newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

חלוץ תחליפי החלב בארץ: "רואים עלייה בשיעור הצמחונים הערבים"

ראיד זועבי, מנהל תחום פיתוח חלבון מהצומח בתנובה, שהידע שפיתח עם צוות מקצועי נמכר לאחרונה לחברות ענק בשווייץ ודובאי, מספר כי הגיע להנדסת מזון במקרה. "התחום לא היה מאוד פופולרי בעבר, במיוחד בחברה הערבית. כיום הביקוש הרבה יותר גדול"

מאת:

לפני כמה שבועות פורסם שחברת תנובה חתמה על הסכמים למכירת ידע על ייצור תחליפי חלב לקמעונאית מזון גדולה בשווייץ ולחברת מזון בדובאי. בידיעות שדיווחו על העסקות נכתב שזו הפעם הראשונה מאז היווסדה של תנובה ב-1926 שהיא מוכרת מידע לחו"ל. העסקות אמורות להכניס לתנובה עשרות מיליוני יורו.

מנהל המחקר והפיתוח בתנובה – ראיד זועבי מהכפר טמרה אל-זועביה שבאזור עמק יזרעאל. זועבי היה ממייסדי ענף מוצרי תחליפי החלב בתנובה, והוביל עם צוות מקצועי את החברה לפריצת הדרך.

ראיד זועבי, טכנולוג ראשי במפעל תחליפי החלב של תנובה (צילום: באדיבות המצולם)

"התמדה היא הבסיס להכל". ראיד זועבי, מנהל תחום פיתוח חלבון מהצומח בתנובה (צילום: באדיבות המצולם)

זועבי, נשוי ואב לארבע בנות, מספר שהגיע לתחום די במקרה. "רציתי ללמוד משפטים, כמו רוב הצעירים הערבים שהלכו אז בשנות ה-80 ללמוד באקדמיה. למרות שהממוצע שלי היה גבוה, לא הצלחתי להתקבל לאוניברסיטת תל אביב או לאוניברסיטה העברית, אז החלטתי לעבוד קצת ולחשוב על משהו אחר".

זועבי התחיל לעבוד במפעל מזון, ושם המנהל הציע לו שילמד טכנולוגיית מזון ויחזור לעבוד במפעל. "נרשמתי ללימודי הנדסת מזון וביוכימיה בפקולטה לחקלאות ברחובות, וכשחזרתי עם התואר ב-1991, המפעל היה בתקופה כלכלית קשה". זועבי הלך לעבוד במפעלי מזון אחרים, וב-2002 הצטרף הצטרף לצוות ההקמה של מחלבת אלון תבור בתנובה. מאז 2004 הוא מנהל פיתוח מוצרי תחליפי חלב בחברה.

"התחום הזה לא היה מאוד פופולרי באותה תקופה, במיוחד בחברה הערבית", מספר זועבי ל"שיחה מקומית". "כיום הביקוש ללימוד המקצוע הזה ומקצועות דומים, כמו הנדסת ביוטכנולוגיה, הוא הרבה יותר גדול. כל חברת מזון חייבת להעסיק מהנדס מזון.

"חברות גדולות לא יכולות לעבוד בלי מהנדס מזון, שממלא מגוון תפקידים – מפיתוח המוצר, דרך בניית קווי ייצור והתאמתם לדרישות האיכות ובטיחות המזון, ועד ניהול מערך האיכות והמעבדות בחברה ועוד.

"מקצוע זה הוא אחד המקצועות שהתפתחו מאוד בשנים האחרונות וצפוי להם עתיד וורוד בעשורים הקרובים, במיוחד בעידן הפוד-טק – הטכנולוגיה העילית בתעשיית המזון, שחלק ממנה מוקדש לשאלה כיצד אפשר ליצר חלבונים במעבדה מבלי לפגוע באיכות הסביבה או לגרום לצער בעלי חיים.

"בשנים האחרונות אנחנו עדים להמון סטארט-אפים ישראלים בתחומים רבים ומגוונים, כמו בשר וחלב מתורבתים. חברות אלה מצליחות ליצור תנופה עולמית ולגייס סכומי עתק בבורסות בעולם".

לדברי זועבי, "תחליפי חלב הם מוצרים המבוססים על חלבונים צמחיים, בעיקר קטניות כמו פולי סויה, שנמצאים בשימוש נרחב במזרח אסיה. הסינים והעמים במזרח אסיה מגדלים את הצמח הזה כבר יותר מ-5,000 שנה. כל מי שטייל ​​שם יודע שהמקור העיקרי לחלבון שם הוא סויה, לצד האורז שמהווה מקור לפחמימות כדגן קלאסי במטבח האסיאתי, בהשוואה למטבח שלנו שהקטניה הינה חומוס או פול לצד החיטה (לחם) כמקור לפחמימות".

"לפני כ-30 שנה, העולם המערבי התחיל לדבר על תחליפי חלב בגלל הרגישות של חלק מהאוכלוסייה למוצרי חלב, והדברים התפתחו לאט לאט. מלבד הסויה, כיום יש מוצרים שעשויים מקוקוס, שקדים או שיבולת שועל".

זועבי מוסיף כי "אף שתנובה היא חברת מוצרי חלב, היה חשוב לנו לספק מוצרים לכל האוכלוסיות. ב-2002 התחלנו בתנובה עם תחליפי חלב, בעיקר סויה, וההתחלה היתה מאוד קשה ומלאת מכשולים. המוצרים לא היו באיכות טובה, וגם הטעם היה בעייתי. כאחראי על פיתוח המוצר, עבדתי מאוד קשה על שיפור הטעם של המוצרים, כך שאחרי תקופה כה ארוכה הצלחנו להגיע למוצרים באיכות מאוד גבוהה.

"הצלחנו  לפתח מגוון רחב של מוצרים איכותיים, ובהם משקאות, יוגרטים, גבינות, מעדנים ועוד, תחת המותג 'תנובה אלטרנטיב'. הגענו לאיכות טובה עד כדי כך שחברה שווייצרית גדולה החליטה לחתום עם תנובה על הסכם מכירת ידע בתחום תחליפי החלב".

לדבריו, "בנוסף לאנשים שאינם יכולים לאכול מוצרי חלב מסיבות בריאותיות, בשנים האחרונות התרחב מעגל הטבעונים שנמנעים לצרוך מזון מהחי, ותחליפי החלב מספקים להם פתרון אידאלי. שלא לדבר על כך שהמוצרים האלה מועילים לגוף, והגיוון חשוב מאוד גם למי שאוכלים מוצרי חלב בדרך כלל".

"המודעות בחברה הערבית עלתה משמעותית"

זועבי מספר שגם בחברה הערבית משתנים סוגי התזונה בשנים האחרונות. לדבריו, "במשך מאות שנים המטבח הערבי התבסס על מזון צמחי – שמן זית, גידולים מקומיים וקטניות כמו חומוס, שעועית ועדשים, וגם עשבי תיבול עונתיים, בצל ושום, וגם בשר נאכל מדי פעם, בחתונות וכדומה. אך ב-40 השנה האחרונות המזון המעובד נכנס לחיינו יותר ויותר, והחברה הערבית התמזגה עם שוק המזון בארץ. מזון מעובד ובשר מעובד הפכו למאכלי יום יום בבתים ערביים".

בשנים האחרונות, לדברי זועבי, רואים שוב מגמה של שינוי. "בחמש השנים האחרונות או קצת יותר התחלנו לראות עלייה בשיעור הצמחונים והטבעונים בחברה הערבית, וגם בשיעור ה'מגוונים' או ה'מפחיתנים' – אנשים שבוחרים תזונה אחרת, שמבוססת על גיוון בין בשר למוצרים צמחיים, כלומר הפחתת צריכת הבשר והחלב ולא הימנעות בכלל. התחלנו גם לראות יותר חנויות טבע שמוכרות מוצרים כאלה במיוחד, ואנשים שעוסקים בתחום הזה. אני חושב שהמודעות לנושא התזונה והבריאות בחברה הערבית עלתה משמעותית באחרונה".

ראיד זועבי במפעל (צילום: באדיבות המצולם)

ראיד זועבי במפעל (צילום: באדיבות המצולם)

זועבי חושב שלרשתות החברתיות יש תפקיד מרכזי בהעלאת המודעות לנושא התזונה הבריאה, אבל גם לעלייה ברמת החיים יש תפקיד. "בעבר העניין הוגבל לכתבות בעיתונים, ואחר כך התרחב לדיווחים וכתבות באתרים מסוימים, שרק מי שמתעניין רואה וקורא. הרשתות החברתיות הפכו את החומרים האלה לנגישים לכולם.

"שלא לדבר על השפעה של מפורסמים ומשפיענים, כמו השחקן ליאונרדו דיקפריו, שנחשב לאחד המשקיעים הגדולים בפרויקט חלופות הבשר beyond meat ומהווה דוגמה לרבים. גם ברמת המדינה, ראינו למשל את היוזמה של חברת הכנסת לשעבר מיקי חיימוביץ', את יוזמת יום שני ללא בשר (Meatless Monday)".

העלייה ברמת החיים בחברה הערבית, לדבריו, הובילה להתעניינות רבה יותר בספורט למשל, והתעניינות גדולה בתזונה בריאה, בעיקר בדור הצעיר יותר. "זה תואם לכמה מחקרים שמראים, למשל, ששיעור המודעות לנושא בריאות וספורט בקרב נשים עובדות ומשכילות גדול יותר".

זועבי מספר כי אף שהוא נוסע הרבה בעולם, הוא קשור מאוד למשפחתו ולסביבה באזור שלו, ומטייל רבות באזורים הרריים ובעמקים באזור הגליל התחתון ועמק יזרעאל.

לגבי עבודתו בתנובה וההזדמנויות שמהן נהנה אקדמאי ערבי בחברות כאלה, הוא אומר: "תנובה חרטה על דגלה את הגיוון התעסוקתי כדרך חיים' והיום מספר העובדים מהחברה הערבית עולה על שיעורם באוכלוסייה במגוון רב של תפקידים, ובהם עובדי ייצור, מנהלים בכירים, מהנדסים וטכנולוגים.

"אני מאמין שלמרות המכשולים שעומדים בכמה תחומים בפני הצעירים הערבים, סוד ההצלחה של כל אדם קשור בעיקר לשקדנות ולנחישות שלו להצלחה. לדעתי התמדה היא הבסיס להכל, ויש הרבה סיפורי הצלחה בחברה שלנו במקצועות ובתחומים שונים".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf