"גרדיאן": יוסי כהן השתמש ב"שיטות נבזיות" ללחוץ על התובעת בהאג

נתפס כ"שליח הלא רשמי" של ראש הממשלה נתניהו למאבק נגד בית המשפט הפלילי בהאג. יוסי כהן, ראש המוסד לשעבר (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

יוסי כהן, בתקופה שבה כיהן כראש המוסד, איים לכאורה על פאטו בנסודה, כאשר כיהנה כתובעת הראשית בבית המשפט הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC), בסדרה של מפגשים חשאיים, שבמהלכם ניסה ללחוץ עליה להפסיק את החקירה לגבי פשעי מלחמה של ישראל, כך נכתב בתחקיר המתפרסם הבוקר בעיתון הבריטי "גרדיאן".

הצווים מהאג: ההימור המפוקפק של ישראל על העליונות הלבנה

לפי העיתון, המפגשים החשאיים של כהן עם בנסודה אירעו בשנים שקדמו להחלטה שלה ב-2021 לפתוח בחקירה רשמית של פשעי מלחמה, שביצעו ישראלים ופלסטינים בגדה המערבית ובעזה.

התחקיר על פעילותו של כהן הוא חלק מתחקיר רחב יותר של "גרדיאן", יחד עם "שיחה מקומית" ומגזין 972+ שיתפרסם בהמשך היום, ויחשוף, על פי מקורות רבים, כיצד סוכנויות ביון שונות בישראל היו שותפות ל"מלחמה" חשאית נגד ה-ICC במשך כעשור.

העיתון מצטט מקור ישראלי בכיר, האומר שהפעולות של כהן "אושרו בדרג הגבוה ביותר בישראל מתוך הנחה שה-ICC מסכן את ישראל". לפי העיתון, מקור אחר המכיר את הפרשה אמר שכהן שימש כ"שליח הלא רשמי" של ראש הממשלה בנימין נתניהו. העיתון מציין, כי כהן נחשב לאחד האנשים הקרובים לנתניהו באותה תקופה.

השיחה מגיעה אליך

רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שם מלא

כתובת האיימיל שליחה

"גרדיאן" מספר כי פנה למשרד ראש הממשלה נתניהו עם שאלות מפורטות והתגובה היתה כי "השאלות שהוצגו לנו מלאות בטענות כוזבות ולא מבוססות רבות המכוונות לפגוע במדינת ישראל". כהן נמנע מלענות לפניות של "גרדיאן".

מקור שקיבל עדכון על המבצע נגד בנסודה אמר לעיתון שהמטרה של המוסד "היתה לנסות 'לסבך' אותה, אם באמצעות 'סחיטה' או באמצעות גיוסה כמישהי שתשתף פעולה עם הדרישות של ישראל".

המטרה היתה "לסבך" אותה. פאטו בנסודה, לשעבר התובעת הראשית בבית הדין הפלילי בהאג (צילום: ICC)

העיתון נסמך על ארבעה מקורות שאמרו שבנסודה עדכנה קבוצה מצומצמת של בכירים ב-ICC על ניסיונותיו של כהן להשפיע על התובעת, משום שחששה מ"האופי המאיים והעקשני יותר ויותר" של התנהגותו.

המקורות האלה, שקיבלו דיווחים על פגישותיה של בנסודה עם ראש המוסד דאז, אמרו שהוא "לחץ עליה" במספר מקרים לא להמשיך בחקירה ב"תיק פלסטין", שהיא פתחה בה ב-2015, זמן קצר לאחר שפלסטין הצטרפה כחברה ל-ICC והגישה תלונה על פשעי מלחמה, שישראל ביצעה לכאורה בשטחים הכבושים.

העיתון מספר כי לפי דיווחים של בנסודה, שאותם חלקה עם בכירים ב-ICC, בשלב מסוים כהן אמר לה לכאורה: "את צריכה לעזור לנו ולתת לנו לדאוג לך. את לא רוצה להיכנס לדברים שיכולים לסבך את הביטחון שלך ושל משפחתך".

אחד המקורות, שקיבל דיווח על פעולותיו של כהן, צוטט בעיתון הבריטי אומר שראש המוסד נקט ב"טקטיקות נבזיות" נגד בנסודה "בניסיון להבהיל אותה ולהשפיע עליה", ניסיון שלא צלח בסופו של דבר. המקור השווה את ההתנהגות שלו ל"מעקב מטריד" (stalking).

לפי תחקיר ה"גרדיאן", המוסד גילה עניין בבני משפחתה של בנסודה והשיג תעתיקים של הקלטות חשאיות של בעלה במטרה להשתמש בהם כדי להבאיש את ריחה של התובעת לשעבר.

ה"גרדיאן" טוען שבמסגרת מאמציה להשפיע על בנסודה, ישראל קיבלה תמיכה מפתיעה בדמותו של הנשיא לשעבר של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, ג'וזף קבילה, ש"מילא תפקיד מרכזי במזימה נגד התובעת".

הזהיר את מי שמנסה להפחיד את בית הדין. התובע הראשי בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, כרים ח'אן (צילום: Ministerie van Buitenlandse Zaken, CC BY-SA 2.0)

העיתון מציין כי בעת שכרים חאן, יורשה של בנסודה בתפקיד, הכריז בשבוע שעבר על הבקשות להוציא צווי מעצר לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הביטחון יואב גלנט, הוא הוסיף אזהרה כי לא יהסס להגיש תביעה נגד "ניסיונות לבלום, להפחיד או להשפיע באופן לא הוגן" על פקידי ה-ICC.

העיתון מצטט מומחי משפט ופקידים לשעבר ב-ICC האומרים כי הניסיונות להשפיע על בנסודה עשויים להיחשב עבירה על פי סעיף 70 לאמנת רומא, שעל יסודה הוקם בית הדין. סעיף זה, הדן בהפרעה לבית הדין במילוי תפקידו, חל גם על אזרחים של מדינות שאינן חתומות על האמנה, כמו ישראל.

כאמור, בנסודה החליטה לפתוח בחקירה ב-2015 מיד לאחר שפלסטין הצטרפה ל-ICC. "החלטתה של בנסודה עוררה זעם בישראל, שחששה שאזרחיה יועמדו לדין על מעורבותם בפעולות שנעשו בשטחים הפלסטיניים", נכתב ב"גרדיאן". "ישראל הביעה בגלוי התנגדות ל-ICC וסירבה להכיר בסמכותו".

לפי העיתון, לאחר שהחלה בחקירה מקדימה בנושא, "בנסודה והתובעים הבכירים שלה החלו לקבל אזהרות שהמודיעין הישראלי מתעניין מאוד במעשים שלהם. לפי ארבעה מקורות המכירים את המצב, הביטחון האישי של בנסודה הפך מקור לדאגה".

ה"גרדיאן" ממשיך ואומר כי "לפי שני מקורות, בכירים ב-ICC אף חשדו שישראל טיפחה מקורות בתוך מחלקת התביעה של בית הדין. מקור אחר ציין כי אף שהמוסד 'לא השאיר חותמת', ההנחה היתה שהמוסד עומד מאחורי כמה מהפעילויות שאנשי בית הדין היו מודעים להן. אולם רק לקבוצה מצומצמת של בכירים ב-ICC דווח שראש המוסד הוא שפנה לתובעת הכללית".

נתניהו מינה אותו לראש המל"ל ואחר כך לראשות המוסד. נתניהו וכהן בטקס לכבוד מינויו של כהן לראש המוסד, 2016 (צילום: קובי גדעון / לע"מ)

ב"גרדיאן" מזכירים כי לפני שמונה לראש המוסד ב-2016, כהן כיהן כראש המל"ל, ובתפקיד הזה – לפי מקורות שונים – תיאם את הפעילות של גופים שונים בישראל נגד ה-ICC.

לפי העיתון, המפגש הראשון בין כהן לבנסודה התקיים בוועידת הביטחון במינכן, ב-2017, שם הציג את עצמו בפניה. "אחרי המפגש הזה, כהן 'ארב' לבנסודה באירוע מוזר בסוויטה במלון בניו יורק, לפי מקורות רבים המכירים את הפרשה", נכתב ב"גרדיאן".

בנסודה ערכה ביקור רשמי בניו יורק ב-2018, ונפגשה שם עם ג'וזף קבילה, אז נשיא הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. השניים נפגשו כמה פעמים קודם לכן בנוגע לחקירה מתמשכת ב-ICC לגבי פשעים שהתרחשו לכאורה בקונגו.

"אולם הפגישה היתה ככל הנראה מלכודת", נכתב ב"גרדיאן". "ברגע מסוים, אחרי שהצוות של בנסודה התבקש לעזוב את החדר, כהן נכנס אליו, על פי מקורות המכירים את הפגישה. ההופעה המפתיעה, הם אמרו, עוררה בהלה אצל בנסודה ואצל אנשי ICC שליוו אותה בביקור".

ל"גרדיאן" אין הסבר ברור מדוע קבילה הסכים לסייע לכהן, אבל מצוין שם שהקשרים בין השניים נחשפו בעיתון "דה מרקר" ב-2022, שם דווח על שלושה ביקורים חשאיים של כהן בקונגו ב-2019. בדיווח ב"דה מרקר" נאמר שכהן ביקש את עצתו של קבילה ב"עניין בעל חשיבות לישראל". לפי "דה מרקר" הביקורים היו יוצאי דופן והדהימו בכירים במערכת המודיעין הישראלית, אולם קיבלו כמעט בוודאות את אישורו של ראש הממשלה נתניהו.

בדיווח ב"כאן 11" נאמר שהביקורים של כהן היו קשורים ל"תוכנית מעוררת מחלוקת מאוד" וצוין שמקורות בכירים בישראל תיארו אותה כ"אחד הסודות הכי רגישים של ישראל".

ה"גרדיאן" אומר כי "מקורות רבים אישרו שהביקורים (של כהן) היו קשורים לפעולה מול ה-ICC", ושקבילה, שעזב את תפקידו ב-2019, "מילא תפקיד מרכזי במזימה של המוסד נגד בנסודה".

פגישה מפתיעה בבית מלון בניו יורק. ז'וזף קבילה, לשעבר נשיא קונגו בביקור בבית הלבן ב-2014 (צילום: הבית הלבן)

"לפי שלושה מקורות, אחרי פגישת ההפתעה עם קבילה ובנסודה בניו יורק, כהן התקשר שוב ושוב לתובעת וביקש להיפגש איתה", נאמר ב"גרדיאן". "לפי שניים מהאנשים המכירים את הפרשה, בשלב מסוים בנסודה שאלה את כהן איך השיג את מספר הטלפון שלה, והוא ענה לה: 'שכחת במה אני עובד?'".

לפי העיתון, תחילה כהן "ניסה לבנות מערכת יחסים עם התובעת, שיחק את 'השוטר הטוב' וניסה להקסים אותה. המטרה הראשונה היתה כנראה לגייס את התובעת לשתף פעולה עם הבקשות של ישראל".

"אולם – ממשיך הדיווח ב"גרדיאן" בצטטו אדם שקיבל דיווח על המפגשים – עם חלוף הזמן הטון של כהן השתנה והוא החל משתמש בשורה של טקטיקות, כולל איומים ומניפולציה. הדבר דחף את בנסודה לדווח לקבוצה מצומצמת של בכירים ב-ICC על התנהגותו של כהן".

בדצמבר 2019 הודיעה בנסודה’ כי יש בסיס לפתוח בחקירה לגבי פשעים שביצעו ישראלים ופלסטינים, אולם היא דחתה את פתיחת החקירה הרשמית עד להחלטה של שופטי בית הדין בשאלה האם יש ל-ICC סמכות לדון בתביעה שהגישה הרשות הפלסטינית.

בזמן שהשופטים דנו בנושא, לפי העיתון הבריטי, "מקורות רבים אמרו שכהן הגביר את המאמצים שלו לשכנע את בנסודה לא לפתוח בחקירה מלאה", במקרה שהשופטים יחליטו שיש לבית הדין סמכות לדון בתיק.

לפי מקורות שדיברו עם העיתון, בין 2019 לתחילת 2021, "התקיימו לפחות שלושה מפגשים בין כהן לבנסודה שאת כולם יזם ראש המוסד. ההתנהגות של הדאיגה יותר ויותר את אנשי ה-ICC".

בכירים התחילו להיות מודאגים לביטחונה של התובעת. בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (צילום: האומות המאוחדות)

"מקור המכיר את דיווחיה של בנסודה על שתי הפגישות האחרונות עם כהן אמר שהוא (כהן) העלה שאלות לגבי ביטחונה וביטחון משפחתה באופן שגרם לה להאמין שהוא מאיים עליהם", נכתב ב"גרדיאן". "במקרה אחד, נאמר שכהן הראה לה העתקי צילומי-סתר של בעלה, בעת שהזוג ביקר בלונדון. במקרה אחר, על פי המקורות, כהן רמז לתובעת שהחלטה לפתוח בחקירה מלאה תהיה הרסנית לקריירה שלה".

שלושה מקורות סיפרו ל"גרדיאן" כי בתקופה זו גילו בנסודה ועוזריה כי בחוגים דיפלומטיים מסתובב מידע על בעלה, יועץ עסקי בינלאומי.

"בין 2019 ל-2020, המוסד חיפש באופן אקטיבי מידע מביך על התובעת (בנסודה) וגילה עניין מיוחד בבעלה", נכתב ב"גרדיאן". ""ארגון הביון השיג מאגר של חומר, כולל תעתיקי שיחות, של מבצע עוקץ נגד בעלה של בנסודה, שבמהלכו הוא הוקלט אומר דברים שהישראלים חשבו שיוכלו בעקיפין להבאיש את ריחה של התובעת".

לפי העיתון, לא ברור מי הוביל את מבצע העוקץ או מה בדיוק אמר בנסודה בהקלטות. אחת האפשרויות, לפי העיתון, היא שארגון ביון או אנשים פרטיים ממדינה אחרת הם שעקבו אחריו מתוך רצון שיהיה להם מנוף לחץ על ה-ICC.

לפי העיתון, "ברגע שההקלטה האמורה היתה בידי ישראל, היא שימשה את הדיפלומטים שלה בניסיון שלא צלח לערער את מעמדה של התובעת על ידי טענות להתנהגות לא הולמת של בן זוגה. אולם על פי מקורות רבים, הם (הישראלים) נכשלו לשכנע שהם (המסמכים) חשובים".

ה"גרדיאן" מתאר את המידע שדיפלומטים ישראלים שיתפו עם עמיתיהם כחלק מ"מסע השמצה" נגד בנסודה. "הם הלכו על הראש של פאטו", אמר אחד המקורות לעיתון, אבל התעקש שלמהלך לא היתה "שום השפעה" על עבודתה של בנסודה.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ וראש הממשלה בנימין נתניהו חושפים את "תוכנית המאה" בוושינגטון, ב-28 בינואר 2020 (צילום: הבית הלבן)

ה"גרדיאן" טוען שהמאמצים הדיפלומטיים האלה היו חלק ממהלך מתואם בין ממשלת נתניהו וממשל הנשיא דונלד טראמפ ללחוץ על בנסודה וצוותה. הוא הזכיר ש-2019 ממשל טראמפ הטיל סנקציות על בנסודה בתגובה להחלטתה לפתוח בחקירה לגבי פשעי מלחמה שחיילים אמריקאים ביצעו לכאורה באפגניסטאן.

מייק פומפאו, שר החוץ של טרמאפ, קשר אז את הסנקציות לתיק הפלסטיני בבית הדין. "ברור שה-ICC מדקדק רק עם ישראל על קוצו של יוד אך ורק מסיבות פוליטיות", אמר פומפאו. כמה חודשים מאוחר יותר, טען פומפאו שבנסודה היתה "מעורבת במעשי שחיתות לטובתה האישית", בלי שציטט עובדות ממשיות לתמוך בטענה. הסנקציות על בית הדין בוטלו אחרי שג'ו ביידן נכנס לבית הלבן.

בסופו של דבר, אחרי ששופטי בית הדין פסקו שיש להם סמכות לדון בתביעה הפלסטינית, הודיעה בנסודה במרץ 2021 על החלטתה לפתוח בחקירה רשמית.

"בסופו של דבר, אנחנו צריכים לדאוג בראש ובראשונה לקורבנות הפשיעה, הן פלסטינים והן ישראלים, הנובעים ממעגל ארוך של אלימות וחוסר ביטחון הגורמים לסבל עמוק ולייאוש אצל כל הצדדים", הסבירה אז את החלטתה.

"הם (ישראל) בחרו את ראש המוסד להיות השליח הלא רשמי של ראש הממשלה (לבנסודה) כדי להפחיד, מלכתחילה", מצוטט ב"גרדיאן" מקור המכיר את הפרשה". "זה נכשל".

בתגובה לשאלת "גרדיאן", דוברות ה-ICC סירבה לומר אם חאן, שירש את בנסודה בתפקיד, נחשף לדיווחים שלה על מגעיה עם כהן, ומסרה שחאן מעולם לא נפגש או דיבר עם כהן. דוברות ICC מסרה, עם זאת, כי משרדו של חאן היה מטרה ל"סוגים שונים של איומים והתקשרויות, שאפשר לראות בהם כניסיונות להפעיל לחץ לא הוגן על פעולותיו".