newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הדמוקרטיה והסובלנות של ריבלין נגמרות בהתנחלות בחברון

הנשיא ריבלין שמצטייר בעיני רבים כדמוקרט ומאוזן הוכיח השבוע בביקורו בהתנחלות בית הדסה שהחירות מבחינתו היא רק לאנשים מסוג מסוים. בדרכו לביקור באחת ההתנחלויות הקיצוניות בשטחים הוא עצם עיניו בפני המציאות של חיי הפלסטינים בחברון

מאת:

כותב אורח: אבנר גבריהו

לפני שבוע, לאחר שנודע לנו כי הנשיא רובי ריבלין מתכוון לבקר בהתנחלות בית הדסה בחברון, שלחנו אליו מכתב עליו חתמו מעל לשלושים חיילים וחיילות ששירתו בשטחים ובחברון בקריאה להגיע איתנו לעיר, לשמוע מאיתנו על השירות בשטחים ולפגוש גם פלסטינים שחיים תחת כיבוש. לצערנו ריבלין לא ענה לפנייתנו.

לכן, ביום שני, כשהנשיא ביקר בעיר האבות הגענו לשם, פעילים של "שוברים שתיקה", חיילים וחיילות לשעבר, ופעילים של מרצ עם עורכת הדין גבי לסקי, כדי להפגין נגד ההתעלמות של הנשיא מהמצב בחברון כיום. עמדנו עם שלטים ועליהם עדויות ותמונות שחיילים צילמו במהלך השירות בעיר. התמונות האלו העידו על המציאות שאנחנו מכירים טוב מדי מחברון – גרפיטי גזעני, דלתות בתים נעולות, פלסטינים עצורים ברחובות, אלימות מתנחלים ועוד תמונות שגרתיות של כיבוש אלים בלב עיר פלסטינית.

> איך בקלות ילדה בת 14 הופכת לסכנה בטחונית

חיילים עוצרים צעיר פלסטיני בחברון (צילום: אורן זיו/אקטיבסטילס)

חיילים עוצרים צעיר פלסטיני בחברון (צילום: אורן זיו/אקטיבסטילס)

"Gas the Arabs". גרפיטי על הקיר החיצוני של בית ספר ליד רחוב שוהדא בחברון. (ריאן רודריק ביילר/אקטיבסטילס)

"Gas the Arabs". גרפיטי על הקיר החיצוני של בית ספר ליד רחוב שוהדא בחברון. (ריאן רודריק ביילר/אקטיבסטילס)

מיד כשהתקרבו להתנחלות בית הדסה, התחילה האלימות. דחיפות צעקות ומתנחלים ישראלים שתפסו את השלטים שלנו וקרעו אותם. לרגע חשבתי שהמשטרה לכל הפחות תפריד בינינו לבין המתנחלים שתוקפים אותנו. אבל למעשה גם השוטרים התחילו לדחוף אותנו הרבה לפני שהם הראו לנו איזשהו צו שמורה לנו שאסור להפגין.

אלימות מסוג זה בשטחים אינה זרה לי. לפני לא הרבה שני אני הייתי בצד האלים בתור חייל ומאז כבר הספקתי להיות באי אלו הפגנות. אבל זה לא מפסיק להפתיע אותי כמה הקול שלי הוא מושתק כשאני נמצא בצד הלא נכון של המתרס הפוליטי וכיצד לפלסטינים אין קול בכלל.

> מהכלא בחזרה לשכונה: המנהיג העממי של שיח' ג'ראח אופטימי מתמיד

פעילי שוברים שתיקה ומרצ מפגינים המחאה על ביקורו של הנשיא ריבלין בחברון (צילום: דנה לוטן, שוברים שתיקה)

פעילי שוברים שתיקה ומרצ מפגינים המחאה על ביקורו של הנשיא ריבלין בחברון (צילום: דנה לוטן, שוברים שתיקה)

הנשיא ריבלין, שמצטייר בעיני רבים כדמוקרט ומאוזן, למעשה תמך השבוע באחת הקהילות הקיצוניות בשטחים. הוא עבר מול עשרות חנויות של פלסטינים שנסגרו בעקבות הטבח שביצע ברוך גולדשטיין במערת המכפלה. על החנויות האלה כתבו חלק ממתנחלי המקום שאירחו את כבוד הנשיא "ערבים החוצה" לצד סמל המגן דוד, "ערבים לקרימטוריום", "מוות לערבים" ו"מדינת הלכה עכשיו".

בושה למדינת ישראל שנשיאה עומד ברחוב "סטרילי" מפלסטינים – כן, כך קראנו לזה בצבא, כאילו שהפלסטינים תושבי העיר הם חיידקים ורחוב שאסור להם להיות בו הוא רחוב סטרילי.

איך זה מתיישב עם הדברים שאמר ריבלין רק לפני כמה ימים בביקורו בארצות הברית, "אדם אינו יכול להילחם על חירותו, מבלי להילחם על חירותו של האחר"? כנראה שהחירות של ריבלין היא רק לאנשים מסוג מסוים ובוודאי לא לפלסטינים שאנחנו כובשים כבר כמעט יובל.

> איך הפכה ישראל את הערבית לשפת האויב?

אבנר גבריהו הוא מנהל המחלקה הציבורית ב"שוברים שתיקה".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
חיילים ליד הגבול עם עזה, לפני הפלישה לרפיח, ב-8 במאי 2024 (צילום: ג'מאל עוואד / פלאש90)

חיילים ליד הגבול עם עזה, לפני הפלישה לרפיח, ב-8 במאי 2024 (צילום: ג'מאל עוואד / פלאש90)

הקלף של חמאס כבר אינו החטופים, אלא המשך הלחימה

חייהם של החטופים לא היו חשובים מספיק לישראל כדי שתסכים לעסקה הכוללת את סיום המלחמה. בחמאס מבינים את זה, וכנראה שהם מעריכים כעת שהמשך המלחמה מאיים על ישראל יותר מאשר עליהם

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf