newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

במשך 300 ימים: ישראל מסרבת לשחרר גופות של פלסטינים

למרות קביעת בג"ץ, מאז תחילת גל האלימות מסרבת ישראל להחזיר גופות של פלסטינים ממזרח ירושלים שנורו למוות לאחר שהיו מעורבים או נחשדו במעורבות בפעולת טרור. ארגוני זכויות אדם במכתב לאיחוד האירופי: "אי החזרת הגופות מהווה הפרה של הזכות לכבוד"

מאת:

כותב: מיכאל שפר עומר-מן

גופתו הקפואה של ת'אאר אבו גזאלה מוחזקת בידי ישראל כבר 300 ימים. יחד איתו במקררי המכון לרפואה משפטית באבו כביר מוחזקות גופותיהם של 13 פלסטינים נוספים מירושלים המזרחית שהיו מעורבים, או מעורבים כביכול, בתקיפות. ישראל מסרבת להשיב את הגופות למשפחות המתים לקבורה מאז אוקטובר 2015.

באמצע אוקטובר, לאחר פרוץ גל האלימות, החליט הקבינט הבטחוני להפסיק את הנוהג לפיו גופות של פלסטינים שהיו מעורבים (או נחשדו במעורבות) בתקיפה של ישראלים מוחזרות מיד למשפחות לקבורה. הרציונל מאחורי ההחלטה היה למנוע את קיומן של לוויות המוניות, בטענה כי אלו מובילות לעיתים קרובות להתגברות האלימות. האיסור הוחל רק על ירושלים המזרחית. גופותיהם של תושבי הגדה מועברות מיד למשפחות לקבורה.

בתחילת מאי קבע בג"ץ, בעקבות עתירה שהגישו תשע משפחות, כי על המדינה להחזיר את הגופות עד תחילת הרמדאן (כלומר תוך חודש, אז) וזאת תחת תנאים שונים להם התחייבו המשפחות. אולם כמה שבועות מאוחר יותר החליט השר לבטחון הפנים גלעד ארדן להקפיא את החזרת הגופות, לאחר שרק ארבע מהן הועברו לקבורה. ארדן האשים את אחת המשפחות בהפרת התנאי שקבע מגבלה חמורה על מספר המשתתפים בטקס הלוויה, ותלה בכך את החלטתו.

בשבוע שעבר הוציא בג"ץ צו על תנאי שדורש מהמדינה לנמק עד ה-15 באוגוסט מדוע היא עדיין מחזיקה בגופות למרות החלטת בית המשפט.

> החזקת הגופות: כך המדינה מחללת שם שמיים ומנסה לשלוט גם במתים

כוחות הבטחון מכסים את גופתו של פלסטיני שניסה לדקור שוטר בכיכר צה"ל בירושלים ונורה למוות. (צילום: פלאש90)

כוחות הבטחון מכסים את גופתו של פלסטיני שניסה לדקור שוטר בכיכר צה"ל בירושלים ונורה למוות. (צילום: פלאש90)

"עקשנות פוליטית"

מאז תחילת גל האלימות האחרון בספטמבר 2015 נהרגו 36 ישראלים כתוצאה מדקירות, ירי ותקיפות באמצעות כלי רכב של פלסטינים. במהלך תקופת הזמן הזו 223 פלסטינים שהיו מעורבים בתקיפות, שנחשדו במעורבות כזאת או שלקחו חלק בהפגנות נורו למוות על ידי הצבא או המשטרה.

רבים רואים במספרים אלו הוכחה לכך שישראל מוציאה להורג ללא משפט כל פלסטיני שנחשד בתקיפה. לכך תורמת גם העובדה שבאירועים רבים עשו חיילים או שוטרים שימוש בכוח קטלני כדי "לנטרל" תוקפים וחשודים, גם אם ניתן היה לעשות שימוש באמצעים אחרים, שלא בהכרח מובילים למוות, ולבצע מעצר. אחד המקרים האלה הוא של חייל חטיבת כפיר אלאור אזריה שעומד בימים אלו לדין לאחר שירה בראשו של פלסטיני שהיה מעורב בתקיפת חיילים בחברון בזמן שזה שכב פצוע על הרצפה כשאינו מהווה סכנה לאף אדם. כפי שכולנו יודעים, לרוע מזלו של אזריה האירוע נקלט במצלמות.

בשבוע שעבר פנתה קואליציה של ארגוני זכויות אדם פלסטינים במכתב לגורמים באיחוד האירופי כשהם מתארים את המדיניות הישראלית בנושא הגופות כ"עקשנות פוליטית ולא דאגה לבטחון הציבור". "אי החזרת הגופות מהווה הפרה, בין היתר, של הזכות לכבוד, לחופש הדת ושל הזכות לקיים את תרבותו ומנהגיו של האחר" כתבו הארגונים עדאלה, א-דמיר, אל-חאק והקואליציה האזרחית לזכויות פלסטינים בירושלים בפנייתם.

לצד המאבק במישור המשפטי, גם חברי הכנסת של הרשימה המשותפת יש חלק בניסיון לשחרר את הגופות. כזכור, ח"כים מטעם בל"ד אף הורחקו ממליאת הכנסת בעקבות השתתפותם בפגישה עם בני משפחות ההרוגים. הפעילות של חברי הכנסת הערבים בנושא היתה אחד המניעים, כך על פי נתניהו, לקידום חוק ההדחה שעבר בשבוע שעבר ומאפשר את סילוקו של ח"כ מכהן מהכנסת.

"איננו מוכנים לקבל מצב שבו חברי כנסת יתמכו במשפחות של רוצחי אזרחים ישראלים ויעמדו דום לזכרם של אלו שרצחו את ילדינו" אמר אז נתניהו. "לא נקבל מעשים כאלה מתוך הבית הזה, יש לנו כבוד לאומי".

ישראל מתגאה בכך שהיא מייחסת ערך עצום להבטחת החזרתם של חלליה, אזרחים וחיילים, מידי האויב לקבורה מכובדת. בעסקאות עבר שוחררו מאות אסירים פלסטינים תמורות גופותוהם של חיילים ישראלים.

> כולם מדברים על אלאור אזריה, אף אחד לא מדבר על עבד אל-פתאח אל-שריף

מיכאל שפר עומר-מן הוא עיתונאי, ועורך האתר 972+. הפוסט פורסם במקור באנגלית שם, ותורגם לעברית על ידי יעל מרום.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
ואנואר סלאודה בביתו שהוצת בכפר דומא, 14 באפריל 2024 (צילום: אורן זיו)

"התחלתי לבנות את הבית ב-2020 וסיימתי השנה בכוונה להתחתן וגור פה". אנוואר סלאודה בביתו שהוצת בכפר דומא, 14 באפריל 2024 (צילום: אורן זיו)

פרעות בדומא: "אלמלא ברחו, משפחות שלמות היו נשרפות בבתים"

עם מציאת גופתו של הנער בנימין אחימאיר ממאחז "מלאכי השלום", מתנחלים פשטו על הכפר דומא, שבו הוצתה משפחת דוואבשה לפני 9 שנים, וזרעו בו חורבן. לדברי התושבים, חיילים שנכחו במקום גיבו את הפורעים ולא עשו דבר למנוע את האלימות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf