בלעדי: דו"ח פנימי חושף עשורים של שיתוף פעולה הדוק בין קק"ל לאלע"ד

הקרן הקיימת לישראל איפשרה לעמותת המתנחלים לבצע פעולות משפטיות מטעמה מאז שנות ה-80. מערכת היחסים החמה בין הארגונים, הנפרשת במסמכים הנחשפים כאן, הובילה לפינוי של משפחות פלסטיניות במזרח ירושלים וחיזקה את הנוכחות היהודית במקום

מאת:
השאירו תגובה
א א א

משפחת סומרין כבר הפכה לסמל של המאבק בין פלסטינים למתנחלים בשכונת סילוואן במזרח ירושלים. בית המשפחה, הנמצא ליד מסגד אל-אקצא וחולק גדר עם מתחם עיר דוד, משמש מטרה למאבק לפינויו מאז ראשית שנות ה-90, מאבק שמובילה הקרן הקיימת לישראל (קק"ל).

אולם לאחרונה המאבק סביב בית משפחת סומרין חשף סיפור עמוק יותר. בחודש אוגוסט התברר שאלע"ד, ארגון המקדם התנחלות של יהודים במזרח ירושלים, דוחף את ההליך מאחורי הקלעים. ככל שגבר הלחץ הבינלאומי על קק"ל סביב הפינוי הצפוי, בעיקר מצד יהודים אמריקאים, נראה שהיחסים בין אלע"ד לקק"ל התקלקלו. בשבוע שעבר אף דווח שגורמים בקק"ל מנסים לנתק את שיתוף הפעולה עם אלע"ד סביב פרשת סומרין.

דגל ישראל מונף מעל שכונת סילוואן במזרח ירושלים, ב-25 בדצמבר 2019 (צילום: הדס פארוש / פלאש909

דגל ישראל מונף מעל שכונת סילוואן במזרח ירושלים, ב-25 בדצמבר 2019 (צילום: הדס פארוש / פלאש909

אולם עניין סומרין הוא רק קצה הקרחון. דו"ח פנימי של קק"ל מ-1998, הנחשף עכשיו במגזין 972+ ו"שיחה מקומית" בפעם הראשונה, בתוספת מסמכי ארכיון אחרים וראיונות שנערכו בשבועות האחרונים, מציירים שיתוף פעולה מכוון, קרוב ופורה בין שני הארגונים שראשיתו בשנות ה-80. שיתוף הפעולה כולל מכתבים בכתב יד וחוזים בין אלע"ד וקק"ל.

מצבור ההוכחות הזה מצביע כי קק"ל העניקה מרצונה לאלע"ד את הזכות לנהל משפטים בשמה, מה שהביא לתפיסה של נכסים שונים בסילוואן. "שום דבר לא נעשה בחשאי", אמר מחבר הדו"ח ל-972+ בשבוע שעבר.

יכולות כספיות מרשימות

קק"ל נוסדה ב-1901 במטרה לרכוש ולפתח אדמות להתיישבות יהודית בארץ ישראל תחת השלטון העות'מני והבריטי ומאוחר יותר תחת מדינת ישראל. במהלך השנים, פלסטינים ותומכי זכויות הפלסטינים מתחו ביקורת קשה על הארגון בשל פעילותו בתוך ישראל ומעבר לקו הירוק. לקק"ל יש נוכחות נכבדת לגיוס תרומות בארה"ב; ארגוני קק"ל בארה"ב גייסו 72 מיליון דולר רק ב-2018.

donate

עמותת אל עיר דוד, הידועה בשם אלע"ד, נוסדה כעמותה ללא מטרות רווח ב-1986 בידי דוד בארי, לשעבר קצין בסיירת מטכ"ל וביחידת דובדבן, שקיבל את פרס ישראל ב-2017. הארגון פועל לחיזוק הנוכחות היהודית ב"ירושלים הקדומה" ולפיתוח אתרי תיירות יהודיים גדולים במזרח ירושלים, כולל בעיר דוד. אלע"ד פעלה ליישוב מאות מתנחלים בשכונות פלסטיניות במזרח ירושלים, במיוחד באזור ואדי חילווה בסילוואן, שם יישב יותר מ-350 איש.

יכולתה של אלע"ד לקדם את פעילותה נשענת על יכולות כספיות מרשימות. לפי הדו"חות הכספיים שלה, אלע"ד קיבלה תרומות בסך 700 מיליון שקל בין 2005 ל-2018, השנה האחרונה שלגביה קיימים מסמכים הפתוחים לציבור.

כפי שנחשף בתחקיר ב-BBC בערבית בחודש שעבר, כמעט מחצית מהסכום הזה הגיעה מארבע חברות באיי הבתולה, הנשלטות בידי אחד האנשים העשירים ביותר בישראל, האוליגרך הרוסי והבעלים של מועדון צ'לסי, רומן אברמוביץ'. עוד כ-320 מיליון שקל הגיע מארגון "ידידי עיר דוד", היושב בניו יורק ופטור ממס.

אחרי שכבשה את מזרח ירושלים ב-1967, ישראל החלה תהליך של "החזרת" רכוש שהיה בידי יהודים וארגונים יהודיים לפני 1948.

התנחלויות וגנים לאומיים בעיר העתיקה

באדיבות עיר עמים

המדינה גם התחילה עם הזמן ליישם במזרח ירושלים את חוק נכסי נפקדים, שנחקק ב-1950 במטרה להפקיע את אדמותיהם ובתיהם של הפלסטינים שגורשו או ברחו ב-1948, והחילה אותו במקרים מסוימים על פלסטינים שלא היו נוכחים במזרח ירושלים ברגע כיבושה.

קק"ל היתה שותפה להליכים האלה דרך חברה בת שלה, הימנותא, שקיבלה לידיה כמה מהנכסים האלה או רכשה אותם מרשות הפיתוח, שאליה העביר האפוטרופוס לנכסי נפקדים את הנכסים שהשתלט עליהם.

בהמשך להליכים האלה, הימנותא החלה לפעול לפינוי משפחות פלסטיניות מבתיהן. למטרה הזו, הימנותא וקק"ל שיתפו פעולה עם אלע"ד.

ב-16 באוגוסט 1998, קיבל יחיאל לקט, אז היו"ר המשותף של קק"ל, מסמך בן 12 עמודים, מלווה בכמה נספחים, שכותרתו הוא "סקירה על עיר דוד (סילוואן) ירושלים". מחבר המסמך היה מנהל אגף מקרקעין בקק"ל, אברהם הללי.

הללי, שפרש מהארגון לפני כעשרים שנה ומאז עובד כעורך דין, ושיש לו מיומנות וניסיון מיוחדים בענייני נכסים באזורים אלה, אומר שקק"ל עדיין שוכרת את שירותיו ומתייעצת אתו באופן קבע.

הדו"ח של הללי מ-1998 מתאר בפרוטרוט את הקשרים ההדוקים בין קק"ל לאלע"ד שהחלו באמצע שנות ה-80. "ברור היה לכל הנוגעים בדבר כי בסופו של דבר עמותה זו (אלע"ד; א"ב) תבקש להתגורר בשכונה הזו (סילוואן; א"ב) במבנים השייכים לקק"ל כדיירים מוגנים", כתב הללי.

Review of City of David (Si… by 972 Magazine

"יש תיק מסודר לדבר הזה באגף המקרקעין", אמר הללי בשיחה עם 972+ בשבוע שעבר. "הכל מסודר. הפעולות שנעשו, נעשו בצורה מסודרת ועל פי החלטות. אין שום דבר שנעשה בהיחבא או כלאחר יד".

לדברי חגית עופרן, העוקבת אחרי תנועת ההתנחלויות במשך שנים ארוכות מטעם שלום עכשיו, שיתוף הפעולה בין שני הארגונים איפשר לאלע"ד ליישב מתנחלים יהודים ישראלים בלפחות 10 נכסים בסילוואן, כמו גם בכמה נכסים בשכונת אבו תור במזרח העיר.

עופרן, שקראה את הדו”ח של הללי, מסבירה כי רוב הנכסים שנתפסו בידי אלע"ד משמשים לתיירות, ואילו היתר משמשים למגורים של כשמונה משפחות מתנחלים.

אחד הנספחים של הדו"ח, מכתב משנת 1985 בכתב ידו של בארי, מייסד אלע"ד, חושף את העומק של היחסים בראשית דרכם. "שלום מר הללי", כתב בארי שנה לפני שייסד את אלע"ד באופן רשמי, "נודע לנו על בעלות יהודית של קק"ל בחלקות בכפר השילוח (סילוואן; א"ב)". כמה מהחלקות, הסביר בארי, "נתפסו על ידי ערבים".

מנקודת מבט ציונית, ערכית ודתית, כתב בארי, "אנחנו רואים את תפיסת הבעלות היהודית במיוחד במקום זה כבעלת ערך רב". בארי המשיך והציע "להתנדב" לסייע לתפוס את הנכסים האלה.

שנה מאוחר יותר, ב-1986, שלח בארי מכתב נוסף למנכ"ל קק"ל שמעון בן שמש, שבו דן במחויבותו לסייע באיתור הנכסים המיועדים לתפיסה בסילוואן. המכתב דן בחלקת אדמה מסוימת, שהדייר בה מת זמן קצר קודם לכך.

"נראה לי שעתה הוא הזמן לפעול בדחיפות בצעדים משפטיים… אשר יבטיחו את העברת החזקה לבעלים החוקיים (כלומר קק"ל; א"ב)". אנחנו מסכימים, סיים בארי את מכתבו, לשאת בהוצאות ההליכים המשפטיים. לא ברור אם אלע"ד אכן מימנה בסופו של דבר את ההליכים.

מנכ"ל אלע"ד דוד בארי נואם באירוע באתר הארכיאולוגי עיר דוד, בשכונת סילוואן במזרח ירושלים, ב-30 ביוני 2019 (צילום: פלאש90)

מנכ"ל אלע"ד דוד בארי נואם באירוע באתר הארכיאולוגי עיר דוד, בשכונת סילוואן במזרח ירושלים, ב-30 ביוני 2019 (צילום: פלאש90)

הדו"ח מתאר את רגע שיתוף הפעולה הראשון בין אלע"ד וקק"ל ב-1986: בקשה שהגישה הימנותא לבית המשפט בדרישה לפנות משפחה פלסטינית בתיאום עם עורך הדין של אלע"ד.

הדו"ח מציין כי הדייר המרכזי הסכים להתפנות, אבל התביעה הוגשה כ"כיסוי מפני בני כפרו כדי שתיראה עזיבתו את המקרקעין כמעשה שנעשה בכפייה". הללי הוסיף שאלע"ד גם שילמה פיצוי למשפחה הפלסטינית. בהמשך הדו"ח מתאר הללי כי בכמה מקרים, עורך הדין של אלע"ד סיפק לקק"ל סיוע משפטי ללא תשלום.

הדו"ח גם מתייחס לזיכרון דברים בין שני הארגונים שנחתם לפני ההליך המשפטי. בזיכרון הדברים, הימנותא הסכימה לתת לאלע"ד לשכור כמה נכסים שתושביהם הפלסטינים יפונו. "כמובן שלא היה ניגוד עניינים בינה (אלע"ד; א"ב) ובין קק"ל", המשיך הללי והסביר כי מדמי השכירות שאלע"ד תשלם לקק"ל, יופחתו הכספים שאלע"ד כבר השקיעה בהליכי הפינוי.

הללי, שהיה מודע היטב לרגישות של שיתוף הפעולה, כתב בדו"ח משנת 1998 כי "הקפדנו להזהיר את עמותת אלע"ד לבל תעשה פעולות מקניטות" כלפי התושבים באזור, "כדי למנוע ביקורת כלפי הימנותא וקק"ל". מסיבה זו, המשיך הללי, קק"ל "תמכה ברעיון שהבתים שיפונו יוחזקו על ידי דיירים ארעיים מדרום לבנון… אך היה צורך מסיבות שונות לוותר על השמירה בדרך זו".

הללי הוסיף בהמשך כי הוא היה מודע לכך שהדעות היו חלוקות לגבי הפעילות של קק"ל באזור. אלה שתמכו, הוא כתב, חשבו שאנחנו לא עושים מספיק, ואילו הצד המתנגד הציג את קק"ל כגוף "החומס את הציבור הערבי ומנשל אותו מנכסיו".

לדעתו של הללי, איש מהצדדים לא צדק. "קק"ל פועלת כגוף לאומי יהודי ציוני שכל דאגתו ומטרותיו להבטיח את הקרקע לעם ישראל לדורותיו, והדבר נעשה במסגרת חוקי המדינה מבלי לפגוע כהוא זה בזכותו של תושב ערבי, יהודי או כל תושב אחר… אני סבור שהדרך שבה נהגנו בעיר דוד בשמירה על הזכויות בדרכי נועם צריכה לקבל ציון לשבח".

הדו"ח משנת 1998 אינו האחרון שנכתב בקק"ל לגבי יחסיה עם אלע"ד. משיחות שניהלנו בשבוע שעבר עם שני בכירים בקק"ל אנחנו מבינים שגרסה מעודכנת של הדו"ח של הללי נכתבה ב-2010. קק"ל לא השיבה לשאלות של 972+ בנושא, וגם לא לבקשה לקבל עותק של הדו"ח המעודכן.

גם הדוברות של קק"ל וגם הדוברות של אלע"ד לא השיבו לבקשות לתגובה.

מפנה בגישה של קק"ל

בית משפחת סומרין הוכרז כנכס נפקד ב-1987 ונמכר ב-1991 להימנותא. הימנותא הגישה בהמשך תביעה משפטית נגד משפחת סומרין, וזו נאבקת ב-30 השנים האחרונות להישאר בביתה.

בסוף יוני השנה, בית המשפט המחוזי בירושלים פסק שמשפחת סומרין לא הצליחה להוכיח את זכויותיה בנכס ועליה לפנותו עד אמצע אוגוסט. המשפחה ערערה על ההחלטה, והיא תוכל להישאר בביתה עד שבית המשפט העליון ידון בעניינה באפריל הבא.

הפסיקה של בית המשפט המחוזי הביאה למחאה ציבורית נרחבת וללחץ מצד תומכים ותורמים ליברליים של קק"ל בבקשה לבטל את הפינוי. אולם לא כולם בצמרת קק"ל נחושים לזרוק את משפחת סומרין מביתה.

בחודש אוגוסט, כחלק מהדיון המשפטי בעניין סומרין, הגישה הימנותא לבית המשפט העליון מכתב שכתב לה ב-1991 דוד בארי, מייסד אלע"ד.

במכתב, שנחשף לראשונה בסרט הדוקומנטרי של ה-BBC על אלע"ד (שכותב מאמר זה תרם לו) בארי מונה את החלקות השונות בסילוואן, כולל זו של בית משפחת סומרין, וכותב כי "אנחנו נטפל בפינוי הנכסים מתופשיהם הנוכחיים ובכלל זה נישא על חשבוננו בכל ההוצאות המשפטיות ובכל תשלום לתופשים לצורך פינוי, בין בפשרה ובין בצו בית משפט". חותמת של הימנותא מאשרת את "האמור לעיל" במכתב.

בני משפחת סומרין ועורך דינם מגיעים לבית המשפט המחוזי בירושלים, ב-30 ביוני 2020 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

בני משפחת סומרין ועורך דינם מגיעים לבית המשפט המחוזי בירושלים, ב-30 ביוני 2020 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

מתתיהו ספרבר, יו"ר חבר המנהלים של הימנותא שמונה על ידי התנועה הרפורמית בעלת ההשקפות הליברליות, אמר בשיחת טלפון עם 972+ כי הוא זה שהחליט להביא לידיעת בית המשפט העליון את ההסכם משנת 1991, במטרה להקפיא את הפינוי.

הגשתו של המכתב סימנה מפנה בגישה של קק"ל כלפי המקרה. ב-20 ביולי כתב ספרבר מכתב ליו"ר קק"ל דני עטר, ובו ביקש שעטר יתערב באופן אישי בהקפאת ההליכים נגד משפחת סומרין ובניתוק הקשרים בין הימנותא לבין אלע"ד. המכתב חושף את החשש של ספרבר כי הפינוי עלול לפגוע בדימוי של קק"ל.

במכתב כותב ספרבר כי חוות דעת משפטית שהכין יועץ של קק"ל אינה נותנת תשובות מספקות לגבי "סוגיית ההתקשרות בין חברת הימנותא לעמותת אלע"ד סביב הנכס הנדון (בית סומרין; א"ב).

הוא כולל בכך את "ההתחייבות שהעניקה חברת הימנותא לעמותת אלע"ד בעניין הנכס", "סמכות הגורמים המתחייבים להציג ההתחייבות בשמה של חברת הימנותא", ו"הפגיעה האפשרית בשיקול הדעת העצמאי של חברת הימנותא ביחס לנכס הנדון, עקב מעורבותה של עמותת אלע"ד בהליכים המשפטיים ובמימונן ובסוגיות רבות נוספות". כל הדברים האלה, כותב ספרבר, יוצרים "ניגוד עניינים מובנה".

ב-12 באוקטובר, הוועד המנהל של הימנותא היה אמור להצביע על הצעת החלטה שהביא ספרבר שמבקשת להקפיא את כל הפעילות במשפט נגד משפחת סומרין ולהחליף את עורכי הדין של אלע"ד המטפלים בעניין בשמה של הימנותא. תגובת עורכי הדין לא התקבלה עד מועד הפרסום, ותובא כאן אם תתקבל.

אולם ישיבת הוועד המנהל של הימנותא נדחתה יום לפני המועד לאחר שנחי אייל, אחד מחברי הוועד, פנה לבית המשפט המחוזי בירושלים בעתירה נגד הצעת ההחלטה.

בהצהרה בפני בית המשפט טען אייל – המייסד והמנהל של הפורום המשפטי למען ארץ ישראל ומועמד מטעם מפלגת ימינה בבחירות האחרונות – כי ההחלטה אינה חוקית והוגשה בחופזה. אייל טען שהישיבה זומנה בהתראה קצרה וכי ספרבר יזם אותה משום שהוא עשוי להפסיד את תפקיד היו"ר בבחירות שייערכו בקונגרס הציוני העולמי. הבחירות צפויות להתקיים מחר (שלישי).

Nachi Eyal Petition to Jeru… by 972 Magazine

בית המשפט קיבל את העתירה של אייל. בשיחה שקיים 972+ עם יו"ר קק"ל דני עטר, הוא אמר שהוועד המנהל של הימנותא ייפגש היום (שני) כדי להצביע על הקפאת הפינוי ועל החלפת עורכי הדין.

במקביל, בארי שלח מכתב נזעם לספרבר ולעטר בשבוע שעבר ובו מתח ביקורת קשה על הימנותא ועל העומד בראשה. השקענו "הון עתק" על ההליכים המשפטיים בעניין סומרין, והזכויות לעסוק בעניין נמסרו לאלע"ד – כך כתב בארי – זכויות שלא ניתן לבטלן. הוא גם טען שספרבר קשור ל"ארגוני שמאל קיצוניים" התומכים בתנועת ה-BDS.

Letter from David Be'er… by 972 Magazine

"זה חמור מאוד. אסור שיקרה דבר כזה"

התמיכה הפוליטית בספרבר ועטר, המייצגים באופן ברור את האגף המרכז-שמאל בקק"ל (עטר הוא ח"כ לשעבר ממפלגת העבודה שזכה בתמיכתו של יו"ר כחול לבן, בני גנץ) תעמוד למבחן מחר, כאשר הקונגרס הציוני העולמי ייפגש לפגישה וירטואלית כדי לבחור את נציגיו במוסדות השונים.

הקונגרס הציוני העולמי בוחר את ראשי הארגונים הציוניים השונים, כולל ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית וקק"ל. השאלה אם עטר וספרבר יישארו בתפקידם תיקבע על ידי אופי הקואליציה שיקימו המפלגות השונות בקונגרס הציוני העולמי, קואליציה שבדרך כלל מוסכמת מראש. על פי העיתון "ג'רוזלם פוסט", עטר עומד בפני אתגר רציני מצד הליכוד העולמי, שקודם לכן התפצל אבל התפייס לקראת שיחות הקואליציה.

השיחות לגבי התפקידים הבכירים אמורות להימשך עד לכינוסו של הקונגרס. אולם לפי "דה מרקר"  תפקיד היו"ר אמור להתחלק בין אברהם דובדבני, היו"ר הנוכחי של ההסתדרות הציונית העולמית מארגון "המזרחי הציוני העולמי" (מקושר למפד"ל ההיסטורית) ובין חבר הכנסת חיים כץ מהליכוד, כך שעטר יישאר מחוץ להנהגת הארגון. ראשות הימנותא אמורה – לפי הדיווח ב"דה מרקר" – להימסר לידי נציג ממפלגת ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן.

בשיחת טלפון עם ספרבר שאלתי אותו מדוע החלטתו להקפיא את פינוי משפחת סומרין ולהזיז את עורכי הדין הובאה לוועד המנהל רק ערב הבחירות. ספרבר אמר כי נודע לו על החוזה בין אלע"ד לקק"ל רק בתחילת שנה זו, ומאז הוא ניסה לעסוק בעניין. הוא הוסיף כי הוא נהנה מהתמיכה של עטר, אבל הודה כי לא ברור אם הוא או עטר יישאר בתפקידם אחרי הבחירות.

ספרבר דיבר על הקמפיין למען משפחת סומרין והביע תקווה כי הוא ישפיע על החלטת בית המשפט העליון בישראל, אם לאפשר דיון בערעור של המשפחה. במהלך השיחה היה ברור שספרבר סומך על בית המשפט שיפתור את המצוקה של הימנותא בכך שיקבל את עמדת המשפחה.

אולם ספרבר הבהיר שקק"ל לא תוותר על זכויותיה בבית סומרין. "אין לנו שום זכות (לוותר; א"ב) עליו", הוא אמר והסביר שבית המשפט המחוזי קבע שהבית שייך להימנותא.

"אנחנו לא יכולים לוותר למען יהודי רפורמי, או יהודי חרדי או פלסטיני ממזרח ירושלים", אמר ספרבר. דרך הפעולה היחידה של הימנותא, הוא המשיך, היא להחליט להקפיא את יישום פסק הדין של בית המשפט. ומה אם הוועד המנהל יחליט בעתיד לבטל את ההקפאה? "זהו סיכון", הוא הודה.

עופרן אמרה ל-972+ כי "קק"ל חייבת לנתק מייד את כל הקשרים עם ארגון ההתנחלות אלע"ד, ולאפשר למשפחת סומרין לחיות בשלווה בביתה".

עטר, לעומת זאת, אמר כי למד על ההסכם בין קק"ל לאלע"ד רק לפני שבועיים. "אנחנו מנסים איכשהו לעצור את זה ולבטל את ההסכם. יש הרבה התנגדות", הוא הוסיף. "אם לא נצליח לעשות את זה עכשיו, נעשה את זה מיד אחרי הקונגרס (של הקונגרס הציוני העולמי; א"ב)." העניין מסובך, הוא אמר, שכן אלע"ד שילמה במשך 30 שנה על המאבק המשפטי נגד משפחת סומרין.

יו"ר קק"ל דני עטר מדבר בכנס בתל אביב, ב-20 בפברואר 2020 (צילום: אבשלום ששוני / פלאש90)

יו"ר קק"ל דני עטר מדבר בכנס בתל אביב, ב-20 בפברואר 2020 (צילום: אבשלום ששוני / פלאש90)

לא נראה לי הגיוני שנודע לך על זה רק לפני שבועיים.

"אמיתי. אמיתי…זה התגלה במקרה. ספרבר זימן דיון עם עורכי הדין… נוצר שם ויכוח, והבנו שלא יכול להיות שהם ישתמשו בשם שלנו ולא יהיו ממושמעים למה שאנחנו אומרים להם".

בכל זאת, זה לא היה הדיון המשפטי הראשון בעניין משפחת סומרין שהתקיים במהלך תפקידך כיו"ר קק"ל.

"כן, אבל אף פעם לא התעסקנו בפרטים, זה לא דברים שאני עוסק בהם ביום יום והם גם לא היו כל כך על סדר היום עד שמתתיהו (ספרבר) לא העלה אותם".

הקשרים בין הארגונים אינם חדשים. הללי כתב עליהם דוחות.

"נכון, (אבל) הכרתי אותם רק עכשיו, בשבועיים שלושה האחרונים".

מה אתה חושב על מה שלמדת בשבועות האחרונים על הקשרים בין אלע"ד לקק"ל?

"חמור מאוד. אסור שיקרה דבר כזה. חד משמעית… זה החלק הכי מקומם. אנו לומדים זאת (את מערכת היחסים) כעת והמחלקה המשפטית שלנו בוחנת את זה. נלמד את הלקחים שלנו. זה לא הדבר היחיד שאנחנו עובדים על תיקון".

למה חיכית עד לרגע האחרון כדי לטפל בזה? ייתכן שאתה פועל עכשיו בגלל הבחירות הקרובות?

"בדיוק ההפך. זה תקוע לי כמו עצם בגרון. אין לנו מה להרוויח מזה בכלל. הייתי מעדיף שזה לא יהיה בתקופת בחירות. זה רק גורם למתחים ומלחמות נוספות".

נניח שתשתחרר מעורכי הדין של אלע"ד. מה תעשו אחר כך?

"אחר כך יתחיל הצוות המשפטי לבדוק איך מתנערים או מתנתקים או מבטלים את הסכם הדיירות המוגנת. זו סוגייה לא פשוטה בכלל".

בית המשפט כבר החליט שבית סומרין שייך לקק"ל. אם זה היה תלוי בך, היית מושך את העתירה לבית המשפט לפנות את משפחת סומרין?

"הבעלות תישאר ואני לא בטוח ששווה לנו הסיפור הזה של לפנות אותם. צריך למצוא סידור אחר, אבל נעשה רק מה שהחוק מאפשר לנו".

האם תפרסמו דו"ח על הקשרים עם אלע"ד?

"בוודאי, כמו תמיד. כשנגמור לטפל בעניין, נפרסם את הכל".

אורי בלאו הוא עיתונאי חוקר עם יותר מ-20 שנות ניסיון בעיסוק בסוגיות של שחיתות פוליטית, ביטחון ושקיפות. הוא יושב כיום בוושינגטון די.סי

א א א
ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
חתונה (אילוסטרציה: pxfuel)

חתונה (אילוסטרציה: pxfuel)

רוצה להתחתן בסוריה? קודם כל תתאסלם

תחקיר על נישואים מעורבים בסוריה חושף הפרות קשות של זכויות אדם ושל זכויות הילד. התחקיר תיעד זוגות שחייהם הפכו לבלתי אפשריים בעקבות החוק שאינו מכיר בנישואים בין אישה מוסלמית לגבר לא מוסלמי, וחלקם נאלצו לעקור לשבדיה ולברזיל

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf