newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

אסיר פלסטיני בן 20 אושפז בבית חולים פסיכיאטרי עקב חשש לחייו

אחמד מנאסרה, שהורשע בגיל 14 בשני ניסיונות רצח ובהחזקת סכין, סובל מסכיזופרניה וככל הנראה ניסה לפגוע בעצמו. לדברי אביו, "בכל ביקור המצב שלו נעשה גרוע יותר. לפעמים הוא בוכה, לפעמים הוא אומר אני לא אצא מפה אף פעם, לפעמים הוא צורח. זה תלוי בתרופות שנותנים לו"

מאת:
פלסטינים מחזיקים תמונות של אחמד מנאסרה, בהפגנה למען שחרורו בחברון, ב-13 באפריל 2022 (צילום: ויסאם השלמון / פלאש90)

נשקפת סכנה לחייו. פלסטינים מחזיקים תמונות של אחמד מנאסרה, בהפגנה למען שחרורו בחברון, ב-13 באפריל 2022 (צילום: ויסאם השלמון / פלאש90)

האסיר הפלסטיני אחמד מנאסרה, בן 20, אושפז בשבוע שעבר על ידי שב"ס בבית חולים לבריאות הנפש. בידיו  נצפו חתכים מחפץ חד בכמה מקומות. רופאים אמרו כי עולה חשד שניסה לפגוע בעצמו, וכי נשקפת סכנה לחייו. בצו האשפוז נכתב כי מנאסרה, שאובחן כחולה סכיזופרניה לפני כשנתיים, במצב פסיכוטי ומבקש למות. כך מסרו עורכי דינו, חאלד אל-זבארקה ולאה צמל.

מנאסרה נעצר כשהיה ילד בן 13. פעילים בישראל ובעולם מנהלים קמפיין לשחרורו, שצובר תאוצה בימים אלה, עקב הפגיעה הנפשית שנגמרה לו כתוצאה מכליאתו.

ב-2015, במהלך אינתיפאדת הסכינים, נכנס מנאסרה לשכונת פסגת זאב עם דודו בן ה-15, חסן מנאסרה, שדקר ופצע באורח קשה צעיר ישראלי בן 20 וילד בן 13. אחמד היה חמוש בסכין, אך לא עשה בו שימוש. לאחר התקיפות עובר אורח דרס את אחמד.

תיעוד מחקירת השב"כ שלו התפרסם בתקשורת, בו אחמד נראה בוכה ומבוהל, אוחז בראשו, ואומר כי "אינו זוכר מה קרה", בעוד החוקר מטיח בו שהוא שקרן. לפי פרסומים בתקשורת, גם הילד הישראלי בן ה-13 שנדקר, נאור בן עזרא, סובל מאז מקשיים נפשיים.

לדברי צמל, "אין לאחמד רקע משפחתי של סכיזופרניה. המחלה שלו התפתחה עקב הנסיבות האלה. עצרו אותו כשהוא ברח, והסוחרים, בעלי החנויות בפסגת זאב, ביקשו מאוטו שידרוס אותו. אז (נהג) רכב אחר דרס אותו, הוא נפל על הקרקע, נשברה לו הגולגולת והלסת, ובזמן שהוא שכב שם סביבו כל ההמון צעק – 'להרוג אותו, להרוג אותו, יא בן זונה'. אני חושבת שזה היה רגע קשה מאוד. ועם הקושי הזה הוא גם נכנס לכלא".

אביו של אחמד מנאסרה ועורכת דינו לאה צמל (צילום: יובל אברהם)

אביו של אחמד מנאסרה ועורכת דינו לאה צמל (צילום: יובל אברהם)

אחרי שאובחן, הופרד מנאסרה מהאסירים האחרים. עורכי דינו מתנגדים להפרדה, וטוענים כי החמירה את מצבו הנפשי.

אף שמנאסרה אושפז פעמיים בעבר בבית חולים לבריאות הנפש, זו הפעם הראשונה שעולה חשד כי ניסה לפגוע בעצמו. "יצאתי מהכלא עם רושם קשה מאוד", אמר עו"ד אל-זבארקה ל"שיחה מקומית", אחרי שביקר את מנאסרה בבית החולים ביום חמישי. "היו לו חתכים באמה, שהמשיכו עד לזרוע העליונה. אני לא יכול לדעת בוודאות מי גרם להם, אבל הרופאים בכלא אמרו שהוא ניסה לפגוע בעצמו ושיש סכנה לחייו, וכל הסימנים מעידים על כך".

לדבריו, "במשך עשרים דקות, אחמד לא הוציא מילה. נראה שהוא לא מסוגל לדבר. שאלתי אותו, אתה מכיר אותי? והוא מצמץ בעיניים, כן, אבל לא הצליח להגיד כלום. מדובר במקרה הומניטרי דחוף, שמחייב שחרור מידי שלו".

עורכי הדין פנו אמש לבית המשפט השלום ברמלה בבקשה לשחרר את מנאסרה, שנותרו שנתיים וחצי למאסרו, בשל הידרדרות במצבו הנפשי, שאינה מאפשרת לדבריהם את המשך כליאתו. "בכל ביקור המצב שלו נעשה גרוע יותר, נפשית וגופנית", אמר אביו ל"שיחה מקומית". "לפעמים הוא בוכה, לפעמים הוא אומר אני לא אצא מפה אף פעם, לפעמים הוא צורח. זה תלוי בתרופות שנותנים לו".

בית המשפט הרשיע את מנאסרה ב-2016, כאשר היה בן 14, בשני ניסיונות רצח ובהחזקת סכין. הוא נידון ל-12 שנות מאסר. בשל גילו הצעיר ומצבו הנפשי, המלצת שירות המבחן בזמנו היתה להשאיר אותו במעון סגור עד גיל 18, אך בית המשפט לא קיבל זאת ומנאסרה הוכנס לבית הסוהר. עם זאת, מסיבות אלה בג"ץ קיצר לאחר מכן את עונשו לתשע וחצי שנים.

עורכי דינו מבקשים כעת לקצר את מאסרו בשליש, מה שיאפשר את שחרורו המידי. עם זאת, תיקון לחוק המאבק בטרור, שנכנס לתוקף ב-2019, מונע קיצור שליש מאדם שהוכרז עליו בבית משפט כי ביצע מעשה טרור. אמש טענו עורכי הדין בפני ועדה בבית המשפט כי מעשיו של מנאסרה לא עונים על ההגדרה של "מעשה טרור", וכי בעת הרשעתו החוק לא היה קיים, ולכן הוא זכאי להגיש בקשה לקיצור שליש מעונשו. טרם התקבלה החלטה אם לאפשר לו להגיש בקשה.

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
אריאל שרון בחווה שלו בנגב, ב-1997 (צילום: גדעון מרקוביץ / פלאש90)

אריאל שרון בחווה שלו בנגב, ב-1997 (צילום: גדעון מרקוביץ / פלאש90)

"שטחי האש נתפסו למטרה אחת: רזרבת קרקעות להתיישבות"

חשיפת "שיחה מקומית": כבר בישיבה ב-1979 הסביר אריאל שרון כי הכריז על כל שטחי האש בגדה המערבית כדי לאפשר את העברת האדמות למתנחלים. לפי מסמכים נוספים שאותרו בארכיון המדינה, שטח האש בדרום הר חברון, שמשמש כעת תירוץ לגירוש של כ-1,000 איש מביתם, נועד גם להפריד בין הבדואים אזרחי ישראל לפלסטינים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf