newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הגן הלאומי החדש שמאיים על הכנסיות והפלסטינים בהר הזיתים

גת שמנים, כנסיית קבר מרים ועוד אתרים נוצריים רבי חשיבות אמורים להיות מצורפים לגן הלאומי סביב חומות העיר העתיקה בירושלים. הכנסיות חוששות, והפלסטינים וארגוני זכויות אדם משוכנעים שזו עוד דרך לייהד את המרחב הרגיש הזה

מאת:
הכנסיות הנוצריות חוששות שמנסים לדחוק את רגליהן. עולי רגל נוצריים באירוע יום ראשון של הדקלים, מרץ 2021 (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

הכנסיות הנוצריות חוששות שמנסים לדחוק את רגליהן. עולי רגל נוצריים באירוע יום ראשון של הדקלים, במרץ 2021 (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

במדרונות הציוריים של הר הזיתים שוכנים 18 אתרים קדושים לנוצרים – מנזרים, כנסיות ומקדשים, הקשורים לימי חייו האחרונים של ישו – ומשקיפים על נחל קדרון וחומות העיר העתיקה בירושלים.

על ההר משתרע, כידוע, גם בית קברות יהודי, שלפי האמונה המשיח ייכנס דרכו לירושלים, והקבורים בו יהיו מלוויו הראשונים. במסורת הנוצרית, המקום קשור לאחרית הימים. באסלאם, ביום הדין ייתלה גשר מכיפת הסלע להר הזיתים, ורק האדוקים והצדיקים ביותר יוכלו לחצות אותו ולהתקבל על ידי אללה.

מה כבר יכול לקרות אם תיושם שם תוכנית ממשלתית ישנה להפוך את אתר המורשת הזה לפארק לאומי מוגן?

תוכנית מספר 674788 אמורה להרחיב את הגן הלאומי הקיים סביב חומות העיר העתיקה ב-275 דונם, כ-170 דונם מהם בהר הזיתים. בשטח הזה שוכנים כמה מהאתרים הקדושים הנוצריים החשובים ביותר, השייכים לכמה זרמים דתיים, ובהם הפטריארכיה היוונית אורתודוכסית, הפטריארכיה הארמנית, הקוסטודיה של ארץ  הקודש של המסדר הפרנציסקני (הגוף הממונה על נכסי הכנסייה הקתולית בישראל/פלסטין), והכנסייה הרוסית אורתודוכסית.

תוכנית ההתרחבות המוצעת כוללת גם את גיא בן הינום (ואדי א-רבאבה) וממשיכה לאבו תור, נחל קדרון ו-ואדי אל-ג'וז, שבהם יש אדמות בבעלות פרטית פלסטינית. לטענת כמה ארגוני זכויות אדם, אם התוכנית תצא אל הפועל, השכונות הפלסטיניות ינותקו מהעיר העתיקה, והבנייה למגורים בהן תוגבל אף יותר מהיום.

ייעוד השטח לגן לאומי נשמע בלתי מזיק וידידותי לסביבה, אך לפי ארגוני זכויות אדם, יש לו השלכות בעייתיות, בכך שהוא מעביר אותו לאחריותה של רשות הטבע והגנים. כל פעולה באזור, כמו בנייה, נטיעת עצים או עיבוד הקרקע – ולפי הארגונים, אפילו צילום באזור הגן – תדרוש אישור מהרשות.

כך, בפועל, אף שהכנסיות והתושבים הפלסטינים ימשיכו להחזיק בבעלות על הקרקע שלהם, הם יאבדו את כל הזכויות שלהם על הנכסים.

אמורה להיכלל בהרחבת הגן הלאומי. כנסיית גת שמנים, יולי 2007 (צילום: נתי שוחט / פלאש 90)

אמורה להיכלל בהרחבת הגן הלאומי. כנסיית גת שמנים, ביולי 2007 (צילום: נתי שוחט / פלאש 90)

הגן הלאומי יכלול בשטחו אתרים נוצריים חשובים כמו כנסיית גת שמנים, כנסיית קבר מרים, כנסיית מריה מגדלנה וכנסיית דומינוס פלוויט. בית הקברות הקתולי בנחל קדרון לצד גן האפיפיור נכללים גם הם בגבולות הגן הלאומי המורחב. נראה שבית הקברות היהודי בהר הזיתים הוחרג, לאחר שהרשויות הדתיות בישראל נחרדו מהכללתו בתוכנית, לפי ארגוני זכויות אדם.

תוכנית ההתרחבות עלתה על השולחן בפברואר אשתקד. זמן קצר לאחר מכן, במרץ, השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג ממרצ שמעה על התוכנית, והיא ירדה מסדר היום של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה של עיריית ירושלים. מהוועדה נמסר אז כי היא לא תקדם את התוכנית ללא "תיאום ותקשורת עם כל הגורמים הרלוונטיים, כולל הכנסיות" – מה שלא נעשה קודם לכן.

"המקומות האלה קדושים, וחשוב לנו שהמקומות הקדושים יהיו ויישארו מקומות של תפילה, עבודת האל, ולא סתם מקומות שפתוחים לציבור"

בינתיים, תמר זנדברג ומרצ כולה אינם בכנסת או בממשלה, ובנימין נתניהו הקים את הממשלה הימנית, הלאומנית והדתית ביותר בהיסטוריה של ישראל. פעילים חוששים שהתוכנית תעלה שוב על הפרק, ומתנחלים יפעלו ביחד עם הממשלה כדי לקדם את החזון התנ"כי שלהם באגן העיר העתיקה בירושלים ("האגן הקדוש").

לפי ראשי הכנסיות, איש לא יצר איתם קשר בנוגע לתוכנית ההתרחבות בהר הזיתים שנוגעת לנכסים שלהם.

דוברת רשות הטבע והגנים אמרה ל"שיחה מקומית": אין שינוי בסטטוס של התוכנית. בשלב הזה לא הושגה התקדמות. כפי שהבטחנו, התוכנית לא תעלה לדיון לפני שיתקיימו דיונים עם הכנסיות. הדיון בוועדה לא יתקיים לפני אוגוסט, ואם לא נצליח לקיים הליך של משא ומתן עם הכנסיות עד אז, הדיון יידחה בהתאם". דובר עיריית ירושלים אישר שאין שינוי בסטטוס של התוכנית.

לא רק שומרי סף

"לפעמים אנחנו שותקים, אבל בזמנים שבהם אנחנו רואים שיש לנו בעיות עם הקבוצות הרדיקליות האלה, אנחנו צריכים לדבר", אמר הפטריארך היווני אורתודוכסי תיאופילוס השלישי לקבוצה של עיתונאים בינלאומיים בירושלים בתחילת דצמבר, בהתייחסו לקמפיין להגנה על הנוצרים בארץ הקודש, שיזם ביחד עם מועצת הפטריארכים וראשי הכנסיות בירושלים. "המטרה היא לדחוק אותנו החוצה מהנכסים שלנו, ואז מה נשאר לנו? מה התפקיד שלנו כאן? האם אנחנו כאן רק כדי להיות שומרי הסף? או רק כדי להדליק את הנרות ולפתוח את הדלתות בפני הצליינים?"

לא מוכנים לשמש רק תפאורה. פנים כנסיית קבר מרים על הר הזיתים, נובמבר 2016 (צילום: סבי ברנס / פלאש 90)

לא מוכנים לשמש רק תפאורה. פנים כנסיית קבר מרים על הר הזיתים, בנובמבר 2016 (צילום: סבי ברנס / פלאש 90)

לדברי עו"ד דני זיידמן, מייסד "ירושלים דלמטה", "אין פרשנות תמימה להקמת גן לאומי בהר הזיתים, חוץ מאשר זה שהמתנחלים חומדים את הנכסים ואת השטחים באגן החזותי סביב העיר העתיקה. ההקשר הוא הניסיון של ממשלת ישראל ותנועת המתנחלים ליצור גשר מהשטחים הירוקים בהר הצופים דרך שייח' ג'ראח, אל ההתנחלויות ופעילויות של מתנחלים שהמניע שלהם תנכ"י בתוך ומחוץ לעיר העתיקה. ראינו את זה כבר באזורים הצפוניים, עם הכיתור של אזור שייח' ג'ראח".

ואכן, ארגוני זכויות אדם מזהירים כי ההתרחבות המתוכננת של הגן הלאומי תחזק את טבעת ההתנחלויות המתגבשת סביב העיר העתיקה, שכוללת כבר כמה מתחמי מגורים ואתרי תיירות שמפעילים מתנחלים.

אף שלא קיים הסכם פומבי רשמי, כמה ארגוני זכויות אדם טוענים כי אם הגן הלאומי בהר הזיתים אכן יקום, הוא לא ינוהל על ידי רשות הטבע והגנים, אלא יועבר לניהולה של עמותת אלע"ד, בדומה להסכם הקיים בין הרשות לעמותה בנוגע לניהול הגן הלאומי עיר דוד בסילוואן, ממש מחוץ לחומות העיר העתיקה, מול שער האשפות.

אלע"ד מנהלת גם את המתקנים התיירותיים ביער השלום, בין אבו תור לטיילת ארמון הנציב – לאחר שחתמה על חוזה עם רשות מקרקעי ישראל. היא גם חתמה על חוזה עם רשות הטבע והגנים לניהול הגן הלאומי בגיא בן הינום (ואדי א-רבאבה בערבית). האטרקציות המתוכננות במקום כוללות רכבל שיעביר תיירים מהעיר העתיקה לאבו תור למרכז המבקרים של אלע"ד בסילוואן, וגשר החבלים שמחבר בין הר ציון למתחם של אלע"ד בגדה הדרומית של גיא בן הינום.

אלע"ד מפעילה גם "חווה מקראית לימודית" ("החווה בגיא") בגיא בן הינום, על קרקע שנמצאת במחלוקת. בביקור במקום לאחרונה היה ניתן לראות אנשים חמושים מסתובבים בחווה ונכנסים לג'יפ. שבילי מטיילים שנסללו לאחרונה על קרקעות שמשפחות פלסטיניות טוענות לבעלות עליהן כבר נמצאים בשימוש, ויהודים ישראלים, לעתים קרובות חמושים, משוטטים בין הכפרים הפלסטיניים אבו תור וסילוואן.

בשל כך, פעילים חוששים שכל הפעילות הנוכחית היא רק הצצה מוקדמת למה שעתיד לקרות בהר הזיתים, אם הממשלה תקדם את תוכניותיה להקים שם גן לאומי.

"שיתוף פעולה ארוך שנים בין רשות הטבע והגנים וארגוני מתנחלים, כמו אלע"ד, הוביל להעברת קרקעות לידי המתנחלים, שהופכים מקומות פלסטיניים לאתרי תיירות ונופש ישראליים, כחזית לחיזוק האחיזה וביסוס הריבונות הישראלית באגן העיר העתיקה", נטען בהצהרה המשותפת של הארגונים "עיר עמים", "במקום", "עמק שווה" ו"שלום עכשיו".

האב פרנצ'סקו פאטון, ראש הקוסטודיה של ארץ הקודש, אמר לקבוצת העיתונאים הבינלאומיים, כי הכנסיות חשות שהן "חייבות לעמוד על המשמר ולהיות ערניות", מכיוון שאי אפשר לדעת מי יקדם יוזמה כזאת שוב או מתי. "כמובן שזה משהו מאוד מאוד שלילי עבורנו", אמר פאטון. "המקומות האלה הם מקומות קדושים, וחשוב לנו שהמקומות הקדושים יהיו ויישארו מקומות של תפילה, עבודת האל, ולא סתם מקומות שפתוחים לציבור".

לדברי זיידמן, הושקעו כבר כ-70 מיליון שקל בתוכניות ההתרחבות, שלטענתו מתבצעות מתחת לרדאר שנים רבות. "זה לא היה יכול לקרות בלי התמיכה הפעילה של הממשלה הקודמת ושתיקתם של רוב השרים, שלא רצו לדעת על זה", אומר זיידמן. "והממשלה החדשה תהיה הרבה יותר ידידותית למתנחלים. אני מזהיר שהתוכנית הזאת לא נעלמה. היא לא הסתיימה, היא רק נדחתה. היא תחזור, ייתכן שמוקדם יותר ממה שאנחנו מצפים. אסור להיות שאננים".

בהודעה לקראת סיור השל"ח לירושלים לא הוזכרה סילוואן כלל, אלא רק עיר דוד. מבקרים באתר הארכיאולוגי בהתנחלות עיר דוד, על רקע בתי הכפר סילוואן (הדס פארוש / פלאש 90)

מבקרים באתר הארכיאולוגי עיר דוד בסילוואן, המנוהל על ידי עמותת אלע"ד (צילום: הדס פארוש / פלאש 90)

רשות הטבע והגנים הכחישה בתגובתה ל"שיחה מקומית" כי ניהול הגן, אם יוקם, יועבר לצד שלישי, ומסרה: "זו תוכנית להרחיב גן לאומי מסביב לחומות. בשלב הזה, התחיל כבר דיאלוג עם הכנסיות, אבל עד סוף הדיאלוג לא יתבצעו שום שינויים בשטח. רשות הטבע והגנים מבקשת לקדם את תוכנית הרחבת הגן הלאומי כדי להגן על אזורים רבי ערך כשטחים פתוחים, גם לפי התוכניות הכלליות הקודמות. רשות הטבע והגנים מקדמת את התוכנית, ואם זו תאושר, השטחים ינוהלו על ידה ואין שום כוונה להעביר את ניהולם לצד אחר".

אפליה בוטה

לדברי האדריכלית שרי קרוניש, רכזת שותפה ירושלים המזרחית בעמותת במקום, הקמת פארקים לאומיים כאלה היא ניצול לרעה של כלים תכנוניים למטרות פוליטיות. "ברור שגן לאומי הוא לא דבר רע עקרונית, אבל במזרח ירושלים הייעוד הזה מנוצל כדי למנוע פיתוח של שכונות פלסטיניות", אומרת קרוניש. "למשל, הגן הלאומי סביב חומות העיר העתיקה הוא הרבה יותר גדול ממה שהוא צריך להיות בחלק הדרומי שלו".

באופן דומה, היא מוסיפה, אין הצדקה אמיתית לגן הלאומי המתוכנן במדרונות המזרחיים של הר הצופים, על הרזרבות הקרקעיות של השכונות הפלסטיניות עיסאוויה וא-טור.

"ערים היום מבקשות להצטופף", אומרת קרוניש. "אני לא מכירה עיר אחרת בעולם שחלק כל כך גדול מהקרקעות שלה מוקצה לגנים לאומיים, בוודאי לא שטחים בגודל של, אם לא גדולים יותר, משכונות בתוך העיר. זו אפליה בוטה".

לדבריה, במזרח ירושלים יש משבר דיור חמור, ובמקום לתעדף את הצרכים האלה, מבצעים "גרינוושינג" בהיקף עצום.

ב-1968 הוכנה תוכנית אב לגן לאומי סביב חומות העיר העתיקה – שכולל גם את גן סובב חומות ואת האזורים שמיועדים כיום להרחבה, אבל ישראל נמנעה מלקדם את התוכנית במשך 50 שנה. לפי הארגונים שיצאו נגד התוכנית החדשה, האזור כבר נכלל תחת תוכנית המתאר המחוזית לעיר ירושלים, שאושרה ב-1977, ומגינה על האופי הייחודי של אגן העיר העתיקה.

"תוכנית העיר אוסרת על בנייה ופיתוח שיזיקו לערכי הנוף, ועיריית ירושלים אוכפת את החוק בהתאם", נטען בהצהרה של הארגונים. "חשוב להדגיש שב-54 השנים שבהן מדינת ישראל שולטת באזור, ערכי הנוף שתוכנית ההתרחבות מתייחסת אליהם בקושי נפגעו. לא היתה שום בנייה מסיבית שפגעה בנראות של חומות העיר העתיקה".

אם הגן הלאומי בהר הזיתים יקודם לפי התוכניות הנוכחיות, הוא יכלול גם קרקעות שהוגדרו עד כה כ"שטחים ירוקים", שחלקם שייכים לכנסיות וחלק אחר לתושבי השכונות הפלסטיניות א-טור וא-סוואנה, שזקוקות נואשות לקרקעות כדי לבנות דיור לתושביהן, ושלא מקבלות אישורים לבנות במקום. לפי זיידמן, לעתים אפשר לקבל דחייה בטרם מגדירים אזור מסוים כ"שטח ירוק", אבל ברגע שיוכרז במקום גן לאומי, זה לנצח. בתסריט הזה, אומר זיידמן, נכסי הכנסיות הם רק "נזק אגבי".

תוכנית הגן הלאומי הר הזיתים כוללת טיילת, שתקשר, למרבה הנוחות, בין שתי התנחלויות יהודיות – התנחלות בית אורות הגדולה יותר, שכוללת ישיבה ונמצאת בקצה הצפוני של הטיילת המוצעת, וההתנחלות בית החושן, שכוללת מבנה אחד וקרובה לקצה הדרומי של הטיילת. שתי ההתנחלויות נמצאות בשכונת א-טור.

המדריך הרוחני שלו גר במקום. איתמר בן גביר בביקור ב"בית אורות" על הר הזיתים, אפריל 2021 (צילום: אוליביה פיטוסי / פלאש 90)

המדריך הרוחני שלו גר במקום. איתמר בן גביר בביקור ב"בית אורות" על הר הזיתים, באפריל 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש 90)

"טיילת" זה שם יפה למסלול הליכה שמקשר בין נקודה א' לנקודה ב', אבל במקרה הזה, תושבי השכונות הפלסטיניות אינם מקבלים בברכה את הטיילת שתחבר בין שתי ההתנחלויות היהודיות הקטנות, אמר אביב טטרסקי, חוקר בעמותת "עיר עמים" לקבוצת העיתונאים הבינלאומיים שסיירה באזור.

אחד מתושבי בית אורות הוא דב ליאור, לשעבר הרב של ההתנחלויות בחברון וקרית ארבע. הוא גם המורה הרוחני ובן בריתו של השר החדש לביטחון לאומי, איתמר בן גביר. ליאור תומך בבניית התנחלויות לא חוקיות בשטחים פלסטיניים, ואמר בעבר כי "ארץ ישראל צריכה להיות נקייה מערבים".

לדברי טטרסקי, "יהודים ישראלים יתחילו להגיע לכאן, קבוצות תלמידים וכדומה, מכיוון שהר הזיתים הוא מקום חשוב בהיסטוריה היהודית. אבל באותו זמן, זה שטח פלסטיני, ולכן הוא ייחשב 'מסוכן'. הם (המטיילים) יצטרכו אבטחה, ונתחיל לראות שוטרי מג"ב ומאבטחים פרטיים במקום, בעצם ישראלים עם רובים, והאזור יהפוך ללא בטוח עבור הפלסטינים שחיים בו". לדבריו, זו לא רק תחזית שלו, אלא מצב שכבר קיים בגיא בן הינום.

טטרסקי עמד ב"שטח הירוק" הריק מול מנזר יווני אורתודוכסי, המנזר הקדוש של הגליל הקטן, שם אמורה לקום הטיילת המתוכננת, לא רחוק מהכביש הראשי שלידו ממוקמת ההתנחלות בית אורות. "אם ישראל תקים כאן התנחלות, כולם יידעו שזו התנחלות. זה מנוגד לחוק הלאומי ויתקבלו גינויים חריפים", הוא הוסיף. "אבל כשמדברים על גן לאומי, והיסטוריה, וטיילת, ותיירות, וחינוך וכולי, זה נשמע הרבה יותר תמים, הרבה יותר לגיטימי".

הוא הניף את ידו מול הנופים המרהיבים של נחל קדרון וחומות העיר העתיקה. חייב להיות איזון בין צורכי האנשים שגרים כאן וזקוקים למגורים ולבתי ספר לבין הצורך לשמר את הנוף ההיסטורי, אמר. "אנחנו יודעים שהממשלה החדשה מתייחסת לזהות יהודית כעדיפות ראשונה, ולכן ניתן להניח שבשנה הקרובה, תוכנית הגן הלאומי הזאת תחזור".

ג'ודית סודילובסקי היא עיתונאית שמסקרת את ישראל והרשות הפלסטינית במשך יותר מ-25 שנה

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
עיתונאים מתעדים כוחות צבא סמוך לגבול עם עזה, באוקטובר 2023 (צילום: אורן זיו)

עיתונאים מתעדים כוחות צבא סמוך לגבול עם עזה, באוקטובר 2023 (צילום: אורן זיו)

"עיתונאים הם העדים של ההיסטוריה"

ב"פורבידן סטוריז" התקבצו 50 עיתונאים מ-13 כלי תקשורת ברחבי העולם כדי לחשוף מה קורה לעיתונאים בעזה – וגם להמשיך את עבודתם של העיתונאים שנרצחו, נעצרו או נעקרו מביתם. "להרוג את העיתונאי לא יהרוג את הסיפור", מבטיח מייסד הפרויקט

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf