newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

בחברה הערבית מתביישים לדבר בחירות כשהמונים נהרגים בעזה

בימים כתיקונם, השבועות טרם הבחירות המקומיות היו תוססים בקמפיינים סוערים, באירועים המוניים ובשלטי חוצות. כיום, שבועיים למועד, ביישובים הערביים אין לבחירות כמעט זכר. "אנשים לא מתעניינים בדבר מלבד סיום המלחמה"

מאת:
שלטי בחירות של רשימת "יאפא "לצד שלטים של "אנחנו העיר", תלויים ברחובות יפו (אורן זיו / אקטיבסטילס)

"הרשימות או שרואות שאין צורך בפרסומי בחירות בנסיבות האלה, או שהן פשוט מתביישות". שלטי בחירות של רשימת "יאפא "לצד שלטים של "אנחנו העיר" ברחובות יפו, אוקטובר 2018 (אורן זיו / אקטיבסטילס)

במציאות אחרת, בימים אחרים, שבועיים לפני הבחירות לרשויות המקומיות היישובים הערביים היו עכשיו זירה לוהטת, עמוסה בתעמולת בחירות, בשילוט רחוב, באירועים ואפילו בריבים פומביים, אבל עכשיו ברוב הישובים הערביים אין כלל תחושה שאנחנו עומדים על סף בחירות.

"אווירת הבחירות היתה בשיאה בסוף ספטמבר ובתחילת אוקטובר, והיתה פעילות תוססת ביישובים הערביים. ואז הגיעה המלחמה ודברים השתנו, כמו בכל תחומי החיים", אומר ראש עיריית עראבה, המתמודד פעם נוספת למשרה, עומר נסאר. "הבחירות נדחו פעמיים. זה גם תרם לירידה בהתעניינות, עד כדי כך שעד היום יש כאלה שאומרים שאולי תהיה עוד דחייה, במיוחד עם המשך הדיבורים על אפשרות למלחמה בצפון. היום, למעט כמה קולות שמתעניינים במיוחד בבחירות, מצב הקיפאון מוחץ. בפעם הראשונה בתולדות הרשויות המקומיות הערביות, הבחירות מתקיימות ללא מערכות בחירות גדולות, רוב שיחות הבחירות מתקיימות כמעט בהיחבא וברמת יחידים, לא באירועים גדולים כפי שהיה בעבר.

>> "צמצום התקציבים יזרוק צעירים רבים לזרועות ארגוני הפשיעה"

"המלחמה היא הגורם העיקרי למצב הזה. לדבר על בחירות לרשויות המקומיות נראה מביש בתקופה שבה אנשים נהרגים ועקורים מבתיהם באלפים. מועמדים מתביישים לדבר ואנשים מתביישים להקשיב ולפעול בנושא. הרוח השלטת היא שלילית בגלל תמונות המלחמה שמגיעות מעזה, ואנשים לא מתעניינים בדבר מלבד סיום המלחמה. אם המלחמה תיפסק בימים הקרובים, הדבר עשוי להגביר את ההתעניינות בבחירות, וגורמים כמו התקרבות מועד הבחירות ומזג האוויר טוב".

"בוודאי שאווירת הבחירות שונה מכל מה שהיה בעבר, המלחמה משפיעה מאוד על רבים, אבל יש גם קבוצה לא קטנה שמבינה את חשיבות הבחירות המקומיות והשפעתן על חיי היומיום שלנו", אומרת סאג'ידה מסלמאני ע'נאים, מועמדת מטעם רשימת חד"ש לעיריית נצרת. "אני יכולה להבין את האנשים. אנחנו, הערבים אזרחי ישראל, הושפענו בצורה כפולה מהמלחמה. ראשית, בגלל ההשפעות הכלכליות, החברתיות והפוליטיות שלה עלינו כאזרחים, ושנית, בגלל ההשפעה הנפשית והרגשית, כשאנחנו רואים את בני עמנו נהרגים ונעקרים. לכן, חלק גדול מהאנשים אפילו לא מבין שהבחירות ממש מתקרבות, במיוחד אחרי שנדחו כמה פעמים.

"אפילו פרסומי הבחירות הם הרבה פחות מפעם, הרשימות או שרואות שאין צורך בפרסומי בחירות בנסיבות האלה, או שהן פשוט מתביישות".

"לא רק התושבים מעדיפים שלא לשמוע על הבחירות", אומר נסאר, "אלא לעתים קרובות גם אנחנו, המועמדים. עם זאת, אנחנו מנסים לעבוד בדרכים שונות, למשל במקום אירועי בחירות המוניים מקיימים חוגי בית וביקורים פרטיים, במקום פרסומי בחירות ובאנרים ושלטים בכל מקום, עבודה נוספת ברשתות החברתיות, סרטונים וכו'. אנחנו מנסים לדבר בכנות, לומר שהמצב הפסיכולוגי שנגרם מהמלחמה לא אמור לשלול את הזכות לבחור הנהגה לרשות המקומית ביישוב, שתספק שירותים בחמש השנים הקרובות".

בעוד שהמועמדים סבורים כי הסיבה העיקרית לירידה בהתעניינות בבחירות היא המלחמה, ד"ר מוחמד ח’לאילה, חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומנהל מכון "קדאיא", אומר כי ישנן סיבות עמוקות יותר, שלא את כולן אפשר לייחס רק למלחמה.

"הירידה בנפח פעילויות הבחירות קשורה גם לעניינים אחרים, בעיקר לסוגיית הפשע המאורגן, שפגע בלב השלטון המקומי הערבי. יש מועמדים ועובדים בכירים ברשויות המקומיות ששילמו מחירים גבוהים, כולל בחייהם, וזה גרם לירידה בהתעניינות בכל נושא השלטון המקומי, מחשש למעורבות או פשוט מתוך סלידה מכל התחום. אולי זה לא ימנע מאנשים להצביע, אבל זה מונע מהם לפרסם ולתלות שלטים על בתיהם ולהיות פעילים במערכת הבחירות. גם אם כנופיות הפשע המאורגן אינן נפוצות בכל הערים הערביות ובכל הרשויות המקומיות, עצם נוכחותן בחלק מהם השפיעה על הזירה כולה".

הרוח השלטת היא שלילית בגלל תמונות המלחמה שמגיעות מעזה. תושבי עזה נמלטים מאז ח'אן יונס לרפיח, 30 בינואר 2024 (צילום: עטיה מוחמד / פלאש90)

ד"ר ח'לאילה מצביע גם על היבט כלכלי: "בשנים האחרונות נוצר מעמד ביניים, עם אינטרסים משמעותיים ברשויות המקומיות, ואלה אינם מעוניינים להזדהות עם צד אחד נגד צד אחר כדי לשמור על האינטרסים וההישגים האישיים. העניין הזה גדל בעקבות התוכניות הממשלתיות האחרונות, שהביאו משאבים אדירים לרשויות המקומיות הערביות. אלו תורגמו למשרות, למכרזים ואפילו למלגות שהיטיבו עם התושבים. ישנן סיבות נוספות, כמו שחיקת מבנה החמולה בחלק מהישובים והופעת מקורות השפעה חדשים, לרבות אקדמאים, אנשי עסקים וארגוני פשיעה, כל אלו מתחרים במבנה החמולתי.

"האווירה שלאחר המלחמה תהיה אולי אף קשה יותר מאווירת המלחמה, בתקופה הראשונה בפרט. הלכי הרוח הכלליים במדינה, היחסים בין יהודים לערבים וההתפתחויות שיתרחשו לאחר תום המלחמה, לכולם יהיו השפעות גדולות על החברה הערבית, לא פחות מהמלחמה, ואולי אף יותר. גם אם המלחמה תיפסק עכשיו, האווירה לא תשתנה בשבועות הקרובים, אבל רמת הפעילות תעלה ככל שהן יתקרבו, גם אם באופן יחסי ומצומצם בהשוואה למה שהיה בעבר".

ולמרות הסצנה האומללה של מערכות הבחירות, נסאר סבור שיש גם צד חיובי: "למערכות הבחירות גם צדדים פחות ראויים, מה שקרה חסך לחברה שלנו קמפיינים של השמצה, הסתה ויריבות שהיו עלולים להוביל לאלימות במקומות מסוימים.

"באווירה הזו אני לא חושב שאחוז ההצבעה יהיה גבוה, אבל אני קורא לאנשים להגיע לקלפי ולהצביע, כי לרשות המקומית יש תפקיד מרכזי בחיי היומיום שלנו, ובחירת הנהלה מוסמכת ומקצועית ואחראית לרשות המקומית זה דבר חשוב מאוד, שמתורגם לשירותים ולפרויקטים חיוניים מאוד".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

השאירה מאחוריה בור גדול. בות'יינה דביט (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של בות'יינה דביט)

"הסלע שראה את האופק". לזכרה של בות'יינה דביט

שנים רבות של פעילות פוליטית, חברתית ופמיניסטית הפכו את דביט, אדריכלית ובת למשפחה קומוניסטית מרמלה, לאחת הדמויות המזוהות ביותר עם העיר. מסע הלוויה שלה סימל את המרקם המיוחד של האנשים שראו בה שותפה לדרך

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf