שנה לממשלה: זינוק במספר ההרוגים בישראל ובגדה המערבית

"הישג" מפוקפק: בשנת כהונתה של ממשלת בנט-לפיד, עלה מספר ההרוגים הפלסטינים בגדה המערבית במסגרת העימות ביותר מ-60% לעומת השנה הקודמת, ומספר ההרוגים הישראלים בישראל ובגדה זינק ב-72%. כך לפי נתונים שמתפרסמים כאן לראשונה, ומבוססים על עבודת האיסוף של ארגון "בצלם".

מהנתונים עולה כי מאז השבעת הממשלה ועד השבוע, נהרגו 92 פלסטינים מידי ישראלים: 88 פלסטינים נהרגו בגדה על ידי כוחות הביטחון, שלושה על ידי אזרחים ישראלים, והרוג נוסף שלא ברור אם נהרג על ידי אזרח או שוטר. לגבי שניים נוספים, העיתונאית שירין אבו עאקלה, ווליד א-שריף, שנפצע באל אקצה ומת בבית החולים – עדיין לא הוכרע מי הגורם הפוגע.

לעומת זאת, בין 13 ביוני 2020 ל-13 ביוני 2021 – שנת הכהונה האחרונה של ממשלת בנימין נתניהו – נהרגו 57 פלסטינים: 52 מהם נהרגו בגדה ומזרח ירושלים מידי כוחות הביטחון, שניים מידי מתנחלים, ועוד שלושה שלא ברור אם נהרגו על ידי מתנחלים או חיילים.

ברצועת עזה, לעומת זאת, חלה ירידה חדה במספר ההרוגים: מ-232 בשנה האחרונה של ממשלת נתניהו, ל-4 בתקופת ממשלת בנט-לפיד. כמובן שהפער נובע מהעובדה שבסוף ימיה של ממשלת נתניהו התרחשו אירועי מאי ומבצע "שומר החומות", שכללו תקיפה מסיבית בעזה. אחד מההרוגים בשנה החולפת נפצע אז, ומת מפצעיו לאחרונה.

בנוגע להרוגים הישראלים, בשנה האחרונה לכהונת נתניהו נהרגו 13 ישראלים, 7 אזרחים בתוך ישראל, שניים בגדה, ואיש כוחות הביטחון, שנהרג בתוך ישראל. במהלך אירועי מאי נהרגו מוסא חסונה ויגאל יהושע מידי אזרחים בלוד, ומוחמד כיאן שנורה ונהרג על ידי שוטרים באום אל פחם.

לעומת זאת, מאז הקמת הממשלה החדשה נהרגו 23 בגדה ובתוך ישראל: 15 אזרחים, שני עובדים זרים, 5 אנשי כוחות הביטחון. אזרח נוסף, קן בן מוחה, נורה למוות בידי מח"ט בנימין בצומת אשקלון אחרי שנטען שחטף נשק מחיילת. בנתונים לא נכללים שלושה אזרחי ישראל פלסטינים, שביצעו פיגועים ונורו למוות.

כפי שפירסמה הגר שיזף השבוע ב"הארץ", בהתבסס על נתוני מערכת הביטחון, גם באלימות המתנחלים בגדה חלה עלייה השנה. מהנתונים עולה כי ב-2021 נרשמו 650 אירועי אלימות של פשיעה לאומנית נגד פלסטינים, לעומת 500 ב-2020. בחמשת החודשים הראשונים של 2022 נרשמו כבר יותר מ-400 אירועים כאלה.

קצב דומה של הריסות בתים

ממעקב אחר, מסתמן בינתיים כי שתי הממשלות שמרו על קצב דומה של הריסות בתים בגדה: כ-57 מבנים בממוצע בחודש. בשנת הכהונה האחרונה של נתניהו, הרשויות הרסו בסך הכל 687 מבנים בגדה, 200 מהם למגורים. 695 בני אדם, מהם 357 קטינים, איבדו כך את ביתם. בנוסף, נהרסו 487 מבנים שלא שימשו למגורים.

מאז הקמת הממשלה החדשה ועד סוף אפריל נהרסו בגדה 533 מבנים, מהם 128 מבנים למגורים. 382 בני אדם, מהם 195 קטינים, איבדו את ביתם. בנוסף, נהרסו 405 מבנים שלא שימשו למגורים.

במזרח ירושלים נהרסו בממוצע 14 בתים בחודש בשנה האחרונה של ממשלת נתניהו, לעומת 17 בממוצע חודשי בשנת כהונתה של ממשלת בנט-לפיד. מהנתונים עולה כי חלה ירידה קלה בקצב הריסת מבנים למגורים תחת הממשלה החדשה, אף כי יותר אנשים איבדו את ביתם.

לפי הנתונים, בשנה האחרונה של כהונת נתניהו נהרסו במזרח ירושלים 107 מבנים למגורים ו-56 שלא שימשו למגורים. 298 בני אדם, מהם 153 קטינים, איבדו כך את ביתם. תחת הממשלה החדשה נהרסו (עד סוף אפריל) 95 מבנים למגורים ו-63 מבנים שלא שימשו למגורים. 345 בני אדם, מהם 164 קטינים, איבדו קורת גג.

עיסא עמרו, אקטיביסט פלסטיני מחברון, אמר ל"שׁיחה מקומית": "מאז הקמת ממשלת בנט אפשר לראות הסלמה בגדה: יותר אלימות מתנחלים, יותר פשיטות של הצבא, הצבא פותח באש ללא הבחנה, החיילים חשים שיש להם גיבוי מראש הממשלה, שיש להם אור ירוק לעשות את מה שהם רוצים, בלי לתת את הדין".

לדברי עמרו, "הימין נמצא גם בממשלה וגם באופוזיציה, ואני לא שומע קולות מתוך הממשלה – ממרצ, מיאיר לפיד – שמנסים לקחת את הממשלה לכיוון האידיאולוגיה שלהם. המטרה שלהם היא רק לשרוד, על חשבון זכויות האדם והחיים של הפלסטינים. אפילו ההרג של שירין אבו עאקלה לא היה סיפור גדול בשבילם, שמעמיד בסימן שאלה את חברותם בממשלה. אם זה היה קורה בתקופת נתניהו, התגובה בציבור ובמערכת הפוליטית היתה חריפה יותר".

עו"ד עביר בכר, מומחית לזכויות כלואים המייצגת אסירים פוליטיים פלסטינים, אמרה בתגובה לנתונים: "היתה תקווה שהפאשיזם יידעך, אבל עבור הפלסטינים אין תקופה של שקט. מבחינת חיי היום-יום, ההרג והכיבוש, המדיניות היא אותה מדיניות. עכשיו הנושא עולה בהקשר של הארכת התקנות בשטחים, אז הכיבוש חזר לסדר היום בהקשר אחר.

"חשבתי שבממשלה החדשה יהיה פחות שיח מסית ופרוע, אבל יש בה אנשים עם אותה אג'נדה, רק יותר מתוחכמים – הם לא אומרים את כל מה שהם חושבים בפומבי, רק מחוקקים חוקים פאשיסטיים בלי לעשות רעש".

כרים ג'ובראן, מנהל אגף השטח ב"בצלם", אמר: "אלימות כלפי פלסטינים, והעובדה שהמבצעים שלה, מהחייל הזוטר ועד הדרגים העליונים, השרים ושופטי בית המשפט העליון, כולם זוכים לחסינות, היא מרכיב עיקרי במשטר האפרטהייד. זו לא תקלה, זו המערכת עצמה. זה נכון לכל הממשלות – בעבר ובהווה. הדרך היחידה לסיים את האלימות זה לסיים את הכיבוש והאפרטהייד".