את ההסלמה המסוכנת בצפון ישראל יזמה, וישראל צריכה לעצור
נקודת האפס של האירועים הבוקר היא לא המל"ט, אלא אינספור טיסות והפצצות ישראליות בשטחי לבנון וסוריה, שמפירות את ריבונותן באופן שיטתי. וגם: האם הציבור יכול לסמוך על נתניהו ששיקוליו הביטחוניים בימים כאלה טהורים?
אם, כפי שדיווח דובר צה"ל, חדר הבוקר (שבת) מל"ט מתוצרת איראנית לשטח האווירי של ישראל הבוקר – אכן מדובר בחידוש, ובהפרה של הריבונות הישראלית. אך זה אינו המהלך הראשון במסגרת הסלמה שנמשכת כבר מספר חודשים. כפי שפירט בהרחבה רק לפני כשבוע עידן לנדו, ישראל מפרה את הריבונות של לבנון עם גיחות מל"טים כבר שנים רבות, ולאחרונה הוסיפה גם גיחות מעל סוריה והפצצות של ממש בשטחי שתי המדינות.
הודעות דובר צה"ל הבוקר מתארות את שליחת המל"ט כ"פעולה חתרנית" נגד ישראל. פרשנים צבאיים מתחילים כבר להדהד את המסרים האלה, ומזכירים את ההפלה הראשונה של מטוס קרב ישראלי מאז 1982, כצורה הסלמה מהצד השני. אך רק תפיסה עיוורת וחד צדדית לגמרי של המציאות, שלא מביאה בחשבון את נקודת מבטו של הצד השני, יכולה לתאר את כל הפעולות הישראלית בשטחן של מדינות שכנות כפעולות הגנה לגיטימיות, ואת שליחתו של מל"ט מסוריה או ירי נ"מ סורי על מטוסים ישראלים שנכנסו לסוריה (אם אכן שם נורו, כפי שטוענים הסורים) – כתוקפנות אסורה.
ההצדקות השגורות להתקפות הישראליות מעבר לגבול בחודשים האחרונים מדברות על פיתוח נשק "שובר איזון" בצד השני. אך כמו שכתב לנדו, ישראל לא יכולה להיות זו שמגדירה איזה נשקים יוחזקו בידי אויביה, בימים שאינם ימי מלחמה, כמו שמובן לכל ישראלי מאליו שלא איראן, לא סוריה, לא לבנון ולא חיזבאללה יכולים לקבוע איזה נשקים ישראל תחזיק.
הסלמה שלא התחילה היום. שרידי מטוס אף-16 שהופל הבוקר, ליד הרדוף (ענבל חרמוני / פלאש90)
בשעת כתיבת שורות אלה נראה בינתיים ששני הצדדים משדרים מסרים מפייסים, אבל הסכנה ממש לא חלפה. הסכנה העיקרית היא המשך מדיניות היד החופשית שישראל מאפשרת לעצמה אצל שכנותיה, וכדי לפוגג את הסכנה הזו צריך לקבל החלטות דרמטיות יותר מאשר בקשה של ראש הממשלה שהשרים לא יתבטאו בתקשורת. צריך מדיניות חדשה שלא רואה באלימות הפתרון היחיד לכל בעיה אזורית שנתפסת כאיום.
הסכנה הגדולה השנייה שלא הולכת לשום מקום היא הפחד המקנן מפני "מלחמת לא יהיה כלום". אי אפשר להאשים את בנימין נתניהו בכך שבחר את תזמון שליחת המל"ט מסוריה הבוקר, ימים בודדים לפני פרסום המלצות המשטרה בפרשות 1000 ו-2000, וכשעל פי גידי וייץ באופק מחשירים ענני תיק 4000 של בזק-וואלה. אי אפשר גם לקבוע בנחרצות שמהלכיו בשעות האחרונות ובימים הקרובים הם נגזרת של אימת כתבי האישום האפשריים שמחכים בהמשך הדרך.
אבל זו בדיוק הבעיה. בזמן שכל הדיון הפוליטי והמדיני מתנהל בתוך מסגרת של שורת חקירות פליליות של ראש הממשלה – אי אפשר באמת לדעת מה מניע את מה. כל החלטה שמקבל נתניהו בימים האלה, ועל אחת כמה וכמה אחרי שיוגשו המלצות המשטרה (בהנחה שאלה יניחו יסודות להגשת כתב אישום), תתפס בציבור בהכרח כחשודה. האם ראש ממשלה במצב כזה יכול להיות מי שמורה על פתיחה במלחמה, ולצפות לאמון הציבור שמניעיו טהורים? ספק רב.
גרסה של הפוסט פורסמה גם באנגלית במגזין 972+
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
