newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

קיצור תולדות הסדרת הגזל

למדינת ישראל יש היסטוריה מפוארת של הסדרת הגזל מהפלסטינים. מי שעקב אחרי היסטורית הנישול, לא ממש מזדעזע מחוק ההסדרה

מאת:

אז חוק ההסדרה עבר בשעה טובה. מברוק לכנסת ישראל.

למען האמת, אני מתקשה להבין את הזעזוע הנדהם של ציונים טובים מאסכולת "היהודית והדמוקרטית" נוכח אישור החוק; בסך הכל הכנסת הוכיחה נאמנות למסורת ארוכה של גזל בחסות החוק של נכסי פלסטינים, היא לא באמת המציאה פה טריק שלא הכרנו היטב קודם.

המסורת הזו מתחילה, כמובן, ממש מראשית ימי המדינה, עם חוק נכסי נפקדים מ-1950, שבא "להסדיר" את הפקעת רכושם של הפלסטינים אשר מיום 29 בנובמבר 1947 ועד לסיום מצב החירום שהוכרז ב-48' (דבר שלא קרה עד היום) שהו באחת ממדינות ערב "או בכל חלק של ארץ ישראל שמחוץ לשטחי ישראל". משמעות הדבר היא שמדינת ישראל הכריזה כי בכל הנוגע לקרקעות ורכוש, ב-1948 נפתח דף חדש, נקי. אבל רגע, רק בכל הנוגע לרכושם של פלסטינים, מפני שיהודים יכולים עד היום לתבוע רכוש שהיה שייך להם לפני 48' ורשויות המדינה יותר מישמחו לפנות משם עבורם משפחות פלסטיניות, ראו בשיח' ג'ראח למשל.

>חוק ההסדרה הוא הנמלה על הפיל של מפעל הגזל של ההתנחלויות

פליטים פלסטינים מהכפר הפלסטיני ״ליפתא״ מנציחים את זכר הנכבה, בעוד יהודים צופים בהם (יותם רונן/אקטיבסטילס)

פליטים פלסטינים מהכפר הפלסטיני ״ליפתא״ מנציחים את זכר הנכבה, בעוד יהודים צופים בהם (יותם רונן/אקטיבסטילס)

הסדרת הגזל היא דרכה של הציונות

ב-1967 המצב מסתבך עוד יותר: עם סיפוח ירושלים המזרחית, הוחלו עליה בפועל גם כל חוקיה של מדינת ישראל, כולל חוק נכסי נפקדים. המשמעות היא שבעצם רכושם של כל תושביה הפלסטינים של העיר הפכו לנכסי נפקדים, כי בתקופה אליה מתייחס החוק הם היו תושבי מדינת אויב, קרי ירדן, ששלטה באותו הזמן על השטח. המצב הזה היה אבסורדי מדי אפילו בשביל התיאבון הגדול של ישראל, שהחריגה מהחוק הזה את אותם פלסטינים שבפרק הזמן המדובר שהו פיזית בשטח שלימים יסופח. אבל מה עם כל תושבי הגדה המערבית המתגוררים מחוץ לשטח המסופח אבל מחזיקים בו בנכסים? אה, פה לא עזרו עמדותיהם הנחרצות של כמה וכמה יועצים משפטיים שחזרו ואמרו שהחלת חוק נכסי נפקדים על אלה היא פסולה מן היסוד, והחל משנות השמונים החלו להשתמש בו באופן מסיבי כדי לנשל פלסטינים מרכושם ולהעביר אותו לידי מתנחלים נלהבים שעד היום מרימים בבתים האלה כוסית לזכרו של ברוך גולדשטיין בכל חג פורים.

כלומר מה שהיה לנו עד כה זה שישראל אומרת ככה: מה שהיה שייך ליהודים לפני 48' ועכשיו נמצא בשטח ישראל – שלנו. גם מה שהיה שייך לפלסטינים שגורשו או נמלטו מבתיהם ב-48' – שלנו. וגם מה ששייך לפלסטינים שמעולם לא עזבו את בתיהם אבל איתרע מזלם וסיפחנו את השטח עליו יושבים הנכסים והפך לחלק ממדינת ישראל – שלנו. וזה עוד בלי לומר מילה על הכרזת קרקעות כאדמות מדינה כדי לנשל פלסטינים בתוך ישראל, על התעלולים של קק"ל ועל הדרכים המניפולטיביות ל"רכישת" קרקעות בטרם הקמת המדינה. אז החוק שעבר אמש הוא בסך הכל הצעד המתבקש הבא: גם מה ששייך לפלסטינים שמעולם לא עזבו את בתיהם וגם לא סיפחנו בכלל את הקרקע עליה יושבים נכסים אלה והיא לא חלק מהמדינה – שלנו.
מי שלא עקב אחרי הפרקים הקודמים, שימשיך לגלגל עיניים בתדהמה ובזעזוע ולתלוש לעצמו שערות מהחרדה לגורלה של זאתי, "היהודית והדמוקרטית". מי שעקב, מבין שזאת היא דרכה היחידית של הציונות בישראל מראשית ימיה. זאת ואין בלתה.

>מהאנשים שהביאו לכם את המלחמה הנהדרת בעיראק; מלחמה נגד איראן

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
תושבת גבעת עמל, לבנה רצבי, בהפגנה ליד ביתו של שר המשפטים גדעון סער, ב-27 בנובמבר 2021 (צילום: אורן זיו)

תושבת גבעת עמל, לבנה רצבי, בהפגנה ליד ביתו של שר המשפטים גדעון סער, ב-27 בנובמבר 2021 (צילום: אורן זיו)

פעילי דיור הפגינו לצד תושבי גבעת עמל: "כולנו בסירה אחת"

תושבי גבעת עמל, שפונו בכוח מבתיהם לפני כשבועיים, הפגינו מול ביתו של שר המשפטים. "אנחנו בטראומה מהפינוי, פירקו את הקהילה, לאנשים אין פתרונות". למחאה הצטרפו גם נשות מאהל המחאה ביפו, אנשי כפר שלם ופעילי דיור ציבורי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf