newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הטעויות של השיח המזרחי ושל השמאלנים בדיון על תאיר קמינר

מצד אחד מותקפת סרבנית המצפון על כך שיש לה פריבילגיות, שבהן היא משתמשת דווקא לטובה. מהצד השני מהללים את שנת השירות שלה בשדרות, ומנציחים את ההתנשאות על הפריפריה. הצעה לדרך ביניים

מאת:

תאיר קמינר השתחררה בשבוע שעבר מהכלא הצבאי לאחר מאסר של 155 ימים, שהפכו אותה לסרבנית המצפון שריצתה את תקופת המאסר הארוכה ביותר אי פעם בישראל. לאורך כל תקופת מאסרה, ניהלו בני משפחתה – אחת המשפחות המוכרות והמיוחסות בשמאל הרדיקלי היהודי – קמפיין מושקע מאוד שנועד להביא לתודעה הציבורית את סירובה של תאיר לשרת בצבא, שכל תכליתו היא תחזוקת הכיבוש, את העקרונות בשמם היא בחרה לסרב, ואת המחיר האישי שהיא שילמה על בחירתה. במסגרת הקמפיין הזה דאגו תומכיה של קמינר לפמפם שוב ושוב גם את שנת השירות שעשתה בשדרות, כאות למידת המחויבות שלה לחברה הישראלית והנכונות שלה לתרום.

לצד ההד התקשורתי והתמיכה הרחבה לה זכה הקמפיין למען תאיר קמינר בקרב מעגלי השמאל בישראל, נמתחה עליו גם לא מעט ביקורת מצד מספר פעילים מזרחיים. הביקורת התמקדה ב"פולחן האישיות" שנעשה לתאיר, תוך התעלמות מהנסיבות שהקלו עליה לנקוט בצעד שאיננו אפשרי לרבות ורבים אחרים, ובעיקר תוך התעלמות מהמכניזם החברתי שמסליל אנשים מסוימים מאוד להיות חוטבי העצים ושואבי המים של הכיבוש במדי מג"ב, ללא כל אפשרות ריאלית להצהיר על סירוב מטעמי מצפון, בהיעדר רשתות הביטחון החברתיות הזמינות לתאיר, למשל.

> בנימין נתניהו באמת מעוניין במשא ומתן לשלום

תאיר קמינר משתחררת מכליאתה האחרונה והסופית בכלא 6 (אורן זיו / אקטיבסטילס)

תאיר קמינר משתחררת מכליאתה האחרונה והסופית בכלא 6 (אורן זיו / אקטיבסטילס)

הדיון הזה התלהט שוב מאז אתמול (שישי), בעקבות ראיון מקיף שערכה סמדר שיר בעיתון ידיעות אחרונות עם תאיר קמינר לרגל שחרורה. הכותרת של הריאיון הייתה: "אני לא מתחרטת. במובנים מסוימים הכלא היה חוויה מדהימה". לצד הביקורת מוכרת מצד חברים מזרחים (שאי אפשר לחשוד בהם שהם בימין), שממשיכים להצביע על העיוורון של תאיר ושל תומכיה בסל הפריבילגיות שלה, כותרת הריאיון עצמה משכה הרבה מאוד אש. העובדה שתאיר תיארה את תקופת הכליאה שלה כ"חוויה מדהימה" מצביעה, לטענת המבקרים, על עמדה מפונקת של מי שהגיעה אל הכלא על מצע של צמר גפן ורואה בו מין לונה-פארק מגניב שממנו תמשיך אל חייה, עטורת תהילת גיבורות.

הדיון הזה מהדהד בדרכו דיונים רבים מספור שמתנהלים מזה שנים בין פעילים מזרחים לפעילי שמאל, שבמידה רבה הפכו כבר למעין שיח של חרשים בגלל ההתבצרות המצערת של כל אחד מהצדדים בטיעוניו. ובכל זאת, כמה מילים לאלה וגם לאלה:

לחבריי הפעילים המזרחים אני רוצה לומר כך: נכון, לתאיר יש סל פריבילגיות שאין לכל אלפי הסרבנים האפורים, העריקים לגווניהם, שלא משרתים בצבא ובכל זאת לא זוכים לתהילה על גבורתם הרבה, כי לא מחכה להם בחוץ רשת ביטחון כמו זו שממנה נהנית תאיר. אבל לזכותה של תאיר ייאמר שהיא עשתה את השימוש המקסימלי שהסל הזה מספק לה, וגם שילמה על כך מחיר. זה יותר ממה שעשינו כולנו, ולנו בהחלט יש כלים להרחיק בפעולותינו מעבר לסטטוסים בפייסבוק, ובכל זאת רובנו לא עושים זאת. היא עשתה, ושילמה על כך מחיר. ההד התקשורתי של המחיר הזה גם הוא חלק מהמאבק, ואני שמחה שתומכיה הצליחו להשיג הד כזה.

לעניין תיאור הכלא כחוויה מדהימה – ואללה, הבחור היחיד שיצא לי לדבר איתו שישב בכלא תקופה לא קצרה, בחור מזרחי שישב מכל הסיבות "הלא נכונות", תיאר את הכלא באותן המילים ממש. ברור שזאת חוויה מעצבת. לא מבינה מה הוציא אתכם מהכלים.

לתומכיה של תאיר אני רוצה לומר: תפסיקו לנפנף בשנת השירות שלה בשדרות כדי לצבור הון ציבורי. אתם עושים את זה על גבי אנשים שאתם ממשיכים בעיוורונכם לקבע את דימויים כנחשלים, שהאדם הלבן (כן, האספקט האתני בהחלט משחק כאן תפקיד) צריך להיחלץ כדי להושיעם. לא צריך לפקפק בכוונותיה הטובות של תאיר כדי לומר שכל ההתנדבויות האלה, על שנות השירות וגרעיני ההתיישבות שבאים להביא את בשורת הקדמה והנאורות לפריפריה, לא רק שלא עזרו לפריפריה במשך השנים אלא קיבעו את מקומה כילד הנחשל, הנזקק, של הישראליות. אתם, התומכים במאבקה, אנשים בעלי תודעה פוליטית ושאיפה לשוויון, נצלו את המשאבים שלכם לקידום חלוקה צודקת יותר של העוגה. תשקיעו כדי לספק לפריפריה את החכות המגיעות לה בדין, ולא עוד דגים.

את מי שכחנו?

ומסר לשני הצדדים: אתם ממשיכים לנהל דיון פנים-יהודי ושוב שמים את הפלסטינים בעמדת הצופים מהיציע. חברי המזרחים, שימו לב שאתם לא לוקחים לעצמכם את הזכות לייתר פעולה שמישהו אחר הוא הנמען שלה. הקביעה שראיתי באחד הפוסטים האלה, "זה לא עוזר גם לפלסטינים", היא יומרנית ומשונה בעיני. ככל שהתרשמתי, חבריי הפלסטינים דווקא מאוד תומכים בסרבנות של תאיר קמינר. אני מניחה שהפלסטינים היו שמחים מאוד לראות עוד הרבה סרבניות וסרבנים קולניים כמו תאיר – אשכנזים, מזרחים, צ'רקסים או דרוזים.

וחבריי מהשמאל האשכנזי, שימו לב שבלהיטותכם לתת תהודה ציבורית רחבה לאקט של תאיר (מטרה בהחלט ראויה כשלעצמה) אתם לא מקבעים את המקום שלכם ושלנו בשרשרת המזון הישראלית. תהיו מודעים למקום שלכם בשרשרת הזו. יש לכם אחריות. המעשה של תאיר יישאר לא פחות ראוי ומעורר הערכה גם אם לא תציירו אותה שוב ושוב כגואלת האדם השחור בפריפריה. אולי הוא יהפוך לכזה אפילו הרבה יותר.

> סרבנים אידיאולוגים, סרבנות אפורה ומי שלא יכולים לסרב

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מעטפות הצבעה בבחירות לרשויות המקומיות בפברואר 2024 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

מעטפות הצבעה בבחירות לרשויות המקומיות בפברואר 2024 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

האדישות לבחירות המוניציפליות עלולה לעלות לנו ביוקר

נראה שלציבור הכללי אין כוח להתעסק עכשיו בענייני חנייה או חינוך. אבל עד כמה שזה נשמע דמיוני, קיים חשש ממשי שבשבוע הבא נקום למציאות פוליטית חשוכה אפילו יותר מהנוכחית

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf