newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הסכנה האמיתית לפיצוץ לא טמונה ברפורמה המשפטית, אלא בצפון הגדה

הרחק מעיניי התקשורת ותשומת הלב הציבורית, צפון הגדה הופך לסיר לחץ מבעבע תחת אלימות מתמדת מצד הצבא והמתנחלים. החזרת ההתנחלויות שפונו, מזהירים הפלסטינים, עלולה להיות הקש שיצית אינתיפאדה שלישית  

מאת:

"הכיבוש לא השאיר לעם הפלסטיני כל אופק מלבד ההתנגדות העממית". עימותים בין חיילים לצעירים בג'נין אחרי פלישה צבאית לעיר, 26 בינואר 2023 (צילום: ויסאם השלמון / פלאש 90)

על אף תשומת הלב המקומית והבינלאומית, הפוגרום שביצעו המתנחלים בשבוע שעבר בעיירה חווארה הסמוכה לשכם, שכלל שריפת בתים ועשרות כלי רכב, תחת עיניי הצבא, רחוק מלהיות אירוע נקודתי בודד או נטול הקשר. את הפוגרום בחווארה, מדגישים בצד הפלסטיני, יש לראות בקונטקסט של צעדים שנקטה ממשלת הימין בתקופה האחרונה, כמו הכשרה של 9 מאחזים בתגובה לפיגוע הדריסה בשכונת רמות בירושלים, וכן ההחלטה לבטל את חוק ההתנתקות בצפון בגדה המערבית, שכלל את פינויין של ארבע התנחלויות, גנים, כדים, חומש ושא-נור.

"ישראל לא כיבדה אף פעם את החלטות מועצת הביטחון, וכעת היא מאשרת שהיא גם לא מכבדת את החלטות ממשלותיה הקודמות בעניינים מסוימים", אומר ג'סאן דאגלס, האחראי על תיק ההתנחלויות ברשות הפלסטינית. "עכשיו תורו של הימין הקיצוני, ויש תוכניות להתנחלויות בשטח. החזרת ארבע ההתנחלויות שפונו בצפון הגדה היא עניין מסוכן מאוד. המשמעות היא החזרת אלפי מתנחלים, החזרת מחסומים צבאיים, החזרת מאחזים, שזה ממש סיוט עבור אלפי תושבים פלסטינים. בכפרים מסביב לחומש לבדה חיים כ-35 אלף פלסטינים, וזאת בנוסף להתנחלויות אחרות באזור ג'נין".

בשנתיים האחרונות הפך צפון הגדה לאזור לנקודה הרותחת באזור. ג'נין, או ליתר דיוק מחנה הפליטים שבעיר, הפך למוקד עבור כוחות ההתנגדות הפלסטיניים, והכוחות הישראליים הסתערו עליו עשרות פעמים תוך גביית מחיר כבד בנפש, המפורסמת שבהם העיתונאית שירין אבו עאקלה, כתבת רשת אל-ג'זירה, שנהרגה במהלך פשיטה על המחנה בשנה שעברה.

נקודה חמה נוספת היא שכם, שבה גבתה הפלישה הצבאית רק לפני שבוע את חייהם של 10 פלסטינים, העיר שממנה יצאה קבוצת "גוב האריות" האחראית לכמה פעולות חמושות בשנתיים האחרונות, רובן ירי על עמדות צבא או משמר הגבול.

הכדור חוזר למגרש הפלסטיני

עם זאת, דאגלס אינו רואה את ההחלטה לבטל את חוק ההתנתקות בצפון הגדה כקשורה להתפתחויות האחרונות באזור. "החוק הוא החלטה מכוונת, ואין לו קשר להתפתחויות בצפון הגדה, ובג'נין בפרט, בשנה האחרונה. מדובר בתוכנית של סמוטריץ' ושל בן גביר, שנכללה בתנאים שלהם להצטרפות לממשלה".

לדברי דאגלס, פעילות ההתנחלויות בצפון הגדה לא פסקה לחלוטין מאז ההתנתקות: "המתנחלים כל הזמן חוזרים לאזור הסמוך לכפר יעבד ולאזורים נוספים, אפילו לחומש, ועורכים שם חגיגות וסעודות. ביישובים שפונו, חלקם מבעלי האדמות הפלסטינים חזרו ובנו בתים חדשים, אך בשנים האחרונות, כל פלסטיני שהצבא רואה שם, מגורש מיידית. לחומש המתנחלים חזרו כבר לפני שנים, בהתחלה גרו במערות, אחר כך הקימו אוהל וטענו שזה בית ספר דתי, והצבא מגן עליהם".

ההתנערות הישראלית הבוטה מהסכמים קודמים מחזירה, במובן מסוים, את הכדור למגרש הפלסטיני. נ', פעיל נגד ההתנחלויות מג'נין, שביקש להישאר בעילום שם, תוהה מה תעשה הרשות הפלסטינית אם החוק אכן יאושר, מה שאומר, לדבריו, "שהממשלה החדשה מצהירה שהיא לא רואה בגדה המערבית שטח כבוש, ואינה מכירה בקיומו של הכיבוש, ולכן לא תאפשר את הקמתה של מדינה פלסטינית ריבונית, כלומר האפשרות הזו לא באה בחשבון. משמעות ההחלטה הזו היא שהסכם אוסלו הפך רשמית לריק מתוכן. במקום זאת, הוא מהווה נטל על הפלסטינים, ומועיל למתנחלים. מה בכוונת הרשות לעשות? מה תעשה הקהילה הבינלאומית? מה יעשו מדינות ערב שנרמלו את יחסיהם עם ישראל בטענה שהנורמליזציה מועילה לפלסטינים?".

"החזרת ארבע ההתנחלויות שפונו בצפון הגדה היא עניין מסוכן מאוד". ג'סאן דאגלס, האחראי על תיק ההתנחלויות ברשות הפלסטינית

"החזרת ארבע ההתנחלויות שפונו בצפון הגדה היא עניין מסוכן מאוד". ג'סאן דאגלס, האחראי על תיק ההתנחלויות ברשות הפלסטינית

תגובה עממית זועמת

התנהלותה של ממשלת ישראל מעוררת ביקורת ודאגה לא רק בקרב הפלסטינים, אלא גם מצד הממשל האמריקאי, שנמנע עד כה מלהזמין את ראש הממשלה נתניהו לביקור בוושינגטון, ואף השמיע ביקורת מפורשות את ההחלטות הישראליות. אך גם העמדה האמריקאית לא מונעת מהממשלה להמשיך בפרויקטים שלה, ולא עוצרת בעד שר האוצר והשר האחראי על המנהל האזרחי, בצלאל סמוטריץ', מלקדם את "תוכנית ההכרעה", שעליה, עושה רושם, ייאבק גם אם זה יעלה לו בפירוק הממשלה.

"לתוכנית ההכרעה שפיתח ופרסם סמוטריץ' ב-2017 שני שלבים", אומרת ד"ר הוניידה גאנם, מנהלת "מדאר", המרכז הפלסטיני ללימודי ישראל. "הראשון הוא שלב ההכרעה ההתנחלותית, במהלכו משנים את המצב הדמוגרפי בשטח באמצעות התיישבות אינטנסיבית, כדי להבטיח שהנוכחות בהתנחלויות תהפוך למציאות שאינה ניתנת לשינוי השלב השני, לאחר ההכרעה ההתנחלותית, הוא ההכרעה מול הפלסטינים, שבפניהם מעמידה התוכנית שלוש אפשרויות: להישאר כנתינים הנהנים מזכויות אישיות אך לא קולקטיביות; הגירה בעידודה של ישראל, ואפשרות שלישית לאלה שלא יקבלו את שתי האחרות: טיפול, או הכרעה, על ידי הצבא. לאחר שהגיע להסכמה לחלוקת סמכויות עם שר הביטחון גלנט, סמוטריץ' הפך להיות השליט בפועל של הגדה ויכול לפעול למימוש הפרויקט שלו בלי כל הפרעה. זוהי שעת הזהב שלו והוא לא מתכוון לבזבז אותה".

על רקע התחזיות הללו, דאגלס מזהיר מפני התגובה הפלסטינית העממית. "אם המתנחלים יחזרו, תהיה תגובה עממית זועמת מאוד, כפי שקרה באינתיפאדה. זאת תהיה כניסה למנהרה חשוכה שתשפיע על חיי החברה הפלסטינית כולה, ולכן כולם ישתתפו בה. הכיבוש לא השאיר לעם הפלסטיני כל אופק מלבד ההתנגדות העממית".

ממבט בתקשורת הישראלית ובאופן סיקור ההפגנות, מתקבל הרושם שהדבר המסוכן היחיד שהממשלה הזו עושה, שראוי למחות נגדו, הוא "הרפורמה השיפוטית", או "ההפיכה השיפוטית", כפי שמכנה זאת האופוזיציה. אבל האמת היא שהשינויים שמתרחשים ומתוכננים בגדה ובזירה הישראלית-פלסטינית עלולים לגבור על הסכנה של הרפורמה המשפטית, כי הם מעמידים את הפלסטינים במצב שבו כבר אין להם מה להפסיד. כל אלה, לצד פעולות המתנחלים, עלולים להביא את האזור לפיצוץ חסר תקדים. בהקשר זה, יתכן שהצהרותיו של בן גביר על כך שאנחנו בפתחו של "שומר החומות 2" אינן מקריות, במיוחד עם חודש הרמדאן המתקרב ותקופת הפסח, שבה האווירה בירושלים תהיה נפיצה במיוחד. יתכן גם שהסלמה כזו בגדה תהווה מוצא נוח לממשלה כדי לפרק את ההתנגדות הקולנית לה בתוך המדינה.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
המדינה מתקצבת תלמיד ערבי ב-31 אלף שקלים, תלמיד בממלכתי דתי מקבל 44 אלף. תלמידות באורט עכו. למצולמות אין קשר לכתבה (צילום: משה שי / פלאש 90)

המדינה מתקצבת תלמיד ערבי ב-31 אלף שקלים, תלמיד בממלכתי דתי מקבל 44 אלף. תלמידות באורט עכו. למצולמות אין קשר לכתבה (צילום: משה שי / פלאש 90)

הנוסחאות שמאחורי האפליה הממוסדת של החינוך הערבי

מחקר חדש בוחן איך קורה שתלמיד בזרם הממלכתי-דתי מתוקצב ב-18% יותר מתלמיד חילוני וב-42% יותר מתלמיד ערבי. האפליה, מגלה המחקר, היא לא רשמית, אבל סעיפי התקצוב מובילים אליה בהכרח

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf