באמתלת המלחמה מול איראן, ישראל חונקת את הגדה המערבית

"לכל כפר יש שער. אנחנו תקועים". פלסטינים מאחורי שער סגור בכניסה לחברון, ב-14 ביוני 2025 (צילום: מוסעב שאוור)

כשהישראלים התעוררו מוקדם בבוקר יום שישי, 13 ביוני, וגילו שארצם פתחה במלחמה עם איראן, פלסטינים בגדה המערבית גילו כי הצבא הישראלי הטיל עליהם סגר.

סגרים ומחסומים הם דבר שבשגרה בשטחים הכבושים במשך עשרות שנים, והפכו לרבים ומגבילים עוד יותר בעקבות 7 באוקטובר. אך לאחר המתקפה על איראן, הצבא צמצם את תנועת הפלסטינים לכדי קיפאון כמעט מוחלט – סגירת ערים ועיירות בשערי ברזל, סגירת המחסומים בין הגדה המערבית לירושלים, וסגירת מעבר הגבול אלנבי עם ירדן.

>> מתחבאים מטילים בארון: ישראלית בגדה המערבית בזמן מלחמה

ישראל נימקה את הסגר בטענה שהיא צריכה להסיט כוחות לחזיתות אחרות. עם זאת, גיוס מחדש של חיילי מילואים – רבים מהם מתנחלים – הגדיל בפועל את מספר החיילים בשטח. האו"ם אמנם מדווח כי רבים מהסגרים הוסרו, אך עם סגירת כמה מחסומים והקמתם של שערים ומחסומים חדשים, הניידות של הפלסטינים נותרה מוגבלת מאוד.

ארגוני זכויות אדם דיווחו על הסלמה בהגבלות ובדיכוי נגד פלסטינים גם במזרח ירושלים, כולל איסור מוחלט על תפילה במסגד אל-אקצא.

"מאז תחילת המבצע הצבאי של ישראל באיראן, הרשויות הישראליות נוקטות צעדים גורפים וקשים המזכירים את השיטור האגרסיבי שלאחר 7 באוקטובר", מסרו הארגונים "עיר עמים" ו"במקום" בהצהרה משותפת. "פעולות אלה שיבשו קשות את חיי היומיום, צמצמו את חופש הפולחן והפרו את זכויותיהם הבסיסיות של תושבים פלסטינים בעיר", נאמר בהצהרה.

הקלות שבה ישראל הצליחה לחסום כמעט כל תנועה לתוך ומחוץ לערים ולעיירות הפלסטיניות, הודות למנגנון שליטה הכולל כמעט 900 מחסומים ושערים, מדגישה את היקף טביעת הרגל של הכיבוש בגדה המערבית ומצביעה על המטרה הרחבה יותר של ישראל בשטח, כאשר תשומת הלב העולמית ממוקדת במקום אחר.

"כל דבר מהווה הזדמנות עבור ישראל", אומרת הוניידה ע'אנם, מנהלת הפורום הפלסטיני ללימודי ישראל ("מדאר") היושב ברמאללה, למגזין 972+. "הממשלה הזו תנצל כל רגע כדי לקדם את האג'נדה האידיאולוגית שלה, במיוחד בגדה המערבית".

למעשה, היא טוענת, מה שאנחנו רואים עכשיו הוא הוכחה נוספת לסיפוח בכל מובן, מלבד השם. "זה כבר קורה בשטח; כל התשתיות מצביעות על כך", אומרת ע'אנם. "הרעיון הוא לפצל את האוכלוסייה ולדחוס אנשים לכיסים קטנים יותר כדי להקל על השליטה בהם. הדבר היחיד שחסר הוא ההצהרה הרשמית (על הסיפוח), וכשהיא תגיע, היא רק תסדיר פורמלית את מה שכבר קיים".

"לכל כפר יש שער. אנחנו תקועים"

אחמד אבו כמלה ועמיתו נעים אל-שובקי היו בדרכם לספק סחורות לסופרמרקט ליד נעלין, כפר ממערב לרמאללה, כאשר הסגר נכנס לתוקף. הדלק במיניבוס שבו נסעו אזל במהרה בזמן שניסו לעקוף את המחסומים החדשים, והם נתקעו.

לאחר שני לילות שבהם השניים ישנו במיניבוס שלהם, תקועים מחוץ לנעלין, הם החליטו לזנוח את הרכב ולנסות להגיע הביתה לבורין, ליד שכם, בדרכים אחרות. תחילה הם לקחו מונית, ואז תפסו טרמפ בשלוש מכוניות פרטיות שונות, שלקחו אותם דרך לפחות שמונה כפרים. בתוך מבוך של מחסומים ועיקופים כפויים, מה שהיה אמור להיות נסיעה של 40 דקות הפך לסיוט של שש שעות.

מה שהיה אמור להיות נסיעה של 40 דקות הפך לסיוט של שש שעות. מכוניות מול שער נעול בגדה, ב-13 ביוני 2025 (צילום: ויסאם השלמון / פלאש90)

"אני מרגיש מת מבפנים; רק הגוף שלי חי", אמר אבו כמלה למגזין 972+ לאחר המסע המסויט. "הכבישים היו כמעט ריקים, אבל היו חיילים בכל מקום. אתה פוחד לזוז. זה לא בטוח".

בינתיים, בסינג'יל, כפר בצפון הגדה המערבית, התושבים מצאו את עצמם מנותקים כמעט לחלוטין מהערים הסמוכות, רמאללה ושכם.

>> הפוגרום בסינג'יל: מאמצי הגירוש מתרחבים לשטחי B 

מחפוז פאולה, רופא שיניים מהכפר, מחזיק במרפאה ברמאללה אך מתקשה להגיע אליה. "המרפאה נמצאת במרחק של 15 דקות בלבד, אבל עכשיו המסע עלול להימשך יותר משעתיים", הסביר.

מאז 7 באוקטובר, הצבא הישראלי החל להקים גדר תיל כדי להפריד את סינג'יל מהכביש הראשי ומהאדמות החקלאיות של התושבים. "לכל כפר יש עכשיו שער", אומר פאולה. "אנחנו תקועים".

ברמאללה, שאדי ודיאלה (שהעדיפו לא למסור את שם משפחתם) תכננו להטביל את בתם בסוף השבוע, אך סגירת כבישים מנעה מהכומר המרוני להגיע לעיר מירושלים, וגם בני משפחה רבים לא יכלו להגיע. במקום זאת, הם יצרו קשר עם כומר לטיני שמתגורר ברמאללה, שהיה זמין ברגע האחרון.

עם סיום הטקס, הדהדו קולות טילים בקרבת מקום. "החלטנו להמשיך עם התוכניות למרות הכל", אמר שאדי. "מה אנחנו יכולים לעשות? אנחנו לא יודעים מה יקרה".

מחיקת השאלה הפלסטינית

למרות הסגר המקיף, החיים ברמאללה בסוף השבוע שעבר נמשכו כרגיל במידה רבה: חנויות נפתחו, התנועה זרמה ובתי הקפה התמלאו בהדרגה. כמה אנשים מיהרו לקנות מצרכים חיוניים, תורים נוצרו בתחנות דלק, והאווירה נותרה מתוחה.

הרשות הפלסטינית לא הגיבה באופן מידי על ההסלמה בין ישראל לאיראן, גם כאשר ממשלות ערב פרסמו גינויים. מאוחר יותר, היא קראה להרגעה ואישרה כי מלאי האספקה ​​הבסיסית יספיק כדי לענות על צורכי התושבים למשך שישה חודשים לפחות.

שעות לאחר ההתקפה הראשונית של ישראל על איראן, ההגנה האזרחית הפלסטינית פרסמה הצהרה ובה ביקשה מאנשים לא לעלות על גגות כדי לצפות בעצמים מעופפים – הוראה שרבים התעלמו ממנה, בעוד הרשתות החברתיות נשטפו במהירות בסרטונים של שובלי עשן ופיצוצים בשמיים. הרשות גם הזכירה לתושבים שרסיסים עלולים לגרום לפציעות קשות ואף קטלניות במרחק של מאות מטרים מהפיצוץ, ודחקה בהם לא להתקרב או לגעת בשום פסולת.

הרשות הזכירה לתושבים שרסיסים עלולים לגרום לפציעות קשות ואף קטלניות במרחק של מאות מטרים מהפיצוץ. יירוט של טיל מאיראן מעל הגדה המערבית, ב-18 ביוני 2025 (צילום: ויסאם השלמון / פלאש90)

ביום שני, דובר ההגנה האזרחית דיווח כי לפחות 80 רסיסים מטילים שיורטו נפלו על קהילות פלסטיניות ברחבי הגדה המערבית. רסיסים שנפלו על העיר אל-בירה, הסמוכה לרמאללה, הציתו ביום ראשון שריפה על גג אחד הבתים בעיר.

בעוד שישראלים המתגוררים בהתנחלויות בלתי חוקיות בגדה המערבית נהנים מגישה למקלטים, פלסטינים חשופים לחלוטין לרסיסי טילים שנופלים. מצב דומה קיים גם במזרח ירושלים, שם, עקב מגבלות תכנון ובנייה, ישנם רק 60 מקלטים ציבוריים לכמעט 400 אלף פלסטינים. לשם השוואה, במערב ירושלים יש מאות מקלטים ציבוריים, ומרחבים מוגנים נפוצים גם בתוך דירות.

ללא הגנה נאותה, משפחות פלסטיניות חיות בפחד מתמיד בתקופות של סכסוך מתעצם, ולא בטוחות היכן למצוא מחסה אם ההתקפות יתגברו. ובעוד שהמלחמה החדשה עם איראן הותירה את הפלסטינים חרדים לגבי מה שעתיד לבוא, רבים בגדה המערבית חשים כאילו הם חיים במצב מלחמה מתמיד כבר שנתיים – או הרבה יותר.

לטענת הוניידה ע'אנם, מה שיקרה בהמשך בגדה המערבית תלוי בחלקו באופן שבו ישראל תצא מהמערכה שלה נגד איראן. "אם היא תצא חזקה יותר, היא תהיה אפילו יותר נכונה להתקדם", הסבירה.

"זה כבר לא עניין של ניהול הסכסוך; זה עניין של סיומו – בתנאים של ישראל – על ידי מחיקת השאלה הפלסטינית לחלוטין".

שדה יעיש היא עיתונאית המסקרת את מזרח ירושלים והגדה המערבית. הכתבה התפרסמה במקור במגזין 972+. מאנגלית: אורלי נוי