחיו, החיילים המשיכו לירות גז מדמיע ועזבו חצי שעה מאוחר יותר. לדבריו, רבים מהנערים התחבאו עוד דקות ארוכות אחרי הירי מחשש שייפגעו.

עות'מאן, בן 17, נער נוסף שהיה במקום, סיפר שהם שמעו את הירייה, "אבל לא הבנו מה קרה. יותר קרוב לחיילים עמדו ילדים, אבל הם התחבאו בצדי השביל כי הם ראו שיש צלף. הם הציצו, זרקו אבנים וחזרו".

עות'מאן לא שולל את האפשרות שהצלף ניסה לפגוע בצעיר אחר, שעמד יותר קרוב לחיילים מאבו עליא וחבריו, אבל זז ברגע האחרון. שני העדים האחרים טוענים כי איש לא עמד ביניהם לבין הצלף. "הנערים שהיו קרובים יותר לחיילים פחדו לעמוד על השביל כי ראו שיש צלף", אומר אחמד. שלושתם מציינים כי בזמן שנפגע, עלי כלל לא השתתף בעימותים.

"הם יורים כדי לפגוע במישהו וכדי שהצעירים יפחדו לצאת להפגין", סיכם באסם, "אבל זה לא עובד".

מדובר צה"ל נמסר: "במהלך הפרות סדר אלימות שהתקיימו ביום שישי סמוך לכפר אל-מוע'ייר ולכפר מאלכ שבמרחב חטמ"ר בנימין, יידו עשרות מפרי סדר אבנים לעבר כוחות צה"ל ומג"ב. הם אף ניסו לגלגל סלעים גדולים וצמיגים בוערים מהרכסים השולטים אל עבר ציר 'אלון', תוך סיכון חיי הנוסעים בציר.

"כוחות הביטחון מנעו את חסימת הציר והגיבו באמצעים לפיזור הפגנות ובירי רוגר. הטענה בדבר פצועים והרוג פלסטיני מוכרת לצה"ל, ובעקבות האירוע נפתחה חקירת מצ"ח, שבסיומה יעברו הממצאים לבחינת הפרקליטות הצבאית".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
ההצלחות שלו במאבק נגד ישראל לבנון הקנו לו אוהדים רבים. פלסטינים בשכם מחזיקים בתמונות של חסן נסראללה אחרי ההתנקשות בו (צילום: נאסר שתאיה / פלאש90) .

ההצלחות שלו במאבק נגד ישראל לבנון הקנו לו אוהדים רבים. פלסטינים בשכם מחזיקים בתמונות של חסן נסראללה אחרי ההתנקשות בו (צילום: נאסר שתאיה / פלאש90)

כמו נאצר בשעתו, נסראללה השאיר רבים בעולם הערבי בתחושת יתמוּת

ג'מאל עבד אל נאצר מת ב-28 בספטמבר 1970. בדיוק 54 שנים מאוחר יותר, הודיע חזבאללה על מות מנהיגו חסן נסראללה מהתנקשות ישראלית. לשניהם היו אוהדים רבים בעולם הערבי, וגם אויבים, ומותם מותיר תחושה של תבוסה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf