newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"השלטון אדיש לגורל הציבור": שיחה עם קרובת משפחה באיראן

זה לא רק יוקר מחיה או שחיתות. האיראנים יוצאים לרחובות כדי לשנות את הסדר החברתי מהיסוד: דיכוי נשים, רדיפה פוליטית, העדפת פרויקט הגרעין על פני רווחת העם. לאור הדיווחים על ניתוק המדינה מרשתות חברתיות מיהרתי לשוחח הבוקר עם בת דודי המתגוררת בטהראן

מאת:

על אף שהפגנות מחאה באיראן אינן דבר כה נדיר – בניגוד לתדמית המקובלת, כנראה, העם האיראני הוא בעל תודעה אזרחית מפותחת ויוצא לרחובות לא מעט – עושה רושם שגל ההפגנות שנכנס היום ליומו הרביעי בכל זאת שונה מהקודמות לו. בניגוד לגל המחאה הגדול האחרון בעקבות הבחירות ב-2009, "הגל הירוק", הפעם לא מדובר באליטה צעירה, משכילה, בורגנית ועירונית אלא במחאה עממית רוחבית ובעלת עומק. מספרי המפגינים אולי עדיין קטנים יותר, אבל ברשימת מוקדי ההפגנות היומיות שהתפרסמה היום ברשתות החברתיות מופיעות ערים שמרניות כמו קום ומשהד, מה שנגזר ישירות מליבת המחאה עצמה – יוקר המחיה הבלתי אפשרי, והשחיתות השלטונית הגואה.

יוקר המחיה, ובעיקר קריסת קרנות הפנסיה הממשלתיות שהשאירה מיליוני איראנים בפני שוקת שבורה הם אולי הטריגר להפגנות, אבל האיראנים מוחים על הרבה יותר מזה. אחת התמונות החזקות ביותר מההפגנות עד כה היא תמונתה של צעירה המניפה את כיסוי הראש שלה על מקל לעיני השוטרים ועומדת מולם גלוית ראש. במבט ראשון זה נראה כמעט כמו תמונת כניעה, כאילו היא מרימה דגל לבן מולם. אבל בתמונה הזו יש הכל חוץ מכניעה: היא תמצית האומץ להפר את סדר הדברים המעוות בגלוי ובפומבי, בהתרסה אמיצה כל כך, ובעיקר – זה לומר שהשחיתות לא מסתכמת רק בכיס של הציבור, אלא רחבה בהרבה וכוללת אספקטים רבים נוספים.

> 37 אחוזים מתלמידי כיתה ד' מגיעים לבית הספר רעבים

זה לא דגל לבן אלא תמצית האומץ להפר את סדר הדברים המעוות בפומבי. צעירה איראנית מניפה את כיסוי הראש שלה על מקל לעיני השוטרים ועומדת מולם גלויית ראש. גל הפגנות באיראן, סוף דצמבר 2017.

זה לא דגל לבן אלא תמצית האומץ להפר את סדר הדברים המעוות בפומבי. צעירה איראנית מניפה את כיסוי הראש שלה על מקל לעיני השוטרים ועומדת מולם גלויית ראש. גל הפגנות באיראן, סוף דצמבר 2017.

כמו שכותב הבלוגר האיראני רזא חקיקת-נז'אד: "רוצים לאתר את שורש הזעם הזה? חפשו אותו בין כותלי הכלא שבו חיות מיליוני נשים באיראן, במצבם של אלה השבויים בידי מפעלים כושלים, במציאות חייהם של מיליוני חסרי הבית, באבטלה הגואה בקרב האקדמאים, במניעת הגישה להשכלה גבוה לבהאים והפקעת רכושם, בהסכם הגרעין שגווייתו מוטלת בשער מפקדות משמרות המהפכה, בתרבות הפרוטקציות, בשחיתות שהפכה לאורח חיים, בכישלון הטוטלי של השלטון בהכשרת המרחב האורבני לקצב החיים, בהתאכזרות המתמשכת אל הבלוצ'ים והכורדים, בתקציבי הענק למוסדות הדת וההוצאות הלא נתפסות על הנשק, באפסיות ערך הדרכון האיראני והמטבע שלנו, במלחמות שמשפחות צריכות לנהל כדי ללכת לקונצרט ביחד, או מלחמות הנשים להיכנס לאיצטדיון ספורט, בהמשך הדיכוי הפוליטי והמעצרים הפוליטיים, בשחיתות המוסרית של מערכת המשפט, ועוד ועוד".

הביצים כמשל

במהלך סוף השבוע נפוצו דיווחים על כוונת משרד התקשורת האיראני לחסום את הגישה למדיות החברתיות במדינה, ובכללם הטלגרם, וואטסאפ, טוויטר ופייסבוק. זה כנראה קרה רק באופן חלקי בינתיים. בשיחה שקיימתי הבוקר עם בת דודי המתגוררת בטהראן באמצעות הוואטסאפ, היא צחקה על השאלה. "נצטרך לעצבן אותם הרבה יותר בשביל זה". שאלתי אותה איך היא מבינה את ההפגנות האלה. "המצב באמת הפך לבלתי נסבל", היא השיבה. "אפילו אנחנו שמצבנו הכלכלי מעולה בהשוואה ל-99 אחוז מהאוכלוסיה מתחילים כבר להתקשות. לאנשים אין כסף למוצרי מזון בסיסיים. אבל זה לא רק זה; יש הרגשה שהשלטון באמת אדיש לגמרי לגורל הציבור. רעידת האדמה שהיתה לא מזמן במחוז קרמאנשאה החריבה את המקום לערימת עפר, ואף אחד בממשלה לא הזיז אצבע. יותר מזה: יש שמועות שהם אפילו גנבו את הכסף והסיוע ששלחו אזרחים פרטיים".

אני שואלת אותה על מחיר הביצים. הביצים הפכו לסמל יוקר המחיה באיראן, אחרי שהמחיר שלהן זינק בלמעלה ממאה אחוזים. הרשתות החברתיות מלאות בבדיחות בעניין הזה: מישהו כותב שלפני שהוא קונה ארגז ביצים הוא עורך השוואת מחירים יסודית כמו לפני רכישת נדל"ן; אחר כותב שהתפטר מהעבודה, לקח הלוואה וקנה שתי תרנגולות ועכשיו ההכנסה החודשית שלו גבוהה מהמשכורת שלו כפקיד ממשלתי. "הביצים זה רק משל", היא משיבה לי. "לשלטון נוח לתלות את כל ההפגנות האלה במחיר הביצים, כאילו על זה אנשים מסכנים את החיים שלהם. זה הרבה יותר עמוק מזה".

ההתמקדות בביצים איננה הדרך היחידה שבה השלטון מנסה להמעיט בערך ההפגנות; בעמוד הבית של סוכנות הידיעות הרשמית של איראן כמעט ואין התייחסות להפגנות הללו בימים האחרונים, למעט פרסום אזהרתו של שר הפנים האיראני לציבור לבל ישתתפו ב"התקהלויות לא חוקיות". סקירת העמודים הראשיים של עיתוני הבוקר באיראן היום מזכירה את חווית הקריאה בישראל היום אחרי הפגנות ההמונים, רק על סטרואידים: דיווחים לוקים וחלקיים, והפרחת תאוריות קונספירציה על העומדים מאחורי ההפגנות. החשודים המיידים: כצפוי, ישראל, ארצות הברית וסעודיה, שבירכו על ההפגנות.

סיסמאות "מוות לרוחאני" וסיסמאות האהדה לשאה – שלא נשמעו בגלי המחאה הקודמים ומהווים החרפה פוליטית משמעותית – סימנו חשודים נוספים במעורבות בארגון ההפגנות, תיאוריות שקיבלו תנופה עם הודעות התמיכה החגיגות ששלחו למפגינים המלכה ויורש העצר הגולים לבית פהלווי ממקום גלותם. לנשיא רוחאני, שנבחר כברירת המחדל של המחנה הרפורמיסטי אחרי שכל מנהיגיו הושמו במעצר בית והושתקו בברוטליות, אין אחיזה ציבורית לא בקרב המחנה השמרן ולא בזה הרפורמיסטי ומכהן בזכות רצונו הטוב של המנהיג העליון חאמנהאי, כיוון שהיה האיש המתאים לקדם את הסכם הגרעין מול המעצמות. לא יהיה מופרך להניח שאם המחאה תגבר, ח'אמנהאי לא יהסס להקריב את רוחאני פוליטית במטרה לשכך את הזעם הציבורי.

בינתיים, הרשתות החברתיות ממשיכות לרחוש. תחת ההאשטג "הפגנות המוניות" עולים סרטונים, תמונות, מידע על מקום ושעות של הפגנות, וגם לא מעט טיפים והמלצות לציבור המפגינים. אנשים מצייצים את מספרי הלוחיות של מכוניות המשטרה הסמויה כדי להזהיר מפגינים מפניהם, ממליצים להם לשבור את כל מצלמות האבטחה ברחובות לפני ההפגנות, ועוד. הגדיל לעשות אזרח איראני שבסרטון שהפך לוויראלי מחזיק באקדח ואומר "אנחנו לא עם אלים, אבל אם תמשיכו לדרוך עלינו, נצא עליכם עם נשק. לרבים מאיתנו יש נשק בבית. אנחנו מזהירים אתכם: תמשיכו לדכא אותנו ובסוף נשתמש בו".

> הסיפור של 2017: עלייתו ונפילתו של דוד ביטן

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
השמאל הציוני כולו יצא להטיף לה מוסר. ח"כ ג'ידא רינאוי-זועבי (צילום: אוליביה פיטוסי / פלאש 90)

השמאל הציוני כולו יצא להטיף לה מוסר. ח"כ ג'ידא רינאוי-זועבי (צילום: אוליביה פיטוסי / פלאש 90)

רוית הכט, פרודיה של חוצפה ציונית

בעיני רוית הכט ב"הארץ", המציאות פשוטה מאוד. או שג'ידא רינאוי-זועבי צריכה לתמוך בלאומן הקיצוני בנט או שהיא ביביסטית. אבל הבחירה הזו מזויפת. האלטרנטיבה האמיתית היא בין פשיזם לדמוקרטיה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf