newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

חיילי צה"ל הרגו ארבעה ילדים על חוף ים בעזה

מאת:
השאירו תגובה
א א א

ארבעה ילדים. אחד בן 9, שניים בני 10, אחד בן 11. כולם בני משפחה אחת. משפחת בכר. הם היו על החוף. חוף ים שקט. בלי משגרים ובלי מפקדות חמאס. רק כמה מלונות, שבהם מתארחים עיתונאים זרים. והיום, רביעי, ה-16 ליולי 2014, לפי העדויות המצטברות, חיילים ירו עליהם. לא פעם אחת. פעמיים. הפגז הראשון התפוצץ, ואלה מהם ששרדו התחילו לרוץ, אבל נהרגו מהפגז השני. יש אומרים שזה היה מהים, אחרים אומרים ממטוסים. העיתונאים, אומר כתב ה"גרדיאן" הבריטי פיטר באומנט, צעקו לאוויר-לים-לאדמה, לכל כיוון, לחיילים ישראלים בלתי נראים – "הם רק ילדים!". ארבעה ילדים. פי ארבעה יותר ממוחמד אבו ח'דיר אחד, אבל למי שהרג אותם סביר שלא יעשו דבר. מדובר צה"ל טרם נמסרה תגובה. 41 ילדים נהרגו מהפצצות צבא ההגנה לישראל בשבוע האחרון. שניים מהם תינוקות.

> פוסט מתעדכן: הרוגים מתחילת המבצע הצבאי

> כן, אנחנו הורגים ילדים. בעיקר כשאנחנו על מדים

[עדכון לעת ערב: אלון בן-דוד מצייץ כך: "התקיפה במעגנת שאטי נוהלה מפיקוד דרום ובוצעה מהאוויר. המתקן הראשון שהותקף זוהה כמבנה חמאס. הילדים כנראה זוהו בטעות כאנשי חמאס שנמלטים מהמבנה"]

[עדכון, 17.7: מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי "תחקיר האירוע מתקיים בצה"ל בשעה זו ועל פי פרטיו הראשונים עולה כי באזור נתקף יעד בו שהו פעילי טרור וממנו התבצעה פעילות טרור. במידה ואכן נפגעו באירוע אזרחים בלתי מעורבים הרי שמדובר באירוע טרגי. חשוב לזכור כי השימוש הציני שעושה חמאס באזרחי הרצועה המוחזקים על ידו כבני ערובה מביא לא פעם לביטול תקיפות יעדי טרור, כפי שהוכח מספר רב של פעמים בימים האחרונים וכי לצה"ל אין כל כוונה לפגוע באזרחים שנקלעו למציאות הלחימה בחסות ארגון החמאס".]

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf