newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הריגתו של קטוע רגליים בעזה על ידי חיילים היא משל לכיבוש כולו

איברהים אבו תוריא נורה למוות כשהוא מפגין עם דגל בכסא גלגלים. זה מצבם של הפלסטינים במציאות הפוליטית הנוכחית: חסרי אונים, ותחת מתקפה שאין להם דרך להדוף

מאת:

כתבה: מירב זונשיין

ביום שישי ירו חיילי צה"ל למוות באיברהים אבו תוריא – קטוע רגליים שישב בכסא גלגלים והחזיק בדגל פלסטין בהפגנה ליד גבול עזה. במהלך העימותים ביום שישי נהרג עוד פלסטיני מירי חיילים ברצועת עזה, ושניים נהרגו בגדה המערבית – אחד מהם לאחר שדקר שוטר מג"ב, ושככל הנראה לבש חגורת נפץ.

לפי מספר דיווחים, אבו תוריא בן ה-29 איבד את רגליו ואת ראייתו בעין אחת בהפצצה ישראלית על ביתו במבצע "עופרת יצוקה" בסוף 2008. מאז, הוא פרנס את משפחתו משטיפת מכוניות ברחובות עזה, כשהוא מניף את עצמו על מכסה המנוע ושוטף את השמשות.

אבו תוריא נהג להגיע להפגנות מול גדר עזה, לפעמים לגמרי לבדו, ולנופף בדגל פלסטין (ראו סרטון להלן מהפגנה קטנה שהשתתף בה לאחרונה). ביום שישי הוא נורה למוות בראשו בזמן הפגנה בה השתתפו כ-3,500 מפגינים, שהגיעו למחות על הכרזת טראמפ בעניין ירושלים.

> תושבי עזה ושדרת הם ניצבים בסרט האימה של הממשלה

בתגובת הצבא לאתר וואינט נאמר שהירי בוצע בזמן ש"המתפרעים יידו אבנים, הבעירו צמיגים וניסו לחבל בגדר המערכת" וש"כוחות הביטחון ירו לעבר מספר מסיתים מרכזיים". האם אבו תוריא, שלא יכול לרוץ ושלפי התמונות לא היה חמוש בדבר מלבד דגל, היווה כזה איום על הכוחות שהיה צריך לירות בו למוות?

בחייו ובמותו איברהים אבו תוריא מהווה משל מחריד למצבם של הפלסטינים בעזה, ואולי של הפלסטינים בכלל: חסרי ישע, סטטיים, תקועים. הריגתו היא גם משל ליחס המפלצתי של ישראל כלפי הפלסטינים בכלל.

מאז ששמעתי את החדשות על אבו תוריא אני לא מצליחה לעכל אותן. אני מסתכלת על שטף התמונות שמגיעות מהעימותים האלימים בעזה, בגדה ובירושלים ומזדעזעת. מהתמונה הוויראלית של ילד מוקף עשרות חיילים חמושים, שאזקו אותו וכיסו את עיניו. מהסרטון של חיילים שגוררים ילדים בני שבע ושמונה. והרשימה נמשכת עוד ועוד.

במלחמת יחסי הציבור סביב מעמדה של ישראל בעולם ומעמד הכיבוש הצבאי של השטחים, אין דרך להצדיק את התמונות האלה. אין דרך להשוות את המעשים הממוסדים האלה של צבא סדיר וחזק של מדינה ריבונית לפעולות הפלסטינים. לא כשאלה של תדמית, ולא במציאות. למעשים כאלה פשוט אין ולא יכולה להיות הצדקה.

מרב זונשיין היא עיתונאית עצמאית, עורכת וכותבת במגזין 972+. גרסה של הפוסט פורסמה במקור באנגלית במגזין 972+. תרגום: חגי מטר

> 42 אחוז מבני הנוער בישראל אינם מוכשרים לתפקוד יעיל בחברה

חיילים עוצרים נער פלסטיני בחברון בהפגנה בעקבות הכרזת טראמפ על ירושלים (ויסאם השלמון / פלאש90)

חיילים עוצרים נער פלסטיני בחברון בהפגנה בעקבות הכרזת טראמפ על ירושלים (ויסאם השלמון / פלאש90)

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
סעוד דבאבסה (צילום: יובל אברהם)

סעוד דבאבסה (צילום: יובל אברהם)

האימונים במסאפר יטא: "היינו בסכנת גירוש, עכשיו אנחנו בסכנת מוות"

אתמול פגע קליע שנורה מכלי נשק כבד בגג ביתה של משפחת דבאבסה בחלת א-דבע שבמסאפר יטא, אחרי שהצבא קיים אימונים באש חיה דרומית לבית. הצבא הכחיש קשר בין האימונים לפגיעה במבנה, אך לא טרח אפילו לחפש קליעים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf