newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

החתול והשמנת. הצבא מגייס נערי גבעות ליחידת סיור מיוחדת בגדה

תחקיר "שיחה מקומית" חושף: יחידת "ספר המדבר", הפועלת במדבר יהודה ובקעת הירדן, מורכבת ממתנחלים ממאחזים ומחוות רועים באזור, "הקיצונים של הקיצונים", לדברי מקור ביטחוני. התוצאה הלא מפתיעה: פלסטינים רבים מדווחים על התעללות שיטתית מצד לוחמי היחידה

מאת:
אי אפשר להבדיל בין נערי גבעות לחיילים. מתנחלים ליד בסיס פעילות של "ספר המדבר" ברוג'ום אל-נאקה (צילום: דרור אטקס)

אי אפשר להבדיל בין נערי גבעות לחיילים. מתנחלים ליד בסיס פעילות של "ספר המדבר" ברוג'ום אל-נאקה. למצולמים אין קשר למעשים המתוארים בכתבה (צילום: דרור אטקס)

בלילה חורפי בצפון מדבר יהודה, ג'יפ צה"לי בלי דלתות התקרב למדורה של יוסף ג'לאווי, אזרח ישראלי מרהט, שהרתיח תה בחברת שני חברים פלסטינים. החיילים שיצאו מהג'יפ לבשו מדי צה"ל אך נראו כמו נערי גבעות.

בין שהיו חיילים או נערי גבעות, ג'לאווי מספר שהם התעללו בו קשות: קשרו את ידיו באזיקון, דחפו את ראשו לחצץ עם סוליית הנעל, אחר כך היכו אותו בכל פעם שגופו נשמט ודרשו שיזדקף, דרכו נשק באוזנו, ואיימו שיהרגו אותו אם יחזור למדבר. לדבריו, מרכבו נעלמו אלף שקל באותו לילה, שבהם תכנן לקנות מתנה לבתו הקטנה, שהחלה שירות לאומי.

הבלבול של ג'לאווי היה במקום. הצעירים שעיכבו אותו היו גם חיילים וגם נערי גבעות. תחקיר "שיחה מקומית" חושף שלפני שנתיים וחצי הקים הצבא יחידה בשם "ספר המדבר", שבה משרתים נערי גבעות המגיעים מהמאחזים באזור, שמרבים מהם יצאו התקפות אלימות נגד פלסטינים. הגרסה הצבאית ל"חתול ששומר על השמנת".

>> חשיפה: מיליציות של חיילים ומתנחלים תקפו והרגו פלסטינים

לפי התחקיר, המבוסס על עשרות עדויות, המקרה של ג'לאווי, אינו בודד. לידי "שיחה מקומית" הגיעו עדויות לגבי לפחות 11 מקרים נוספים, שבהם חיילים מהיחידה הזו תקפו, והתעללו לכאורה, בפלסטינים. בדיוק אתמול (30 באפריל), שנה וחצי אחרי שהגיש תלונה על התקיפה שאירעה בנובמבר 2021, קיבל ג'לאווי הודעה מהפרקליטות הצבאית שהתיק בעניינו נסגר בלי שינקטו צעדים נגד החיילים. "לא נמצאו ראיות המאפשרות להעדיף את גרסתך על גרסת החיילים", נכתב לו.

מקור ביטחוני המעורה בנושא סיפר ל"שיחה מקומית" כי יחידת "ספר המדבר", שהוקמה ב-2020 ושייך לגדוד לביאי הבקעה (47) וכפוף לחטיבת הבקעה, "מורכבת בעיקר ממה שמכנים נערי גבעות, אנשים שנפלטים ממסגרות, הקיצונים של הקיצונים, שאחרת לא היה מתגייסים". הרעיון, אמר המקור, הוא שהשירות ביחידה היא דרך לשקם אותם.

"זאת יחידה מאוד מיוחדת", הסביר המקור, "אנחנו לוקחים אותם ומחיילים אותם. בדרך כלל שמים להם מפקד שמגיע מבחוץ. חשוב להגיד שיש להם הישגים מדהימים. ההתמחות המרכזית שלהם היא גששות, כי יש להם הרבה מאוד היכרות עם השטח".

המקור הזה, ומקור ביטחוני נוסף המכיר את היחידה, אומרים כי משרתים בה כמה עשרות חיילים, שרובם מגיעים מחוות וממאחזים לא חוקיים בצפון מדבר יהודה ובקעת הירדן. לחלקם, לפי אותם מקורות ביטחוניים, היסטוריה של אלימות. צריך לקרוא שוב כדי להאמין. הצבא מגייס נערי גבעות הידועים באלימות שלהם כלפי פלסטינים כדי לשרת ביחידה צבאית הפועלת נגד פלסטינים באזור שבו הם גרים.

יחידה מאוד מיוחדת. חיילים ב"ספר המדבר", ביניהם אזרח לובש מכנסיים כחולים (צילום: גיא הירשפלד)

יחידה מאוד מיוחדת. חיילים ב"ספר המדבר", ביניהם אזרח לובש מכנסיים כחולים (צילום: גיא הירשפלד)

לפי גורמים ביטחוניים, נערי הגבעות נמצאו מתאימים במיוחד לתפקיד בגלל שגדלו במאחזים, עסקו ברעיית צאן מגיל צעיר, ופיתחו יכולת גששות והתמצאות בשטח. בצפון מדבר יהודה, אומרים גורמי הצבא, שורר "ואקום ביטחוני", ונערי הגבעות נמצאו מתאימים למלא אותו.

דפוס התעללות שחוזר על עצמו

כאמור, התחקיר חושף תלונות לגבי 11 מקרים של התעללות ופגיעה פיזית מידי החיילים בשנתיים וחצי שחלפו מאז הוקמה היחידה. לפי התלונות, חיילים דרכו על פלסטינים, רובם בדואים, בעודם אזוקים, היכו אותם באגרופים ללא הצדקה, חייבו עצורים לשכב בתנוחות משפילות וכואבות, בעטו בהם, חיטטו בתמונות פרטיות בטלפון, וגנבו כסף, מעילים ולבוש בדואי מסורתי.

בשני מקרים לפחות הגישו הקורבנות תלונה למשטרה נגד חיילים ביחידה, אך רובם נמנעו מכך, משום שחששו, לדבריהם, מנקמה ומאובדן היתרי עבודה, ומשום שלא האמינו כי תלונה תוביל לחקירה או להרשעה. מרבית המרואיינים ביקשו לא לפרסם את שמם האמיתי בכתבה, מסיבות דומות.

חמש עדויות בתחקיר העלו דפוס פעולה דומה: פלסטינים ננטשו באמצע המדבר במשך שעות ארוכות, בלי טלפון ובלי מפתחות לרכב, לעיתים כאשר הם אזוקים או מכוסי עיניים. לחלק מהנפגעים, מבני שבט הרשאידה, הוסבר כי זה עונש על כך שנכנסו לשמורת טבע אחרי שעות הערב, או לשטחי אש, שחלקם משמשים את הבדואים כשטחי מרעה היסטוריים ורובם אינם משמשים בפועל את הצבא כיום.

חיילי "ספר המדבר" עוברים את ההכשרה שלהם יחד עם חיילי "נצח יהודה", גדוד "הנח"ל החרדי", שגם רבים מחייליו באים מהתנחלויות. לאחר מכן הם מגיעים למוצב ייעודי של היחידה, המשקיף על ים המלח.

>> הלינץ' שלא היה

לפני כשנה, הוחלט בצבא להעביר את עיקר פעילות היחידה מאזור מדבר יהודה לבקעת הירדן. ההעברה באה לאחר שלבכירים בצבא הגיעו תלונות על מקרי אלימות והתעללות בפלסטינים, בין היתר מאזרחים ישראלים ששמעו על המקרים מפלסטינים. פלסטינים תושבי המדבר אומרים כי מאז חיילי היחידה עדיין מפטרלים בו, אם כי הרבה פחות מבעבר.

בצבא אומרים כי מאז שחיילי היחידה הועברו לבקעה, הם פועלים בהצלחה לסיכול הברחות נשק בגבול. פלסטינים בבקעה סיפרו, לעומת זאת, כי חיילי היחידה, מלווים בנערי גבעות ממאחזי החוות בסביבה, מגרשים אותם מאדמות המרעה. לפי עדויות, במקרה אחד לפחות נכנסו חיילים לכפר פלסטיני בבקעת הירדן כאשר היה איתם נער גבעות בלבוש אזרחי.

תושבים פלסטינים סיפרו ל"שיחה מקומית" כי הם מתקשים להבדיל בין מתנחלים לחיילים ביחידה, שכן לדבריהם, אותם אנשים מגיעים לשטח פעם על אזרחי, כנערי גבעות שגרים במאחז, פעם ככוח צבאי על מדים, כחיילים המשרתים באותו אזור. "בהתחלה לא האמנתי שהם חיילים", אמר איימן ע'ריב, חקלאי מבקעת הירדן, "חשבתי שאלו מתנחלים שמתחפשים בבגדים של צבא, לפעמים הם באים לכאן חצי צבאי וחצי אזרחי".

המדבר הוא מקום הבילוי

המדבר הוא המרחב הטבעי. בדואי משבט ערב א-רשאידה (צילום: יובל אברהם)

המדבר הוא המרחב הטבעי. בדואי משבט ערב א-רשאידה (צילום: יובל אברהם)

כ-5,000 בני אדם גרים בצפון מדבר יהודה בכפר הבדואי ערב א-רשאידה, ומתפרנסים בעיקר מרעיית צאן. המבוגרים שבהם מספרים כי בני השבט גורשו פעמיים: ב-1948, מאדמות הסמוכות לעין גדי, וב-1984, מאדמות הסמוכות לכפר כיסאן ולהתנחלויות מעלה עמוס ואיבי הנחל, מדרום-מזרח לבית לחם.

"אנחנו לא יכולים לנסוע לחו"ל בקלות וללכת לים כמוכם", אמר אחד מתושבי הכפר, אב לשלושה, "המדבר עבורנו זה מקום בילוי יחיד בלי מחסומים, מקום שבו אפשר לנשום אוויר". מקרי האלימות הרבים מאז הקמת "ספר המדבר" ב-2020 אילצו את התושבים לצמצם את הנוכחות שלהם במדבר. חלקם חווים זאת כמעין גירוש שלישי.

בסוף מרץ השנה, בלילה לפני רמדאן, יצא פיראס עם חבר טוב שלו לעשות על האש במדבר, לא רחוק מנחל חצצון. אז הגיעה מה שהוא קורא "יחידת הג'יפים הפתוחים".

"הם באו בשקט, בלי אורות: שני ג'יפים מסוג רוביקון, בלי דלתות, ובהם שמונה חיילים. מיד זיהיתי שזה הם", הוא סיפר, "הם אמרו לנו, מה אתם עושים כאן? למה אתם באים לפה? אחד מהם בעט במנגל, והעיף את כל הבשר על האדמה. צעקו, איפה הנשק, ואמרנו שאין נשק, אנחנו כאן כדי לבלות. הם הורידו אותנו לברכיים. מאותו רגע, אתה חייב לעשות מה שהם אומרים, או שהם נותנים לך מכות".

פיראס מספר שהחיילים לקחו את החפצים שלו ושל חברו, ונטשו אותם במדבר. "חייל לקח את הטלפון שלי, לבדוק שלא צילמתי, וזרק אותו על האדמה ושבר אותו", אמר פיראס והראה מסך מנופץ. "הוא לקח גם את תעודת הזהות שלי ואת המפתחות של הרכב, אמר שנחכה עד שיחזרו, ונסע משם. נשארנו ככה בלי כלום, שלוש שעות, עד שהם חזרו".

כשנה קודם לכן, בתחילת 2022, חיילים מהיחידה התעללו בפיראס באותה נקודה. כשתיאר מה עשו לו,  פניו האדימו ממבוכה. "זה היה יום שישי, ובאזור היו הרבה אנשים שהגיעו לבלות", הוא אמר. "הם באו אלי, חיפשו לי ברכב כאילו יש בו פצצה, בצעקות. ואז הכריחו אותי לשבת ככה", וירד על ברכיו, ידיו מאחורי גבו כאילו הן אזוקות, מדגים את האירוע.

"כל פעם שהגב שלי השתופף, הם נתנו לי מכה. אגרופים לגוף. אחר כך אמרו לי לעשות ככה", פיראס ירד לתנוחה של שכיבות שמיכה, "אמרו לי להניח את הידיים על אבנים, וכל פעם שלא הצלחתי להישאר בתנוחה הזאת, חייל בעט בי. הם היו שמונה, אבל רק שניים מהם נתנו את המכות". האירוע, לדבריו, נמשך שעתיים, עד שהחיילים עזבו אותו ונסעו משם.

הפסיק לעבוד אחרי המכות שקיבל

מוחמד, בן 25, סיפר כי הפסיק לעבוד כפועל בניין כתוצאה ממכות קשות שקיבל, לדבריו, מחיילי היחידה. הוא אמר שהאירוע קרה ב-2022 אך התקשה לזכור את התאריך המדויק.

מצאו הכי מתאימים למשימה. מחנה של "ספר המדבר"

מצאו הכי מתאימים למשימה. מחנה של "ספר המדבר"

"ירדתי למדבר עם חבר, והלכנו לטייל ברגל. רצינו לראות את ים המלח ולעשות על האש", הוא שיחזר. "עצרו אותי חיילים עם ג'יפ בלי דלתות, ואמרו לי לכבות את הרכב. לא רציתי לכבות, כי הרכב היה בעלייה ודאגתי שלא יתניע. אחד מהם נתן לי בוקס ביד ומשך אותי החוצה.

"הם השכיבו את שנינו עם הפנים לאדמה ודרכו עלינו", הוא הדגים, "אמרו שאסור לנו לדבר. כל הזמן אמרו: 'שתוק'. לקחו לנו את הטלפונים, אזקו אותנו עם הידיים מאחורי הגב, ככה, ובעטו בנו בכל פעם שדיברנו. אמרו לנו: למה אתם באים לפה? דרשו שלא נחזור למדבר. בסוף עשיתי את עצמי כאילו שאני חולה, שיש לי התקף לב, והתחלתי להשתעל. זה הפחיד אותם והם עזבו אותנו".

מוחמד סיפר כי בבית החולים אמרו לו שיש לו פריצת דיסק כתוצאה מהמכות, ומאז הוא נאלץ להפסיק את עבודתו כפועל בניין. הוא לא הגיש תלונה כי חשש מתגובת החיילים. "הרגל שלי, מאז המכות, לא מתפקדת. כשאני עומד היא לפעמים נרדמת כולה, עד הגב".

מוחמד אמר כי זיהה את כלי הרכב של "ספר המדבר", והכיר את פני החיילים, שלשניים מהם היו פאות. "הם מתנחלים שלובשים בגדים של הצבא", אמר.

במרץ או בפברואר 2022, סמוך למסגד הקדום בנבי מוסא, מדרום-מזרח ליריחו, חיילי היחידה היכו שני מטיילים בדואים, לפי עדות הנפגעים. "הגיעו אלינו ארבעה חיילים עם ג'יפ רוביקון", סיפר אחד מהקורבנות. "הם לקחו את הטלפון, התעודה, ומפתחות הרכב. צעקו לנו, מה אתם עושים פה. אין איך לענות להם. הם משתיקים אותך. אחד מהם שם את הרגל שלו על הצוואר שלי, ונתנו לנו מכות יבשות. בוקסים לצלעות וחבטות עם הנשק. היינו במקום רגיל, שמותר לנו להיות בו, לא עשינו להם כלום. לפני שהם הלכו שפכו לנו את בקבוקי המים, שלא נוכל להישאר במדבר. חזרנו הביתה".

בפעם הראשונה שעאמר, אב לחמישה ילדים קטנים ובן שבט הרשאידה, פגש את הג'יפים נטולי הדלתות מסוג רוביקון, גם הוא עשה על האש במדבר עם אשתו וילדיו. כמו בדואים רבים אחרים, הוא מכנה את היחידה "יחידת הג'יפים הפתוחים" או "יחידת המתנחלים", ומזהה אותה, לדבריו, על פי הרכב בלי הדלתות, הפנים הכבר מוכרות של החיילים, ודפוסי הפעולה הייחודיים להם.

הפלסטינים לא מבדילים בין חיילי "ספר המדבר" לנערי גבעות. חיילי "ספר המדבר" ומתנחלים ברוג'ום א-נאקה (צילום: דרור אטקס)

הפלסטינים לא מבדילים בין חיילי "ספר המדבר" לנערי גבעות. חיילי "ספר המדבר" ומתנחלים ברוג'ום א-נאקה (צילום: דרור אטקס)

"הילדים לא מוכנים לבוא איתי למדבר מאז", אמר. "החייל בעט בקנקן התה שלנו, שפך אותו, בלי להתכופף אפילו". עאמר ניסה לצלם, ולדבריו חייל לקח לו את הטלפון, פרמט אותו, ואמר למשפחה לא לחזור למדבר. כל התמונות במכשיר נמחקו.

שבעה עדים אמרו ל"שיחה מקומית", שחיילי "ספר המדבר" מנעו מהם לתעד את ההתקלות שלהם, ואספו את הטלפונים שלהם כדי שלא יצלמו אותם. בכמה מקרים, לפי העדויות, חיילים עברו על התמונות הפרטיות של התושבים ומחקו תמונות מהמכשיר.

אסור לדבר עם החיילים

תושב נוסף מבני הרשאידה סיפר שחיילי היחידה היכו את אביו, רועה צאן בן שישים. הם מצאו ברכב שלו שברייה, סכין ערבי מסורתי מעוקל, שאיתו רועי צאן נוהגים להסתובב.

"יש לאבא שלי סוכרת," סיפר בן השבט. "הם אזקו אותו באזיקוני פלסטיק במשך כשעתיים. בכל פעם שניסה לדבר, בעטו בו ונתנו בוקסים. אני זוכר את הסימנים האדומים ביד שלו. היו על כל הגוף שלו מכות. ככה הם תמיד, החיילים של הרוביקונים, אסור לך לדבר כשהם מגיעים. החייל אומר לך לשתוק. גם כשאתה צועק מכאב, אומרים לך אסור לדבר. המטרה שלהם היא להטיל אימה. לייצר טרור אצל האנשים, כדי שיפחדו לרדת למדבר. ואנשים באמת מפחדים".

בפעם השנייה שעאמר נתקל בחיילי היחידה, ב-2022, היה יום גשום, והוא טייל עם שבעה חברים. "חמישה חיילים יצאו מהג'יפ ואמרו לנו לרדת מהרכבים שלנו," הוא משחזר. "היו להם פאות כמו מתנחלים. הם אספו את הטלפונים של כולם ואמרו שאסור לצלם. הורידו אותנו על האדמה וכל מה שאתה אומר, אומרים לך בערבית: אוסכות. שתוק. אם אתה ממשיך לדבר, מכים אותך".

"חייל אמר לי: אתה צריך לתת לנו את המעיל. אמרתי, לא. שניים תפסו אותי והפשיטו את המעיל ממני. הם גנבו אותו. לקחו מחמישה חברים שלי את המנדיל (מטפחת של בדואים), וכרכו על הראש שלהם. יש לחיילים האלה סובארו ישנה והם נוסעים בה במדבר עם המנדילים האלו, כאילו הם מסתערבים".

פרקטיקות של גניבת בגדים או נטישה במדבר חזרו על עצמן בעדויות: במקרה אחד, כך נטען, חיילים קשרו לרועה צאן את העיניים, הכניסו אותו לג'יפ שלהם, והורידו אותו בלילה בנקודה מבודדת במדבר, בלי קליטה.

"לא ידעתי מה לעשות", הוא סיפר. "הלכתי לכיוון ממנו נסע הג'יפ, ניחשתי שאולי יהיה שם משהו. זה היה נורא מפחיד. אחרי שעתיים של הליכה, מצאתי מקום שבו יש קליטה בטלפון והתקשרתי לאח שלי". לדבריו, החיילים נסעו ב"רכב מסוג רוביקון", בלי דלתות, ו"חלק מהם לבשו כיפות, וחלק לבשו כאפיות ערביות, כמו של יאסר ערפאת".

"החייל הוריד והרים לי את הראש עם הנעל שלו וסינוור אותי עם הפנס. הוא אמר: כל המדבר הזה שלי, אל תבוא לפה יותר"

"אנשים לא רוצים להתלונן כי הם מפחידים מאוד", סיפר תושב נוסף, מהבודדים שהגישו תלונה במשטרה נגד חיילי היחידה, על תקיפה, "תופסים מישהו ויכולים 'להרוג אותו' במכות". לדבריו, היחסים בין בני השבט לצבא בעבר היו טובים. "אמרתי למשטרה: זה לא הסגנון של הצבא שלכם. סיפרתי להם שחיילים היו עוזרים לנו ואנחנו להם. היחידה הזאת בערך שנתיים באזור, ומאז שהם הגיעו הכל השתנה".

לדבריו, הותקף בנובמבר 2021 ונזקק לטיפול רפואי, לאחר שחיילים טרקו את הדלת של רכבו על הרגל שלו מספר פעמים, ובעטו בו. "חייל אמר לי לרדת מהרכב, שאלתי למה, ואז הוא ועוד חייל התחילו למשוך אותי בכוח החוצה ולתת לי מכות. בלי סיבה. רק כשהתחלתי לצעוק מכאבים, הם עזבו אותי. קיבלתי טיפול בבית חולים ובמשך שלושה ימים לא יכולתי ללכת". האמירה שלו, כי היחסים בין בני הרשאידה לצבא היו רגועים יחסית והעכירו מאז הקמת היחידה, חזרה על עצמה בדברי התושבים.

מפחדים לצאת למדבר. פלסטיני עם עדר כבשים באזור נאבי מוסא (צילום: דריו סאנשז / פלאש 90)

מפחדים לצאת למדבר. פלסטיני עם עדר כבשים באזור נאבי מוסא (צילום: דריו סאנשז / פלאש 90)

מחסיר פעימה, כל פעם שהוא רואה חיילים

רעוד, בחור צעיר, שיחזר מקרה של גניבה ואלימות מלפני שנה. "בערב, הלכתי לעשן נרגילה עם שני חברים מירושלים, ליד בסיס חצצון הישן", הוא שיחזר, "חיילים מהיחידה התקרבו אלינו בג'יפים הפתוחים בלי אורות. הופתעתי לראות שהם מקיפים אותנו. בערך 12 אנשים. לקחו לנו את הטלפונים, אזקו אותנו מאחורי הגב, השכיבו אותנו על האדמה ולא נתנו לדבר.

"אתה מנסה לשאול מי הם, אם הם חיילים בכלל, ואומרים לך לשתוק", הוא אמר. לדבריו, החיילים הגיעו בסביבות שמונה בערב, והשאירו אותם אזוקים עד שתיים בלילה.

"היה לי מעיל בצבע ירוק, ותרבוש, או כובע כזה, של בדואים, הם הפשיטו אותי משניהם וגנבו את הבגדים", הוא אמר, "להרבה אנשים הם לוקחים מעילים, אם הם בצבע ירוק ונראים כמו של הצבא. היה נורא קר כל הלילה בלי מעיל. את שני החברים שאיתי, מירושלים, לקחו לבסיס צבאי ושחררו שם. לי שחררו את האזיקים בשטח ואמרו לי לחזור לכפר ברגל".

תושבים אמרו, שיותר מכל כואבת להם תחושת ההשפלה וחוסר האונים. יוסף ג'לאווי, האזרח הישראלי מרהט שהותקף לדבריו ותלונתו נסגרה, סיפר ל"שיחה מקומית" כי לא התאושש מאז המקרה. למרות שחלק מבני משפחתו משרתים במערכת הביטחון, בכל פעם שהוא רואה חיילים, הוא מחסיר פעימה מפחד.

"הם אמרו לי: רד על הברכיים. היה שם המון חצץ", יוסף נזכר, "הכריחו אותי לשבת ככה זמן ארוך, וכל פעם שנפלתי, נתנו לי מכות. בסופו של דבר אחד מהם אמר לי לקום, אבל כשקמתי, לא הצלחתי לעמוד על הרגליים".

"החייל הושיב אותי במקום אחר, ואז הוריד והרים לי את הראש עם הנעל שלו וסינוור אותי עם הפנס", יוסף המשיך, "הוא אמר: למה אתה מביא לפה אנשים מהשטחים, כל המדבר הזה שלי, אל תבוא לפה יותר".

יוסף אמר שהחיילים השאירו אותו בשטח, מדמם ואזוק, ונסעו משם. גם לדבריו, היו להם רכבים פתוחים, בלי דלתות. "פחדתי לזוז. חושך, איומים, נשק. חיכיתי עד שמישהו הגיע ושיחרר אותי מהאזיקונים", הוא אמר, "מהאוטו הם גנבו לי אלף שקל שהבאתי כדי לקנות מתנה לבת הקטנה שלי, שהתחילה שירות לאומי".

בעקבות התלונה של ג'לאווי נפתחה חקירת מצ"ח, והוא הוזמן להעיד ולהתעמת במשטרה עם חיילי "ספר המדבר" שנכחו באירוע. במשך שנה וחצי לא התקבלה החלטה בתיק, אולם בעקבות פניית "שיחה מקומית" לצבא, נמסר לג'לאווי מהפרקליטות הצבאית כי התיק נסגר. "החיילים הכחישו כי היכו אותך, איימו עלייך, או נטלו כסף מרכבך", כתב בהחלטה רס"ן שגב רום מהפרקליטות הצבאית, "לא נמצאו ראיות המאפשרות להעדיף את גרסתך על פני גרסת החיילים".

בשני מקרים צולמו חיילי יחידת "ספר המדבר", הכפופה לחטיבת הבקעה, כאשר הם מלווים בנערי גבעות שאינם שייכים ליחידה. בינואר השנה הם נכנסו לכפר הפלסטיני אל-מוערג'את בבקעת הירדן, יחד עם תושב מאחז שלא היה חייל בתפקיד, כך לפי עדויות. בתיעוד מצולם מיום אחר, נראים החיילים מכינים תה יחד עם מי שזוהה כאותו תושב, חמוש ב-M16.

"היה להם ג'יפ רוביקון בלי דלתות, שם חיכה להם מתנחל. אני מכירה אותו כי הוא מגרש את אבא שלי מאדמות המרעה" סיפרה עאליה, תושבת הכפר. "הם דפקו לנו בדלת וביקשו תעודות. לא האמנתי שהם חיילים. כשאמרתי להם שנזמין משטרה, הם עזבו".

החיילים מנעו מעאליה לצלם, אך היא הספיקה לצלם סרטון קצר, ולכתוב, בפתקים בטלפון, את מספר לוחית הרישוי של הג'יפ הצבאי בלי הדלתות שנכנס לבדו לכפר. בדיקת "שיחה מקומית" מעלה, כי המספר תואם את הלוחית של ג'יפ שחונה במוצב של "ספר המדבר".

 מי ששולט במדבר, שולט במרחב

בשנות האלפיים כבר פעלה בצבא יחידה בשם "ספר המדבר", שהיה לה ייעוד דומה; היא סיירה בשטחי האש ככוח שיטור, בעיקר כדי לסכל הברחות נשק. היחידה נסגרה באפריל 2007 בהוראת אלוף פיקוד המרכז, לאחר שחיילים בה ירו למוות בלי הצדקה בפלסטיני בן שלושים, עזיז חאמד מאטור, שנסע בשטח אש ליד בסיס בנבי מוסא בדרכו מבית לחם ליריחו.

מאחז שהוקם סמוך למקום התאונה שבה נהרג אהוביה סנדק. (צילום: אורן זיו)

כ-70 מאחזים וחוות רועים הקומו בעשור האחרון בגדה. מאחז שהוקם סמוך למקום התאונה שבה נהרג אהוביה סנדק (צילום: אורן זיו)

את ההקמה מחדש של "ספר המדבר" כיחידה של נערי גבעות אפשר לראות על הרקע של המאבק של אנשי ימין למען "משילות ישראלית" במדבר יהודה בפרט, ובגדה בכלל, כחלק ממאמץ להגביר את הנוכחות המתנחלית בשטחי C וכדי למנוע מפלסטינים גישה אליהם.

משה קובלנץ, יליד אפרת בן 30, חרש את המדבר כנער באופניים, התאהב בו, והקים בבגרותו את "עמותת מדבר יהודה", שלפי החזון שלה פועלת כדי "להבטיח פיתוח ושימור המדבר תחת צביון ישראלי לדורי דורות".

קובלנץ מכיר את פעילות יחידת "ספר המדבר", ואמר ל"שיחה מקומית" כי שמע על מקרי האלימות כלפי הבדואים בני שבט הרשאידה. לדבריו, מדובר ב"אירועי קיצון, בהם לחיילים פרטניים עלה הדם לראש, והם אולי הגזימו עם הסמכות שלהם".

עם זאת, לדבריו, "ספר המדבר" היא יחידה חשובה מאוד כחלק מהשיטור הישראלי בצפון מדבר יהודה. "הצורך בהקמת היחידה הוא משילות ושמירה על שטחי האש", אמר קובלנץ. "צבא שלא שם יחידה במדבר, הוא צבא כושל. גם לבריטים היתה יחידת ספר המדבר, שישבה ברוג'ום א-נאגה עם גמלים. מי ששולט במדבר, שולט בכל המרחב".

"הצבא עשה פה ניסוי. הכניסו חבר'ה מאוד ספציפיים, למרחב מאוד ספציפי. אף יחידה אחרת לא יכולה לבצע את המשימה כמוהם. אלה חבר'ה שגדלו במדבר, שגדלו בחוות, שמכירים את השטח. הם מחוברים למדבר. הם לא מיובאים מרחוק. אבל יש לזה תופעות לוואי".

מאמץ ישראלי לנקות את המרחב מפלסטינים

"ספר המדבר" מתחברת גם למאמץ הישראלי, שנולד מיד אחרי הכיבוש ב-1967, לייצר נוכחות יהודית בחלק המזרחי של הגדה המערבית. כבר "תוכנית אלון", שהוגשה לממשלה חודש וחצי לאחר הכיבוש, סימנה את האזור המזרחי של הגדה – צפון מדבר יהודה ובקעת הירדן, האזור בו פועלים חיילי "ספר המדבר" בשנתיים וחצי האחרונות – כמיועד לסיפוח לישראל.

חמש שנים לאחר מכן, בשלהי 1972, מרבית הרצועה המזרחית של הגדה המערבית, שטח אדיר של כ-713 אלף דונם, מבקעת עוג'ה בצפון ועד לאדמות יטא בגבול הדרומי, הוכרזה כשטחי אש. ב-1979 הסביר אריאל שרון, אז שר החקלאות, כי שטחי האש הוכרזו לאו דווקא לצורך אימונים, אלא כדי לשמש כ"רזרבת קרקעות להתיישבות". אדמות אלו שימשו, אז והיום כאדמות מרעה ומגורים של קהילות פלסטיניות.

ממסמכים שאיתרה "שיחה מקומית" בארכיון צה"ל עולה כי כבר בשנות השבעים פעלו חיילים לסלק בדואים משטחי האש. במסמך צבאי מ-1978, למשל, שכותרתו "מבצע גירוש בדואים", מתוארת פעילות מבצעית של מפקדת נפת בית לחם לגרש בדואים משטחי האש בצפון מדבר יהודה "בסיוע מסוק".

הריסות בתים בכפר ג'ינבה, שטח אש 918, דרום הר חברון (נאסר נוואג'עה, בצלם)

הריסות בתים בכפר ג'ינבה, שטח אש 918, דרום הר חברון (נאסר נוואג'עה, בצלם)

דרור אטקס, חוקר שטח מארגון "כרם נבות", מסביר כי ההכרזות על שטחי האש ושמורות הטבע מעניקות לרשויות הישראליות, ובראשן הצבא, בסיס חוקי כביכול לנישול פלסטינים מהם. זו פעילות שנעשית באמצעים רבים ומטרתה לצמצם את שטחי המרעה של הפלסטינים, לגרש אותם מהמרחב, ולאפשר להתנחלויות לגדול.

באזור הזה, שבו פועלים חיילי יחידת "ספר המדבר", הוקמו עשרות מאחזי רועים בעשור האחרון, ללא היתרי בנייה. למעשה רוב מקרב 65-70 מאחזי חוות רועים, הוקמו בעשור החולף ברצועה המזרחית של הגדה. דו"ח שכתב אטקס מגלה כי שליש מהשטח שעליו חולשות החוות באמצעות רעיית צאן, נמצא ב"שטחי אש" המדוברים.

מסלולי טיולים חדשים סומנו באזורים האלה, הגירוש של כאלף תושבי מסאפר יטא שגרים בקצה הדרומי של הרצועה בשטח האש 918 הוכשר בבג"ץ, שמורת טבע "מצוק ההעתקים" הוכפלה בגודלה, ומשרד התיירות מקדם בימים אלו תוכנית להקמת שבעה חאנים במדבר יהודה. לפי אריה כהן, ראש המועצה האזורית מגילות, הכוללת את התנחלויות צפון ים המלח, ופעיל "יש עתיד", החאנים נועדו להביא תיירים למקום כדי "להגביר את הנוכחות שלנו במדבר ולמנוע השתלטות פלסטינית על שטחים אסטרטגיים אלה".

אטקס מסתובב בגדה כבר שני עשורים, אך מה שראה כשנתקל בחיילי "ספר המדבר" בעצמו, הצליח להפתיע גם אותו. בתמונות של אטקס נראים שלושה נערי גבעות לבושים ברישול, יושבים על גג של רכב חבוט שהורד מהכביש, מעשנים סיגריה, ובסמוך להם עומדים שלושה חיילים מיחידת "ספר המדבר" במדי צבא.

"היחידה הזו מטשטשת במכוון את הגבולות המטושטשים בלאו הכי בין צבא ואזרחים בגדה", אטקס אמר, "האוכלוסייה הפלסטינית לא מסוגלת עוד להבחין בין צבא לבין אזרחים. כל אחד, בכל מצב, עשוי להוות איום".

במערכת הביטחון הדגישו כי "ספר המדבר" היא פלגה צבאית לכל דבר, שכפופה לפיקוח ולחוקי צה"ל, וכי היא צפויה לגדול בעתיד ולהיות מגוונת יותר מבחינת ההרכב שלה. "מרבית המקרים המוזכרים בפנייה, למעט עניינו של ג'לאווי, אינם מוכרים בצה"ל. ככל שיוגשו תלונות הן תיבחנה כמקובל", נמסר מדובר צה"ל, "יחידת 'ספר המדבר' הינה יחידה לוחמת בעלת יכולות מיוחדות שנותנת מענה מבצעי לאתגרים הקיימים בגזרת הבקעה והעמקים ובעלת הישגים רבים והצלחות מבצעיות. היחידה הוקמה לפני כ-3 שנים ומאז מתפתחת, לומדת ומשתפרת".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

המהפכה החינוכית שהקדימה את זמנה

כבר ב-1774 הבינו בחבר העמים של פולין וליטא ש"אין לכפות משמעת באמצעות פחד, אלא באמצעות מנהיגות והבנה", שהכיתות צריכות להיות מעוצבות "כך שהילד לא יראה את בית הספר כבית סוהר", ושרק הממסד האזרחי יכול להניב חינוך אוניברסלי שוויוני וחופשי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf