newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

בתום 107 ימים בכלא הצבאי: שוחרר סרבן המצפון הלל גרמי

סרבן המצפון, ששאב השראה מאחמד אבו רתימה, מארגן צעדות השיבה בעזה, קיבל את תמיכתו בהתכתבות בין שני הצדדים שפורסמה ב"שיחה מקומית". "חמשת החודשים שבהם שהיתי בכלא הוקדשו למאבק נגד הכיבוש והמצור", גרמי מסר עם שחרורו

מאת:

ועדת המצפון של הצבא פטרה אמש (א') משירות צבאי את סרבן המצפון הלל גרמי, בן 19 מהמושב השיתופי יודפת בצפון. גרמי, מיוזמי וחותמי מכתב השמיניסטים, שוחרר בתום שבע תקופות כליאה שונות אליהן נדון לפרקים מאז התייצב לראשונה בלשכת הגיוס ביולי האחרון, אז הצהיר בפני הצבא על סירובו.

עם צאתו מהכלא אמר: ״חמשת החודשים שבהם שהיתי בכלא הוקדשו למאבק נגד הכיבוש והמצור, למען חמישה מיליוני פלסטינים החיים בפועל תחת שלטונה של ממשלת ישראל, אך לא נהנים מהזכות לבחור בה״.

גרמי מספר: ״בכל הימים והלילות שעברו עליי בכלא ניסיתי לראות לנגד עיניי את סבלם של הפלסטינים מהמשבר ההומניטרי המתמשך ברצועת עזה, הכולל מחסור במי שתייה, מזון ותרופות או הפלסטינים שסובלים מהכיבוש בגדה הכולל גזל אדמות מחסומים, מעצרים וחיפושים אקראיים. היו אנשים שאמרו לי שבסירובי אני בורח מאחריות על ביטחונם של אזרחי ישראל, אולם אני חושב שדווקא מתוך מעשה זה אני לוקח אחריות על ביטחונם של כל האנשים המושפעים ממעשי, ישראלים ופלסטינים כאחד, בכך שאיני מצטרף למעגל האלימות ואיני פוגע באף אחד מהם, ובכך שאני פועל לשכנע אנשים נוספים לפעול כמוני״.

הסרבן הלל גרמי (מימין) ומארגן צעדת השיבה בעזה אחמד אבו רתימה. (התמונות באדיבות "מסרבות", ומתוך עמוד הפייסבוק של המצולם)

הסרבן הלל גרמי (מימין) ומארגן צעדת השיבה בעזה אחמד אבו רתימה. (התמונות באדיבות "מסרבות", ומתוך עמוד הפייסבוק של המצולם)

עם כניסתו לכלא סיפר גרמי כי בהחלטתו לסרב שאב השראה ממוביל הפגנות המחאה בעזה, אחמד אבו-רתימה. אז כתב גרמי: "התרשמתי למצוא אנשים שמעדיפים להתמודד עם המצב בין הים לירדן בלי להרים נשק. גם אני, כמוהם, מאמין באי-ציות אזרחי – צעד שנועד להפעיל כוח לא חמוש, כדי להדגיש את חוסר המוסריות של השלטון". אבו רתימה ענה לו במכתב בו ביקש לחזק אותו ואת מעשיו. כך הוא כתב אז: "ידידי הלל, קראתי את המכתב שלך ושמעתי את דבריך שהקלטת ביוטיוב, וקמה תקווה בלבי שיש כאן יסוד ליצירת מציאות צודקת ואנושית יותר בגבולות שבין נהר הירדן והים התיכון, מציאות שהלגיטימיות שלה לא מתבססת על מספר האנשים המאמינים באפשרות מימושה עכשיו. הלגיטימיות שלה מתבססת על כך שזהו הפתרון הכי רווחי והקרוב ביותר לעקרונות הזכות והצדק, מתבסס על כבוד האדם ולא על מחיקתו. הפתרון הכרוך בסיום העוול ההיסטורי שנעשה לעם הפלסטיני ובאותו הזמן מכבד את החששות של הדורות החדשים בחברה הישראלית שנולדו ומצאו את עצמם בתוך מציאות סבוכה ובתוך פיסת ארץ מסוכסכת, חשוכת ביטחון ושלום". ההתכתבות בין השניים פורסמה בשיחה מקומית.

בכלא יושב בימים האלה גם סרבן המצפון אדם רפאלוב, בן 18 מקרית מוצקין, המרצה כבר 97 ימי מחבוש מצטברים בשל סירובו להתגייס לצבא.

גרמי ורפאלוב מלווים על-ידי מסרבות – רשת סרבנות פוליטית המחברת מכתבי, יוזמות וקבוצות סירוב מהשנים האחרונות לפעולה משותפת. הרשת תומכת בסרבני וסרבניות מצפון הבוחרות שלא להתגייס לצבא הכיבוש, תוך מודעות והתייחסות להיבטים המגדריים שמביא עימו גיוס החובה לחברה הישראלית. הרשת פועלת בשיתוף ובסיוע תנועת ״יש גבול״.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf