newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

החלטת לסרב? מצוין. הנה דברים שכדאי לדעת

מהם הערוצים השונים לקבלת פטור משירות? האם סירוב עלול לפגוע בקריירה בעתיד? ההחלטה לסרב לשרת בצבא היא תחילתה של דרך מרובת מסלולים, מכשולים ובירוקרטיה. ריכזנו את כל מה שצריך לדעת לפני שיוצאים לדרך

מאת:
צעיר שורף צו גיוס בהפגנת הזדהות עם סרבניות שנכלאו, ליד הבקו"ם בתל השומר, ב-31 בינואר 2016 (צילום: אורן זיו)

"לעשות את זה לבד זה קשה". צעיר שורף צו גיוס בהפגנת הזדהות עם סרבניות שנכלאו, ליד הבקו"ם בתל השומר, ב-31 בינואר 2016 (צילום: אורן זיו)

על רקע המחאה הציבורית נגד ההפיכה המשטרית, וביתר שאת בעקבות הפוגרום בחווארה, דומה שתופעת הסרבנות – הכוללת או הסלקטיבית – זוכה לפתע לעדנה מחודשת. לא עוד "שמאלנים בוגדים" בלבד, אלא גם טייסים, יוצאי יחידות מודיעין נחשקות, ועוד. בארגונים המלווים סרבנים מאשרים כי מאז הקמת הממשלה החדשה, חל זינוק במספר הפניות אליהם – מצד מלש"בים (מועמדים לשירות ביטחון) ומילואימניקים כאחד.

ההחלטה לסרב היא רק תחילתה של דרך מרובת מסלולים, מכשולים ובירוקרטיה. החדשות הטובות הן שמי שנחושה ללכת בה, בסופו של דבר תזכה לפטור המיוחל. אך כדי לצלוח אותה באופן האפקטיבי ביותר, כדאי להצטייד מראש במידע רב ככל האפשר ולפתוח בתהליך מוכנים. בעזרת שלושה מומחים משלושה ארגונים שונים המלווים סרבניות וסרבנים, קיבצנו כאן את הדברים החשובים, שכדאי לדעת לפני שיוצאים לדרך.

קיבלתם צו ראשון ואתם לא רוצים להתגייס. מה עושים?

עקרונית, בפני מלש"בים שלא מעוניינים להתגייס כלל (על סרבנות סלקטיבית, בהמשך) עומדים שלושה ערוצים לקבלת פטור: באמצעות קב"ן (קצין בריאות נפש), דרך ועדת אי התאמה, או דרך ועדת מצפון.

בניגוד לטעות רווחת, אין בישראל פטור מטעמי דת, אלא דחיית שירות – שאיננה פטור – לתלמידים במספר מוגבל של ישיבות, בהתאם לרשימה שמרכיבות המפלגות החרדיות, והיא תקפה כל עוד הצעיר לומד בישיבה. עם זאת, לצעירות דתיות יש פטור ייחודי על "אורח חיים דתי", שממנו נגזר במקור הפטור המצפוני.

עו"ד נועה לוי, היועצת המשפטית של רשת "מסרבות": "הדבר הראשון שצריך לזכור הוא שאם אתם לא רוצים לסגור לעצמכם אף ערוץ לפטור, השאירו את כל האופציות פתוחות. מי שמדבר על קב"ן בצו ראשון, יתקשה לקבל פטור בערוץ אחר מאוחר יותר. בשלב הזה אל תגבילו את עצמכם. אם אתם בטוחים שאתם לא מתגייסים אז תגידו את זה בצורה ברורה, אבל אתם לא חייבים להיות מסוגלים לענות לצבא בשלב הזה איך בדיוק. אתם בני 16, אף אחד לא מצפה שתכירו את כל הסעיפים. תגידו את האמת, שאתם לא מתכוונים להתגייס, אבל לא מעבר. חשוב לזכור שאת הדרך לקב"ן שום דבר לא סוגר, אבל הדרך לפטור על מצפון בהחלט יכולה להיסגר, לכן בשלב הזה אני ממליצה לא להיכנס לסעיפים. את תוכנית הפעולה יש להשאיר לשלבים מאוחרים יותר".

"ההחלטה הראשונה שעל הסרבן לקבל היא מה הקווים האדומים שלו, מה הוא רוצה לעשות ומה הוא לא מוכן לעשות", אומר ד"ר ישי מנוחין, פעיל בתנועת "יש גבול". "אם הוא מוכן לשרת אבל לא בשטחים, אנחנו עובדים איתו במסלול הזה. רוב הפניות אלינו הן של אנשים שמסיבות דמוקרטיות לא רוצים לקחת חלק, אבל יש גם כאלה שלא רוצים לשרת מסיבות כלכליות, והתשובה היא לא 'אין לנו מה לעשות איתך', אלא 'בוא ננסה לראות ביחד מה אפשר לעשות'".

כאן כדאי להדגיש כי "סרבנות כיבוש" היא רק אחד מסוגי הסרבנות הקיימים, ובהחלט לא היחידה. "אנחנו רואות בכל סוג של סרבנות סירוב פוליטי", אומרת אור בן דוד, רכזת רשת הליווי של ארגון "פרופיל חדש". "מבחינתנו, מי שבוחר לא להתגייס כי דפקו אותו כמזרחי או כאתיופי, כי הנפש שלו לא תעמוד בזה, מפני שזאת לא הגבריות שהוא רוצה לאמץ או מחשש ללהט"בופוביה, אנשים שאומרים שיותר חשוב להם לעבוד ולגייס כסף למשפחה או לטפל באמא שלהם החולה – עצם האקט של לא להתגייס הוא סירוב לשתף פעולה עם מערכת שדופקת אנשים, שמבטלת את האינדיבידואליות שלהם. אנחנו מלוות את כל מי שבחר בכך. גם כשמתנחלים פונים אלינו ומבקשים ליווי, הם מקבלים אותו".

לצורכי ייעול, בין הארגונים מתקיימת מעין חלוקת עבודה: ארגון "מסרבות" מתמקד בסרבני הכיבוש; ב"פרופיל חדש" מלווים בסרבנים ממגוון סיבות ורקעים, כל עוד מדובר בסירוב מוחלט ולא בסרבנות סלקטיבית; וב"יש גבול", המפעיל קו חם לסרבנים מאז 1983, נותנים מענה לכל מי שפונה אליהם, לעתים הפנייה לארגונים האחרים.

שלושת ערוצי הפטור

בין שלושת ערוצי הפטור הקיימים ישנם הבדלים שראוי להכיר לפני שיוצאים לדרך.

ועדת אי התאמה

עו"ד לוי: "למלש"בים לגמרי, כלומר כאלה שעוד לא הגיעו לצבא, פטור על אי התאמה בדרך כלל ניתן לנוער עם תיקים פליליים או בעיות חברתיות עמוקות, לצעירים עם בעיות בבית הספר, או למי שנפלט ממנו. אלה המקרים הקלאסיים של פטור על אי התאמה לפני גיוס.

"לצד אלה, יש הוראה פנימית בצבא, שלא התפרסמה על אף ביקורת ספציפית של מבקר המדינה בנושא הזה, שלפיה חייל שנשפט על עבירות משמעת שוב ושוב ויושב בכלא שוב ושוב, לאחר שהוא מרצה 90 יום, המפקד שלו צריך לשקול להגיש אותו לוועדת אי התאמה.

"כמובן שהמילים 'אחרי' ו'לשקול' הופכות את זה להוראה רופפת ותלויה בשיקול דעתו של הגורם המוסמך. מצד אחד זה סעיף מאוד רחב, הרבה מקבלים פטור לפי הסעיף הזה, אבל זה 'סעיף סל', כלומר אין לו רגולציות ונהלים ברורים שאפשר להסתמך עליהם. זה קצת אומר פטור על פי שיקול הדעת של הסמכות המכריעה. לכן, סעיף האי התאמה פחות רלוונטי לסרבן בתחילת הדרך, כי אם הוא 'מקרה בעייתי', צה"ל כבר יגיע אליו בעצמו ויפטור אותו לבד, ואם הוא לא מקרה כזה, ממילא הסיכוי לקבל פטור בערוץ הזה נמוך".

ועדת מצפון

לוי: "לאחרונה ועדת המצפון התחילה להקפיד על כך שלא ניגשים אליה לפני גיל 17, בנימוק הלגיטימי למחצה שבני נוער עוד מעצבים ומשנים בגילים האלה את דעתם ואת השקפת עולמם, אבל זה לא אומר שאי אפשר לבקש להגיע לוועדת המצפון עוד קודם. אפשר לבקש לפני גיל 17, ולהגיע לוועדה אחרי שמגיעים לגיל המתאים.

"כדי לבקש פטור מטעמי מצפון צריך להגיש בקשה חתומה על ידי עו"ד. מלש"בים יגישו אותה למפקד מיטב (היחידה הצבאית המופקדת על הליכי המיון והשיבוץ של כלל המיועדים לשירות ביטחון; א"נ), אצל חיילים או אנשי מילואים שמבקשים לסרב, הבקשה צריכה לעבור למפקד החיל או לשלישות החיל שבו הם משרתים. אחרי הגשת הבקשה אמורים לקבל זימון לראיון מקדים, לקראת פגישה עם ועדת המצפון".

הפגנת תמיכה בסרבנים, ב-2003 (צילום: אקטיבסטילס)

הפגנת תמיכה בסרבנים, ב-2003 (צילום: אקטיבסטילס)

למי שיודעת מראש כי זה המסלול שבו תבחר, נותנת לוי עצה חשובה:

"אחרי הגשת הבקשה להופיע בפני ועדת המצפון, אי אפשר לנוח. זאת נקודה חשובה מאוד, כי הצבא הוא גוף מסורבל שלעתים מאבד פניות, ועל המלש"ב או הוריו לצלצל שוב ושוב ולבקש אישור קבלה, אחרת הרבה פניות נופלות בין הכיסאות והרבה סרבנים מתייאשים. צריך להדגיש כי כל הנושא של ועדות המצפון לחלוטין לא שקוף לציבור. הצבא לא מפרסם שום מידע על הדרך לקבל פטור מטעמי מצפון.

"הריאיון המקדים לפני ועדת המצפון נועד גם 'לתפוס רמאים' וגם לסנן את האנשים שלא הולמים את איך שהצבא תופס את סרבני המצפון. סרבני מצפון שייצגתי, שהגיעו מבתי מתנחלים או חרדים, נופו כבר בשלב הזה. הרבה פעמים ישאלו בריאיון הזה שאלות מפתח לפסילת מועמד לפטור מטעמי מצפון, כמו 'האם תסכים לשרת בתפקיד שהוא לא אלים? או בתפקיד שלא קשור לכיבוש?'. אלה ממש שאלות קבועות, שאם הסרבן או הסרבנית מהססים בהן, זה יכול להזיק להם.

"שאלה נוספת שנשאלת בריאיון המקדים היא 'למה אתה לא יוצא בדרכים אחרות?', או 'מה תעשה אם לא תקבל פטור מצפון, האם תנסה להשתחרר בדרכים אחרות?'. זאת עוד נקודה שבה סרבנים שמגיעים לא מוכנים אומרים 'אני מתאר לעצמי שאם לא אקבל פטור מטעמי מצפון אפנה לקב"ן', ואז הם נשלחים לקב"ן מיד".

אם הפנייה לוועדת המצפון נדחית, אפשר לערער עליה עד פעמיים.

פטור באמצעות קב"ן

לוי: "הטיפ העיקרי במסלול הפנייה לקב"ן הוא שלא כדאי לשקר לו. הם יודעים לזהות. ההמלצה שלי היא: אל תעשו את מבחני הדרמה שלכם שם. הסתכלו באומץ פנימה, במקומות שבאמת מפחידים אתכם, ודברו איתם בכנות. זאת הדרך היחידה שבה אנשים שאני הצגתי קיבלו פטור. אנחנו ממליצים לסרבנים שרוצים ללכת לערוץ הקב"ן ללכת קודם של לפסיכיאטר אזרחי, לדבר איתו, להתייעץ ולקבל חוות דעת".

אפשר לערער על החלטה של ועדה רפואית ולגשת אליה שוב, עד שלוש פעמים.

עוד טיפים לסרבנים בטרם גיוס:

בשלושת הארגונים מדגישים את חשיבות הליווי הארגוני, שיכול לסייע להתגבר על מכשולים שקשה הרבה יותר לעבור ללא סיוע מקצועי. "לעשות את זה לבד זה קשה", אומר מנוחין, "כדאי לפנות להתארגנויות קיימות ולהיפגש עם חבר'ה שעשו את זה קודם או עושים את זה עכשיו".

בן דוד מוסיפה עוד שתי עצות חיוניות: "האחת – היערכות. רוב המסלולים לקבלת פטור כרוכים בצורך להנפיק הרבה מסמכים – כאלה שמעידים על המצב הנפשי שלך, על המצב הרפואי, מכתב מצפון, תצהיר מעורך דין, ועוד. חשוב לנשום עמוק לתוך הבירוקרטיה הצבאית, שהיא מאוד רנדומלית ונוקשה, ולאסוף את כל המסמכים הדרושים.

"העצה השנייה היא לא ללכת עם הראש בקיר. אנשים לפעמים אומרים 'אני אצעק על הקב"ן או אחתוך את הוורידים ואז הוא ישחרר אותי', אבל בסופו של דבר, המערכת תמיד הולכת נגד אנשים שמנסים ללכת ראש בראש עם הצבא. חשוב לזכור שהצבא משחרר על קריטריונים מאוד ספציפיים, ואם לא תעמדו בהם – לא תשוחררו. כמו הרבה גופים אחרים, הצבא הוא גוף אלים שהדבר החשוב לו ביותר זה המשמעת, הרבה יותר מהמצפון או הנפש שלך. לכן אם הוא יקבל את הרושם שאפשר לטפל ב'בעיה' שלך באופן משמעתי, הוא יעדיף לעשות את זה מאשר לשחרר".

סרבנים מילואימניקים

עקרונית, שלושת ערוצי הפטור – קב"ן, אי התאמה ומצפון – הם גם המסלולים הזמינים לאנשי מילואים כדי לקבל פטור מהשירות. אלא שבצבא, עושה רושם, מעדיפים לפתור את סוגיית הסרבנות בקרב המילואימניקים באופן אחר, פחות רשמי.

לוי: "בעשור האחרון, נענשו לא יותר מקומץ מילואימניקים שלא רצו לשרת. הם באמת לא נענשים אלא אם כן הם עצמם רוצים את זה כחלק ממאבק, כהצהרה.

"מצד אחד, ועדת המצפון של המילואימניקים היא כאילו אותה ועדה כמו של המלש"בים, אבל הם משחררים הרבה יותר, וביתר קלות. אבל הדבר הנפוץ יותר אצל מילואימניקים הוא שהם לא מקבלים פטור, אלא מועברים לרשימה שבפועל מוציאים את חבריה ממסלול הקריאה הקבועה של היחידה שלהם, כזאת של 'אולי יקראו לכם פעם', ויותר הם לא שומעים מהצבא.

"כשפונים אלי מילואימניקים, ומאז הבחירות זה באמת קורה הרבה יותר, אני בדרך כלל רק מייעצת להם להרים טלפון למפקד שלהם ולומר לו שהם מסרבים, לרוב הוא ימצא להם פתרון. לפעמים מבקשים מהם לכתוב מכתב אישי, חלק מהם עולים לראיונות עם קצינים בכירים יותר, זה כמובן תלוי בדרגה ובמקום שלהם בצבא – ככל שהתפקיד יותר בכיר, ככה יותר סביר שיקראו להם לשיחות אישיות וינסו להפעיל לחץ. אבל ככלל, הצבא לא כולא את המילואימניקים הסרבנים".

"לא פעם מילואימניקים פונים ואומרים: 'לא מתאים לנו יותר לעשות את זה, השתנינו'", אומר מנוחין. "זה יכול להיות מסיבות כלכליות, משפחתיות, אידיאולוגיות או אחרות. אנחנו, כתנועה, לא עוסקים במה נכון ולא נכון לגבי כל פרט ופרט. כל אדם צריך להחליט עבור עצמו מה לא מתאים לו ומה הקווים האדומים שלו, כמובן בראי ההנמקות הדמוקרטיות והצדק החברתי, ואנחנו מסייעים לו. לפני שמגיעים לוועדת האי התאמה, צריך לנמק היטב למה לא מתאים לך יותר לשרת.

"הצבא לא שש לכלוא מילואימניקים, אבל כדאי להודיע להם מראש על הכוונה לסרב ולא להפתיע אותם. למילואימניקים אנחנו אומרים – תפנה למשרד הקישור שלך ותבקש את אחד ממסלולי הפטור, או שתסביר למפקד שלך אם יש דבר שאתה כן מוכן לעשות. הרבה פעמים הצבא מוכן למצוא מוצא שלא יחייב כלא גם עם עתודאים וחיילים בשירות סדיר".

בהקשר של הסרבנות הסלקטיבית, שלא פוסלת כליל שירות בצבא אך מבקשת להימנע משירות בשטחים הכבושים, למשל, אומרת לוי: "זאת שאלה ששייכת להיגיון של ועדת המצפון, ורלוונטית רק למסלול הפטור הזה. אם מגיעים לוועדת המצפון, אז אצל המלש"בים הסלקטיביות פוסלת מתן פטור, בעוד שאצל מילואימניקים נוהגים לרכך את הקווים ונוטים יותר לשחרר אותם, גם אם הם מדברים על השטחים והכיבוש".

ואם מסלולי הפטור מוצו ועדיין לא ניתן פטור?

במקרה הזה על הסרבן או הסרבנית לבחור: לקבל את הדין ולשרת, או לדבוק בסירוב וללכת לכלא. משך הכליאה נתונה להחלטת הגורמים הצבאיים, אך ניסיונם של הסרבנים האחרונים שישבו בכלא והשתחררו מלמד כי נכון לעכשיו לפחות, מדובר בתקופה הנעה בסביבות 100 ימים. גם במהלך תקופת הכליאה, חשוב להדגיש, הארגונים ממשיכים ללוות את הסרבנים באמצעות מתן ייעוץ משפטי והכנה לקראת הכליאה דרך מפגשים עם סרבנים שהשתחררו.

אם התמיכה מצד המשפחה חשובה לאורך כל תהליך הסירוב, הרי שהיא הופכת למשמעותית במיוחד במקרה של כליאה.

"בעבר היה לי אפילו עימות קטן עם כמה הורים", אומר מנוחין. "אני מבין את החששות, אבל אני אומר להם – מה האלטרנטיבה לזה שהבן שלכם יהיה 100 ימים בכלא? שיהיה שנתיים בשטחים. בכלא אתם יודעים שהוא בטוח, שהוא לא מבצע דברים שילוו אותו כל החיים ושאיש לא יורה עליו. הרבה פעמים הורים לא אוהבים לשמוע את הדברים האלה, כי הילד בכלא עכשיו. אבל עדיף ילד בכלא שיוצא לחופשות ואני אמנם רואה אותו רק פעם בחודש, על פני ילד שמגיע פעם בשלושה שבועות מהשטחים ולא מספר מה הוא עושה שם כי הוא מתבייש.

"חשוב לדבר איתם, לראות שהם עוברים את זה יחסית בקלות. זה לא קל להיות בכלא. חשוב מאוד גם להגיע להפגנות התמיכה מחוץ לכלא ולצעוק להם דברי תמיכה. גם אם הם לא שומעים כל מילה, הם מבינים שהם לא לבד. כיום החבר'ה הצעירים קצת מזלזלים בהפגנות התמיכה בסרבנים מחוץ לכלא, אבל הסרבנים מעידים כמה זה היה חשוב להם לדעת שהם לא לבד. הם זקוקים גם לליווי של הקהילה הפוליטית שלהם".

ועוד משהו לסיום:

אחד האיומים שאיתם מהלכים תדיר אימים על סרבנים פוטנציאליים הוא שהדבר יפגע בהם בחיים האזרחיים. יש לא מעט אזהרות מכך שקבלת פטור בגלל אי התאמה או דרך קב"ן תקשה על מציאת עבודה, על קבלת משכנתה או על לימוד בחוגים מסוימים באוניברסיטה. עו"ד לוי מדגישה כי מדובר באגדות חסרות בסיס.

"מבחינה חוקית, אסור לשאול אדם בריאיון עבודה על סיבת השחרור שלו מהצבא. דווקא במשרות ציבוריות, שלגביהן מזהירים לא פעם שפטור משירות יכול להזיק לסיכויי הקבלה, סביר יותר שיקפידו על לשון החוק. זה נכון שבחברות פרטיות או חברות הייטק, שמאוישות לא פעם על ידי יוצאי צבא שמסדרים זה לזה תפקידים, קורה ששואלים על השחרור וגם מפלים בשל כך, דבר שאינו חוקי, כאמור, אבל חשוב להדגיש: יש סרבנים שעובדים בכל מקום, גם בתפקידים בכירים בהייטק ובמגזר הציבורי. בתפקידי ביטחון זה יכול להיות יותר בעייתי, אבל יש לנו סרבן כיבוש שבדיוק התקבל לעבוד בנתב"ג, כך שההשפעה על קבלה לעבודה כמעט שלא קיימת.

"זה נכון שגם בראיונות קבלה לתחומי לימוד יוקרתיים לפעמים שואלים על כך, אבל אין שום חובה לומר מאיזו סיבה קיבלתם פטור".

ודבר אחרון: סרבנים שקיבלו פטור אמנם לא מקבלים מענק שחרור, התלוי באורך השירות, אבל מענק שחרור כן ניתן בתום שירות לאומי, המזכה בכל ההטבות שמזכה השירות הצבאי.

לפנייה לרשת "מסרבות": כאן

לפנייה לרשת הליווי של "פרופיל חדש": כאן

לקו החם של "יש גבול": 02-6250271

ליצירת קשר עם אורפוד, ליווי לסרבנים דרוזים: כאן

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
המדינה מתקצבת תלמיד ערבי ב-31 אלף שקלים, תלמיד בממלכתי דתי מקבל 44 אלף. תלמידות באורט עכו. למצולמות אין קשר לכתבה (צילום: משה שי / פלאש 90)

המדינה מתקצבת תלמיד ערבי ב-31 אלף שקלים, תלמיד בממלכתי דתי מקבל 44 אלף. תלמידות באורט עכו. למצולמות אין קשר לכתבה (צילום: משה שי / פלאש 90)

הנוסחאות שמאחורי האפליה הממוסדת של החינוך הערבי

מחקר חדש בוחן איך קורה שתלמיד בזרם הממלכתי-דתי מתוקצב ב-18% יותר מתלמיד חילוני וב-42% יותר מתלמיד ערבי. האפליה, מגלה המחקר, היא לא רשמית, אבל סעיפי התקצוב מובילים אליה בהכרח

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf