מועמד לראשות עיריית רהט נעצר בשל פרסום ניתוח מצב

עאמר אלהוזייל, ד"ר למדעי המדינה ומועמד לראשות עיריית רהט בבחירות הקרובות, נעצר בחשד ל"סיוע לאויב בזמן מלחמה" בעקבות פרסום פוסט בפייסבוק. בפרסום הוצגה פרשנות שלו לגבי האפשרויות של כיבוש ישראלי את רצועת עזה וחלוקתה לשלושה. אלהוזייל צירף לפרשנותו מפה, שכבר פורסמה בטלוויזיה וברשתות. עיתונאי יהודי שפרסם מפה דומה, לא נעצר או נחקר.

זה לא המעצר הפוליטי היחיד מאז תחילת המלחמה. כמו בכל זמן של מתיחות בעזה, נראה שהרשויות בישראל מנצלות את המצב כדי לבצע מעצרים פוליטיים.

אלהוזייל הוא דמות מוכרת ברהט. הוא נוהג בקביעות לפרסם ניתוחים פוליטיים. הוא נעצר ב-13 באוקטובר. בפוסט שפרסם, שעדיין מופיע ברשת וזכה ל-22 לייקים ובאפס שיתופים, כתב:

"הצירים האפשריים לפלישה קרקעית לרצועת עזה. האפשרות הראשונה: פלישה קרקעית שתבטיח עומק אסטרטגי להתנחלויות בעוטף עזה על כל רצועת הגבול מבית חאנון בצפון עד רפיח בדרום. זו אפשרות קלושה, משום שהיא לא תממש את המטרות של ישראל, שהכריזה שהיא רוצה למחוק את המוקאוומה (ההתנגדות) ואת השלטון שלה באופן מוחלט.

"האפשרות השנייה, והיא קרובה יותר למימוש: פלישה לעומק באזורים שבאופן יחסי אין בהם צפיפות תושבים, כדי לחלק את רצועת עזה לאזורים מנותקים זה מזה. בצפון, ניתוק בית להיא, בית חאנון וג'בליה מהעיר עזה ושג'אעיה. פלישה אחרת באזור מע'ראפה לניתוק העיר עזה מדיר אל בלח ושאר הדרום. הסתכלו במפה המצורפת כאן.

"האפשרות השלישית: בנוסף למה שהוזכר לעיל, תהיה פלישה בציר שלישי מוואדי אל-סלקא, כדי לנתק את דיר אל-בלח ואת כל צפון עזה מדרום, חאן יונס ורפיח. האפשרות הרביעית: פלישה לכל רצועת עזה, והדבר אינו אפשרי על פי הערכותינו. לשם כל אלה, ישראל מעצימה את המתקפה שלה על האזורים שמצפון לוואדי עזה, כדי להבריח את ההתנגדות העממית שם, המוערכת ב-1.1 מיליון בני אדם".

בדיון בבית המשפט השלום בבאר שבע ב-13 באוקטובר, ציין נציג המשטרה, מוחמד איברהים, כי אלהוזייל "פרסם מספר פוסטים, בהם אחד שהוא בעינינו מסייע לאויב, חמאס. שם הוא מסביר איך צה"ל יכול לפלוש לרצועת עזה. את המלל הוא כתב בעצמו, לא העתיק ממקום אחר. לאור מצב החירום במדינה ובמלחמה אנחנו רואים את זה כסיוע לאויב בזמן מלחמה".

בדיון עלה כי המשטרה כלל לא ביקשה מאלהוזייל למחוק את הפוסט, וזו אחת מהפעולות שבגינן ביקשו להאריך את מעצרו. פרקליטו של אלהוזייל, עו"ד שחדה אבן ברי, ציין בדיון כי אלהוזייל פרסם את הפוסט כניתוח למצב. "המשיב הוא דמות מכובדת, סיים (לימודים) בגרמניה בהצטיינות, הוא קורא, הוא מבין, הוא מנתח. אני סבור שמה שנעשה כאן הוא חציית גבולות".

"עם כל הכבוד לידע שלו ולהשכלה שלו, מבחינת היחידה החוקרת הוא לא מסומן כפרשן צבאי", אמר נציג המשטרה. השופט אמיר דורון אמר כי מוקדם להכריע בסוגיה אם מדובר בסיוע לאויב, והדגיש כי יש בסיס לטענות לגבי חופש הביטוי: "טענות כבדות משקל אודות יכולת אדם, לבטח אם מדובר במי שהוא לטענתו עוסק במחקר אקדמי, לפרסם הפרסומים מושא תיק החקירה, גם אם מדובר בפרסום בעת הזו של מצב מלחמה". עוד ציין השופט כי רכיב אחד בחומר הסודי שהוגש מלמד על מסוכנות, ולכן האריך את מעצרו של אלהוזייל עד מחר, יום שני, 16 באוקטובר.

כאמור, אלהוזייל הוא לא היחיד שמפרסם מפות ופרשנויות על עזה. לדוגמה, העיתונאי ופעיל הימין ארנון סגל פרסם מפה הדומה לזו שפרסם אלהוזייל, בצירוף הסבר כיצד יהיה ניתן לחזור ולכבוש את רצועת עזה מהקרקע. העיתונאי רונן ברגמן פרסם ב"ניו יורק טיימס" כתבה על תוכניות הפלישה של ישראל לרצועת עזה.

"זה כמו לומר שישראל תתקוף בים, ביבשה ובאוויר. אין פה שום דבר קונקרטי, רק אפשרויות", אמר עו"ד אבן ברי ל"שיחה מקומית". "כתב את זה ד"ר לפוליטיקה, שמתבטא כל הזמן. אני מאוכזב מההחלטה להאריך את המעצר. המערכת נגררת אחרי הלכי רוח. גם בעת מלחמה צריך לשמור על הזכות להביע עמדה ולא לסתום פיות בתירוצים של מלחמה או מצב חירום. הוא ידוע כאופוזיציונר, כמבקר, ככה אפשר לעצור את כל מי שמבקר את מדיניות הממשלה. על פי הדמיון של השליט, אפשר לעצור כל אחד".

ממרכז עדאלה, המרכז את העבודה המשפטית של מטה החירום של החברה הערבית, נמסר: "מהמידע שברשותנו, מאז שהחלה המלחמה נעצרו או הובאו לחקירה לפחות 120 פלסטינים אזרחי ישראל ותושבי ירושלים המזרחית, מהם עשרות עדיין נתונים במעצר. מעצרים אלה מעוררים חשש כי ישנו ניסיון להשתמש באופן פסול בסמכות של רשויות האכיפה כדי לבצע רדיפה פוליטית בחסות תקופת החירום והמלחמה, ושהם נועדו ליישם את מדיניותו הגזענית של השר איתמר בן גביר, שרואה באזרחים הערבים אויב.

"אנו מקבלים דיווחים על מעצרים בלתי חוקיים, המתבצעים לעתים קרובות בברוטליות ובשעות לילה מאוחרת ללא הצדקה, ורובם ככולם בהסתמך על פרסומי פייסבוק בלבד. מן הפרסומים האמורים, וכן מאלה המהווים עילה להרחקה ממוסדות להשכלה גבוהה וממקומות עבודה שונים שהגיעו לידינו בעשרות התיקים שאנו מייצגים בהם, משתקפת מגמה מדאיגה של הפיכת התבטאויות לגיטימיות לאסורות, ושל רדיפה מכוונת. מעבר לפרסומים, שאין בהם כלום מלבד טעויות ותרגום לקוי, ראוי להדגיש כי מתן הקשר פוליטי לאירועים הקשים או הזדהות עם בני העם הפלסטיני בעזה, אין בהם כדי להביע הזדהות עם מעשי טרור ובוודאי שאינם מהווים עבירה פלילית".