בית מבודד באל-מוע'ייר הפך למוקד התקפות של מתנחלים וחיילים
בתקופה האחרונה עוברת משפחת אבו עטא, שמתגוררת בקצה המזרחי ביותר של הכפר, מסכת של אלימות והתעללות מצד מתנחלים מהמאחזים הסמוכים שסוגרים את הכפר. "אני לא יכול לעשות דבר, רק לצעוק. זה הדבר היחיד שנשאר לי"
המשפחה מתגוררת במקום מאז שנות ה-70, והבית נבנה בשטח C ברישיון. בני משפחת אבו עטא בביתם בכפר אל מוע'ייר, ב-14 ביולי 2026 (צילום: אורן זיו)
משפחת אבו עטא חיה בבית המזרחי ביותר בכפר אל-מוע'ייר, לצד כביש אלון. סביב הבית משתרעים מאות דונמים שהצבא עקר בהם אלפי עצי זית בשנה שעברה, ומאז נותר הבית בודד וחשוף מול המאחזים שסביבו.
בשבועיים האחרונים הפך המתחם, שבו מתגוררים 16 בני משפחה – מגיל שבועיים עד 95 – למטרה של המתנחלים והצבא. הם פועלים בשיטה שכבר יושמה במקומות רבים בגדה המערבית: רועה צאן קטין מגיע ומנסה לפלוש לבית, ובהמשך מזעיק מתנחלים בוגרים וחיילים.
במקרה של הבית באל-מוע'ייר, השיטה שוכללה: המתנחלים ניסו בעצמם לנסר את גדר הבית ולעקור אותה ממקומה. לאחר שלא הצליחו בכך, הם קראו לצבא שיעשה זאת, ובכמה מקרים פלשו חיילים לבית, הכו ופצעו את יושביו, עצרו כמה מהם ואף עקרו את השער ממקומו.
הבית כבר ידע התקפות רבות של מתנחלים מאז רצח הנער בנימין אחימאיר באפריל 2024. במהלך הפוגרום שביצעו בכפר זמן קצר אחר כך, מתנחלים ירו והרגו את ג'יהאד אבו עליא, כשעמד על גג הבית. מסכת האלימות וההתעללות הנוכחית, שנמשכה ימים אחדים ושבמהלכם פעלו המתנחלים והצבא יחד כדי ללחוץ על המשפחה לעזוב, כללה גם ירי גז מדמיע, רימוני הלם, כדורי ספוג וירי חי, שמהם נפצעו בני הבית ושכנים שניסו לסייע להם.
המשפחה מתגוררת במקום מאז שנות ה-70, והבית הוקם ברישיון והוא נמצא בשטח C. סדרת ההתנכלויות למשפחה היא שלב נוסף במדיניות שנועדה לסגור לחלוטין את הכפר, שכיום מוקף כולו במאחזים ושהכניסה הראשית אליו נחסמה עוד לפני המלחמה. בשנה שעברה איבדו בני המשפחה גישה ל-350 עצי זית ול-45 דונם שהוגדרו כשטח צבאי סגור, ומתנחלים החלו לעבד חלק מהחלקות בו.
"מגיעים עשרה מתנחלים, עשרה חיילים ועד עשרים כבשים. בשבילם העדר הוא רק תירוץ, כדי שיוכלו לומר: 'אני כאן רק כדי לרעות'", מספר א', אחד מבני המשפחה שנפצע ונעצר בשבוע שעבר וביקש להישאר בעילום שם. הוא גולל בפני "שיחה מקומית" את רצף האירועים שהחל בתחילת החודש, ימים אחדים לאחר לידת בתו.
"ביום שישי לפני שבועיים הגיע מתנחל וצילם אותי עובד בזיתים שלי עם טוריה. ישר הגיעו שני רכבי סיור של הצבא. החיילים שאלו למה אני עושה בעיות. הם דיברו איתי בעברית, ובעזרת תרגום בטלפון. אמרתי להם שהמתנחל מצלם אותי כדי שהצבא יגיע וירביץ לי. הם השתכנעו והלכו".
מאז, מעידים א' ובני משפחה נוספים, הגיעו מתנחלים לפתח הבית מדי יום. ביום רביעי שעבר בשעות הלילה הגיע למקום גם סיור צבאי. "החיילים ביקשו אותי", מספר א'. "הם אזקו אותי, כיסו לי את העיניים, ולקחו אותי לבסיס במלאכי השלום (מאחז סמוך שהוכשר; א"ז). בבסיס הכניסו אותי לחדר מטר על מטר, שמוכר לכל הכפר. לוקחים אותך לשם כשלא רוצים לקחת למשטרה. בחדר הזה צריך לכרוע על הברכיים, ולא משנה כמה מרביצים לך – אתה חייב להישאר בתנוחה הזאת. ככה הייתי כשש שעות, עד שמונה בבוקר".
החיילים אמרו לא' כי בקרוב יילקח לחקירה, משם לבית המשפט ולאחר מכן לכלא עופר, שם יצטרף לשני אחיו, הכלואים במעצר מנהלי ללא משפט; אחד מהם נעצר לאחרונה. לדברי א', "חייל שעוצר אותך בשטח לא אמור לדעת מי האחים שלך ומי בכלא". לדבריו, זהו סימן לכך שהחיילים תודרכו על ידי מתנחל ממאחז סמוך.
מגיעים עם עדרים וטוענים ש"רק באו לרעות". מתנחלים מתרחקים מבית משפחת אבו עטא, לאחר שרעו את הצאן סמוך לבית בכפר אל-מוע'ייר, ב-14 ביולי 2026 (צילום: אורן זיו)
כשא' הובא בבוקר לתחנת המשטרה בנימין, החוקרים הטיחו בו כי הכה חייל באלה וכי יש בידיהם תיעוד לכך. כשסיפר להם שנעצר בלילה בביתו, הם הופתעו. "הסרטון שהם הראו לי היה מתחילת יולי, ובו ראו אותי עובד באדמה. אמרתי להם שזו טוריה ולא אלה, ושנעצרתי בביתי בלילה, בזמן שישנתי. החוקר אמר שעל זה אי אפשר לקחת לבית המשפט, קילל את החיילים ושחרר אותי". כשא' חזר לכפר, המתנחלים הופתעו לראות שאינו עצור. הם הזעיקו את הצבא ואמרו שהוא "אמור להיות בכלא".
זו היתה רק ההתחלה. בשעות הלילה הגיעו שני ג'יפים של הצבא לבית המשפחה. א' מספר: "בשער החייל שעצר אותי יום קודם קרא לנו. אבא שלי, בן 57, ודוד שלי, בן 60, יצאו. החיילים התנהגו באלימות וזרקו אותם על האדמה. אני ואחי יצאנו לראות מה קורה, והם תקפו גם אותנו והטיחו אותנו בגדר התיל. שאלנו מה הבעיה, והם אמרו לנו להוריד את הגדר. סירבתי.
"חששתי שאם הם יהרגו אותנו, אף אחד לא ישמע. הם הכו אותנו עם הנשק שלהם. התחלתי לצעוק. השכנים שליד התקרבו, והחיילים ירו עליהם גז מדמיע, כדורי גומי ואש חיה". כשהחיילים ראו שעוד ועוד אנשים מתחילים להתאסף במקום, הם עזבו. בסך הכול נפצעו באירוע כ-20 בני משפחה ושכנים, שלושה מהם מירי חי. בבית נפצעה גם התינוקת בת ה-20 יום של א', וכן סב המשפחה, בן 95, משאיפת גז מדמיע. חצר הבית מלאה במכלי גז שנורו לעברו.
תינוקת בת 20 חודש וקשיש בן 95 נפגעו משאיפת גז מדמיע. רימוני גז והלם שחייילים ירו והשליכו לעבר בית משפחת אבו עטא באל-מוע'ייר, ב-14 ביולי 2026 (צילום: אורן זיו)
"פינו אותנו לבית החולים, ובבוקר הגיעו שוב מתנחל רועה והצבא", מספר א'. "אחי נ' חזר ראשון מבית החולים. החיילים שאלו איפה בעלי הבית. הם ראו שהיד שלו שבורה, נכנסו וזרקו אותו שוב על הגדר. אמרו לו: 'אתה מוריד את הגדר'. כל זה קורה בהוראות המתנחלים. הוא אמר להם שהוא לא יכול להוריד את הגדר עם יד שבורה".
האח עוכב ונלקח לרכב, שם שוחחו החיילים עם המשטרה, שסירבה להגיע. כעבור שעה הוא שוחרר. לדברי בני המשפחה, במהלך האירוע קשר מתנחל שרשרת לגדר, חיבר אותה לטרקטורון שלו וניסה לתלוש אותה, "מול הפנים של החיילים".
"כבר דמיינתי שגם בן גביר יגיע"
מבחינת המשפחה, היום הקשה ביותר היה בשבת. חלק מהפצועים מליל חמישי חזרו הביתה כבר בשישי בערב, לאחר שביקשו להשתחרר מוקדם מבית החולים כדי שתהיה נוכחות בבית. "הגיעו עשרה מתנחלים, חלקם חמושים, ושני כלי רכב צבאיים שליוו 20 כבשים. לכל כבשה מתלווים כמה חיילים וכמה רועים, אבל הם אומרים: 'אני רק באתי לרעות'", מציין א' בחיוך, למרות כל מה שעבר.
הפעם הביאו המתנחלים מסור דיסק והחלו לנסר את הגדר. באותו זמן עמדו חיילים בשער המתחם ודרשו שיפתחו אותו. עד מהרה התקבצו ליד הבית אנשים מהכפר, והחיילים ירו אש חיה. צעיר נפצע ברגלו מהירי והוא עדיין מאושפז בבית החולים. א' נפצע אף הוא ברגלו מכדור גומי. "ברגל אחת הכו אותי, ובאותו יום פגעו גם ברגל השנייה".
א' ממשיך: "הבנתי שאם אני פותח לחיילים, המתנחלים ייכנסו, אז הסתגרנו בבית". בשלב מסוים תועד חייל משתמש במסור הדיסק כדי לפרוץ את השער. לאחר שהגיעו תושבים רבים ועיתונאים, המתנחלים נסוגו, והשכנים החלו לסייע בריתוך השער ובשיקום הגדר.
אחיו של א', נ', סיפר כי לאחר שהמצב נרגע הגיע כוח מג"ב, והוא יצא לקראתם כדי להראות להם את התיעוד מהאירוע. "סיפרתי להם מה קרה, והם ביקשו שאבוא איתם כדי לשלוח את התיעוד. הם אמרו שזה 'לטובתי'". הם הלכו לכיוון הכביש הראשי, ולשם הגיע אותו סיור עם חיילים שהתושבים מכירים שליווו את המתנחלים במהלך השבוע ותקפו את התושבים. "ראינו שזו משטרה, ולא צבא או מתנחלים, אז היה לנו אמון בהם", אומר נ'.
"המג"בניק אמר לחייל, 'תראה את מי הבאתי'", מספר נ'. "אמרתי לו שבאתי רק לתת את התיעוד ולחזור הביתה. הסתובבתי כדי לחזור, והחיילים הפילו אותי על הקרקע והתחילו להכות אותי".
משם נלקח נ' לבסיס הסמוך. "הייתי בהכרה מעורפלת. ברכב שמו לי את החולצה על הראש והכו אותי בחזה, בבטן ובגב. אמרתי להם שהיד שלי שבורה, והם עברו להכות אותי גם שם. כשהגענו לבסיס הרגשתי שהנשמה שלי רוצה לצאת. בעטו אותי מחוץ לרכב. נפלתי על האדמה. ניסו להקים אותי, אבל לא יכולתי לקום. צבטו אותי כדי שאתעורר". לאחר מכן החל נ' להקיא, ונראה שהחיילים נלחצו. הם כיסו אותו בשמיכה והזמינו רופא. "אחד החיילים אמר לי לפתוח את הטלפון, ושאם לא, הם יתנהגו בצורה לא טובה. לא הצלחתי. אילו הייתי יכול, הייתי פותח". לאחר מכן שוחחו החיילים עם המשטרה, שסירבה, בפעם השנייה באותו שבוע, לקחת אותו למעצר.
"אני לא יכול להתרחק אפילו מטר לשום כיוון, מלבד מערבה". דרך הגישה היחידה לבית משפחת אבו עטא בכפר אל-מוע'ייר (צילום: אורן זיו)
נ' מעיד כי איבד את תחושת הזמן, אך שמע את החיילים מצלמים בטלפון ומשמיעים מוזיקה בזמן שלא היה לבוש. "אחד החיילים רצה לבדוק אם אני באמת לא יכול לזוז". לאחר מכן הוא שוחרר, והובא באמבולנס לכניסה המזרחית של הכפר, החסומה, ומשם הועבר לאמבולנס אחר.
בשבת בארבע אחר הצהריים חזרו חיילים ומתנחלים למקום, ולפי בני המשפחה הופתעו לראות שהכול תוקן. "נולדתי פה. אבי וסבי חיים פה. יש לי זיכרונות מפה, כל חיי פה. למה שאעזוב? לאן אלך?" תוהה א'. מאז שבת המצב נרגע מעט. מתנחלים ממשיכים לרעות באזור, אך אינם מתקרבים לבית. "אני לא יכול להתרחק אפילו מטר לשום כיוון, מלבד מערבה, לשביל המוביל לכפר", אומר א'. "המדיניות שלהם היא לבוא, לעשות פרובוקציה, לצלם, להוציא ממני את התגובה הכי קטנה – ולהביא את הצבא. כשהם חותכים את הגדר, אני לא יכול לעשות דבר, רק לצעוק. זה הדבר היחיד שנשאר לי".
ביום ראשון התאספו בכביש אלון מתנחלים רבים, ובהם השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, לציון הברית של נכדהּ של סגנית יו"ר הכנסת לימור סון הר-מלך, במקום שבו נרצח בעלה, שולי, לפני 23 שנה. הפלסטינים שהרגו את בעלה לא באו מהכפר; אחד מהם שוחרר בעסקת שליט, גורש לעזה ובהמשך חוסל בהפצצה. בזמן האירוע הגיע מתנחל סמוך לבית. "כבר דמיינתי שגם בן גביר יגיע", אומר א'.
מדובר צה"ל נמסר כי נפתח תחקיר לגבי האירוע וכי הממצאים יימסרו לאחר סיומו.
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
