"למרות הכיבוש, קברנו את עוודה בכפר שלו. זה מסר של סומוד"

הקורבנות הפכו לאשמים. הלווייתו של עוודה הד'אלין, באום אל-ח'יר, 7 באוגוסט 2025 (צילום: אורן זיו)

עשרה ימים לאחר שהמתנחל ינון לוי ירה למוות בעוודה הד'אלין, הצבא והמשטרה שחררו את גופתו לקבורה, ולווייתו התקיימה היום (חמישי) סמוך לכפר הולדתו, אום אל-ח'יר.

אף שהד'אלין נורה למוות כשהיה רחוק מהמקום שבו עמד המתנחל ואין שום טענה שהוא ניסה לפגוע בו, מיד לאחר האירוע, הצבא ומנהל האזרחי ניסו להטיל תנאים מחמירים על מקום ואופן הקבורה שלו, כפי שנהוג כלפי פלסטינים שביצעו פיגועים. הצבא דרש שההלוויה לא תתקיים בכפרו, אום אל-ח'יר, אלא בעיר הסמוכה יטא, בטענה כי בית הקברות בכפר "אינו חוקי". הצבא גם אסר הקמת סוכת אבלים. בשלב מאוחר יותר, הציעו למשפחה לקבור את הד'אלין בשעת לילה, בנוכחות 15 אנשים בלבד.

באום אל-ח'יר, ההתעמרות ממשיכה גם אחרי המוות

לקראת דיון בבג"ץ שהיה אמור להתקיים בעניין היום (חמישי), הגיעו עורך הדין של המשפחה ונציגי המדינה להסכמה שהד'אלין ייקבר בכפר סמוך לקהילת אום אל-ח'יר, ששמו זהה לשם הקהילה. אולם למרות העובדה שהוסכם שהגישה להלוויה תהיה חופשית, בפועל הצבא והמשטרה מנעו ממי שאינו תושב הכפר, כולל פעילים ואורחים, להגיע לקהילה ולאתר ההלוויה. חלקם נסעו בדרכי עפר כדי להגיע לטקס.

עו"ד תמיר בלנק, שייצג את המשפחה, סיפר שבמהלך הלוויה התקיים דיון בבית המשפט העליון לגבי המגבלות שהטיל הצבא. הוא טען שהצבא הפר את ההסכמות שבהן נאמר במפורש כי "לא יחולו מגבלות בעניין מספר המשתתפים בלוויה והקמת סוכת אבלים". "השופטים הסכימו שההסכמות הופרו ושלחו את המדינה להתייעצות שנמשכה עד שההלוויה הסתיימה", סיפר בלנק. לדבריו, בבג"ץ טענו כי בהסכמות נאמר שהלוויה תתקיים "בכפוף לצרכי ביטחון", והצבא השתמש בטיעון הזה כדי להכריז שטח צבאי סגור ולמנוע כניסה.

האירוע שבו נורה הד'אלין למוות התרחש לאחר שדחפור של המתנחלים סיים לעבוד בשטח הנמצא תחת שיפוט ההתנחלות הסמוכה, כרמל, אבל למעשה הוא מעין מובלעת בתוך בתי הכפר. במקום לצאת דרך הכביש הראשי, הדחפור עבר דרך גינות של תושבים וגרם נזק לעצי זית ולגדר. התושבים יצאו לדרוש ממנו להפסיק, ונהג הדחפור פגע באחד התושבים, ובמקום התפתח עימות. לוי, בעל החברה שהדחפור שייך לה, פתח באש לעבר תושבים בכפר.

"הלך חצי ממני". חבריו של עוודה הד'אלין ליד מקום קבורתו באום אל-ח'יר (צילום: אורן זיו)

אף שהד'אלין היה הקורבן של הירי, המשטרה והצבא התנהלו מהרגע הראשון כאילו תושבי הכפר הם הפושעים: 21 תושבי הכפר, כולל בני משפחתו של הד'אלין, נעצרו, הכניסות לכפר נחסמו, והצבא פיזר את סוכת האבלים יום לאחר ההרג. ביום שלישי, אחד הדחפורים של המתנחלים, שחזר לעבוד בשטח הכפר, פגע בצינור מים המשרת את מחצית בתי הכפר. עד עכשיו, הצינור לא תוקן. בעוד היורה לוי שוחרר למחרת הירי למעצר בית ואחר כך, ביום שישי, גם שוחרר ממעצר הבית וחזר להסתובב באזור הכפר, שלושה מתושבי הכפר עדיין עצורים.

מאות תושבים וקומץ פעילים ליוו היום את הד'אלין בדרכו האחרונה מהמסגד לבית הקברות, ההלוויה התנהלה בתהלוכה שקטה, ללא קריאות או דגלים. לא פחות משלושה מחסומים נפרסו בין הכביש הראשי לאזור ההלוויה. הכניסה לקהילה עצמה נחסמה לשעות ארוכות, כך שמשתתפי ההלוויה לא יכלו להגיע לנחם את המשפחה לאחר הקבורה. לאחר סיום ההלוויה, נשארו חבריו הקרובים של הד'אלין לשבת שעה ארוכה ליד הקבר הטרי.

"חיכינו עשרה ימים", סיפר איברהים, אחיו של עוודה לפני טקס ההלוויה. ״עוודה היה מורה אקטיביסט ופעיל נגד ההתנחלויות הוא השאיר שלושה ילדים אישה ואחים וחיות ורבים שאהבו אותו. לקבור אותו זו זכות אנושית טבעית, ומנעו אותה מאיתנו במשך עשרה ימים. זה היה קשה נפשית לקרובי המשפחה ולכל הקהילה".

"חיכינו הרבה זמן בגלל האיסור של הכיבוש", הוסיף אחיו עזיז. "אחרי הליכים משפטיים נתנו לנו לקבור. הוא היה פעיל שלום בכל מקום במסאפר יטא. שברנו את הניסיון למנוע את הקבורה. [הם, הצבא] רצו בעיר אחרת ושיהיו בלוויה רק 15 אנשים, אבל הוא נקבר בכפר שלנו. זה סומוד, זה המסר שהאזור והכפר שולח לכיבוש".

"אין מילים לתאר את הסבל, והחזקת הגופה רק מעצימה אותו", אמר קרוב משפחתו טארק הד'אלין ביום רביעי, עוד לפני שהותרה ההלוויה. "הוא לא היה שייך לשום ארגון, הוא היה איש של שלום, היו לו חברים מוסלמים, נוצרים ויהודים בכל העולם, וצריך שייקבר בצורה מכובדת. עוודה היה חבר הכי טוב שלי, גדלנו ביחד, למדנו בבית ספר ביחד ולאחר מכן באוניברסיטה להיות מורים לאנגלית. אני מרגיש שחצי ממני מת".