עכשיו זה סופי: השירה של דארין טאטור אינה פלילית
בשבוע שעבר הגיע לסיומו ההליך המשפטי של המשוררת דארין טאטור, לאחר שבית המשפט העליון דחה את בקשת המדינה לערער על זיכויה. טאטור שהתה במעצר בית כשלוש שנים וריצתה 42 ימי מאסר בגין שיר שכתבה
בשבוע שעבר הגיע לסיומו ההליך המשפטי של המשוררת דארין טאטור. ארבע שנים מאז שנעצרה על שיר שכתבה, שהתה במעצר 97 יום ובמעצר בית קרוב לשלוש שנים, הורשעה וריצתה 42 ימי מאסר נוספים, עירערה וזוכתה חלקית והמדינה ביקשה לערער על הזיכוי – החליט בית המשפט העליון החליט לדחות את בקשת המדינה.
במאי קבע בית המשפט המחוזי בנצרת שהשיר שפירסמה טאטור אינו בגדר הסתה לאלימות, אך המדינה החליט לערער על ההחלטה. ביום חמישי שעבר התקבלה החלטת בית המשפט העליון, שלפיה הבקשה לערער תידחה. "זו הקלה גדולה שלא אצטרך להוציא כספים על הדיונים בעליון ולבלות עוד זמן בדיונים", אמרה טאטור ל"שיחה מקומית".
דארין טאטור עם היציאה מהכלא (אורן זיו/ אקטיבסטילס)
עורכת דינה של טאטור, גבי לסקי, אמרה כי "הבקשה לרשות ערעור היא תעודת עניות לפרקליטות המדינה, אשר לא יכולה להשלים עם העיקרון הדמוקרטי שלפיו ליוצר יש זכות להגן על יצירתו. זה בלתי נתפש שפרקליטות המדינה הגישה בקשה זו מלכתחילה, בקשה שמנסה לצמצם את חופש הביטוי האמנותי וחופש היצירה בטענות כוזבות, כאילו שבית המשפט המחוזי המציא מעמד חדש המעניק זכויות יתר למשוררים".
לדברי לסקי, המסע המשפטי להוכחה שהשיר אינו הסתה הסתיים: "עכשיו ברור שכתם הפליליות שניסו להדביק לשירה של טאטור הוסר סופית".
בהחלטה קבע השופט יוסף אלון שאין לדון בערעור, בעיקר מטעמים פורמליים. בשפה תמציתית הוא ציין שלא תינתן רשות ערעור "בגלגול שלישי" (אחרי בית משפט השלום והמחוזי; א"ז), וזאת אף שהפרקליטות ניסתה לצייר את המקרה כ"עקרוני". השופט אף ציין שבניגוד לטענות המדינה, בית המשפט המחוזי לא העניק לטאטור "מעמד מיוחד בשל הגדרתה כמשוררת".
בבקשת הערעור שנדחתה, טענה המדינה כי גם אם השיר אינו "קריאה ישירה" לביצוע מעשי אלימות וטרור, יש בו משום קריאה עקיפה לביצוע מעשים אלימים. "התעלמותו המוחלטת של בית המשפט המחוזי מאפשרות זו", נכתב בבקשת הערעור, "עלולה לשלוח מסר שגוי לגורמים קיצוניים המעלים פוסטים מסיתים… תחת איצטלא של 'משורר', 'סופר', 'עיתונאי', 'זמר' ו/או כל כסות אחרת".
בפסק הדין של בית המשפט המחוזי שזיכה את טאטור בחודש מאי, קבעו השופטים כי יש משקל לכך שהדברים של טאטור נאמרו במסגרת יצירה אמנותית. "העובדה שמדובר ביצירה של משוררת יש להביאה בחשבון עת באים לבחון את העיקרון והמעמד של חופש הביטוי", כתבו.
השופטים השאירו על כנה את ההרשעה בגין שני פרסומים אחרים בפייסבוק – פוסט ותמונות פרופיל שבו נכתב "אני השאהיד הבא". שופטי המחוזי ציינו בפסק הדין כי קשה למצוא בפסיקה מקרים דומים לזה של טאטור. "נדגיש כי חופש הביטוי מקבל משנה תוקף עת מדובר גם בחופש אמנות ויצירה. אמנם אין בכך כדי לספק לגיטימציה לחצות את גבולות החוק, אך בוודאי יש בכך כדי למתוח את הקו לצורך הגנה על זכות חופש היצירה".
ביום רביעי האחרון, יום לפני שפורסמה החלטת העליון, התקיים בתיאטרון יפו ערב השקה לספרה של טאטור בערבית "השיר המסוכן שלי", שבו היא מגוללת את סיפור חייה, ובעיקר את תקופת מעצר הבית והמאסר.
"יצאתי מהכלא אבל הכלא נשאר אתי, ואני מרגישה שאני בכלא יותר גדול", סיפרה טאטור לקהל. "הרבה מקומות ביטלו אירועים שבהם הייתי אמורה להקריא שירה. הסראיא הוא אחד המקומות שהסכימו לארח אותי לאורך השנים למרות ההסתה נגדי" . בחודשים הקרובים מתכננת טאטור לפרסם את ספרה בעברית ובאנגלית.
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
