newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"ג'נוסייד סטטיסטי": הפלסטינים נעלמו מנתוני ארגון הבריאות העולמי

הכינוס השנתי של ה-WHO נערך השנה תחת הכותרת "בריאות למען שלום, שלום למען בריאות", והדגיש את ההשפעה הקשה של סכסוכים על הבריאות. אך עורך ה"לנסט" הבחין שב"הערכה המקיפה של בריאות העולם" שמפרסם הארגון, 5.5 מיליון פלסטינים פשוט אינם קיימים

מאת:
אמבולנס במחסום חווארה, ליד שכם, ב-12 באוקטובר 2015 (צילום: אחמד אל באז / אקטיבסטילס)

שלום הוא תנאי מקדים לבריאות. אמבולנס במחסום חווארה, ליד שכם, ב-12 באוקטובר 2015 (צילום: אחמד אל באז / אקטיבסטילס)

העורך הוותיק של כתב העת הרפואי הנחשב "לנסט", פרופ' ריצ'רד הורטון, מאשים את ארגון הבריאות העולמי ב"ג'נוסייד סטטיסטי" של הפלסטינים.

בטור שהתפרסם בגיליון ה"לנסט" מתחילת יוני, טוען הורטון כי בפרסום הסטטיסטי השנתי של הארגון, "World Health Statistics", ל-2022 – שמוצג כ"הערכה מקיפה של בריאות העולם" – הפלסטינים פשוט אינם.

אף שהשטחים הפלסטיניים הכבושים (oPt) נמצאים ברשימת המדינות החברות במשרד האזורי של ארגון הבריאות העולמי במזרח הים התיכון (EMRO), בטבלאות הנתונים של הפרסום הסטטיסטי אין נתונים לגבי האוכלוסייה הפלסטינית (כולל עזה ומזרח ירושלים), שמונה כ-5.5 מיליון נפש – לא במדדים המרכיבים את מטרות הפיתוח הבר קיימא, לא בנספחי המדדים הבריאותיים, ואפילו לא ברשימה של המדינות החברות במשרד האזורי.

הפלסטינים מוזכרים רק פעם אחת בדו"ח עצמו, בגרף של שיעורי המוות הגולמיים. פרט לאזכור זה, "העם הפלסטיני נמחק לגמרי", כותב הורטון. "ארגון הבריאות העולמי אשם בלא פחות מג'נוסייד סטטיסטי – העלמה מכוונת של עם מתוך מטרה לשלול את קיומו".

הורטון מספר ששאל גורמים בארגון מדוע הפלסטינים אינם מופיעים בפרסום הסטטיסטי, ולא קיבל תשובה. לדבריו, נאמר לו שארגון הבריאות העולמי מכיר בכך שאוכלוסיית השטחים הכבושים גדולה מספיק כדי להיכלל בנתונים (מה גם שברשימות הנתונים מופיעים מקומות שאוכלוסייתם קטנה בהרבה), ושמעמד הפלסטינים ייבדק בדו"חות עתידיים.

הרקע לטורו של הורטון היה אסיפת הבריאות העולמית (התכנסות שנתית של גוף קבלת ההחלטות המרכזי של ה-WHO, שבה משתתפים נציגים מכל 194 המדינות החברות בארגון), שהתקיימה בסוף מאי בז'נבה. האסיפה, ה-75 במספר, התקיימה תחת הכותרת: "בריאות למען שלום, שלום למען בריאות".

מזכ"ל ארגון הבריאות העולמי, טדרוס אדהנום גברייסוס, סיים את נאומו בפתיחת האסיפה במילים: "יש לכם סדר יום עמוס השבוע – מעיצוב כוח העבודה של העתיד בתחום הבריאות, דרך סיום הכחדת מגיפת הפוליו, הקמת ארכיטקטורה חדשה לביטחון בריאותי גלובלי וחידוש הדחיפה לביטוח בריאות אוניברסלי. אבל לא נוכל להצליח באף אחת מהמטרות האלה בעולם מפולג.

"נוכל להצליח רק אם מדינות יפעלו לפתור את המחלוקות ביניהן; יחפשו את המשותף במקום שבו ניתן למצוא אותו; ישתפו פעולה ככל הניתן; יתפשרו היכן שצריך; יבקשו שלום… היום, וכל יום, יש לנו ברירה – אנחנו מקבלים את ההחלטות. היום, ובכל יום, אנחנו חייבים לבחור בבריאות למען שלום, ושלום למען בריאות. שלום, שלום, שלום".

מזכ"ל ארגון הבריאות העולמי, טדרוס אדהנום גברייסוס (צילום: OEA - OAS, CC BY-NC-ND 2.0)

מזכ"ל ארגון הבריאות העולמי, טדרוס אדהנום גברייסוס (צילום: OEA – OAS, CC BY-NC-ND 2.0)

הורטון כותב בטורו שמזכ"ל ה-WHO צודק בטענה ששלום הוא תנאי מקדים לבריאות, אך אומר שכל מי שבילה זמן בשטחים הפלסטיניים הכבושים, יודע שדיבור על שלום בהיעדר צדק מעיד על חוסר הבנה של מצוקת העם הפלסטיני.

עוד הוא מציין נתונים שאוספים ארגונים הפועלים בשטחים הכבושים, בהם המשרד האזורי של ארגון הבריאות העולמי עצמו, שמעידים בבירור כי לא ניתן לנתק את הדיון במצב הבריאותי של אוכלוסיית האזור מהכיבוש.

למעשה, הוא מציין שאותו אדהנום גברייסוס הגיש באסיפה דו"ח על המצב הבריאותי בשטחים הפלסטיניים הכבושים, שכלל שבע המלצות שיפור לממשלת ישראל, ובהן הפסקת העיכוב השרירותי של חולים פלסטינים שזקוקים לטיפול מידי, מתן אפשרות להכניס לשטחים (ובעיקר לעזה) תרופות חיוניות וציוד רפואי; הפסקת מדיניות התכנון המפלה, שמונעת את התפתחות השירותים הרפואיים באזור; וכדומה.

ההמלצה האחרונה לממשלת ישראל שמופיעה בדו"ח מזכ"ל ה-WHO היא: "לכבד, להגן על ולספק את הרכיבים החברתיים החיוניים לבריאות לפלסטינים בגדה המערבית, מזרח ירושלים ורצועת עזה, כולל הפסקת הגבלות התנועה, הסגרים, נהלים של הריסות ועקירה, והימנעות משימוש בכוח מופרז".

הפערים במדדים הבריאותיים בין ישראל לפלסטינים ברורים מאוד. לפי נתוני הבנק העולמי, נכון ל-2020 היתה תוחלת החיים של הישראלים 82.7 שנה, לעומת 74.2 שנה אצל הפלסטינים. נתוני תמותת התינוקות בישראל היו 2.9 לכל 1,000 לידות של תינוקות חיים, לעומת 14.2 אצל הפלסטינים. שיעור הפלסטינים שחיו באי ביטחון תזונתי בינוני עד חמור ב-2019 היה 26.3%, לעומת 13.7% מהישראלים.

אך למי שעוקב אחרי החדשות היומיומיות מהאזורים הנמצאים תחת כיבוש, קשה לראות את ממשלת ישראל – הנוכחית או זו שתיכנס אחריה – עושה דבר מה בכיוון של ההמלצות האלה. למעשה, לדברי הורטון, בעקבות הדו"ח, המשלחת הישראלית באסיפה גינתה את ארגון הבריאות העולמי, וטענה שהוא לוקה ב"מוסר כפול", ומעמיד את ישראל למשפט כל שנה מחדש.

בעקבות טורו של הורטון, פירסמו כמה אקדמאים מאוניברסיטאות בביר-זית, קהיר וביירות מכתב ב"לנסט", שבו טענו כי העלמת הפלסטינים מהסטטיסטיקה אינו מתקבל על הדעת, וקראו לארגון הבריאות העולמי לתקן מיד את המצב.

לדברי הכותבים, "מחיקה והדרה מההיסטוריה ומהעבר ממשיכים לשמש כנשק נגד העם הפלסטיני – במלחמה שבה אפילו נתונים בסיסיים על החיים והבריאות נתפסים כאיום בחשיפת האמת: שהפלסטינים כאן כדי להישאר".

לא ביקורת ראשונה על הכיבוש

זו אינה הפעם הראשונה שהורטון מותח ביקורת על הכיבוש הישראלי, ולמעשה, ה"לנסט" מקיים כבר עשור מפגש באסיפה השנתית של ארגון הבריאות העולמי, ביחד עם אונר"א, שמתמקד אך ורק במצב הבריאות של הפלסטינים.

ב-2014 עורר הורטון שערוריה בישראל, לאחר שבזמן מבצע צוק איתן פורסם ב"לנסט" מכתב פתוח של רופאים ממדינות שונות, שהאשים את ישראל בביצוע טבח ופשעי מלחמה ברצועת עזה. הורטון ביקר בהמשך בישראל, והתנצל על "הקיטוב חסר הטעם" שנוצר כתוצאה מפרסום המכתב (אם כי סירב להסירו מאתר המגזין, ועדיין ניתן למצוא אותו שם).

בטור ההתנצלות שלו, כתב הורטון: "ברגע של הרס אנושי בלתי נסבל בעזה, התוצאה הלא מכוונת של המכתב… היתה קיטוב קיצוני של עמדות מפולגות גם כך. השסע הזה לא עזר לאף אחד, ואני בוודאי מתחרט על התוצאה הזאת. ראיתי בעצמי שמה שנכתב במכתב לא מתאר את המציאות כולה".

בית החולים בית חנון בצפון רצועת עזה, אחרי הפצצה בזמן מבצע צוק איתן ב-2014 (צילום: באסל יזורי / אקטיבסיטלס)

בית החולים בית חנון בצפון רצועת עזה, אחרי הפצצה בזמן מבצע צוק איתן ב-2014 (צילום: באסל יזורי / אקטיבסיטלס)

ב-2017 הקדיש ה"לנסט" גיליון שלם לישראל. במאמר הפותח, שעליו חתומים הורטון ופרופ' קרל סקורצקי מרמב"ם, נכתב: "אנו יוצאים מסדרת מאמרים זו עם תחושה של אופטימיות רבה, ובמקביל, עם המלצות ספציפיות". בין האתגרים שמאיימים על הישגי ישראל בתחום הבריאות נמנו הפרטת שירותי בריאות, התקדמות לא מספקת בצמצום פערים בריאותיים בין אוכלוסיות ואזורים שונים בארץ, מחסור באנשי מקצוע וכישלון בהתאמת מתקני אשפוז לצורכי האוכלוסייה הגדלה והמזדקנת.

כמו כן, כתבו הורטון וסקורצקי במאמר כי "אתגרים אלה בתוך מדינת ישראל אף מתעצמים בהקשר של פערי הבריאות עם האוכלוסייה הפלסטינית השכנה, דבר היוצר מצב שבו שיתוף הפעולה בתחום הבריאות והסדרי ההכשרה הרפואית מתקיימים בקביעות, אך באותה עת הם גם שבריריים ומוגבלים, ואינם יכולים לספק פתרון העונה על השאיפות הלאומיות הפלסטיניות לאוטונומיה ועצמאות בשירותי הבריאות. פתרון לאתגר הזה גם יקדם את הבריאות החברתית והמוסרית שמדינת ישראל מבקשת לעצמה".

לדברי הורטון, הרעיון לגיליון עלה במהלך ביקור שקיים בישראל אחרי שערוריית המכתב הפתוח, שהיה ביקורו הראשון במדינה, וחולל לדבריו מפנה ביחסיו עם הקהילה הרפואית והמדעית הישראלית. זאת, אף שהגדיר את התקופה שאחרי פרסום המכתב כ"מאוד קשה – אישית ומקצועית", וסיפר: "האשימו אותי באנטישמיות. קיבלתי תמונות שלי יחד עם נאצים במדים. אישתי הותקפה מילולית, חבריה לבית הספר של בתי האשימו את אביה באנטישמיות".

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

"ההצבעה היום היא תמרור אזהרה". משמאל: איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף עטאונה (אורן זיו)

הנהגת חד"ש שמרה על מקומה אך החברים העבירו מסר: דרוש שינוי

אף שבתום הפריימריז, שלושת חברי הכנסת המכהנים שמרו על מקומם, ההצבעה לוותה במתחים שמקורם בביקורות על הקו המתון של עודה מול הקו של מק"י, ועל עמדותיה של תומא סלימאן בנושאי מגדר. כעת האתגר הוא להוציא את הבוחרים לקלפיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf