שלושה ימי מחאה בסולדריות עם עצורים מנהליים פלסטינים
מעל מאה עצורים מנהליים החלו בשביתת רעב ב-24 לאפריל. קרובי משפחה ופעילים הקימו אוהל סולידריות בעיר שכם וקיימו שלושה ימים של אירוע מחאה
מעל מאה אסירים פלסטינים פתחו לפני שבועיים בשביתת רעב המונית בבתי הכלא עופר, מגידו ובנגב. השביתה פרצה בעקבות הפרת ההתחייבות של המדינה, להגביל את השימוש בכלי המעצר המנהלי למקרים חריגים. ההבטחה ניתנה לאחר שביתת רעב מתמשכת של מעל לאלפיים אסירים פלסטינים בשנת 2012.
על פי ארגון זכויות אדם הפלסטיני א-דמיר, העוסק בזכויות אסירים, נכון לראשון במרץ 2014 הוחזקו בבתי הכלא הישראלים 5,265 אסירים פוליטיים פלסטינים, 183 מהם מוחזקים תחת מעצר מנהלי.
הדרישה הכללית של שובתי הרעב היא קץ לשימוש במעצר מנהלי. שובתי הרעב גם דורשים במפורש כי הרחבות של צווי מעצר מנהליים יוגבלו להארכה אחת בלבד…
עצורים מנהליים מוחזקים בכליאה ללא אישום או משפט. הם נכלאו בשל 'ראיות סודיות' ולהם או לעורכי הדין שלהם אין גישה לראיות אלה. חלק מהעצורים שוהים כבר למעלה משמונה שנים בכלא כשבמשך כל הזמן הזה הם לא יודעים מהן 'הראיות הסודיות'. בעוד מעצר מנהלי הוא חוקי על פי החוק הבינלאומי, ניתן לעשות בו שימוש רק בנסיבות מאוד ספציפיות, ועל בסיס כל מקרה לגופו. זהו בבירור לא המקרה שכן ישראל משתמשת במעצרים מנהליים עשרות אלפי פלסטינים.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן