אני היא מתרגמת שמות המתים

כבר כמה ימים שאני מתרגמת את שמותיהם של ההרוגים בעזה לעברית. זה לא היה רעיון שלי, ואני גם לא מומחית לערבית ספרותית, אבל נידבתי את יכולות התרגום המועטות שלי כדי לעזור לג'ון בראון, כי זה נראה לי נכון משום מה. מדי יום היכולות שלי משתכללות, ואני גולשת בחופשיות באתרי החדשות הפלסטינים ובאתר של משרד הבריאות של עזה, דולה עוד ועוד שמות של הרוגים.

אבל זה לא נוגע בי. כמו רובוט, אני יושבת ומתרגמת עוד ועוד את שמות המתים ולא מבינה בכלל מה זאת הרשימה הזאת שאני מתעסקת איתה. מדי פעם זה מכה בי. כשפתאום באמצע הרשימה מתחילה סדרה של שמות דומים מדי, וגילאים מגוונים מדי מאותה העיר, ואני מבינה שאלה שמותיהם של בני משפחה שנמחקה בין רגע. אני ממשיכה בנחישות עם הרשימה שמתרחבת מרגע לרגע, מתנתקת מן המשמעויות השונות שלה. אבל אז מגיע שם משפחה מוכר, ואני חושבת שאני מכירה אנשים בנגב מהמשפחה הזאת, ושוב המציאות חוזרת. גם שמות פרטיים של חברים קרובים שלי מעציבים אותי, כי אני שוב נזכרת שבסופו של דבר מדובר בבני אדם שאני רושמת בשיטתיות.

> פוסט מתעדכן: שמות ההרוגים מתחילת המבצע הצבאי

משהו ברשימה מאוד ניטרלי. שם, עיר מגורים, גיל. על חלק מהאנשים לא מופיעים כל הפרטים, חלקם מתעדכנים בימים הבאים. אני לא מספיק מתעניינת כדי לדעת מי מפקד בכיר בחמאס, ומי ירה טילים ומי סתם ניסה לחיות את החיים שלו שנגמרו תוך רגע אחד. כל השמות מופיעים זה אחר זה, בלי הערות לגבי מידת מעורבותו של ההרוג במצב. כשאני מתחילה לחשוב על זה, יש דברים שהם בכל זאת כן ברורים. עשרות ילדים, בני שנה וחצי, ושלוש, ו-11, ואפילו 16, ולצידם קשישות בנות 73 ו-80, הם כולם קורבנות של המצב הבלתי נסבל הזה.

בחיפוש אחר שגרה בימים האלה אני משום מה מוצאת אותה סביב עדכון הרשימה הזאת. אני לא חושבת שמישהי/ו באמת יושבים וקוראים שם אחרי שם, וחושבים מי הוא היה ומה היא עשתה רגע לפני שהכל נגמר. אבל מתוך היאוש אני רוצה להאמין שיש עוד אנשים שרשימת השמות המחרידה הזאת תעשה להם משהו, תהפוך להם את הבטן ותגרום להם לרצות להפסיק הכל, ולהתחיל לצעוד בדרך אחרת.

הרשימה הזאת מתעדכנת כל כמה שעות, ועל כל אדם מעורב בלחימה נוספים עוד כמה וכמה שמות של קורבנות שאין להם שום קשר ללחימה הזאת. מדי יום נוספים אליה עשרות שמות. בלי קשר לעמדתכן/ם לגבי עזה, תכנסו לרשימה ותנסו לקרוא שם אחר שם בקול רם, אפשר גם להקריא רק את הילדים. ועכשיו תגידו לי בבקשה שההרג הזה לא חייב להיפסק.

הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+.