המנהל מרעננה מראה שהאלימות לא מגיעה רק משולי הימין
אפשר רק לדמיין מה היה קורה למנהל של בית ספר ערבי שהיה מצולם זורק אבנים, או רק עומד בתוך עימותים עם שוטרים. לא סביר שהיה נשאר יום בתפקידו. במקרה של מנהל בית הספר כפר בתיה, משרד החינוך בודק ובעיריית רעננה טוענים שמדובר ב"התנהלות פרטית"
הבוקר (רביעי) פורסם, כי מנהל בית ספר מרעננה, השתתף בשבוע שעבר בעימותים בלוד, ויידה אבנים לעבור תושבים ערבים. מנהל בית הספר המדעי תורני כפר בתיה ברעננה, הרב שגיא רוזנבאום, תועד בכתבה של "כאן 11". לאחר השידור, תלמידים זיהו אותו.
האלימות מגיעה גם מהמיינסטרים של הימין. המנהל זורק אבנים, צילום מסך מתוך התיעוד של "כאן11"
ממשרד החינוך נמסר כי העניין בבדיקה. המנהל עצמו הודה במעשים, וציין כי מדובר ב"טעות בשיקול דעת". אפשר רק לדמיין מה היה קורה למנהל של בית ספר ערבי אילו היה מצולם זורק אבנים, או אפילו רק עומד בתוך עימותים עם שוטרים. לא סביר שהוא היה נשאר יום אחד בתפקידו, וסביר להניח שהיה נחקר ונעצר.
כמו תמיד, אבנים שפלסטינים זורקים מצדיקות ירי ומאסר, אך אבנים שזורקים יהודים אפשר להבין ולהצדיק. במקרה הזה, פרט לכתבה ב-TheMarker שאר כלי התקשורת שדיווחו על כך אף לא פירסמו את שמו של המנהל, ככל הנראה כדי להגן עליו.
כפי שפירסמנו כאן בשבוע שעבר, למרות שהתקשורת מתמקדת באלימות של התושבים הערבים, בלוד פעלו בשבוע שעבר – במיוחד בימים שלישי ורביעי (שאז תועד המנהל זורק אבנים) – מיליציות חמושות של יהודים, שפעלו בגיבוי ובהעלמת עין של המשטרה.
מקור במשטרה מסר ל"שיחה מקומית" בשבוע שעבר כי הם עושים הבחנה בין מי שהגיע "לשמור על בתים או על קרובי משפחה לבין מי שבא לעשות בלגן". גם בעיריית לוד וגם במשטרה ניסו ליצור הפרדה, ולהאשים את אנשי לה פמיליה ונוער הגבעות באלימות כלפי התושבים הערבים. אך המקרה של המנהל מרעננה מראה כי הרצון להתעמת עם ערבים מגיע גם מהמיינסטרים של ימין, ולא רק מקבוצות שוליים.
שוטרים מחזירים נשק לפעיל ימין בלוד, ב-13 במאי 2021 (צילום: אורן זיו)
בשבוע שעבר הסתובבו בלוד מאות פעילי לה פמיליה ונוער הגבעות, עד שבמשטרה התחילו להגביל את כניסתם. אך ממה שראיתי, הרבה מהאנשים שהסתובבו חמושים ברחובות, הקימו "מחסומים" לבדוק מי ערבי ומי לא, ושזרקו אבנים לא השתייכו לשתי הקבוצות האלה.
אבי רוקח, יו"ר הגרעין התורני בלוד, אמר בסוף השבוע: "נוצר ואקום, אנחנו מילאנו אותו. אנחנו ציבור שמסתובב הרבה באיו"ש. אנחנו יודעים מה זה ואקום ומה זה למלא אותו". אף שרוקח עצמו הסתייג מהאלימות ברחובות, ה"וואקום" שדיבר עליו מולא על ידי מאות אנשים, כמו אותו מנהל מרעננה, שהרגישו שאין סיכוי שישלמו מחיר פוליטי, חברתי או פלילי על מעשיהם. כמו בגדה המערבית, האלימות של פעילי הימין מקבלת גיבוי מכל הדרגים במערכת, ותמיד נחשבת "הגנה עצמית".
כמו במקרה של סגן ראש עיריית ירושלים, אריה קינג, שאיחל לתושב פלסטיני לקבל כדור בראש והעירייה טענה שמדובר בעניין פרטי, גם עיריית רעננה טענה כי "המקרה הנידון מבטא התנהלות פרטית, אינו חלק מדרכנו ואינו משקף כלל את הלך הרוח בעיר".
אך לא מדובר בעניין פרטי. את המצב בלוד אחרי ההרג של מוסא חסונה והפציעה של יגאל יהושע, שנפטר אתמול מפצעיו, היה אפשר להרגיע הרבה יותר מהר אילו מאות פעילי ימין חמושים לא היו נכנסים לעיר. גם במשטרה הבינו זאת, אם כי באיחור.
במקרה של פלסטינים, כמובן, אין חשש שהאלימות תיחשב לעניין פרטי. המשטרה עוד לא פירסמה נתונים, אך עד כה הוגשו 116 כתבי האישום, אך ורק נגד תושבים ערבים בכל רחבי הארץ.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
