בשביל 350 איש, המשטרה יצרה משבר ששלח אלפים למקלטים

לאור ההסלמה המהירה שחלה בירושלים בשבוע האחרון, קשה אולי לזכור שרק שבוע קודם לכן המוני עולי רגל נהרו אל העיר העתיקה ומסגד אל אקצא. הפולחן הדתי התקיים ללא הפרעה כשעשרות אלפים, ולעתים אף יותר ממאה אלף, מוסלמים התכנסו לתפילה באתר הקדוש ביותר להם בארץ. בהיעדר הגבלות, זכינו למראות מעוררי ההשתאות של רחבת הר הבית גדושה במתפללים ושל סמטאות העיר העתיקה בלילות הומי מבלים ששוברים את הצום.

ההתנהלות בשבועיים הראשונים לרמדאן שומטת את הקרקע מתחת לטענות הישראליות לפיהן ההסלמה היא תוצאה של הסתה או של תכנון מראש. הרי אם גורמים מוסלמים כלשהם היו באמת יכולים ליזום עימות בהר הבית/חרם א-שריף, הם לא היו מחכים שבועיים. הם גם היו מעדיפים ליזום את העימות בשעות היום – ובמיוחד ביום שישי – כשאת ההר גודש מספר גדול של מוסלמים, ולא בוחרים לחולל אותו בחצות הלילה, עם לא יותר מכמה מאות צעירים במקום.

מנגד, גם הטענות בדבר הסלמה יזומה של הממשלה – למשל, במטרה לחסל את המחאה נגד מהלכי החקיקה – לא משכנעות. לצד סימני השאלה בדבר הריגתו של מוחמד אל-עסיבי, השבועיים הראשונים של הרמדאן ביטאו גם איפוק יחסי של המשטרה. ישראל נמנעה מפעולות – כמו הגבלת גיל המתפללים באל-אקצא – שהיו משבשות את הרמדאן ובסבירות גבוהה מייצרות עימותים. בנוסף, ההתעקשות של המשטרה לסלק מוסלמים מההר בלילה אינה עניין חדש והמשטרה פועלת כך כבר מספר שנים. אפילו המראות המזעזעים של שוטרים הפורצים בנשק שלוף למסגד אל-אקצא תוך תקיפה והשפלה של השוהים בתוכו הם כאלו שראינו בעבר, ולא המצאה של איתמר בן גביר.

>> ישראל, צאי לנו מהרמדאן

במשך השבועיים הראשונים של הרמדאן, השכילו הצדדים להימנע מעימות בהר הבית/חרם א-שריף ושניהם יצאו נשכרים מכך. שווה להזכיר שגם בשנה שעברה איפוק הדדי הביא לכך שהשבועיים הראשונים של הרמדאן חלפו ללא הפרעה. זאת למרות שבשבועות שלפני הרמדאן אירעו פיגועים וגם מספר ההרוגים הפלסטינים מפעולות הצבא התחיל לטפס. כמו השנה, גם אז בערב פסח פשטו כוחות ישראלים חמושים במטרה להתעמת עם פלסטינים שהתאספו בלילה בהר. הדבר הביא להסלמה, שגם אם היתה בקנה מידה קטן, נמשכה לאורך השבוע שלאחר מכן, לא רק בהר הבית אלא בכלל סביבות העיר העתיקה. לפני שנתיים, הבחירה של המשטרה להתעמת בהר הביאה לתוצאות קשות בהרבה, של מלחמה בעזה ומהומות קשות ברחבי המדינה.

גם מפכ"ל המשטרה וגם מפקד מחוז ירושלים נמצאים בתפקידם מאז רמדאן 2021 וחוו את ההשלכות ההרסניות של שימוש בכוח משטרתי נגד מתפללים בהר הבית/חרם אשריף. מדוע אם כן האיפוק שהם הפגינו במשך שבועיים הסתיים מול השהות הלילית במסגד אלא-אקצא לקראת פסח? ישראל טוענת שמדובר במתפרעים שכוונותיהם האלימות יסכנו מבקרים יהודים. מוסלמים מסבירים שהשהות הלילית במסגד היא מנהג דתי – ואפילו מצווה – בשם אעתכאף, של התבודדות רוחנית במהלך הרמדאן.

שתי הטענות אינן בהכרח סותרות זו את זו, שכן במסגד יכולים לשהות אלו לצד אלו גם עולי רגל שבאו לצרכי פולחן בלבד, וגם מי שהחליטו להתריס נגד האיסור המשטרתי על האעתכאף ולהתנגד באלימות לכניסת יהודים להר. אחת הבעיות בהפעלת הכוח הישראלי בהר הבית היא שפעם אחר פעם אלימות משטרתית אינה מבחינה בין מפרי סדר למתפללים. מראות הפריצה של שוטרים בנשק שלוף אל תוך המסגד והגירוש האלים של מתפללים מבוגרים זעזעו כל מי שיש בליבו רגש דתי. במבחן התוצאה, פעולת המשטרה היתה הרסנית. במקום מניעה של הפרות סדר היא שלחה ישראלים אל המקלטים, דרדרה את ישראל אל משבר רב זירתי ועלתה בחיי אדם.

להשיב למשטרה את שיקול הדעת

האם למשטרה היתה ברירה, או שהימנעות מהפריצה למסגד בלילה רק היתה דוחה את העימות לבוקר, שבו המוסלמים שכן נכחו בהר במטרה להתעמת היו מנסים לתקוף יהודים בעת כניסתם להר?

בעבר, המשטרה ידעה שבעת מתיחות בהר הבית מוטב לסגור אותו בפני לא-מוסלמים וכך לנטרל עימותים פוטנציאלים ולאפשר למתיחות להתפוגג. אלא שמזה שמונה שנים המשטרה כבר אינה נוקטת באמצעי זה. למרות שהדברים לא הוכרזו בפומבי, אפשר להניח שהאפשרות להחליט שלא להכניס יהודים להר נחסמה בפני המשטרה עקב החלטה של הדרג הפוליטי. ב-2015 התערב מזכיר המדינה האמריקאי דאז, ג'ון קרי, כדי למנוע עוד הידרדרות בהר הבית. אחרי שיחות שלו עם נתניהו ועם מלך ירדן, עבדאללה, פרסם נתניהו הצהרה רשמית על המחויבות הישראלית לסטטוס קוו, ולפיו "ישראל תמשיך לאכוף את המדיניות הוותיקה שלה – מוסלמים יתפללו בהר הבית, לא-מוסלמים יבקרו בהר הבית".

זו היתה הצהרה חשובה, שלוותה גם בהפסקה של ההגבלות על כניסת מוסלמים, שישראל החלה להגביר את השימוש בהן שנייה קודם לכן. אלא שבדיעבד מתברר שנתניהו ניסח את דבריו באופן מניפולטיבי ומטעה. לכל הנוגעים בדבר היה ברור שהפגיעה הישראלית בסטטוס קוו באה לידי ביטוי בהגבלות התכופות על כניסה של מוסלמים להר, ולצידן השיח ההולך וגובר בממשלה על הרצון לאפשר בו תפילת יהודים. על רקע זה, דבריו של נתניהו הובנו כהתחייבות למנוע תפילת יהודים בהר ולהפסיק את ההגבלות נגד כניסת מוסלמים אליו.

מה שלא הובן בזמנו הוא שבהצהרתו, נתניהו גזר בעצם גזירה שווה בין ההתחייבות לאפשר תפילת מוסלמים במקום הקדוש לבין מחויבות ישראלית לביקורי יהודים בהר. כיום, בהסתכלות לאחור אל המשברים השונים שפקדו את הר הבית מאז הצהרת נתניהו, אפשר לראות איך למשטרה אין עוד את האפשרות להחליט על סגירת ההר בפני יהודים. יתר על כן, הצהרת נתניהו אף מסמלת תיאום מוגבר בין המשטרה לתנועות המקדש במטרה להגדיל את מספר היהודים המגיעים להר, מספר שהגידול הניכר שלו אכן החל אז.

במקביל, העובדה שהמשטרה חייבת לאפשר כניסת יהודים להר בכל תנאי הביאה להחרפה בעצימות העימותים במקום הקודש. מה שראינו בהר בליל פסח ובלילה שקדם לו היה דוגמה אחת מיני רבות לתוצאה ההרסנית של שלילת האפשרות לסגור את ההר לביקורי יהודים. זה גם המקום לציין שביום שלפני פסח ביקרו בהר 165 יהודים ובחג עצמו 199 יהודים.

כלומר, בשביל קצת יותר מ-350 איש משטרת ישראל חיללה מקום קדוש, עצרה באלימות מאות פלסטינים ויצרה משבר שכבר בתחילתו ישובים שלמים בישראל נאלצו להימלט למקלטים. אין צורך להידרש לאג'נדה הלאומנית הקיצונית של רוב המבקרים היהודים בהר בשביל להבין עד כמה מדובר בהחלטה שמשקפת היעדר שיקול דעת, אם לא סדר עדיפויות מעוות.

כן צריך להזכיר שהמשטרה מאפשרת באופן יומיומי תפילה של יהודים בהר. הפרה בוטה זו הן של הסטטוס קוו והן של הצהרות מפורשות של הממשלה מעניקה לגיטימציה למחאות המוסלמיות בהר. היא גם נמצאת בשורש ההסלמות האלימות החוזרות ונשנות שישראל נתונה בהן בשנים האחרונות.

מוקדם לקבוע אם סבב הלחימה שפעולות המשטרה בהר הבית הולידו חלף או שעוד יחריף, אבל אפשר כבר להתחיל להסיק מסקנות – צריך להחזיר למשטרה את שיקול הדעת לא להכניס יהודים להר הבית, וכניסת יהודים אל ההר תוכל להתקיים רק בתנאי שהם לא מתפללים בו. זו הדרך לפעול באופן שמכבד את קדושתו של הר הבית/חרם א-שריף.

אביב טטרסקי הוא חוקר בעמותת עיר עמים