אהוד ברק, מה עשית בקיץ האחרון?

רבים בשמאל הציוני מתייחסים אל ראש הממשלה לשעבר כאל המשיח החדש. אך מעטים מדי, אם בכלל, שואלים את ברק במה הוא היה מעורב בשנים האחרונות

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כותב אורח: איתי מק

אהוד ברק, הוא המשיח-סלב התורן של השמאל. כל ציוץ מתחכם וחצוף בחשבון הטוויטר שלו, דברים שאמר בכנס ואפילו הבגדים שלבש, מעוררים הדים בתקשורת ומפיחים רוח חיים בחלקים מהשמאל הציוני במדינת ישראל. במציאות שבה לא נראה סוף לשלטון הימין, ברק בונה לעצמו מעמד כמי שרק הוא יוכל להזיז את נתניהו מכיסאו.

במקביל לחזרה של ברק לחיים הפוליטיים, מתעורר דיון בתוך השמאל, בו גם משתתפים שותפיו לשעבר (מן הסתם, בעלי אינטרסים כיום), אם אכן רק הוא יכול להפיל או להחליש את נתניהו, ואם הציבור יכול וצריך לסתום את האף לטובת מטרה זו.

בכל הדיון הציבורי על מה שברק אמר, כתב או לבש, ישנו פיל ענק שלא מדברים עליו – מה ברק עשה בשנים בהם לכאורה היה בהפסקה מהזירה הפוליטית. כזכור, אולמרט האשים את ברק בקבלת שוחד על תיווך בעסקאות נשק. הדברים הוכחשו בתוקף על ידי ברק והיועץ המשפטי לממשלה החליט לא לפתוח בחקירה פלילית בהעדר בסיס לטענות השוחד. אבל הדיווחים והטענות כי ברק עסק ועוסק בתחום התיווך והייעוץ הביטחוני לא הוכחשו.

> רק לא ברק

מזה מספר שנים שמתנהל דיון בישראל, אם חברי הכנסת צריכים לחשוף לציבור את הצהרות ההון שלהם, ואף חברת הכנסת שלי יחימוביץ' ניסתה לקדם הצעת חוק בעניין. הכרת העסקים הביטחוניים של ברק עם ממשלות זרות, לא פחות חשובה לציבור מהכרת האינטרסים הכלכליים שלו, אם אכן קיים אינטרס ציבורי להכיר את ברק מודל 2017, תפיסות עולמו והשקפותיו המוסריות. לא ניתן לצפות מאיש ציבור לסבול מפיצול אישיות – להיות אביר השמאל, הדמוקרטיה והשלום במדינת ישראל, ולהיות קשור לדיקטטורים ולמשטרים רודניים ברחבי העולם, שרודפים ומחסלים את פעילי השמאל בשטחם.

 

כשלכולם נוח לשכוח

לאישי הציבור הישראלים ולתקשורת נוח לשתוק בסוגיה, ולציבור הישראלי נוח לא להתמודד איתה: כך התאפשר לשמעון פרס, אשר בנה את היחסים של מדינת ישראל עם משטר האפרטהייד בדרום אפריקה, ואת המעורבות הישראלית בפשעים נגד האנושות ברחבי העולם, להיהפך לגיבור השמאל. כך התאפשר לשמאל לשכוח ליצחק רבין, כי בשנות ה-70 היה כראש ממשלה אחראי לקשרים הביטחוניים של ישראל עם החונטות בארגנטינה ובצ'ילה, ובהמשך לשתוק שתיקה צורמת על כך שבמקביל לניהול המשא ומתן להסכמי אוסלו, ממשלת רבין השנייה אישרה או העלימה עין ממכירות נשק לרצח העם ברואנדה, ולרצח העם והפשעים שביצעו הסרבים במלחמה בבוסניה. האם העמדה המפורסמת של רבין כשר ביטחון "לשבור את העצמות" של הפלסטינים שהשתתפו בהפגנות בזמן האינתיפאדה הראשונה, הייתה קשורה גם לניסיונו מהעזרה שמדינת ישראל נתנה למשטר האפרטהייד, בנשק ובאימונים, כדי לשבור את העצמות למפגינים האפריקאים בעיירות ובבנטוסטנים?

> ביבי נפל. מה הלאה? 

הגיע הזמן לדבר על הפיל הלבן בחדר. אהוד ברק (פלאש 90)

הגיע הזמן לדבר על הפיל הלבן בחדר. אהוד ברק (פלאש 90)

הדבר נכון גם לגבי שופטי בית המשפט העליון. לאחרונה פרש מכס השיפוט השופט אליקים רובינשטיין. רבות נכתב בתקשורת על כך שהוא היה שופט אנושי, שגילם את השילוב בין היהודי לדמוקרטי. הציבור הישראלי אינו מתעניין מה היה תפקידו במשרד החוץ בשנות ה-70 וה-80, ביחסים של מדינת ישראל עם החונטות הרצחניות באמריקה הלטינית, ואינו שואל כיצד המוסר היהודי שלו הסתדר עם תפקידיו בממשלת רבין השנייה וכיועץ משפטי למערכת הביטחון באמצע שנות ה-90, בזמן שמשרד הביטחון אישר או העלים עין ממכירות נשק ששימש לפשעים ולרצח העם בבוסניה וברואנדה.

אף אם התקשורת שותקת, לציבור הישראלי אסור לשתוק יותר. אם ברק רוצה לחזור באופן רשמי לזירה הפוליטית, ואולי גם להחליף את נתניהו, עליו קודם כל לתת דין וחשבון פומבי על עסקיו הביטחוניים. חשיפת קשריו של ברק עם משטרים אפלים, ככל שישנם או היו כאלה, אינה פחות חשובה מחשיפת קשריו של נתניהו עם בעלי ההון.

איתי מק הוא פעיל ועורך-דין לזכויות אדם, הפועל להגברת השקיפות והפיקוח הציבורי על הייצוא הביטחוני הישראלי.

>  איך למסמס מחאה חברתית ב-12 צעדים פשוטים

א א א
ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

ילדים יוצקים דבש על תפוחים (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)

חלוצי ההומניזם: הלמידה כדבש שהוא יצירתו הבלעדית של התלמיד

ארסמוס ומישל דה מונטן, בני המאה ה-16, הניחו את היסוד לחינוך ההומניסטי כאשר שללו את הלמידה על ידי שינון והטיפו ללמידה באמצעות קשרים חברתיים, שיחה וקריאה. בהתאם לזה, אומר מונטן, גם ההוראה צריכה להיעשות באמצעות דיאלוג

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf