newsletter icon
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

גל תקיפות נגד סטודנטים ערבים: "רוצים שנימנע מפעילות פוליטית"

כמעט בכל המוסדות להשכלה גבוהה שבהם סטודנטים פלסטינים קיימו השבוע עצרות לזכר העיתונאית שירין אבו עאקלה ולציון יום הנכבה, הם הותקפו על ידי פעילי ימין ולעתים גם המשטרה. "אני לא זוכר רדיפות כאלה. הימין בכל פעילות"

מאת:
"תוקפים אותנו בתיאורים הגרועים ביותר, שאנחנו תומכי טרור ושיש לגרש אותנו". שוטרים עוצרים סטודנט פלסטיני באוניברסיטת תל-אביב במהלך עצרת לציון יום הנכבה, 15 במאי 2022 (תומר ניוברג / פלאש 90)

"תוקפים אותנו בתיאורים הגרועים ביותר, שאנחנו תומכי טרור ושיש לגרש אותנו". שוטרים עוצרים סטודנט פלסטיני באוניברסיטת תל-אביב במהלך עצרת לציון יום הנכבה, 15 במאי 2022 (תומר ניוברג / פלאש 90)

חוויית הניכור והיחס העוין לא פעם מצד הסביבה היו תמיד חלק מחייהם של הסטודנטים הערבים במוסדות הישראליים להשכלה גבוהה. עם זאת, נראה כי בתקופה האחרונה חלה החמרה, הבאה לידי ביטוי בהסתה מתמשכת ברשתות החברתיות מצד חבריהם לספסלי הלימודים, במעצרי סטודנטים על ידי המשטרה, ובשלהוב היצרים נגדם על ידי פוליטיקאים מהימין.

אף כי השבוע האחרון היה מתוח במיוחד, על רקע הריגתה של העיתונאית שירין אבו עאקלה וציון יום הנכבה, ההסלמה לא החלה בו. לפני יותר מחודש, שני סטודנטים, שהם גם שוטרים בעיסוקם, עצרו שני סטודנטים ערבים באוניברסיטה העברית בירושלים בגלל שהאזינו לשיר בערבית. בעקבות המעצר נערכו הפגנות באוניברסיטה, ושני הסטודנטים שוחררו כעבור כמה שעות.

המגמה הוחרפה בשבוע האחרון: כמעט בכל מוסד להשכלה גבוהה שבו ציינו סטודנטים פלסטינים את יום הנכבה, הם הותקפו על ידי פעילי ימין בקמפוס, ולעתים גם על ידי שוטרים.

באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע, קבוצת פעילי ימין תקפה סטודנטים ערבים שציינו את יום הנכבה באוניברסיטה. בעקבות כך נכנסו שוטרים בלבוש אזרחי ועצרו סטודנטית פלסטינית, שמעצרה הוארך באמתלה של הסתה בפייסבוק.

במכללת בצלאל לאמנות, סטודנטים יהודים תועדו כשהם תוקפים מילולית סטודנט ערבי בטענה שתמך בפיגוע בבני ברק. באוניברסיטת תל אביב, המשטרה התערבה עוד לפני אירוע ההנצחה לנכבה באמתלה של מניעת התכתשויות עם פעילי ימין ועצרה שלושה סטודנטים ערבים, ואף האריכה את מעצרו של הסטודנט אחמד ג'בארין, ששוחרר רק היום (רביעי).

בעקבות המעצרים קראה ג'פרא, תנועת הסטודנטים של בל"ד, לאוניברסיטת תל אביב לשאת באחריות כלפי תלמידיה שהותקפו ולהפסיק להאשים את הסטודנטים הפלסטינים שמימשו את זכותם הלגיטימית בהנצחת יום הנכבה ה-74. "יש כאלה שהגיעו לחגוג את הנכבה, האסון, של עמנו ולתקוף אותנו בחסות המשטרה ואבטחת האוניברסיטה, ואחר כך הלכו הביתה לישון במיטתם, בלי שהמשטרה תרדוף אחריהם", נמסר בתגובתם.

עליית מדרגה ברורה

פעילי ימין באוניברסיטת תל-אביב העלו תמונות ופוסטים ישנים מתוך עמוד הפייסבוק של הסטודנטית אלין נסרה ופתחו נגדה במתקפה של הסתה, בטענה שהיא "תומכת טרור", כפי שקרה עם סטודנטית אחרת לפני מספר ימים באוניברסיטת בר אילן.

"הופתעתי מהמספר העצום של תגובות מעליבות ודגלי ישראל בעמוד שלי", אומרת אלין נסרה מאבו סנאן, סטודנטית למנהל באוניברסיטת תל אביב, ומוסיפה: "לאחר מכן התברר שסטודנטית פרסמה תמונות מחשבון הפייסבוק שלי בקבוצת 'אם תרצו', ואז החלה ההסתה. למרות שפניתי אליה בבקשה למחוק את הפוסטים המסיתים הללו, בהם הואשמתי בתמיכה בטרור, היא לא מחקה.

"שלשום העלו באותה קבוצה עצומה הקוראת לגרש סטודנט מהאוניברסיטה בגלל השתתפותו בהנצחת הנכבה. תוקפים אותנו בתיאורים הגרועים ביותר, שאנחנו תומכי טרור ושיש לגרש אותנו, אבל התמיכה שקיבלתי ומקבלת מהעמיתים והעמיתות שלי, מחזקת אותי, למרות הפחד בהתחלה. העובדה שאנחנו מייצגים סוגיה צודקת גורמת לנו להמשיך בדרכנו ללא כל פחד".

גם באוניברסיטת חיפה האירוע לציון יום הנכבה הופרע באלימות על ידי פעילי ימין, וכל זאת בנוסף להסתה מצד גורמים פוליטיים, בראשם ראש האופוזיציה, בנימין נתניהו, שדיבר בנאומו בכנסת על דגלי פלסטין שהונפו באוניברסיטאות, כאילו מדובר בתופעה חדשה וכאילו שהדגלים לא מונפים מדי שנה. גם ח"כ שלמה קרעי מהליכוד תרם את חלקו, כשדרש לגרש את כל הסטודנטים שמניפים את דגל פלסטין מהאוניברסיטאיות הישראליות.

חסן מסארוה הוא סטודנט לתואר שני באוניברסיטת חיפה. את התואר הראשון עשה באוניברסיטת תל אביב, שם היה פעיל פוליטי בתא הסטודנטים של חד"ש. מסארוה סבור כי חלה עליית מדרגה ברורה בשנים האחרונות, וכי אירועים דומים לא היו מתפתחים בצורה כזו בשנים עברו, למרות שהונפו בהם דגלי פלסטין. לדבריו, מתקיימת בישראל כיום מה שהוא כינה "היסטריה מול הדגל הפלסטיני", המשקפת את הפאניקה הזהותית ותחושת פחד של ההגמוניה או השלטון הישראלי.

"אוניברסיטת תל אביב היתה תמיד שונה מאוניברסיטאות אחרות, פעילות הימין הקיצוני לא היתה בולטת בה, היא תמיד אפשרה חופש דעה, ודאגה להיראות ליברלית, ואני לא זוכר רדיפות כאלה. כיום יש נוכחות גדולה של הימין בכל פעילות, כולל של אנשים מחוץ לאוניברסיטה, תוך כדי ניסיונות של הסתה נגד הסטודנטים הערבים. בחלק מקבוצות הפייסבוק מעלים כל הזמן פוסטים נגד סטודנטים ערבים, ואני חושב שהארכת מעצרו של הסטודנט אחמד ג'בארין מאוניברסיטת תל אביב, המטרה שלו אחת וברורה, הרתעת הסטודנטים הערבים מלהשתתף בפעילויות פוליטיות. אפילו אגודת הסטודנטים הותקפה על ידי הימין בגלל אמירה הקוראת להרגעה, מתוך הבנה שהיא צריכה לעמוד לצד הסטודנטים הערבים שהותקפו, בעוד האוניברסיטה שותקת. יש מצב של היסטריה ברחוב הישראלי וזה בא לידי ביטוי באוניברסיטאות, הם מרגישים שהדגל הפלסטיני מאיים על זהותם, וההסתה מתבצעת ללא כל פיקוח".

"כיום יש נוכחות גדולה של הימין בכל פעילות, כולל של אנשים מחוץ לאוניברסיטה". פעילת ימין מניפה בדגל ישראל בעצרת לציון יום הנכבה באוניברסיטת תל-אביב, 15 במאי 2022 (תומר נויברג / פלאש 90)

"כיום יש נוכחות גדולה של הימין בכל פעילות, כולל של אנשים מחוץ לאוניברסיטה". פעילת ימין מניפה בדגל ישראל בעצרת לציון יום הנכבה באוניברסיטת תל-אביב, 15 במאי 2022 (תומר נויברג / פלאש 90)

באוניברסיטה העברית האווירה רגועה יותר בימים אלה. הסטודנטית פאטמה יחיא מכפר קרע, סטודנטית שנה ב' באוניברסיטה העברית ופעילה בתא הסטודנטים של חד"ש, אומרת: "בגלל הקורונה, פעילות תנועות הסטודנטים היתה צנועה יותר תקופה מסוימת, אך השנה הפעילות חזרה, והפגנת ההזדהות עם הסטודנטים שנעצרו (על השמעת מוזיקה) הראתה לנו את מספר הסטודנטים השואפים לפעילות פוליטית, וזה דבר טוב. במקביל, הימין הפגין מולנו עם מספר גדול מאוד של דגלי ישראל, גדול ממספר המפגינים. ואז הגיע הרצח של שירין אבו עאקלה וידענו שחובתנו להפגין עבורה. כמובן שפעילי 'אם תרצו' הפגינו והסיתו נגדנו. לדעתי, דור הסטודנטים הזה הגיע לדרגת מודעות שתגרום לו להמשיך את מאבקו ולדבוק בעמדותיו, ולהמשיך בסולידריות עם כל הסטודנטים בכל האוניברסיטאות. אנו מחזקים אחד את השני ולומדים זה מניסיונו של זה".

"זה התחיל אחרי אירועי מאי בשנה שעברה, מאז התגברה הפעילות של גורמי הימין בצורה מאוד דרמטית", אומר גווארה בדר מטורעאן, סטודנט שנה רביעית בפילוסופיה והיסטוריה באוניברסיטת בן-גוריון. "מוצאים אותם באלפים בדפי הפייסבוק ובקבוצות האוניברסיטאות. ביום חמישי האחרון רצינו לארגן עצרת מחוץ לכותלי האוניברסיטה במחאה על הריגת שירין אבו עאקלה, ומיד החלו הקריאות להפגנה מקבילה. כשיצאנו לדרך, התכוונו לצאת משער האוניברסיטה, והופתענו על ידי עשרות פעילי ימין מאיימים ומקללים, אז נשארנו בתוך האוניברסיטה כדי למנוע מהדברים להתפתח. אחר כך, המשטרה הסתערה על המקום ועצרה את הסטודנטית מרים אבו קוידר".

"האוניברסיטה הציעה לנו לארגן את העצרת בין כתליה, אבל לא רצינו לעכב את האירוע בגלל עניינים בירוקרטיים", הוא מוסיף. "ניסיונות ההפחדה הללו לא ירתיעו אותנו, אנחנו מייצגים את הצדק. בשבוע הבא נארגן אירוע לציון הנכבה בתוך האוניברסיטה ויונפו דגלים, הנושא כבר מתואם ואושר".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מלחמת ההשמדה בעזה והרדיפות הקשות כאן בתוך החברה שלנו חיזקו את הרעיון לעזוב את הארץ. אמאני טאטור בבית הקפה שלה בנצרת (באדיבות המצולמת)

מלחמת ההשמדה בעזה והרדיפות הקשות כאן בתוך החברה שלנו חיזקו את הרעיון לעזוב את הארץ. אמאני טאטור בבית הקפה שלה בנצרת (באדיבות המצולמת)

אזרחים ערבים חושבים על הגירה: "מוכיחים לנו שאין לנו כאן עתיד"

כמו בחברה היהודית, גם בחברה הערבית שומעים יותר ויותר על אזרחים שעזבו לחו"ל. הפשיעה, הקושי הכלכלי, הגזענות וסתימת הפיות דוחפים אותם החוצה. "אנחנו אוהבים את המולדת, אבל זה נעשה קשה", אומרים המהגרים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf