newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

המתנחלים האלימים הם רק קצה הקרחון

שופטי בג"ץ מלינים על שוטרים שלא מתפקדים מול תלונות פלסטינים, ובינתיים שוטרים בעייתיים מקבלים קידום, והשופטים עצמם מספקים עלה תאנה לעוולות הכיבוש

מאת:
שוטרי מז״פ בזירת הירי בקהילת חירבת׳ א-טוויל, בה מתנחלים ירו למוות בשני רועים פלסטינים, 16 באפריל 2024 (צילום: אורן זיו)

כנראה שמתיחת ביקורת שלא עזרה לשפר את מצב הטיפול בתלונות הפלסטינים ב-2019 גם לא תועיל ב-2024. שוטרי מז"פ בזירת הירי בקהילת חירבת א-טוויל, בה מתנחלים ירו למוות בשני רועים פלסטינים, 16 באפריל 2024 (צילום: אורן זיו)

בתחילת מאי 2024, במהלך דיון בבג"ץ בדרישתם של תושבי כפרים פלסטינים בדרום הר חברון לחזור לביתם, שמתנחלים גירשו אותם ממנו, שאל השופט עופר גרוסקופף את נציג המדינה מדוע המתנחלים בתיעוד שהוצג רעולי פנים, למרות שכבר אין קורונה. זה נשמע כמו "למה האחרונים תמיד בסוף?". ואם מתנחלים אלימים פועלים בפנים גלויות, זה משנה משהו? כבודו בוודאי יודע שלמעט הסנקציות של אומות העולם, שמהותן עוד לא ממש התבררה, כוחותינו לא ממש עושים משהו בעניין זה.

השופטת יעל וילנר, הזכורה מפרשת הגילוי הלא כל כך נאות בעניין אחותה ואחיה שגרים בכפר אדומים כשישבה בדין בסוגיית חאן אל אחמר, הביעה תמיהה על כך ש"שוטר מגיע לשטח, קורץ ולא עושה כלום?". בתגובה, קצין המבצעים של פיקוד מרכז דיווח לבית המשפט כי "ישנה מפקדה של מג"ב שתפקידה למנוע חיכוכים באזור, וכי תוגברו כוחות מילואים". נציג הפרקליטות, עו"ד רועי שוויקה, לא שכח להדגיש כי מעת לעת "מחדדים נהלים", חרף העובדה שהמציאות מלמדת כי ככל שהנהלים מחודדים, יש יותר חיכוכים.

השופט יצחק עמית הזיל דמעות תנין על אוזלת היד של הצבא, כששאל וענה: "חייל רואה מתיישב גונב מים, מה הוא יכול לעשות? הוא לא שוטר". כאילו שלפלסטינים שגורשו יש מים שאפשר לגנוב. אם כבודו לא שם לב, מאז ומתמיד זה תפקיד השמור בעיקר למנהל האזרחי, המקיים אפרטהייד של מים, סותם בארות, ובקיצור מטפל בהכחדת מקורות המים של הפלסטינים.

יתר על כן, לכאורה מצופה מהשופט עמית שיזכור את שכתב בדצמבר 2019, כשבג"ץ מתח ביקורת על טיפול של משטרת ש"י בתלונת פלסטיני על השחתה של אדמתו, וקבע כי אם הטיפול בתלונה משקף את האופן שבו מטופלות תלונות המוגשות על ידי פלסטינים למשטרה – "הרי שהדבר מטריד, בלשון המעטה", ושמהעתירה שהוגשה "עולה הזלזול בבדיקת התלונה" ו"ניתן לומר כי לא נעשה דבר, ודומה כי המעט שבמעט שנעשה, גביית הודעה מהפלסטיני שהתלונן, נעשה כדי לצאת ידי חובה טרם סגירת התיק". המדינה הודתה שנפלו טעויות בהחלטות משטרת מחוז ש"י בסגירת התיק, ונמסר שהופקו לקחים.

עוד נמסר בהקשר לדיון שהתקיים החודש כי בית המשפט מתח ביקורת על התנהלות גופי הביטחון, ודרש בצו על תנאי מהמשטרה לנמק מדוע "כמעט ואינה מגיעה" לשטח לאחר הגשת תלונות לטובת איסוף ראיות. כנראה שמתיחת ביקורת שלא עזרה לשפר את מצב הטיפול בתלונות הפלסטינים ב-2019 גם לא תועיל ב-2024.

השטח נשוא העתירה נמצא בתחום האחריות של "מרחב יהודה" במשטרה, ונדמה כי "פה קבור הכלב". באוגוסט 2021 מונה נצ"מ יוסי גולן לתפקיד מפקד מרחב יהודה. בין האורחים בטקס חילופי מפקד המרחב נכחו ראש מועצת קריית ארבע אליהו ליבמן, ראש מועצת גוש עציון שלמה נאמן, וראש מנהלת היישוב היהודי בחברון הרב הלל הורוביץ.

גולן היה קודם לכן מפקד יחידת יואב, ומי שפיקד על המבצע באום אל-חיראן, שבמהלכו שוטרים ירו סתם ביעקוב אבו אלקיעאן. החקירה של גולן במח"ש על אודות האירוע התנהלה באופן עקום. למשל, ב-06:18, אחרי שגולן עמד ליד הנהג, ששכב למרגלות הטויוטה, הוא קרא רק פעם אחת לרופאה. היתה חובה לשאול אותו מדוע קרא לרופאה בקשר והאם זה אומר שאחרי שעמד כל כך קרוב לראש של הנהג הבין שמישהו מקצועי צריך לבדוק אותו. אלא שעל כך אנשי מח"ש לא שאלו את גולן. אולי מפני שהאזינו לרשת הקשר רק אחרי ש"חקרו" אותו.

פריים ממצלמת וידיאו של שוטר בזמן פינוי אום אל-חיראן, משעה 6:15 בבוקר (כ-18 דקות אחרי הירי הראשון)

רגע קודם, ב-06:14, גולן דיווח בקשר ש"זה ממש פיגוע פח"ע. מחבל שניסה לדרוס שוטר. פגע בו. הרג אותו. בוצע ירי לעבר הנהג, נהרג". כלומר, 17 דקות אחרי הירי גולן העביר דיווח שנסמך על כלום. גם על כך גולן לא "נחקר". נראה שבכך סייע לצמרת המשטרה, הפוליטיקה והפרקליטות "לטפס על עץ" שעד עצם היום הזה לא נמצא הסולם שיוריד אותם משם. עדות לכך היא הימרחות ההליכים בתביעת הפיצויים של משפחת המנוח.

ב-4 בדצמבר 2023 דווח כי במסגרת שורת מינויים שבוצעו בפיקוד הבכיר של משטרת ישראל, קודם גולן לדרגת תת ניצב ועבר ללשכת השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר. המינויים עוררו כעס רב במשטרה. "קציני משטרה מודאגים", שלא היו מוכנים לקבל בהכנעה ובשתיקה את המינויים הפסולים והמעורבות הפוליטית במשטרת ישראל, פנו בכתב למבקר המדינה ב-10 בדצמבר 2023, וכתבו בין השאר כי בדיונים לקראת קידומים ב-2023 נקבע כי נצ"מ גולן אינו מתאים לקידום.

כמה ימים לאחר מכן פורסם שהשר בן גביר "הציף" את המשרד את המשרד בלא פחות מ-17 קציני משטרה, בהם שני ניצבים ושלושה תת-ניצבים, ש"הושאלו" מהמשטרה ולא תמיד ברור מה תפקידם. גולן עצמו משמש כסגנו של ניצב יורם סופר ועוסק בפשיעה בחברה הבדואית.

במקומו של גולן כמפקד מרחב יהודה מונה נצ"מ ניסו גואטה, שבמרץ 2023 בית המשפט המחוזי מרכז בלוד זיכה מתקיפת מפגין בהפגנה מול בית ראש הממשלה בירושלים. השופטת קיבלה את טענתו שהופתע מהמפגין שנצמד אליו וחדר למרחב האישי שלו תוך שצעק לאוזנו "אפס", באופן שביסס "תחושה של קיומה של סכנה מוחשית לגופו". הרשעתו בתקיפת צלם באותה הפגנה נותרה על כנה, מכיוון שנקבע כי התקרבותו של הצלם לזירת ביצוע המעצר "לא היה בה כדי להפריע לשוטרים ובוודאי לא בעוצמה המבססת צורך בשימוש בכוח".

בטקס החלפת הפיקוד של מרחב יהודה, בסוף ינואר 2024, נאם השר בן גביר, וציין כי גולן מסיים פיקוד על המרחב החשוב עם הישגים רבים וחשובים, וכי רק לאחרונה נבחר המרחב למקום ראשון בתוכנית המדידה הארצית. אלא שזה לא מסתדר עם דרישת שופטי בג"ץ שהמשטרה תנמק מדוע כמעט אינה מגיעה לשטח כשפלסטינים מתלוננים.

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, ב-9 במאי 2024 (צילום: חיים גולדברג / פלאש90)

"הציף" את המשרד בקציני משטרה. השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, ב-9 במאי 2024 (צילום: חיים גולדברג / פלאש90)

ובכלל, על מה מלינים ומתפלאים השופטים עמית וגרוסקופף? רק לפני שנתיים, במאי 2022, שניהם הצטרפו לפסק דין, שנראה חריג אפילו ביחס למה שקורה בבית המשפט העליון. מדובר בהחלטה של השופט דוד מינץ, בעצמו מתנחל, לדחות את העתירות מ-2013, נגד גירוש של כאלף תושבים המתגוררים ב-8 כפרים במסאפר יטא שבדרום הר חברון.

רבות נכתב על ההתעלמות של פסק הדין מכללי הדין הבינלאומי ביחס לשטחים כבושים בכלל, ומהאיסור להעביר בכפייה אוכלוסייה מוגנת החיה תחת כיבוש – דבר האסור במשפט הבינלאומי, ולכן בעל תוקף מנהגי מחייב ולא תלוי בהסכמה של המדינה. השופטים עמית וגרוסקופף הסכימו בקצרה עם פסק הדין של חברם השופט מינץ, ולא מצאתי שהתייחסו להתנגשות של פסק הדין עם כללי הדין הבינלאומי.

בקיצור, עולם כמנהגו נוהג. שופטי בג"ץ תמהים כבר שנים על סוגיות מהותיות שעניינן התעלמות המדינה משלטון החוק, ומותחים ביקורת חסרת שיניים על המשטרה ובו בזמן ממשיכים לשמש עלה תאנה לעוולות הכיבוש.

אריאל ליבנה הוא ד"ר לקרימינולוגיה

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
חיילים ליד הגבול עם עזה, לפני הפלישה לרפיח, ב-8 במאי 2024 (צילום: ג'מאל עוואד / פלאש90)

חיילים ליד הגבול עם עזה, לפני הפלישה לרפיח, ב-8 במאי 2024 (צילום: ג'מאל עוואד / פלאש90)

הקלף של חמאס כבר אינו החטופים, אלא המשך הלחימה

חייהם של החטופים לא היו חשובים מספיק לישראל כדי שתסכים לעסקה הכוללת את סיום המלחמה. בחמאס מבינים את זה, וכנראה שהם מעריכים כעת שהמשך המלחמה מאיים על ישראל יותר מאשר עליהם

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf