תיעוד: עמד ליד רכבו וחטף רימון בפנים מג'יפ מג"ב

שוטרי מג"ב תועדו בסרטון וידאו משליכים רימון הלם ללא סיבה אל עבר עבדאללה רוואג'בה, פועל בן 20, שכתוצאה מהפיצוץ איבד את עינו השמאלית. רוואג'בה נראה בסרטון עומד ליד רכבו ומעשן, כאשר ג'יפ צבאי מתקרב לכיוונו כשדלתו פתוחה, וממנה מושלך הרימון. האירוע קרה ביום שני שעבר בשעות הבוקר באזור העיירה עסירה א-שמאלייה שבצפון הגדה המערבית, בסמוך לכפר דאן.

"אני עובד בחברת קבלן יחד עם אחי, בזיפות כבישים", סיפר עבדאללה. "בזמן שעבדנו, חלפו בכביש בשיירה עשרות ג'יפים של הצבא, וגם בולדוזרים, אז עצרתי, כמו כל האנשים, כדי להסתכל עליהם. אחי צילם את השיירה מתוך הרכב, כשפתאום אחד מהג'יפים פתח את הדלת, ובלי סיבה זרק עלי משם מישהו רימון הלם. הרימון התפוצץ לי בפנים. אנשים רצו אלי, הזעיקו עזרה ראשונה, ונלקחתי לבית חולים. הרופא אמר לי, אחרי בדיקות, שאין להם מה לעשות – העין שלי הלכה. עשו לי ניתוח והוציאו אותה. אני עיוור. בעוד כמה שבועות יכניסו לי עין מזכוכית, בשביל המראה שלי".

באותו בוקר, כוחות הצבא הרסו את בתי משפחות החמושים שהרגו את החייל בר פלח בספטמבר. במהלך פעילות ההרס, החיילים הרגו שני צעירים פלסטינים, פואד עאבד ומוחמד חושייה.

מדוברות מג"ב נמסר בתגובה לשאלתנו כי "עם יציאת הכוחות מהכפר הושלכו מטענים ויודו אבנים לעבר הלוחמים, לרבות מציר הנסיעה שנצפה בסרטון ולפיכך, בוצע שימוש באמצעים לפיזור הפגנות". זאת למרות שבסרטון רואים בבירור כי אין כל פעולת התנגדות, יידוי אבנים או אחרת, בזמן שהרימון הושלך לעבר רוואג'בה:

"כל יום מישהו מת, כל יום מישהו נפצע"

בשיחה עם רוואג'בה הוא תיאר חוסר ביטחון ופחד, במקומות שבעבר חש בהם מוגן יותר. "יש לאחרונה תחושה שבכל מקום שבו אתה נמצא, אם זה בעבודה או בכביש ליד הבית, חיילים יכולים לירות בך. גם אם אתה לא משתתף בעימותים, לא עושה כלום, רק הולך לעבודה וחוזר הביתה, אתה לא יכול לדעת מה יקרה לך".

אזור העין שנפגע נפוח וסגור, ובזמן שרוואג'בה מדבר הוא עוצר מדי פעם, מסיר את המגן השקוף ואת התחבושת, ומנקה את האזור עם פיסת ספוג. פניו מתעוותות אז מכאב. ביתו התמלא בעיתונאים, והוא נאלץ לספר את סיפורו פעם אחר פעם. "לא היו שום עימותים, כלום, הם היו בדרך חזרה מההרס, וירו בי בלי סיבה", הוא השיב לשאלותיהם.

עבאדה, אחיו, שצילם את הסרטון, סיפר ל"שיחה מקומית" שהם, האחים, תמיד עובדים יחד, כצמד, בחברת קבלן לפרנסת בני המשפחה שלהם. כעת, לאחר הפציעה של אחיו, אין להם יכולת להמשיך לעבוד יחד. "ננסה לפעול במישור המשפטי מול הכיבוש", הוא אמר, "אבל מעבר לפגיעה הכלכלית, זאת גם פגיעה נפשית".

"ישבתי במכונית וצילמתי את הג'יפים שעברו, אח שלי עישן סיגריה בחוץ", הוא שיחזר, "פתאום פתחו את דלת הג'יפ, וזרקו על אח שלי רימון הלם, ועלי שני רימוני גז. רימון אחד שבר את שמשת הרכב, ואני, מרוב גז ועשן, התעלפתי. רק כשהתעוררתי גיליתי מה קרה, שאחי איבד עין".

בדו"ח הרפואי של בית החולים אל-נג'אח בשכם, נכתב כי עבדאללה הגיע עם קרע בעינו השמאלית ושעצב הראייה שלו נהרס. "אני רוצה שמי שפגע בי יעמוד לדין, שהחייל שגרם לי לאבד עין לפחות ישלם על זה", רוואג'בה אומר. "כל יום מישהו מת, כל יום מישהו נפצע, או נכלא. אני מרגיש חלק מרצף. כמו כל מי שהיה לפני וכל מי שיהיה אחרי".