היום שבו אזקו בריטניה וארה"ב את סמל הלאומיות האיראנית

בראשית שנות החמישים ניסה ד"ר מוחמד מוסדק, ראש הממשלה האיראני, לחלץ את תעשיית הנפט האיראנית מידי בריטניה ולהשיבה לבעלות העם. ההתרסה הזו נגד בריטניה ובת בריתה ארה"ב עלתה לו בחירותו: היום לפני 62 שנים הוא הובל לכלא באזיקים

מאת:
השאירו תגובה
א א א

בראשית שנות החמישים של המאה העשרים תעשיית הנפט של איראן הופעלה על ידי זיכיון לחברת הנפט האנגלו-איראנית. חברת הנפט האנגלו-איראנית היתה חברה ממשלתית שרוב מניותיה היו בידי ממשלת בריטניה. אותה חברה גם הפעילה את תעשיית הנפט בעיראק. בעוד שבעיראק ובסעודיה (באמצעות חברת אראמקו) עודכנו ונחתמו הסכמי זכיינות המטיבים יותר עם המדינות בהן מופק הנפט (הסכמים המשקפים חלוקת רווחים של 50-50), חברת הנפט האנגלו-איראנית סירבה בתוקף לדון בשיפור התנאים של החוזה. התמלוגים שקיבלה איראן היו בסכומים זעומים לעומת הרווחים שהפיקה החברה, והאבסורד היה שממשלת בריטניה קיבלה ממיסי החברה יותר ממה שאיראן קיבלה בתמלוגים.

כנגד האבסורד הזה ועוד מספר עוולות שנעשו בשם החברה האנגלו-איראנית, התארגנה מחאת פועלי נפט ואירגוני עובדים, ובשנת 1949 הקים ד״ר מוחמד מוסדק קואליציית מפלגות שהיו בעלות נטייה שמאלית סוציאליסטית (לא קומוניסטית בעליל), ועוד כמה גופי ימין לאומני. המפלגה נקראה "החזית הלאומית", והיא התאחדה סביב נושא הלאמת תעשיית הנפט, שכן בעלות על משאבים לאומיים היה נושא שחצה דיכוטמיות של שמאל-ימין פוליטי.

המפלגה נכנסה לראשונה לפרלמנט האיראני (המג׳לס) בשנת 1949, ומוסדק, שהיה נצר למשפחת המלוכה הקג׳ארית (השושלת שהיתה בשלטון לפני שושלת פהלוי, משפחת המלוכה האחרונה לפני המהפכה האסלאמית) ופעיל ציבורי מזה שנים רבות (למרות שהיה שנים רבות קודם לכן בגלות בשוויץ), מונה לעמוד בראשות ועדת הנפט של המג׳לס. בין 1949 ל-1951 ממשלות התחלפו בתדירות גבוהה, ופוליטיקאים נאלצו לתמרן בין בית המלוכה, דרישות הבריטים, ודאגה לצרכיה האמיתיים מאוד של החברה האיראנית.

> הזיכרון ההיסטורי האיראני לא מאפשר את הסכם הכניעה שנתניהו רוצה

סמל הדאווה, הפטריוטיות והעצמאות האיראנית. תמונתו של ד"ר מוחמד מוסדק נישאת בידי תומכיו. איראן, 1953

סמל הדאווה, הפטריוטיות והעצמאות האיראנית. תמונתו של ד"ר מוחמד מוסדק נישאת בידי תומכיו. איראן, 1953

על כוונת הבריטים

ב-1951 נרצח ראש ממשלה, עלי רזמארא, ומחליפו חסיין עלא החזיק בתפקיד מספר שבועות בלבד. בשלב זה יו״ר המג׳לס הציע למוחמד מוסדק – שהפופוליריות שלו זינקה מאוד בעקבות מאבקו בחברת הנפט הבריטית – להקים ממשלה חדשה ולעמוד בראשה עד לבחירות. מוסדק הסכים בתנאי אחד: שיחד עם ההצבעה על מועמדותו במג׳לס, יאשרו הצירים את חוק הלאמת הנפט. ההצבעה עברה ברוב קולות סוחף. מוסדק היה לראש ממשלה.

ד״ר מוסדק היה דמות מרתקת, מדינאי זקן, כריזמטי ביותר, מלהיב המונים אך גם איש שקיבל אורחים בביתו לבוש בפיג׳מה, נוטה להתעלף וסובל מבריאות רופפת. לכל מקום התלווה אליו רופאו האישי, ותמיד היה חשש שמא ימיו ספורים. עם בחירתו והעברת חוק ההלאמה, הבריטים פתחו במאבק כולל נגדו ונגד מדיניותו. בעיתוני בריטניה הוא תואר כקומוניסט מסוכן – על אף שהוא היה מלוכני בכל רמ״ח איבריו. הוא תואר כאדם שאינו שפוי ואשר מוביל את ארצו אל פי תהום (גם היו כאלה שטענו שלולא הבריטים הגז-סליחה הנפט- ישאר קבור באדמה).

הצעד הראשון במאבק הבריטים היה תביעה בבית הדין הבינלאומי בהאג. מוסדק יצא בעצמו להגן על עמדתה של איראן בזכות ההלאמה. הופעתו בפני בית הדין היתה מוצלחת מאוד והשופטים קיבלו את טיעוניו, שאין זה בסמכות המוסד לדון בתביעה שכן אין זו תביעה בין שתי מדינות אלא בין מדינה וחברה מסחרית. לאחר מספר חודשים יצא מוסדק גם לשאת דברים בפני מועצת הביטחון של האו״ם – הופעה שהקנתה לו יוקרה רבה באיראן, בארצות המזרח התיכון השכנות, וברחבי העולם השלישי.

בשנת 1952 נערכו באיראן בחירות כלליות. השאה ניסה ללא הצלחה לזייף את תוצאות הבחירות ולהפיל את מוסדק, אולם שביתה ומחאה רחבת היקף הובילו לספירה מחודשת של הקולות ולניצחון סוחף למוסדק ולדרכו. בראשית 1952 גם נכנס לתפקידו נשיא ארצות-הברית דווייט אייזנהאואר, שבניגוד לקודמו, הארי טרומן, לא שלל התערבות של ארה״ב בשיתוף פעולה עם בריטניה לסילוק מוסדק. מיד לאחר היבחרו החלו ראשי המטה של אייזנהאואר לדון באפשרויות פעולה.

> הלוואי שהדגל הישראלי היה מרגש אותי כמו הדגל האיראני

מקבל אורחים בפיג'מה. ד"ר מוחמד מוסדק

מקבל אורחים בפיג'מה. ד"ר מוחמד מוסדק

מראשות הממשלה לכס הנאשם

בינתיים דרכו של מוסדק נחלה אהדה רבה אך גם הובילה לקשיים כלכליים בשל סנקציות בריטיות (ואירפאיות) על איראן. הממשל האמריקאי סירב לבקשת הלוואת חילוץ די קטנה על מנת להבהיר למוסדק שדרכו אינה רצויה שם, ומוסדק סירב לפנות לברית-המועצות באותה תקופה. אגב, גם ישראל סירבה באותה עת לעסקת ענק עם איראן לאספקת נפט ל-25 שנים במחיר זול בהרבה ממחיר השוק.

מוסדק הפך לגיבור של העולם השלישי המתהווה בשל נחישותו ופעולתו הכנה למען ארצו. כל זה עמד להשתנות בקיץ 1953. הבריטים והאמריקאים מצאו גנרל שהיה מוכן להוביל הפיכה נגד מוסדק. הגנרל זאהדי היה שר בממשלת מוסדק ופוטר, ובאמצעות סעיף בחוקה המאפשר לשאה לסלק את ראש הממשלה, מונה זאהדי למחליפו.

ב-14 באוגוסט 1953 נעשה ניסיון ההפיכה הראשון שכשל בשל מוכנות המשטרה וחוסר תיאום בין המורדים. ב-19 באוגוסט, היום לפני 62 שנים, הכל פעל בתיאום מושלם. הצבא בא לעצור את מוסדק, הגנרל זאהדי שידר הודעה ברדיו על המהלך, הכוחות התומכים במוסדק – בהם מפלגת התוּדה הקומוניסטית – לא פעלו בזמן, והפקירו את הרחובות לחבורת בריונים טהראנים שהיו מאורגנים יותר. מוסדק נתפס והושם במעצר. דמות מרתקת אחרת בממשלתו, שר החוץ חסיין פאטמי הוצא להורג, ומוסדק עמד למשפט על בגידה. הוא נשפט לשלוש שנים בכלא ולאחר מכן למעצר בית עד סוף ימיו.

ההמונים באיראן ידעו מיד שיד הבריטים והאמריקאים היתה בדבר- למרות הכחשות שנמשכו עד סוף שנות התשעים. איראנים רבים רואים עד היום בהפיכה זו כצעד הראשון שהביא לדיקטטורת השאה ולאחר מכן למהפכה האיסלאמית, ומוסדק היה ונותר סמל לפטריוטיות איראנית, לגאווה, ולכלכלה עצמאית.

פרופסור ליאור שטרנפלד הוא מרצה להיסטוריה באוניברסיטת פן-סטייט. תחום מחקרו הוא איראן המודרנית.

> כלת פרס נובל לשלום: "הסכם עם המערב לא יבטיח שיפור בתחום זכויות האדם באיראן"

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

זמר הדאחיה הפופולרי מועין אלאעסם (צילום מסך מתוך סרטון של הופעה של אלאעסם בנובמבר)

"תירה בו, תפוצץ לו את המוח": המוזיקה שכובשת את הנוער הפלסטיני בישראל

בשנים האחרונות מככבת בחתונות, באירועים ובבחירות לרשויות מקומיות בחברה הערבית מוזיקה פופולרית עם מילים אלימות במיוחד - שמעודדות שימוש בנשק ונותנות כבוד לראשי ארגוני פשע. לעתים זה גם מסתיים במוות. מבקרי התופעה: "אנחנו כחברה שותפים בפשע"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf