newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

בניגוד לחוק: רק 3.5% מעובדי מנהל התכנון הם ערבים

דוח חדש של מרכז המידע של הכנסת חושף תת-ייצוג חמור של האזרחים הערבים בכל גופי התכנון, הן ברמה הארצית והמקומית והן ברמה המקצועית. "מערכת שמובלת על ידי פקידים ששימור קרקע יהודית יותר חשוב בעיניהם מזכויות שוות של האזרחים הערבים"

מאת:

"המדיניות הממשלתית מתייחסת לעניין התכנון כעניין לאומי ואידיאולוגי". מבט על אום אל-פחם (משה שי / פלאש 90)

שיעור הערבים במוסדות התכנון והבנייה נופל בהרבה משיעורם באוכלוסייה, ובחלק מהוועדות המקצועיות והמחוזיות אין אפילו נציג ערבי אחד. גם בגופי תכנון, שבהם נקבעה חובת ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית מכוח החוק, שיעורם נופל בהרבה ממה שנקבע בהחלטת הממשלה. כך עולה מסקירה שכתב מרכז המחקר והמידע של הכנסת.

גופי התכנון השונים הם שמאשרים כל תוכנית פיתוח, מרמת הבית הבודד ועד תשתיות לאומיות, ומלווים אותם מבחינה מקצועית. היעדרם של נציגי האוכלוסייה הערבית פירושו שאין להם השפעה של ממש על התכנון בישובים שלהם ובסביבתם. לעובדה זו יש לצרף את העובדה שרק 3.5% משטחה של ישראל נמצא בבעלות פרטית של אזרחים ערבים, אף שהם מהווים 21% מתושבי המדינה, לאחר שהמדינה הפקיעה מהם מיליוני דונם מאז 1948.

את הסקירה כתבה אסנת אלגום-מזרחי על פי בקשת יו"ר ועדת הפנים והסביבה, ח"כ וליד טאהא (רע"מ). מחר (רביעי) אמור להתנהל דיון בוועדת הפנים סביב ממצאי הדוח.

"ראוי לחתור לייצוג הולם"

לפי הדוח, מתוך 400 העובדים במנהל התכנון, רק 14 הם ערבים, 3.5%. הדוח מציין כי משום שמנהל התכנון היא יחידת סמך של משרד הפנים, חלה עליו חובת הייצוג ההולם, מכוח חוק שירות המדינה ומתוקף החלטת ממשלה מ-2007, שקבעה יעד ייצוג של 10% לאוכלוסייה הערבית. כלומר שיעור העובדים הערבים במנהל התכנון הוא שליש ממה שנקבע על פי חוק.

לפי הדוח של מרכז המידע, במטה הארצי של מנהל התכנון יש רק שני עובדים ערבים מתוך 190 עובדים, 1.1%. רוב העובדים הערבים מרוכזים בלשכת התכנון צפון, שבעה מתוך 36, כלומר 19.4%. בלשכת התכנון בחיפה יש שני עובדים ערבים (7.4%), וכך גם בלשכת תכנון דרום (6.9%), ואילו בלשכה התכנון מרכז יש עובד ערבי אחד מבין 44 עובדים (2.3%). בלשכות התכנון בתל אביב, ירושלים ויהודה ושומרון אין אפילו עובד ערבי אחד.

רק לשם הבהרה, כ-54% מתושבי מחוז הצפון הם ערבים. במחוז חיפה שיעור הערבים הוא כ-20%, במחוז מרכז – 8.5%, ובמחוז תל אביב כ-2%. במחוז ירושלים, הכולל גם את מזרח ירושלים, שיעור הערבים עומד על כ-30%.

הדוח מצא כי מתוך 14 העובדים הערבים במנהל התכנון, רק חמישה עוסקים בנושאים הקשורים לחברה הערבית. שלושה מהעובדים הערבים נטולי דרגה בשירות המדינה, 11 בדרגי ביניים, ובדירוג הבכיר אין ולו ערבי אחד.

מרכז המידע גם בדק את המצב בוועדות התכנון הארציות, המחוזיות והמקומיות. בניגוד ללשכות של מנהל התכנון, חברי הוועדות האלה לא נחשבים עובדי מדינה, שכן הם ממונים על ידי הממשלה, הרשויות המקומיות וארגונים שונים, ולפיכך לא מוטלת עליהם חובה חוקית של ייצוג של 10% מהאוכלוסייה הערבית. עם זאת, לפי החוק בשתיים מהוועדות האלה – הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה והוועדה לתכנון ולבנייה, והוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) – צריך להיות "ייצוג הולם" לאוכלוסייה הערבית, מבלי שנקבע נתון מספרי.

מסגד בלב ג'יסר א-זרקא (משה שי / פלאש90)

"מערכת התכנון ברמה המחוזית היא חסם בפני פיתוחה של החברה הערבית". מסגד בלב ג'יסר א-זרקא (משה שי / פלאש  90)

"הערבים עלולים להוות חסם"

הדוח מזכיר כי דוח מבקר המדינה מ-2019, שבחן את שאלת הייצוג של אזרחים ערבים במוסדות התכנון, קבע שגם במקום שבו אין חובה חוקית, "ראוי לחתור לייצוג הולם מכוח כללי יסוד של שוויון והגינות". הדוח גם מצטט מהנחיות היועץ המשפטי לממשלה מ-2020 ולפיהן "אין לגרוס כי מתן ייצוג דל ואקראי לאוכלוסייה הערבית יש בו גם משום מתן ביטוי הולם לייצוגה".

מנהל התכנון טען שאין בידיו רישום של חברי הוועדות האלה על פי זהותם הלאומית, ולפיכך מרכז המידע נאלץ לעבור על הרשימות השמיות ולהסיק מהן את שיעור העובדים הערבים.

לפי הדוח, בוועדה הארצית לתכנון ולבנייה, שעליה חלה, כאמור, חובה לייצוג הולם, ללא קביעה מספרית מדויקת, יש שני חברים ערבים מתוך 32 חברים, כלומר 6%. לצד המועצה הארצית פועלות עוד 11 ועדות ארציות, ורק בשלוש מהן יש חברים ערבים – ועדת הערר, ועדה לקידום תוכניות והוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל). החברות של נציג ערבי בוותמ"ל נקבעה לאחר דיון בוועדת הפנים ב-2021.

בחלק משאר הוועדות הארציות יש ממלאי מקום ערבים, אולם אין בהם חברים ערבים מלאים. בשלוש ועדות – כולל הוועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים (ולקחש"פ) – אין אפילו ממלא מקום ערבי. אף שהחוק דורש "ייצוג הולם" בוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל), כרגע אין בה אף נציג ערבי.

במה שנוגע לוועדות המחוזיות המצב אינו טוב בהרבה. בוועדה המחוזית חיפה ובוועדה המחוזית צפון עומד שיעור הנציגים הערבים על 9% ו-11% בהתאמה, ואילו בוועדות המחוזיות במרכז, תל אביב, ירושלים ודרום יש אפס חברים ערבים.

הדוח לא בדק את המצב בוועדות האזוריות והמרחביות, שם מראש יש ייצוג קטן לישובים ערבים, וגם לא בדק את המצב בוועדות המקומיות, המורכבות בדרך כלל מנציגי של כל ישוב וישוב.

הדוח של מרכז המידע מזכיר שתת הייצוג של ערבים חל כמעט על כל השירות הממשלתי. אמנם שיעור הערבים מכלל העובדים בשירות המדינה הוא 13.2% (10,848 עובדים ערבים מתוך סך הכל של 82,072 עובדים), אולם הנתון הזה לא משקף את המציאות, שכן חלק ניכר מהעובדים הערבים עובדים בתחום הבריאות והפנים. במבט כולל, מציין הדוח, רק 26% מכלל יחידות שירות המדינה עומדות ביעד של 10%, שנקבע בהחלטת ממשלה מ-2007.

לצד ציטוט מהצעות חוק המבקשות לקבוע יעד ברור לייצוג האוכלוסייה הערבית, באופן תמוה למדי הדוח גם מטיל ספק בכך שיש צורך של ממש בייצוג ערבי בוועדות האלה. "יש לשאול האם בהכרח המתכנן עצמו ישתייך לאוכלוסייה הרלוונטית שהתכנון מיועד לה", נאמר בדוח. "יתרה מזאת, נשאלת השאלה האם שייכות זו עלולה דווקא לקבע חסמים קיימים ולהקשות על אימוץ קווי תכנון חדשים בכל הנוגע לאותה אוכלוסייה".

מנהל התכנון עצמו ענה למחברי הדוח כי תת הייצוג של נציגים ערבים נובע מכך ש"אין מספיק אנשי מקצוע" מהאוכלוסייה הערבית בתחומים כמו גיאוגרפיה, תכנון ערבים, אדריכלות וכולי. הסבר זה נשמע תמוה, שכן ידוע שהיום כ-25% מבוגרי הטכניון הם מהחברה הערבית.

לסיכום נאמר בדוח כי "מהנתונים שהוצגו במסמך אפשר ללמוד כי נכון לשנת 2021 ,שיעור הייצוג של ערבים במוסדות התכנון והבנייה אינו מצוי בהלימה לשיעורם הכללי באוכלוסייה(21%). הדבר נכון הן באשר לגופים שבהם חלה חובת הייצוג ההולם מכוח החוק, כגון מינהל התכנון ולשכותיו, והן באשר לגופים שבהם חובה זו אינה חלה".

"לצערי, המדיניות הממשלתית מתייחסת לעניין התכנון כעניין לאומי ואידיאולוגי", אמר ד"ר ת'אבת אבו ראס, מנכ"ל שותף של יוזמת אברהם ובעצמו גיאוגרף המתמחה בתכנון. "זו מערכת ריכוזית, שמובלת על ידי פקידים ששימור קרקע יהודית יותר חשוב בעיניהם מזכויות שוות של האזרחים הערבים. מערכת התכנון ברמה המחוזית היא חסם בפני פיתוחה של החברה הערבית, ואין פלא שכספים רבים שהוקצו עוד בהחלטת הממשלה 922 לא הועברו ליעדם, ותוכניות רבות נשארו על המדף. גם אי שילובם של אנשי מקצוע ערבים, והם רבים, הוא חסם בפני עצמו. כאשר המדינה תתייחס לסוגיות קרקע ותכנון כנושא אזרחי ולא לאומי, נראה פיתוח שוויוני גם בחברה הערבית".

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"הבנתי שאם אחשוב על החיים בחוץ, אני אהרס". אמל נחלה אחרי שחרורו (צילום: יובל אברהם)

"הבנתי שאם אחשוב על החיים בחוץ, אני אהרס". אמל נחלה אחרי שחרורו (צילום: יובל אברהם)

"אין שמש בכלא". אמל נחלה, נער, על 16 חודשים במעצר מנהלי

אחרי שבימ"ש צבאי החליט לשחררו, הצבא עצר במעצר מנהלי את אמל נחלה, אז ילד בן 16, והחזיק אותו בכלא שנה וחצי למרות שהוא חולה במחלה נדירה. "בשב"כ אמרו לי, שתף פעולה ותשחרר", הוא מספר בראיון ראשון אחרי שחרורו

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf