newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

את החוקה לישראל צריכים לנסח האזרחים הערבים

מסמכי החזון שפרסמו האזרחים הפלסטינים כבר לפני כשני עשורים יכולים להוות את הבסיס לחוקה אזרחית. עיקריה כבר מצויים שם. בכך יושג גם שיתוף הציבור שעדיין מתכנס בשתיקתו על רקע המחאה

מאת:

בבּוּקה ומבולקה שמתהווה כאן, אפשר שהמיעוט הפלסטיני בישראל יהיה הראשון שיקדם הצעת חוקה אזרחית. מפגינים נגד ההפיכה המשטרית דורשים חוקה. תל-אביב, 18 במרץ 2023 (צילום: אבשלום ששוני / פלאש 90)

כל כך הרבה יהודים רוצים שערבים יצטרפו להפגנות נגד ההפיכה המשטרית. כמה מהם אכן נכנעים להזמנה לנאום בהפגנות וניתן למצוא עשרות בודדות של ערבים פזורים בין מוקדי ההפגנות השונים. אבל אפעס, זה לא הולך.

הרי מה חשוב עכשיו באמת לפלסטיני אזרח בישראל? לשמור על הילדים ועל הקרובים שלא ייחשפו בטעות ל"כדור תועה", כי הפשיעה ברחובות ובסמטאות כבר עברה מכרסום איטי של אושיות החברה לטריפה גסה; הנישול המתמשך מהאדמות, שלא רק שלא יקבל פתרון בזמן הקרוב, אלא עוד יוגבר; ההפלייה המוסדית בכל תחומי החיים רק תעמיק בשנים הקרובות; והנישול מהשפה, מהזהות, מתחושת השייכות למדינה, רק יחמירו.

אוזנו של הציבור היהודי אטומה לכל אלה. ובכל זאת, הזעם על המשטרה בהפגנות בשבוע שלאחר הפוגרום בחווארה דחק מגרונם של המפגינים את הזעקה כלפי השוטרים: "איפה הייתם בחווארה?", שסימנה את הרחבת המבט של בני המעמד הבינוני היהודי. נכון, זה בא מקומץ חלוצי בקדמת ההפגנות, אבל תמיד האוונגארד מרגיש יותר, עבור ההמון שמאחוריו. במילים אחרות – אולי נפער כאן סדק בתודעתו של "הזרם המרכזי" בציבור היהודי בישראל, סדק שחייב לגדול בעטיו של הזעזוע שהארץ עוברת עכשיו.

מהו באמת מקומם של חמישית מאזרחי המדינה? במאמרו ב"עיוני משפט" ממרץ 2023 מכנה פרופ' מיכאיל קרייני את הפלסטינים אזרחי ישראל בשם "המחנה השלישי", שניצב בתווך בין מצדדי הרפורמה לבין מתנגדיה. מחנה זה סובל מלכתחילה מ"גירעון דמוקרטי", כפי שמכנה זאת קרייני, אך בתנאים שיורעו לאין שיעור לאחר ההפיכה המשטרית, יהפוך הגירעון לפשיטת רגל. על פניו נראה כי אחרי סערת הקיץ הקרוב, יתיישבו מנהיגים מסביב לשולחן הציבורי. האם יישבו מסביב לשולחן רק מצדדי הרפורמה ומתנגדיה? או שמא גם נציגי "המחנה השלישי"?

הם לא יישבו מסביב לשולחן אם יתמידו להתכנס בפינת השתיקה שבה הם מצויים כעת. אבל תהיה להם השפעה מיטיבה על העתיד של הארץ אם במפנה ההיסטורי הזה בישראל, יהיו דווקא גורם פעיל ויוזם. בבּוּקה ומבולקה שמתהווה כאן, אפשר שהמיעוט הפלסטיני בישראל יהיה הראשון שיקדם הצעת חוקה אזרחית, הנסמכת על מסמכי החזון שפורסמו בסוף 2006 ונכתבו בתהליך בן שנה וחצי ביוזמת ועדת המעקב, וכלל 38 משתתפים ממגוון רחב של מנהיגי ציבור, אקדמאים, ופעילי חברה אזרחית. עיקרי החוקה, ביניהם דמוקרטיה הֶסדֶרית; דו-לשוניות של המרחב הציבורי; הסדרי קרקעות ועוד, כבר כתובים בפרק השני של "החזון העתידי" מאז 2006. גם קרייני מציע במאמרו כי המצב כעת מאפשר הגעה אל "אימוצו של משטר חוקתי חדש המכיר במגילת זכויות מלאה".

הצעה מגובשת לחוקה היא אכן חומר רותח, ואולי שורף בקצוות, אבל יש בה כדי לעצב את התודעה מחדש ולקבוע אבן דרך שלא ניתן יהיה להתעלם ממנה בהמשך

יתכן כי יש לרענן את הכתוב במסמך, ובעיקר להעביר את המיקוד משיפור מצבם של הפלסטינים בישראל אל קווים כלליים למשטר בארץ, אשר כוללים את הפלסטינים באופן מכבד.

בעיצומה של סדרת הבחירות החוזרות ונשנות, בשנת 2020, כתב אמיר פאח'ורי במאמרו "לפלסטינים יש הזדמנות לקנות מניות בסדר הישראלי החדש" כי "קריסת השיח היהודי השבטי, לצד התחזקות הפרשנויות המחודשות לציונות, מייצרות רגע מהפכני. האזרחים הפלסטינים יכולים לנצל אותו כדי להיות שותפים לרפובליקה הישראלית הראשונה, שתתבסס על הטוב המשותף במקום על הפרדה ועליונות". יתכן שהרגע המהפכני הזה מגיע כעת לנקודת רתיחה ומישהו חייב להניח על השולחן את ההצעה הזאת. אם תבוא מטעם המנהיגות הפלסטינית בישראל, היא תקבל הד ומשמעות, גם בחו"ל.

הסדקים שנוצרים כעת בציבוריות הישראלית מאפשרים ללבה המבעבעת מתחת לפני השטח מזה שני עשורים, לעלות ולחדור מבעדם. הצעה מגובשת לחוקה היא אכן חומר רותח, ואולי שורף בקצוות, אבל יש בה כדי לעצב את התודעה מחדש ולקבוע אבן דרך שלא ניתן יהיה להתעלם ממנה בהמשך. יש לקוות שההצעה הראשונה, הניסוח הראשון לחוקה בישראל, יבוא מן המיעוט הפלסטיני.

שולי דיכטר הוא מחבר הספר "מבעד לכוונות הטובות" ומנהל-שותף של מרכז "ניסאן" לחברה המשותפת במכון ון ליר.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
פלסטינים במחנה נוסייראת אחרי ההתקפה הישראלית, ב-8 ביוני 2024 (צילום: חאלד עלי / פלאש90)

פלסטינים במחנה נוסייראת אחרי ההתקפה הישראלית, ב-8 ביוני 2024 (צילום: חאלד עלי / פלאש90)

"איך זה הגיוני להרוג 200 איש כדי לחלץ ארבעה אנשים?"

חיילים יוצאים ממשאיות סיוע, טנקים ומטוסים מפציצים, גופות בכל מקום, בתי חולים עמוסים בפצועים, ותחושה של אחרית הימים: כך תיארו במחנה נוסייראת את הפעולה הישראלית לחילוץ ארבעה חטופים. "אנחנו דם זול בעולם צבוע", אומרים שם

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf