משה סעדה, מה אתה עשית כדי לקדם צדק לאבו אלקיעאן?

איני מכיר את עו"ד משה סעדה, לשעבר סגן ראש מח"ש. לעומת זאת, אני מכיר היטב את חומרי החקירה שמח"ש העבירה למחלקה המשפטית של הוועד נגד עינויים, במסגרת העתירה לבג"ץ נגד החלטת פרקליט המדינה לסגור את תיק החקירה בעניין השוטרים שירו למוות ביעקוב אבו אלקיעאן. אני מכיר גם את הערר על כך שמח"ש החליטה לסגור את תיק החקירה בעניין השוטרים שירו באותו בוקר כדור ספוג בח"כ איימן עודה, בניגוד גמור לכל נהלי המשטרה.

חומרי החקירה שהועברו היו חסרים, מפני שהגורם החוקר לא מעביר את כל החומר שברשותו. מסמכים שונים, למשל סיכומי דיונים פנימיים, מוחרגים מחובת ההעברה. למה? ככה. זה הנוהל.

צוהר למסמכים שלא הועברו בחומרי החקירה נפתח כאשר התחילו המאבקים הפנימיים במח"ש, שבסופם סעדה מצא את עצמו בחוץ. בעקבות הטענות כאילו מח"ש קיבלה הוראה מהפרקליטות לא לחקור את מותו של אבו אלקיעאן כדי לא לפגוע בתיקי נתניהו, כתב ראש מח"ש הקודם, עו"ד אורי כרמל, שכנראה גם הוא נאלץ לעזוב, תצהיר ארוך למבקר הפרקליטות, השופט דוד רוזן, כדי להסביר את התנהלותו בפרשה.

התצהיר כלל ציטוטים נרחבים ממסמכים שעד לפני רגע אסור היה להעביר. והנה, בהערת שוליים בעמוד 11 בתצהיר, כתב כרמל: "לצידי היה כל הזמן, כמובן, סגן מנהל המחלקה, עו"ד משה סעדה, אשר ליווה מקרוב את הליך הבדיקה מראשיתו ונטל חלק בכל הדיונים בפרשה".

אם כך, מסתבר שעו"ד סעדה, מי שטוען היום שחקירת מותו של אבו אלקיעאן שובשה כדי לא לפגוע בתיקי נתניהו, ליווה מקרוב את הליך הבדיקה מראשיתו. אולי תסביר לנו, עו"ד סעדה, מה בדיוק עשיתם שם במח"ש, האם חקרתם משהו, ואם כן מה ואיך?

אם יש ראיות, למה אתה לא חושף אותן?

אתה טוען שהמפכ"ל דאז, רוני אלשיך (גילוי נאות: עבדתי בשב"כ בחלק מהתקופה שבה אלשיך שירת בו, אבל ככל שזכור לי אף פעם לא עבדנו יחד, א.ל), שיבש את החקירה. כאילו, מה? ממש תדרך את השוטרים לשקר? וגם אם לשיטתך, שבינתיים אינה נתמכת בראיות, כך אכן קרה, מישהו הפריע לכם לעמת את השוטרים היורים עם חומר הראיות המצולם, הרב מאוד, שהיה ברשותכם?

אלשיך לא איפשר לך ולאנשייך לצפות בסרטונים, שהשוטרים עצמם צילמו? אלשיך הורה לשוטרים לא להתייצב לחקירה? פרקליט המדינה דאז, שי ניצן, הורה לכם לא לבדוק את כל התרמילים שהמעבדה הניידת של מז"פ מצאה בזירה? הרי בדיקה כזו היתה מגלה, בקלות ובמהירות, באיזה שלב של האירוע פגע כל אחד מקליעי ה-16M באבו אלקיעאן. אם יש לך ראיות לטענות חמורות אלה, לא הגיע הזמן לחשוף אותן?

גם אני סבור שאלשיך שגה וממשיך לטעות בעניין הטענה שאבו אלקיעאן היה "מחבל". אני חושב שבהתנהגות הזו אלשיך תרם לאופן הקלוקל שבו נמסרו גרסאות השוטרים שירו באירוע וגם עדויות חבריהם, שהיו פחות מעורבים בירי. היה רושם שלפחות בחצי השנה הראשונה אחרי האירוע, כלומר עד אמצע יולי 2017, המעורבים בסיכול "המחבל האיום" כנראה קיוו בסתר ליבם לקבל צל"ש על פעולתם. אולי "משאית הצל"שים" הזו שיבשה את שיקול הדעת של החוקרים ממח"ש וגם של השוטרים שנחקרו.

בעמ' 15 ו-16 בתצהירו, כתב עו"ד כרמל, שבאוקטובר 2017 הופתעו במח"ש לגלות מסמך שכתב השב"כ. "נתון מהותי נוסף שצוין במסמך זה (מסמך השב"כ, א"ל) היה ש'בטרם הדריסה בוצע ירי מסיבי' לעבר הרכב ונהגו… מדובר היה בנתונים מהותיים וחדשים שסייעו בהבנת האירוע כולו".

אבל לא ברור מה חדש ומהותי בגילויים האלה. בסרטוני הווידאו של האירוע, שהיו מהיום הראשון ברשות מח"ש, כלומר גם ברשות עו"ד סעדה, שומעים את הירי המסיבי. בסרטוני הווידיאו שמח"ש קיבלה במרץ 2017, כלומר ארבעה חודשים וחצי לפני שהגישה את חוות הדעת הראשונה שלה בפרשה, רואים את הירי, ומבינים שהגרסה שמסרו שני השוטרים שירו לא ממש תואמת את מה שקרה. ומה עשו במח"ש, מה עשה עו"ד סעדה? חזרו וזימנו את השוטרים לחקירה? לא שידוע לי.

מעניין גם לדעת מה היה חלקו של עו"ד סעדה בבדיקת התלונה של ח"כ עודה על ירי כדור ספוג בפניו במהלך אותו אירוע, על זריקות רימוני הלם וריסוס גז פלפל לפרצופם של שישה אזרחים ואזרחיות ישראליים, רק משום שהתווכחו עם השוטרים. מעניין לדעת מה היתה מעורבותו של סעדה בהחלטה של מח"ש לסגור את התיק, שבה נקבע ש"אי אפשר" לדעת מי השוטרים שזרקו רימוני הלם.

בתור סגן ראש מח"ש, סעדה בוודאי ידע, שבסרטי הווידאו, שהשוטרים צילמו, רואים את זריקת הרימונים, שומעים את השוטרים שזרקו וגם חלק מהשמות שלהם. אך מח"ש לא חקרה אותם. האם יש טענה שזה משום שבמח"ש פחדו שאלשיך יחסל את הארגון שלהם, או שניצן התנה שרק אם לא יחקרו, שלמה פילבר יחתום על הסכם עד המדינה המוזר שנחתם איתו?

החשוד פעל שנית

במסמך שצורף לערר על ההחלטה לסגור את התיק בנוגע לירי כדור הספוג בח"כ עודה, הצבעתי על חשוד אפשרי בירי והסברתי בפירוט רב מאוד מדוע לדעתי מדובר בו. אותו חשוד לכאורה צולם, בלי כוונה, על ידי שוטר אחר בעת שירה כדור ספוג, ללא הצדקה מבצעית, בתחילת האירועים באום אל-חיראן, לעבר המפגינים נגד הפינוי. האנשים של סעדה ידעו על הצילום הזה, אך "החליקו" את העניין.

הערר הוגש לפני כמעט שלוש שנים, ועד היום לא התקבלה תשובה. ואף שעו"ד סעדה כבר לא במח"ש, אולי יעניין אותו לדעת שאותו חשוד לכאורה בירי הספוג באום אל-חיראן, נחשד עכשיו בירי כדור ספוג בנערה בשייח' ג'ראח, במאי 2021. מח"ש שוב חוקרת, כלומר עכשיו העניין בהשלמות חקירה.

אבל מה יש לחקור במשך שנה? יש סרטון, שבו רואים שוטר יורה ורואים נערה קורסת על מפתן ביתה. הנערה עכשיו מתמודדת עם חוליה שבורה, ועל שם החשוד לכאורהיצא צו איסור פרסום מבית משפט השלום בנצרת. האם גם אותו אלשיך וניצן הפריעו למח"ש לחקור?

עם כל הכבוד לגרסאות שמשמיע עכשיו עו"ד סעדה, נראה שהוא נזכר קצת מאוחר. גם קשה להאמין ש"כל הגדולים וכל החכמים עמדו חיוורי פנים ולא מצאו תשובה" להתעמרות המערכת במח"ש. קראתי בעיון רב את התצהיר הארוך של עו"ד כרמל ולא הבנתי: אם כל הטענות נכונות, איפה מח"ש היתה בזמן אמת? הרי אפשר להפוך שולחנות, להתפטר, לשבות. לעשות משהו. הדעת נותנת שהמערכת מגוננת על אנשיה, אבל מה סעדה, מה עמיתיו במח"ש, עשו כדי להוציא את הצדק לאור?

אריאל ליבנה הוא ד"ר לקרימינולוגיה שכיום שוקד, עם בתו הבמאית רוני ליבנה ובתמיכת קרן יהושע רבינוביץ', על סרט דוקומנטרי, "פיגוע ללא מחבל", על אודות הפרשה