27 חודשים בכלא על פוסטים: סיפורו של משפיען רשת שהושתק

"כל מה שנאמר על המתרחש בכלא – ראיתי במו עיניי" .עבד אל-רחים חאג' יחיא, בביתו בטייבה לאחר ששוחרר משנתיים מאסר על פרסומים ברשתות החברתיות (צילום: אורן זיו)

אם נכנסים היום לחשבון האינסטגרם של עבד אל-רחים חאג' יחיא, שאחריו עוקבים כ-117 אלף משתמשים, וצופים בסטוריז ובפוסטים האחרונים, קשה להאמין שהוא השתחרר מהכלא לפני שבועות ספורים בלבד. חאג' יחיא ישב במאסר יותר משנתיים בגין פוסטים שכתב לפני ובמהלך 7 באוקטובר 2023 – מהעונשים החמורים ביותר שהוטלו על אזרח ישראלי בעבירות מסוג זה.

>> אסיר משוחרר מהגדה: "הכלא הפך לבית מטבחיים"

ואולם 27 החודשים שריצה בכלא ביטחוני הותירו בו חותם עמוק. הוא איבד כמחצית ממשקלו, וגם תוכן הפוסטים שלו השתנה: הוא חדל מלכתוב על ענייני זכויות אדם, הפסיק לפרסם תיעודים של סיוע לילדים פלסטינים בבתי חולים ובמחנות בגדה המערבית, ונמנע לחלוטין מכל התייחסות פוליטית. הוא למד לשתוק.

חאג’ יחיא נעצר ב-10 באוקטובר 2023, כשהיה בן 21 בלבד. בן רגע נעלם אחד הפעילים הבולטים מקרב האזרחים הפלסטינים בישראל ברשתות החברתיות, בעיקר באינסטגרם. בערוצי החדשות לא דיברו עליו, וניסיונות חוזרים לברר מה עלה בגורלו נתקלו בעיקר בשתיקה ובערפל כבד סביב התיק.

ובכל זאת, גם לאחר החוויה בכלא, חאג' יחיא מצטייר כבחור צעיר, תמים וכן. הוא רק למד על מה מותר לדבר ועל מה עדיף שלא להרחיב.

"ב-10 באוקטובר הגיעו לפתע לביתי כמה שוטרים רעולי פנים, יחד עם לוחמי מג"ב, ועצרו אותי", הוא מתאר את רגע המעצר. "לא היה מדובר בכוח גדול. בדיעבד הבנתי שהם ביקשו לבצע את המעצר בשקט, משום שאני דמות מוכרת ופעילה. מצאתי את עצמי בעשרה ימים של חקירות סביב חשד להסתה לטרור. בהמשך איתרו החוקרים תמונה באחת הרשתות, שבה אני נראה מחזיק רובה במהלך ביקור להענקת סיוע לילדים במחנה הפליטים ג'נין. זו היתה תמונה אקראית, רגעית, אך היא הובילה לכתב אישום נוסף – סיוע להחזקת נשק. לאחר הליך ארוך של חקירות ודיונים משפטיים נגזרו עליי 27 חודשי מאסר. ריציתי אותם במלואם, ללא קיצור, ללא הקלות וללא תנאים מקלים, בין היתר בשל תזכירי שב"כ ודוחות נוספים".

על אילו פרסומים מדובר?

"דובר בעיקר על עשרה פוסטים. שבעה מהם פורסמו לפני 7 באוקטובר ושלושה לאחר מכן. חלקם כללו תמונות מהאירועים שהתרחשו בעוטף עזה, עם ציון התאריך 7.10 – לא מעבר לכך. באחד הפוסטים היה סרטון שקיבלתי מערוצי טלגרם ישראליים, כלומר לא חומר שאסור בפרסום. באחד הפרסומים כתבתי שמדובר ב'תמונות להיסטוריה'. לא כתבתי 'היסטוריים' כחגיגה; הכוונה היתה שמדובר באירוע חשוב שיהיה חלק מההיסטוריה. למרות זאת, הפרסומים פורשו כהסתה וכהבעת תמיכה בטרור. כך הוגש נגדי כתב אישום, וכך גם הורשעתי".

העלית על דעתך שתישלח לכלא לתקופה כה ארוכה בגלל פרסום ברשת?

"אני פעיל ברשתות החברתיות ושמעתי עוד קודם על מעצרים בשל דעה וביטוי. לא הופתעתי מעצם המעצר, במיוחד על רקע האווירה ששררה אז במדינה. שלושה חודשים לפני מעצרי, בקיץ 2023, קיבלתי שיחת טלפון מהמשטרה וזומנתי לחקירה. באותה שיחה אימתו את מספר תעודת הזהות שלי. למחרת התקשרו שוב וטענו שמדובר בטעות בזיהוי. בדיעבד נראה שלא מצאו אז חומר מספיק להעמדה לדין ודחו את החקירה כדי לחפש עילות נוספות למעצר. אבל לא האמנתי שאשא עונש כה כבד. העונש החמור ביותר שזכרתי בגין הבעת דעה היה זה שהוטל על השייח' ראאד סלאח' (סלאח נידון ב-2020 ל-28 חודשי מאסר בגין הסתה; ב"ז), ולא העליתי בדעתי שאקבל עונש שמתקרב אליו. אני סבור שהעובדה שאני דמות מוכרת, עם עשרות אלפי עוקבים, היא שהובילה להחמרה הזו. לאורך הדיונים נאמר שוב ושוב שאני בלוגר, משפיען רשת ומפורסם. באחת החקירות אמר לי אחד החוקרים שמי שביצע פיגוע מסוכן פחות ממני, משום שהוא פעל בעצמו, בעוד ההשפעה שלי נוגעת לרבים".

לא חשבתי שאקבל עונש כבד כמוהו. השייח' ראאד סלאח (צילום: אורן זיו)

תוכל לספר על תנאי החקירה והמאסר?

"לא הוכיתי במהלך החקירות, אך היו צעקות, איומים ואווירה קשה, ללא ספק. באשר למאסר עצמו, ביליתי עשרה ימים בכלא מגידו ולאחר מכן בכלא גלבוע. כולם יודעים מה השתנה בבתי הסוהר לאחר 7 באוקטובר, כיצד נשללו כל ההקלות, גם הבסיסיות ביותר, וכיצד התנאים הורעו באופן דרמטי. אני מעדיף שלא להיכנס לפרטים רבים מדי, משום שאינני רוצה שדבריי יפורשו שוב באופן מעוות. אומר רק זאת: כל מה שנאמר על המתרחש בכלא – ראיתי במו עיניי. פגשתי אסירים ותיקים ומוכרים, אסירים חדשים שנעצרו לאחר 7 באוקטובר, אסירי דעה, וגם אסיר סורי ואסיר מטורקיה, שנעצר לאחר שניסה, כך לפי מה שנאמר לי, להיכנס לישראל דרך רמת הגולן".

מדוע הפרשה שלך נעלמה מהתקשורת, ומדוע בני משפחתך שמרו על שתיקה כה מוחלטת?

"עו"ד שועאע מנסור, שמייצג אותי, העדיף במכוון שלא להוציא את הסיפור לתקשורת. לא רצינו שהסיפור יתפשט ויהפוך לפומבי. חששנו שזה יוביל להסתה נגדי וישפיע לרעה על ההליך המשפטי. ניסו להפוך את התיק שלי ל'פרשת איש ציבור', להדגיש שאני משפיען ודמות מוכרת ברשת, אבל המשפחה ועורך הדין התנגדו לכך. גם כך התייחסו אליי כאל דמות ציבורית, אבל אם זה היה מתפוצץ בתקשורת ומלווה בהסתה, סביר מאוד שהעונש היה חמור עוד יותר".

אתה הבן הבכור במשפחה, ואחיך ואחיותיך עדיין ילדים. כיצד התמודדה המשפחה עם המעצר והטראומה?

"המשפחה שלי היא ששילמה את המחיר הכבד ביותר. ההלם והחרדה לא עזבו אותם לרגע. גם אחרי שחרורי. אחי היה בן שמונה בלבד כשנעצרתי. הוא פיתח טראומה קשה, ובמשך שנה שלמה לא חזר לבית הספר. אח נוסף עבר זעזוע נפשי שהוביל, זמן קצר לאחר מכן, לתאונת דרכים. גם אחותי נפגעה. אבי, אף שהוא אדם צעיר יחסית, נוטל עכשיו לא פחות מ-12 סוגי תרופות ביום".

המשפחה אומנם ביקשה לשמור על הסיפור בשקט, אבל חאג' יחיא מאוכזב מכך שהנהגת החברה הערבית וארגוני החברה האזרחית לא פעלו למענו. "במשך כל תקופת מעצרי לא הגיע אף חבר כנסת, אף מנהיג מוועדת המעקב, ולא פנה אלינו אף גורם רשמי – אפילו לא לשאול לשלום המשפחה או ליצור קשר איתי", הוא אומר. "הם הכירו אותי וידעו בוודאות על המקרה. תחושת הנטישה היתה קשה, כמעט בלתי נתפסת. שמעתי בעבר על מחדלים דומים כלפי עצורים מאירועי מאי 2021, אבל לא האמנתי שהמציאות חמורה עד כדי כך. אין לכך שום הצדקה: לא ההלם של 7 באוקטובר, לא הפחד מביקורת או מהסתה ולא עומס כזה או אחר. שום דבר לא מצדיק הפקרת משפחה צעירה, אובדת עצות, שנותרה לבדה מול הטראומה, לאחר שבנה נעצר ונכלא בשל הבעת דעה".

"אם עבד לא היה כל כך מוכר, הוא לא היה נענש ככה". עו"ד שועאע מנסור, המייצג את חאג' יחיא, באוקטובר 2024 (צילום: יונתן שאול / פלאש90)

האם הוטלו עליך תנאים כלשהם לאחר שחרורך?

"סיימתי לרצות את מלוא העונש שנגזר עליי. קיים תנאי סטנדרטי של מאסר בפועל במקרה של עבירה דומה בעתיד, כלומר הסתה לטרור. מעבר לכך, עוד לפני השחרור, הסוהרים הזהירו אותי שעליי להימנע מלדבר על חוויות הכלא ולספק פרטים מהמאסר, ושדברים כאלה עלולים לסבך אותי מחדש. ברור לי שהאזהרה הזו יוצרת אפקט מרתיע. אני יודע שכל אמירה עלולה להתפרש, בכל רגע, כהסתה". 

למה אתה מתכוון?

"את הפרסומים שבגינם הועמדתי לדין חיברו לפרסומים ולעמדות קודמות שלי, וקבעו שהם מהווים הסתה ותמיכה בטרור, אף שבפוסטים עצמם אין כל ביטוי של תמיכה כזו. עורך הדין שלי הגיש עתירה לבית המשפט העליון נגד עצם הפרשנות הזו, ויום אחרי שהשתחררתי בית המשפט הסכים לדון מחדש בפרשנות. אנחנו נמשיך לנהל את ההליך במטרה להגיע לזיכוי, משום שהפרסומים שעליהם הורשעתי אינם כוללים, לטעמנו, שום הסתה".

צילמו אותך בעת המעצר כשדגל ישראל מופיע מאחוריך? מה היתה התחושה?

"כן, צילמו אותי. היה לי ברור שזו אינה פעולה רשמית או שגרתית, אבל לא הרגשתי שזה החריף את חוויית המעצר עצמה. אין לי רגישות מיוחדת לדגל ישראל. הוא מופיע בתעודת הזהות שלי, בדרכון שלי ובמרחב הציבורי כולו. זה לא העניין מבחינתי. אינני מבין מה היתה מטרת המהלך הזה, אבל באופן כללי ברור לי שכל ההתנהלות סביב מעצרים ומערכת הכליאה השתנתה באופן משמעותי בשנתיים האחרונות".

עו"ד שועאע מנסור, לשעבר ראש עיריית טייבה, הוא שמייצג כיום את חאג' יחיא בתיק. הוא נכנס לתמונה בשלב מאוחר יחסית, לאחר שכמה עורכי דין כבר טיפלו בו. "בלב הפרשה הזו עומדת שאלה עקרונית אחת: מהו חופש הביטוי?", אומר מנסור. "לדעתי, אילו לעבד לא היו יותר מ־110 אלף עוקבים ואילו הפרסומים שלו לא היו זוכים לחשיפה כה רחבה, לא היינו רואים את אופן ההתנהלות הזה ולא את העונש שנגזר. הרשויות חיברו בין פרסומים מאוחרים לפרסומים קודמים, הוסיפו אישום של סיוע להחזקת נשק והתייחסו לתיק בחומרה קיצונית. לכן נאלצנו לפעול בזהירות רבה. מדובר בבחור צעיר, בתחילת שנות העשרים לחייו, שאיבד כמעט מחצית ממשקלו במהלך המאסר. הנתון הזה לבדו מעיד על התנאים שבהם הוחזק. כל מה שעבר עליו, כולל ההרשעה והעונש, לא היה מתרחש אלמלא היה אדם מוכר – ולא היה מתרחש באותה צורה לפני 7 באוקטובר".