newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"אנחנו קורבנות הגזענות, וצריכים להיות חלק מההתנגדות לה"

לאזרחים הערבים אין עניין להפגין למען דמוקרטיה ליהודים בלבד, מסבירים בחברה הערבית את מיעוט המשתתפים בגל ההפגנות הנוכחי. ובכל זאת, אומרים שם, ההשתתפות במחאה נגד הממשלה הגזענית היא הכרחית

מאת:
אין לאזרחים הערבים געגוע לישראל של פעם. מפגינה במחאה נגד הרפורמות המשפטיות בשבת האחרונה בתל אביב (צילום: תומר נויברג / פלאש 90)

אין לאזרחים הערבים געגוע לישראל של פעם. מפגינה במחאה נגד הרפורמות המשפטיות בשבת האחרונה בתל אביב (צילום: תומר נויברג / פלאש 90)

בנאומה בהפגנה במוצאי השבת האחרונה בתל אביב, ד"ר וורוד ג'יוסי, ראש המכון האקדמי הערבי בבית ברל, מתחה ביקורת על כך שנציג החברה הערבית הוצב בסוף רשימת הדוברים, ודיברה על חשיבות המאבק הערבי-יהודי המשותף נגד הממשלה.

האמירה הזו של ג'יוסי זכתה למחיאות כפיים מהקהל, ובכל זאת קשה להתחמק מהעובדה שבהפגנה בתל אביב כמעט לא היו ערבים, וכך גם בהפגנות אחרות. אפילו בהפגנה שיזמה חד"ש בעיר התחתית בחיפה לא היתה נוכחות גדולה. זה אמור להפתיע, על רקע העובדה שמה שמייחד יותר מכל את הממשלה הנוכחית הוא הגזענות שלה, והעוינות העזה של חלק מהמפלגות המרכיבות אותה כלפי כל מה שהוא ערבי ופלסטיני.

"ייתכן שהמרחק הגיאוגרפי הוא אחת הסיבות שמונעות מאזרחים ערבים להשתתף בהפגנות בתל אביב, אבל זו בהחלט לא הסיבה העיקרית", אומר רג'א זעאתרה, חבר בוועדה הפוליטית של חד"ש וחבר מועצת עיריית חיפה. "הסיבה העיקרית היא שהציבור הערבי, אף שהוא חש שהממשלה הקיצונית הזו והמדיניות שלה מסוכנות לו, אדיש למה שקורה במדינה בכלל".

הנושאים שמעסיקים את המפגינים היהודים נגד הממשלה, אומר זעאתרה, הם לא הנושאים שמעניינים את האזרחים הערבים, כמו דרישה לשוויון, התנגדות לכיבוש או התפשטות הפשע בחברה ערבית. "אפילו שותפות הם רוצים עד לתקרה מסוימת", אומר זעאתרה, "ולכן האזרח ערבי לא רואה את עצמו כחלק מהמאבק הזה. האזרח הערבי חש שהוא לא רק נגד הממשלה הזו, אלא נגד המשטר. אנחנו רוצים אזרחות שווה לכולם".

זעאתרה מציין שהעובדה שאזרחים ערבים לא משתתפים בהפגנות הגדולות ברחוב הישראלי אינה חדשה. זה קרה גם במחאה החברתית ב-2011, גם במחאת בלפור וגם בהזדמנויות אחרות.  "המפגינים היום קוראים לחזור למשטר הקיים, למה שהיה לפני ממשלת נתניהו, ולנו, כערבים, למען האמת, אין געגועים למשטר הקודם", מסביר זעאתרה. "הם (המפגינים היהודים; ב"ז) קוראים לדמוקרטיה, אבל הערבי אומר שאי אפשר דמוקרטיה בלי שוויון, אי אפשר דמוקרטיה עם כיבוש ושליטה על ​​מיליוני אנשים. בן גביר וסמוטריץ' הם לא מקרים חריגים, הם חלק מאידיאולוגיה שנשענת על עליונות יהודית".

המפגינים רוצים להחזיר את ישראל שהיתה. מפגינים במחאה נגד הרפורמות המשפטיות, ינואר 2023 (צילום: גילי יערי / פלאש 90)

המפגינים רוצים להחזיר את ישראל שהיתה. מפגינים במחאה נגד הרפורמות המשפטיות, ינואר 2023 (צילום: גילי יערי / פלאש 90)

בלב ההפגנות היום עומדת ההגנה על בית המשפט העליון מפני ה"רפורמות" של שר המשפטים יריב לוין. אבל בית המשפט הזה לא נהנה מאמון רב בחברה הערבית. "זה אותו בית משפט שלא שמר על זכויות הפרט והקולקטיביות של הערבים במדינה", אומרת סונדוס סאלח, לשעבר חברת כנסת מתע"ל. "אותו בית משפט שלא הצליח למנוע הפקעת קרקעות, לא הגן על אזרחים ערבים מפני הרס בתים על פי חוק קמיניץ, לא מנע פגיעה במעמד החברה הערבית, בשפה הערבית ובשאר חוקים לא צודקים וגזעניים. ערבים לא יכולים לצאת להפגנה כדי להגן על דמוקרטיה ליהודים בלבד. כשההפגנות חוששות לדבר נגד הכיבוש, האפליה והגזענות בצורה ברורה, שום דבר לא יכול להשתנות במציאות הפוליטית".

קוראים להפגין בלי הרבה שכנוע

למרות התחושות האלה, ולמרות הניסיון להוריד דגלי פלסטין בהפגנות בתל אביב ולתקוף את מי שנשאו אותם – רובם יהודים שמאלנים המתנגדים לכיבוש – מפלגות ערביות קראו לציבור שלהן להשתתף בהפגנות. ח"כ איימן עודה, ראש רשימת חד"ש-תע"ל, השתתף בהפגנה הגדולה הראשונה שאורגנה בתל אביב לפני שבועיים וחצי, ולפני ההפגנות של השבת האחרונה קרא לאזרחים הערבים להשתתף. ח"כ מנסור עבאס, ראש רע"מ, השתתף בהפגנה בתל אביב בשבת הקודמת.

אבל התחושה היא שהקריאות האלה נעשו בפחות מרץ ובפחות שכנוע עצמי מאשר הקריאות לציבור הערבי להפגין נגד האלימות והפשע בחברה הערבית, או מהקריאה להשתתף במחאה נגד חוק הלאום שנערכה בתל אביב ב-2018. חד"ש-תע"ל, וכמובן גם בל"ד, טענו שמדיניות "ממשלת השינוי" של נפתלי בנט ויאיר לפיד היתה מסוכנת ורעה. ח"כ עודה אמר שוב ושוב שממשלת לפיד-בנט הרגה יותר פלסטינים בגדה המערבית מאשר כל הממשלות בשנים האחרונות, ומספר הפלישות של המתנחלים לאל-אקצא הגיע לשיא.

מצד שני, אף שרע"מ נמצאת כרגע באופוזיציה, היא לא הביעה התנגדות חריפה מדי למדיניות הימין בשנים האחרונות, וח"כ עבאס אפילו ניסה ב-2021 להצטרף לממשלה עם סמוטריץ' בן גביר, ונפגש עם הרב חיים דרוקמן כדי לנסות לשכנע אותו שיתמוך במהלך. גם עכשיו עבאס הצהיר כמה פעמים שהוא מוכן לשתף פעולה עם ממשלת הימין הנוכחית בנושאים מסוימים. את רוב חיצי הביקורות שלו בתקופה האחרונה עבאס אינו מפנה לממשלת נתניהו ולתוכניותיה הגזעניות, אלא כלפי שאר המפלגות הערביות, שהוא מאשים אותן בכך שהביאו להפלת ממשלת לפיד-בנט.

למרות כל הסיבות לא להצטרף למחאה, עדיין רבים שחושבים שהנוכחות הערבית בהפגנות חשובה מאוד. "הקול הערבי-יהודי חשוב כעת מאוד", אומר זעאתרה, "אנחנו צריכים מחאה רחבה, שמאחדת את הערבים והיהודים, מאחדת את האינטרסים שלהם, מאחדת את המערכה נגד המשטר. ללא השתתפות הערבים, לא רק בהפגנות, אלא גם בהצעה חלופית, כוחות המרכז והשמאל אינם יכולים להגיע לשלטון. כל עוד הערבים יישארו מודרים מעמדת קבלת ההחלטות ומהמשחק הפוליטי, הימין הקיצוני יישאר בשלטון ויישאר חזק.

"בית המשפט העליון נתן לגיטימציה להתנחלות ולכיבוש ולא היה דמוקרטי לגבינו, הפלסטינים. אבל אין לנו עניין להחליש את בית המשפט. היה בו מרווח דמוקרטי שמיעוטים נהנים ממנו, אפילו אם באופן חלקי. אנחנו לא רוצים שמצבנו יחמיר. הערבים צריכים לעשות צעד, לא בכל מחיר ולא על חשבון עמדות פוליטיות כמובן, אבל לעשות צעד. העניין אינו סוג הדגלים שמניפים בהפגנות והצבע שלהם, למרות חשיבות הדגלים והסמלים. העניין הוא שאנחנו חלק מהקורבנות של המדיניות הגזענית הזו, ואנחנו חייבים להיות חלק מהתנועה שמתנגדת לה".

מניפי דגל פלסטין הותקפו. מפגינים באוניברסיטת תל אביב נגד הרפורמות המשפטיות, ינואר 2023 (צילום: אורן זיו)

מניפי דגל פלסטין הותקפו. מפגינים באוניברסיטת תל אביב נגד הרפורמות המשפטיות, ינואר 2023 (צילום: אורן זיו)

חוזרים לדון בעניין הפלסטיני

"אני לא יכולה להאשים אנשים שלא השתתפו בהפגנות", אומרת סאלי עבד מהנהגת תנועת "עומדים ביחד", שארגנה את ההפגנה הראשונה בתל אביב לפני שבועיים וחצי. "זה כמו השתתפות בבחירות לכנסת. אני חושבת שצריך להצביע ולהשפיע, אבל אני לא יכולה להאשים את אלה שלא מצביעים. תחושת חוסר האמון במדינה בקרב קבוצות רבות בחברה שלנו היא תחושה אמיתית, ואי אפשר להתעלם ממנה".

יחד עם זאת, עבד מאמינה בחשיבות ההשתתפות של אזרחים ערבים בהפגנות, לאו דווקא כדי להשפיע על הימין, אלא כדי להשפיע על קהילות נוספות מהמרכז והשמאל. "בהפגנה הראשונה היינו ארבעה דוברים ערבים על הבמה, ודגלי פלסטין הונפו, ולא היו התנגדויות", אומרת עבד. "זו חובתנו כחברה, למען עתידנו ולמען זכויותינו, לבנות כוח שמאלי עם משקל שיכול להשפיע. אני אפילו מאמינה שממשלת הימין הקיצוני היא הזדמנות לבנות מחדש התנגדות רחבה בחברה ומאבק משותף, שכולל את השוליים הכלכליים והחברתיים".

עבד מוצאת גם יתרון בכך שממשלת הימין מחזירה את הדיון על העניין הפלסטיני. "נכון שהיא עושה זאת למטרות רעות, אבל עצם החזרת הדיון היא דבר טוב ויש לנצלו", היא מציינת. "היא גם מחזירה את הדיון על זכויות אדם, וגם את זה צריך לנצל".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מחאת סטודנטים בבריטניה, ב-17 במאי 2024 (צילום: Alisdare Hickson, CC BY-NC-SA 2.0)

מחאת סטודנטים בבריטניה, ב-17 במאי 2024 (צילום: Alisdare Hickson, CC BY-NC-SA 2.0)

הביקור המוזר במאהל המחאה באוקספורד שאמור לייצג אותי

הזדמן לי לבקר בזירת מלחמת החורמה הסימבולית שמתנהלת באוניברסיטה הבריטית, ולנהל שיחה עם סטודנטים שהחליטו לדבר בשמי כפלסטיני – ונחרדתי לגלות גישה שטחית, שאינה מנסה אפילו להתמודד עם המציאות היומיומית שבה אני חי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf