יותר פועלים נפגעו בחניון מאשר מספר פקחי הבטיחות בכל הארץ
שלושה הרוגים (לפחות) באסון החניון ברמת החיל
21 פצועים (לפחות)
עוד 27 פועלים נהרגו בתאונות בנייה רק מתחילת השנה
רובם הגדול: לא יהודים
שלוש תאונות עבודה רק השנה באתרים של חברת "דניה סיבוס", מנהלת אתר בניית החניון, בבעלות לב לבייב
רק 18 פקחי בטיחות לאלפי אתרי בנייה ברחבי הארץ
שזה פקח אחד של משרד הכלכלה על כל 700 אתרי בנייה
שזה פחות משליש מהמינימום המקובל במדינות ה-OECD
אלה המספרים שמספרים את הסיפור.
את חוסר הערך שמייחסות חברות בנייה מסוימות לחייהם של פועלים. איך אפשר, למשל, לדרוש ממפעילי מנופים לטפס ולהפעיל אותם כשברור שזה מסוכן? ואם היא או הוא מסרבים אז לפטר אותם? מה בכלל עובר בראש של מי שאומר להם לעשות פעולה שתסכן את חייהם? וכנ"ל לגבי כל אתר בנייה שבו חוסכים על אמצעי בטיחות, על קורות ביטחון, על הכשרות עבודה בטוחה לעובדים.
את חוסר הערך שמייחסת הממשלה לחייהם של פועלים, כשהיא בקושי ממנה פקחי בטיחות, ולמעטים שיש לא נותנת כלים לעשות את העבודה שלהם. כי אלה פועלים, כי רבים מהם לא יהודים, וגם אלה שכן – נהרגים בגלל תאוות בצע של בעלי הון וזה פחות מעניין מכמה גורמי מוות אחרים.
זה הסיפור בתמצית: שורה בלתי נגמרת של אסונות, שאפשר למנוע מראש, ותאונות עתידיות שעדיין אפשר למנוע.
הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.
כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.
אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.
הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית
