newsletter icon
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הפקולטה למדעי הדיכוי

ההשעיה של פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן ללא שימוע מצטרפת להיסטוריה ארוכה של השתקה ורדיפה פוליטית באוניברסיטה העברית. את ערכי "ההכלה והגיוון", שראשי האוניברסיטה מתגאים בהם, הם זרקו מחלונות הקמפוס בהר הצופים

מאת:
היסטוריה של התעלמות מהדיכוי של הפלסטינים במזרח ירושלים. סטונדטיות ערביות בקמפוס הר הצופים, אוקטובר 2022 (צילום: אוליביה פיטוסי / פלאש 90)

היסטוריה של התעלמות מהדיכוי של הפלסטינים במזרח ירושלים. סטודנטיות בקמפוס הר הצופים, אוקטובר 2022 (צילום: אוליביה פיטוסי / פלאש 90)

"בג"ץ במדינה דמוקרטית", "חירות, אזרחות וג'נדר", "דילמות של דמוקרטיה", "זכויות אדם, פמיניזם ושינוי חברתי" – אלה רק חלק מהקורסים שמציעה האוניברסיטה העברית לתלמידיה, ושאחרי ההשעיה השערורייתית של פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן אפשר ואף מומלץ להשליך לפח.

כך הפקירו את ד"ר הילפריך: השאלות המטרידות שנותרו ללא תשובה

מה אוניברסיטה, שהשעתה מהוראה חברת סגל בכירה ללא שימוע וללא כל הליך תקין, יכולה ללמד את הסטודנטיות והסטודנטים שלה על שלטון חוק במדינה דמוקרטית? מה מוסד אקדמי, שיישר קו עם הלכי הרוח הקיצוניים ביותר בחברה, יכול ללמד את תלמידיו על חירות? מה מוסד, שמשתיק בגסות ובבריונות את קולה הביקורתי של אישה, מרצה, בת למיעוט נרדף ונטבח, יכול ללמד על דילמות של דמוקרטיה, על זכויות אדם או על פמיניזם?

בטקסט קצר המפורסם באתר של האוניברסיטה העברית, שבו הוא מציג את חזונו באשר לתפקידה האקדמי והציבורי, כותב הנשיא, פרופ' אשר כהן, החתום (ביחד עם הרקטור, פרופ' תמיר שפר) על המכתב המביש לח"כ שרן השכל אודות השעייתה של שלהוב-קיבורקיאן, כי "בשנים האחרונות מובילה האוניברסיטה תהליך הכלה של האוכלוסיות המרכיבות את החברה הישראלית. אנו מאמינים בקמפוס מגוון, פלורליסטי ושוויוני, שבו קהלים שבאים מרקע שונה לומדים להכיר אלו את אלו ומתוודעים לערך של חיים משותפים".

הושעתה ללא שימוע. פרופ' נדירה שלהוב-קירבוקיאן בראיון שעורר את הסערה (צילום מסך, makdisi street)

הושעתה ללא שימוע. פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן בראיון שעורר את הסערה (צילום מסך, makdisi street)

אולי במחלקה לבלשנות במוסד שבראשו הוא עומד יוכלו לנתח מה פשר המילים האלה – גיוון, הכלה, פלורליזם – בפי אדם שחוסר היכולת שלו להכיל קולות ביקורתיים גובר אף על זה של משטרת בן גביר, שעד כה לפחות לא מצאה עילה לפעול נגד שלהוב-קיבורקיאן. מי יודע, ייתכן שגם זה יגיע, בעקבות המהלך המביש והמסוכן של כהן ושפר.

על הפער הזה, בין הדימוי העצמי של האוניברסיטה העברית כמוסד ליברלי ודמוקרטי – דימוי הפותח בפניה את הדלתות לשיתופי פעולה אקדמיים עם מיטב האוניברסיטאות בעולם – לבין התנהלותה בפועל, צריך להתעכב עוד קצת.

באותו טקסט, מתגאה כהן באחריות העמוקה של האוניברסיטה "לחברה בישראל, ובפרט בירושלים". אותה ירושלים, שבה מאות אלפי נתינים נמצאים תחת דיכוי יומיומי, בתיהם נהרסים, ילדיהם נשלפים באישון לילה ממיטותיהם למעצרים שרירותיים, מבלי שאיש מראשי מגדל השן של כהן, או הוא עצמו, יפצו פה.

עזבו את מה שקורה בסילוואן או בשיח' ג'ראח, שתיהן במרחק מאות מטרים ספורים מקמפוס הר הצופים. האוניברסיטה העברית, כמוסד, מעולם לא ראתה לנכון להתקומם נגד הדיכוי האלים והיומיומי המתחולל בכפר עיסאוויה, שבתיה נשקפים היטב מחלונות מבני הקמפוס, ממש במרחק מטרים ספורים ממנו. הייתכן שבערבים שעושה כהן במשרדו הוא לא שומע את קולות הירי, שהפכו מזה שנים לפס הקול של הכפר למרגלות חלונו?

אבל הלוואי שחטאה הגדול (וזה חטא גדול בהחלט) של האוניברסיטה העברית היה רק התעלמות. השעייתה של שלהוב-קיבורקיאן (בהודעת ההשעיה הם אפילו לא אייתו נכון את שמה וקראו לה 'שילהוב', אולי רמז סמוי לאופיה המסית לפי דעתם) מצטרפת לשורה ארוכה של רדיפות פוליטיות ואינדוקטרינציה מיליטריסטית שמקדם המוסד לאורך השנים.

היה זה אותו אשר כהן, שנוכח מסע ההסתה והרדיפה הפוליטית המכוערת ורצופת השקרים שניהל תא סטודנטים ימני נגד ד"ר קרולה הילפריך, בחר להתרפס בפני הימין הקיצוני בקמפוס ולפרסם מכתב התנצלות מביש במקום להגן עליה.

לא הגן על מרצה שנרדפה. נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' אשר כהן, דצמבר 2018 (צילום: הדס פרוש / פלאש 90)

לא הגן על מרצה שנרדפה. נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' אשר כהן, דצמבר 2018 (צילום: הדס פרוש / פלאש 90)

זו אותה אוניברסיטה, שלאורך השנים רודפת ומשתיקה שוב ושוב התארגנויות פוליטיות של סטודנטים פלסטינים, בעודה מעניקה נקודות זכות אקדמיות עבור התנדבות בארגון הימין הקיצוני "אם תרצו". זו אותה אוניברסיטה, שבחרה להפוך את הקמפוס למעין מחנה צבאי זוטא, חרף מחאת סטודנטים ומרצים, אחד משורה ארוכה של שיתופי פעולה עם הצבא, המניבים מאוד כלכלית עבורה.

זו אותה אוניברסיטה, שממלאת את פיה מים מזה יותר מחמישה חודשים, כאשר ישראל משמידה בשיטתיות את מוסדות ההשכלה הגבוהה בעזה, תוך בגידה מבישה לא רק בקולגות הנצורים, המופצצים והמורעבים שלהם ברצועה, אלא ברעיון האקדמי עצמו.

במכתב לח"כ השכל מאשימים כהן ושפר את שלהוב-קיבורקיאן כי מאז תחילת המלחמה היא מתבטאת באופן "מחפיר, אנטי ציוני ומסית", ומאשימים אותה בכך שכינתה את "פעולות ישראל בעזה" (כמה אפשר לכבס מילים בטרם ידהו כליל?) רצח עם. היא איננה היחידה: לא רק העם הפלסטיני (ושלהוב-קיבורקיאן היא, לתדהמת כהן ושפר, בת לעם הפלסטיני) ומאות מיליונים ברחבי העולם, גם הטריבונל המשפטי הבינלאומי החשוב ביותר עסק בהאשמה הכבדה הזו בכובד ראש, והגיע למסקנה שלא ניתן לפסול אותה על הסף.

נראה שכהן ושפר לא רק הופתעו לגלות ששלהוב-קיבורקיאן פלסטינית, אלא שהיא גם – שומו שמים! – אנטי ציונית. אם ציונות היא תנאי קבלה לאוניברסיטה העברית, הרי שראשיה היו מחויבים ליידע על כך כל מרצה וסטודנט/ית לפני שהם באים בשעריה. הסיבה שאינם עושים זאת לא קשורה רק למגבלות חוקיות, אלא, סביר להניח, גם לרצונה של האוניברסיטה העברית להמשיך ולהתנאות בנוכחותם של מרצים וסטודנטים פלסטינים, כדי שתוכל להמשיך ולהציג את עצמה בעולם כמופת של פלורליזם, ליברליות והכלה, ובה בעת לרדוף אותם בבית פנימה, הרחק מעיניי אותם מעגלים.

יש לקוות שהביזיון הזה יהדהד החוצה בקול גדול, ויחשוף את קלונה של האוניברסיטה העברית כפי שראוי לה. עד אז, הקורס היחיד שמצאתי בשנתון שנראה כהולם את האוניברסיטה ואת המטען האקדמי-חינוכי שביכולתה להציע לתלמידיה הוא זה המוצע במחלקה למדע המדינה ומזכה את תלמידיו בשתי נ"ז – מקיאוולי.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
ההצהרות בעלות אופי ג'נוסיידי של ראשי המדינה לא באו משום מקום. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' בכנסת (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

ההצהרות בעלות אופי ג'נוסיידי של ראשי המדינה לא באו משום מקום. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' בכנסת (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

סמוטריץ' או דו-לאומיות, אין דרך אחרת

האווירה הג'נויסיידית שהשתלטה על ישראל אחרי 7 באוקטובר היא לא סטייה, היא נעוצה בשאיפה הציונית הישנה לכמה שיותר קרקע עם כמה שפחות ערבים. המוצא היחיד הוא להכיר שהביטחון של היהודים תלוי בהכרה בדו-לאומיות של המרחב הזה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf