newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

אסירות ואסירים פוליטיים באיראן מהכלא: די להוצאות להורג

הוצאתם להורג של שני מפגינים בתוך פחות משבוע עוררה גל מחאה נוסף ברחובות איראן, לצד מחאה בינלאומית. למחאה הצטרפו קולות אמיצים של אסירים ואסירות פוליטיים מכלא אווין, שהבטיחו להמשיך בהתקוממות

מאת:

"הפעם נכבוש את הרחובות בצעקת 'עצרו את ההוצאות להורג!'". חלק מהאסירות הפוליטיות שפירסמו את הודעת הגינוי

הוצאתו להורג אתמול (שני) לפנות בוקר של מג'יד רזא רהנוורד, מעצורי ההתקוממות באיראן – שלושה שבועות אחרי מעצרו וחמישה ימים בלבד לאחר הוצאתו להורג של מפגין אחר, מוחסן שכארי – הציתה, כצפוי, גל נוסף של זעם ברחובותיה של איראן, לצד מחאה בינלאומית.

רהנוורד הוצא להורג באשמת הריגתם בנשק קר של שני אנשי בסיג', כוחות הדיכוי של משמרות המהפכה, ופציעתם של שישה נוספים. ערוצי התקשורת של המשטר אף פרסמו הודאה שלו, שנגבתה תחת עינויים, ותמונות מה"משפט" שנערך לו, שם נראה רהנוורד חבול וידו מגובסת.

בניגוד להוצאות להורג הראוותניות שנוהג המשטר האיראני לקיים, בתיעוד הוצאתו להורג של רהנוורד שהופצו ברשתות האיראניות נראים אנשי ביטחון בודדים בלבד, מכוסי פנים. הדרכים מסביב נחסמו לעוברים והשבים.

כאמור, הוצאתו להורג של מפגין שני בתוך פחות משבוע ימים עוררה גל של תגובות נזעמות ברחבי העולם. לצד הרחבת הסנקציות על משמרות המהפכה, מנהיגים ודיפלומטים בכירים גינו בחריפות את המשטר האיראני.


מרגוט ולסטרם, לשעבר שרת החוץ של שבדיה, אף קראה לקהילה הבינלאומית לבטל את האשרות של ראשי המשטר ובני משפחותיהם מחוץ לאיראן, ולהכריז על משמרות המהפכה כארגון טרור. ג'וזף בורל, הממונה על מדיניות החוץ של האיחוד האירופי, הודיע כי בכוונת האיחוד לאשר חבילת סנקציות קשה נגד המשטר האיראני. ארה"ב צפויה להגיש מחר הצעה לגרש את איראן מוועדת האו"ם למעמד האישה.

עם זאת, נראה ששורת הגינויים הבינלאומיים לא עושים רושם על ההנהגה האיראנית, שמסרה בתגובה: "זו בדיחה עצובה ששרי החוץ של אמריקה ומדינות אחרות, מערביות ברובן, מאשימות ביוהרה את הרפובליקה האסלאמית בהפרת זכויות הנשים ורואים את עצמם כמגיני הזכויות שלהן", והאשימה את המדינות בניסיון "לכפות את התפיסות הקלוקלות שלהן לגבי נשים על שאר העולם".

הוצאתו להורג של רהנוורד הגבירה, כצפוי, גם את הזעם הציבורי בתוך איראן עצמה. עם היוודע דבר הוצאתו להורג, מנחמים רבים זרמו לביתו של רהנוורד כדי להביע סולידריות עם משפחתו – ושם פוזרו, לפי דיווחים, על ידי כוחות הביטחון.

המחאה הציבורית על ההוצאה להורג לא איחרה להגיע גם לרחובות. כאן אפשר לראות מפגינה ברחוב בעיר משהד, שבה הוצא רהנוורד להורג, עומדת בין מכוניות עם חבל תלייה על צווארה. בכמה אוניברסיטאות, סטודנטים הביעו את המחאה שלהם נגד ההוצאה להורג על לוחות ודלתות כיתות הלימוד, וכמה משרדים של משמרות המהפכה והבסיג' הוצתו בערים שונות.

"שיא האיוולת והיעדר התבונה"

חלק מהאסירים שחתמו על גילויי הדעת

אחד הקולות האמיצים ביותר נגד ההוצאות להורג נשמע דווקא מבין כותלי כלא אווין, שבו מוחזקים מרבית האסירים הפוליטיים.

לאחר הוצאתו להורג של מוחסן שכארי, פרסמו 13 אסירים פוליטיים, ביניהם עלי רזא פרשי ואכבר נעימי, פעילי התנועה הלאומית האזרבאיג'אנית, וכן שני הבמאים הנודעים ג'עפר פנאהי ומוחמד רסולוף, הודעה, שבה הם מביעים סולידריות עם המפגינים וקוראים למשטר לחדול מאלימות:

"ההתקוממות הלא אלימה שהוציאה בחודשים האחרונים את הצעירים האמיצים של המולדת לכיכרות בכל עיר וכרך, כחלק מתנועת החירות האיראנית מאז המהפכה החוקתית ועד היום, היא משאב אדיר ויקר ערך המהדהדת את התקווה לקדמה, דמוקרטיה וצדק באיראן. נוכח ההתקוממות, הדבר היחיד שמסוגלים לעשות תאבי הכוח ושומרי הסף של המצב הקיים, שאינם מסוגלים להבין את שפתם ואת קריאת ה'אישה, חיים, חירות', הוא לדכא אותם בכוח, מתוך אשליה שהם יכולים לכבות את אש ההתקוממות על ידי אלימות חשופה.

"הוצאתו להורג של צעיר בן 23, מוחסן שכארי ז"ל, מסמלת את שיא האיוולת והיעדר התבונה. כאשר המחאה הנוכחית סוללת את דרכה על יסודות של תקווה, חיים, שלום, אחווה, שלווה ואי-אלימות, אסור שהיא תיענה במאסרים, כליאה והוצאות להורג. אל להם לשליטים להאמין שיצליחו להגיע לחוף מבטחים ולהישאר על כס שלטונם באמצעות אלימות ומדיניות אגרוף הברזל. האם הוצאות להורג, מאסרים ושלילת זכויות סיכלו התקוממויות בעבר או בהווה, שהם מעלים על דעתם שרצח והוצאה להורג של מוחים צעירים יעצרו את החתירה שלהם לבניית חיים טובים יותר באיראן משגשגת וחופשיה?

"דעו כי להבות האלימות והשנאה שאתם מבעירים יגיעו גם לשולי הגלימות שלכם. אתם ממשיכים לכלוא, ולא מבינים שהכלא לעולם לא יכבה את האסיר; מעלים לגרדום ומאמינים שחבל התלייה הוא מקור הכוח שלכם. אבל הוצאה להורג של כל מפגין היא הוכחה לייאוש ולמבוכה שלכם, ומחזקת את עמידתם של המפגינים, כאילו מעולם לא למדתם שכל מי שרוצח חף מפשע, רוצח חברה שלמה.

"אנחנו, קבוצת אסירים פוליטיים בכלא אווין, מגנים את התגברות האלימות, וקוראים לעצור את המדיניות וההתנהלות האלימה, במיוחד גזרי דין מוות וביצועם, ומתחייבים לפעול ככל יכולתנו לצד מבקשי הקדמה, החופש, הדמוקרטיה והצדק באיראן, במטרה לעצור את גלגלי האלימות של השלטון".

"לעצור את גלגלי הקטל של השלטון"

בית סבתו של מג'יד רזא רהנוורד, אחרי הוצאתו להורג

בית סבתו של מג'יד רזא רהנוורד, אחרי הוצאתו להורג

עם הוצאתו להורג של המפגין השני, מג'יד רזא רהנוורד, פרסמה הודעה דומה גם קבוצה של 18 אסירות פוליטיות באותו הכלא, ביניהן העיתונאית והפעילה הפוליטית נרגס מוחמדי, שזכתה השבוע בפרס החופש של כתבים ללא גבולות, ופעילת זכויות הנשים סבא כורד-אפשארי:

"אנחנו, רודפי החרות והשוויון באיראן, יצאנו בחודשים האחרונים לדרך משותפת במטרה להפיל את המשטר הדיקטטורי של הרפובליקה האסלאמית. זקפנו ראש בערים, בכפרים, ברחובות ובבתים שלנו, בתוך ומחוץ למולדת.

"הדיכוי הברברי והנרחב מצד המשטר ברחבי המדינה גרמו לפיזור מחאת הרחובות רבת הכוח בימים האחרונים. במקום לסגת מהדיכוי והרצח ברחובות, השלטון לקח צעד נוסף קדימה, והחל להוציא להורג במטרה לייצר פחד. הוצאה להורג של אנשים שעמדו ברחובות כתף אל כתף.

"בשם הברית שיוקדת בליבנו, בשם חום ידינו השלובות אלה באלה, בשם הזעקה שעולה מקרבנו, בשם פקעת הבכי בגרוננו, אסור לנו להפקיר אותם לנפשם. עלינו להתקומם כדי להציל את הנפשות ולעצור את גלגלי הקטל של השלטון. עלינו להתקומם כדי לקרוע את החבלים סביב צווארי צעירינו, כדי לשבור את גרדומי המוות. כי אין דרך אחרת!

"הפעם נכבוש את הרחובות בצעקת 'עצרו את ההוצאות להורג!' ונמשיך בשביתות ובמחאות ביתר שאת.

"אנחנו מצהירות על עמידתנו לצידכם, גם אם מתוך הכלא, ברחובות מהם הודרנו בשל כליאתנו. אנחנו מצהירות על התנגדותנו למדיניות ההוצאות להורג בשירת סיסמאות (המחאה) במשרדו של מפקד אגף הנשים בכלא אווין".

על פי הדיווחים, לאחר פרסום גילוי הדעת נותקו הטלפונים באגף האסירות הפוליטיות בכלא.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

השאירה מאחוריה בור גדול. בות'יינה דביט (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של בות'יינה דביט)

"הסלע שראה את האופק". לזכרה של בות'יינה דביט

שנים רבות של פעילות פוליטית, חברתית ופמיניסטית הפכו את דביט, אדריכלית ובת למשפחה קומוניסטית מרמלה, לאחת הדמויות המזוהות ביותר עם העיר. מסע הלוויה שלה סימל את המרקם המיוחד של האנשים שראו בה שותפה לדרך

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf