"כדי לנצח את ארדואן, אנחנו צריכות לחזור לרחובות"
באופוזיציה בטורקיה האמינו שאפשר להחליף את ארדואן, אבל התעמולה הלאומנית-דתית שלו ניצחה בבחירות. מפלגות האופוזיציה מנותקות, אומרת פעילה פמיניסטית מטורקיה ל"שיחה מקומית", צריך לארגן את הא.נשים בשטח
מפלגות האופוזיציה בטורקיה עבדו מלמעלה למטה במקום הפוך. מפגינה במחאה של האיגודים המקצועיים באיסנטבול (צילום: ג'ואנה אירזאבק CC BY 2.0)
הבחירות האחרונות בטורקיה הנחילו אכזבה מרה לכוחות הדמוקרטיים במדינה. כמעט כל הסקרים ניבאו שהנשיא רג'יפ טייפ ארדואן עומד להפסיד בבחירות, וששלטונו האוטוריטרי והדתי בן 20 השנה יבוא לקיצו. למרות השוני הגדול ביניהן, מפלגות האופוזיציה התאחדו תחת מועמדותו של כמאל קיליצ'דראולו, איש המפלגה הרפובליקאית, והיה נדמה שעידן חדש יגיע לטורקיה. זה לא קרה. בסיבוב הראשון קיבל קיליצ'דראולו כ-45 אחוז, ארדואן קרוב ל-50, ובסיבוב השני ארדואן ניצח ניצחון מוחץ. מפלגתו של ארדואן גם זכתה לרוב מוחלט בפרלמנט.
על רקע האכזבה הזו שוחחתי עם ידידה טורקית שלי, שאני מכירה יותר מעשור. צעירה, פמיניסטית ואקטיביסטית. היא סיפרה על החוויה האישית שלה במערכת הבחירות, על ההבנה שלה את מה שקרה, על הדברים שהיה אפשר וצריך לעשות אחרת, על העתיד הקשה שהיא צופה וגם על התקווה שהיא מטפחת. מסיבות מובנות, היא העדיפה להישאר בעילום שם.
איך היית מסכמת את מערכת הבחירות?
"רבים מאוד האמינו שהפעם נשיג ניצחון לכוחות הדמוקרטיים. גם אני חשבתי ככה בסיבוב הראשון. התחרות היתה מאוד צמודה.
"קצת פחות ממחצית המצביעים תמכו באופוזיציה. זה קרה אחרי עשרים שנה של מידע מוטה ומטעה בתקשורת, איסורים על פעילות של ארגונים פוליטיים שונים, הפחדה וכליאה של אקטיביסטים פוליטיים, לצד סופרים ועיתונאים בולטים.
>> רעידת האדמה בטורקיה: הסיוע התעכב והייאוש גובר
"הלכנו לסיבוב שני. (בסיבוב הראשון) היו יותר משני מועמדים, ובנוסף היו 6.7 מיליון בוחרים שבכלל לא הלכו לקלפיות. היה ברור שינצח מי שישכנע את הלא-מצביעים ואת מצביעי המועמדים המשניים. חוסר הוודאות הזה תרם למידה של תקווה לקראת הסיבוב השני, ועודד א.נשים לקחת חלק פעיל בתהליך הפיקוח על הבחירות.
ניצח למרות הסקרים. נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן (צילום: הקרמלין, CC BY 3.0)
"הבחירות עצמן היו רחוקות מלהיות הוגנות. התקשורת נשלטת על ידי הממשלה. הרדיו והטלוויזיה הטורקיים הוא חברה ממשלתית הנתמכת בסכומי עתק, שמקורם באגרה שכל אזרחית משלמת. נציגי הממשלה נשמעו בכל תקשורת המיינסטרים, בעוד נציגי האופוזיציה לא קיבלו כיסוי.
"ארדואן גם הפיץ פייק ניוז על מנהיג האופוזיציה, קיליצ'דראולו, באמצעות קטעי וידיאו ערוכים, שרמזו שכביכול טרוריסטים תומכים בקמפיין שלו. שאלות רבות נשארו פתוחות בנוגע לאבטחת הקלפיות. יש כמה אלפי קלפיות, במיוחד ביישובים קטנים, שאין שום מידע לגביהן".
נקודת מפנה
איך היתה ההתארגנות לקראת הבחירות האלה?
"הבחירות היו נקודת מפנה מעניינת. אני מבחינה בין המועמדים שייצגו את האופוזיציה לבין א.נשים שתמכו באופוזיציה. אלה שתי קבוצות שחוו וחיו את התהליך באופנים נפרדים ושונים. תומכי האופוזיציה ראו בבחירות תחנה אחרונה לפני מיסוד סופי של מערכת אסלאמיסטית, אולטרה-לאומנית וסמכותנית. לכן, הרבה א.נשים החליטו לקחת אחריות אישית ולהשתתף בהתארגנויות שונות, במיוחד באלה שנגעו לאבטחת הגינות הבחירות.
"המפלגות באופוזיציה התאחדו גם הן, לקראת 14 במאי (הסיבוב הראשון, ר"מ), כדי ליצור קואליציה שיכולה לנצח. זה היה חשוב בשני מובנים: זה איחד בין עמדות פוליטיות שאין ביניהן משותף מלבד התנגדותן לארדואן – אסלאמיסיטים, לאומנים ורפובליקנים חילוניים. אבל הקואליציה הזו הדירה את הכורדים, על אף שהיתה זקוקה לתמיכתם.
"מפלגות פוליטיות בטורקיה לא פתוחות לפנים חדשות. המפלגות באופוזיציה לא חותרות לארגון ולגיוס חברתיים נרחבים. רוב המבנים שלהן אנטי-דמוקרטיים, וההחלטות מתקבלות מלמעלה. גם היום, אחרי הבחירות, אין סימנים לשינויים במבנים האלה. המפלגות האלה לא נתונות לפיקוח או לבחינה מבחוץ ולא נענות לצרכי האזרחים או לרצונם. הן בונות על כך שלמתנגדי השלטון אין ברירה. אבל הבחירות העידו שאי אפשר לערוך טרנספורמציה דמוקרטית באמצעות פוליטיקה גבוהה ובירוקרטית; ששינוי כזה מושג רק ברחובות. הגבלת הפוליטיקה לקלפי ולבחירות בלבד מטשטשת את העובדה ששינוי אמיתי מחייב עבודה מחוץ ומעבר לקלפיות.
לא המועמד האידיאלי. קמאל קיליצ'דראולו שהוליך את גוש מפלגות האופוזיציה בבחירות האחרונות (צילום: זיה קוסיולו, CC0)
"נקודת אור אחת בבחירות האלו היתה מועמדותן של נשים טרנסיות כמו אסמריי אזדאדיקטי, טליה איידן ונילר אלביירק. המפלגה היחידה שהציבה מועמדות טרנסיות ברשימה היתה מפלגת העובדים הטורקית. הן לא נכנסו לפרלמנט, אבל הקמפיין שלהן העלה מודעות לקשיים שניצבים בפני נשים טרנסיות ובפני קהילות להטב"קיות בכלל. מצער שהן הוצבו במקומות לא ריאליים. לדעתי זו היתה טעות של המפלגה. יחד עם זה, נבחרו 11 מועמדים ממפלגות שונות, שחתמו על אמנת זכויות להטב"קיות, והם צפויים להיאבק על זכויות הקהילה בפרלמנט.
"במהלך 2013, בתקופת ההתקוממות סביב פארק גזי, האופוזיציה הכורדית והאופוזיציה הטורקית השמאלנית יצרו קשרים עזים ופיתחו אמפתיה הדדית. בהמשך להתקוממות, הממשלה פעלה בשיטתיות ובהצלחה להפללת האופוזיציה הכורדית. פוליטיקאים ופעילים פוליטים נכלאו, מחוזות כורדיים במזרח הותקפו והוחזקו תחת מצור. היום, קשרים עם מפלגה כורדית נתפסים כבר כקשרים עם יישות טרוריסטית. מפלגת העם הרפובליקנית, שהובילה את הבלוק האופוזיציוני, לא רצתה לאבד קולות לאומנים, ולכן הדירה את המפלגה הכורדית".
משפת אהבה לשפה של שנאה
תוכלי לספר קצת על הגוש של מפלגות האופוזיציה?
"גוש האופוזיציה כלל שש מפלגות. באחת מהן יש בכיר, שהיה שר בממשלת ארדואן ובכיר אחר, שהיה ראש ממשלה תחת ארדואן. לאחר שיצאו נגד שלטון היחיד הנוכחי, הם עזבו את מפלגת השלטון. הם מציגים את עצמם כמגינים של זכויות, צדק ודרכי ממשל תקינות.
"מפלגת העם הרפובליקנית, מפלגת האופוזיציה המרכזית, הנהיגה את הגוש וביקשה להציב את מנהיג המפלגה, קיליצ'דראולו, כמועמד לנשיאות. בהתחלה, קיליצ'דארולו לא התקבל באהדה לאחר שהפסיד כמה פעמים בבחירות קודמות. אבל הוא היה האדריכל הראשי של הגוש והיה אולי האדם היחיד מאותו מעגל שראוי לכהן כנשיא.
"היו לבחירות האלה ממדים רבים ומורכבים. קיליצ'דראולו הוא עלאווי, והדיון על מועמדותו לנשיא גם כלל טענה של רבים שהרוב הסוני בטורקיה לא יבחר בו. אחרים טענו שהמועמדות לנשיאות היתה צריכה להימסר לדמות חדשה, למשל לאחד משני המנהיגים האופוזיציוניים המצליחים ברמה המוניציפלית. ראש עיריית איסטנבול מאז 2019, לדוגמה, מאוד פופולרי. ממשלתו של ארדואן מנסה לאסור עליו השתתפות בפוליטיקה.
פעלו עם נשים באזורים שהוכו ברעידת האדמה. אחרי רעידת האדמה בקאראמאנארס במזרח טורקיה, פברואר 2023 (צילום: אריק מרמור / פלאש 90)
"בסיבוב הראשון של הבחירות, האופוזיציה הפעילה קמפיין מאוד מוצלח מאוד. הוא הצליח להניע ולארגן הרבה א.נשים. הסיסמה שאומצה היתה "האהבה תנצח" יחד עם סמל של לב. אולם, עם פרסום התוצאות הראשונות, הגיעה אכזבה גדולה. התברר שהאופוזיציה לא שמרה על הבחירות. לא היה להם מידע על מה שאירע בהרבה מאוד קלפיות. בהפתעה גמורה, המועמד האולטרה-לאומני קיבל חמישה אחוזים. בסיבוב השני, קיליצ'דראולו עשה שינוי קיצוני בשיח הבחירות שלו מתוך תקווה למשוך את אותם חמישה אחוזים. הוא הדגיש את בעיית ההגירה הלא מפוקחת והחליף את שפת האהבה בשיח לאומני, מהלך שגרם לתחושת ניכור אצל מצביעים רבים".
איך את, חברותייך, ואקטיביסיטים אחרים עבדו בבחירות, לפני ובזמן ההצבעה?
"הייתי חלק מיוזמה שכונתה 'מתנדבים למען טורקיה' שפעלה להניע ולארגן אזרחיות.ים. הארגון שם לו למטרה לשמור על הגינות הבחירות. הוא הכין משקיפים ונציגי בתי ספר, שהיו אחראים לאיסוף הדיווחים הרשמיים מהקלפיות ולהעלאתם למערכת, כך שהאופוזיציה תקבל תוצאות בזמן אמת ותוכל להגיש התנגדויות נגד טעויות אפשריות. הרבה מאוד חברות וחברים שלי עבדו, כמוני, כנציגים בקלפיות וכמשקיפים. סייענו למצביעים להתמצא בתהליך, וידאנו שמקיימים את הכללים ושפרטי הקלפי ברורים ונכונים.
"כל חלקי האופוזיציה לקחו אחריות על הגנת הבחירות ובמיוחד בריכוזים העירוניים הגדולים. יצאה קריאה של פמיניסטיות להתייצב לקלפיות בתור משקיפות פמיניסטיות. תנועת הנשים היתה פעילה ומעורבת בעבודת שטח ארגונית עוד לפני הבחירות. לפחות חלקית, זו היתה תגובה לפרישה של ממשלת ארדואן מאמנת איסטנבול, שמחייבת ממשלות לפעול נגד אלימות כלפי נשים. תנועת הנשים בטורקיה הקימה פלטפורמות כדוגמת Eşik, שעוקבת אחרי השלכות הפרישה של טורקיה מהאמנה. בנוסף, בעקבות רעידת האדמה הקשה זמן קצר לפני הבחירות, ארגוני נשים ופעילות פמיניסטיות שיחקו תפקידים מאוד משמעותיים בתמיכה ובסיוע לנשים באזורי האסון. הן נסעו לשם כדי להשתתף בעבודות ההצלה והמשיכו אחר כך לספק סיוע לנפגעות ולנפגעים".
גדלתי בטורקיה אחרת
איפה הבחירות האלה פגשו אותך אישית?
"המסלול האישי שלי קשור ישירות לבחירות ולתוצאותיהן. גדלתי בטורקיה שבה עדיין אפשר היה להתקדם בעזרת כישורים ועבודה קשה. היום זו לא אפשרות ממשית עבור צעירות וצעירים. המשפחה שלי מגיעה מרקע כפרי. אמי קיבלה חינוך מתקדם, שהמדינה סיפקה. הציונים שלי בבחינות הכניסה אפשרו לי לימודים באוניברסיטה ציבורית מוערכת.
היתה מעוז ליברלי. אוניברסיטת בואזיצ'י (צילום:CC BY SA 3.0)
"הדבר הכי גרוע שעשתה מפלגת השלטון, כפי שכתב לאחרונה אינטלקטואל טורקי מוביל, היה לנתק את השרשור של הצלחה באמצעות עמל וזעה. לדוגמה, אוניברסיטת ציבורית מאוד נחשבת, בואזיצ'י, מתנהלת תחת רקטור שמונה ישירות על ידי ארדואן. הוא ביטל את ההתנהלות האוטונומית של מחלקות האוניברסיטה, שכר חברי סגל חסרי יכולת כי הם תומכים בעמדותיו הפוליטיות, פיטר פרופסורים שמתנגדים לו ואסר על בוגרי האוניברסיטה להיכנס לשטח הקמפוס. סטודנטים עומדים למשפט על השתתפות במחאה נגד המינוי שלו ונגד צעדיו.
"בואזיצ'י היתה בעבר סמל של חינוך גבוה ליברלי, דמוקרטי, רב-תרבותי. נהרו אליה הסטודנטים הכי מוכשרים. לצד החינוך האיכותי שהאוניברסיטה סיפקה, רחשה פעילות במועדוני סטודנטים חזקים. החזון הדמוקרטי של המוסד פתח מרחב ציבורי לסטודנטים. הרקטור החדש מתכנן לבטל לגמרי את הדינמיקה הזאת ולערער את היסודות הדמוקרטיים. אוניברסיטאות אחרות נמצאות גם הן תחת פיקוח הדוק של הממשל, ומעט מאוד אפשרויות תעסוקה פתוחות בפני אקדמאים צעירים בעלי תפיסה ונקודת תצפית ביקורתיות. מאוד קשה לאקדמאים צעירים לשרוד את הלחצים הפוליטיים והכלכליים".
איך את רואה את המעמד ואת העשייה של אקטיביסטיות פמיניסטיות כורדיות היום?
"הבחירות הפרלמנטריות ותוצאותיהן היו כרוכות בתהליך לגיטימציה של המפלגה הכורדית, שתומכת בחיזבאללה (תנועה שאין לה קשר לחיזבאללה הלבנונית, ר.מ)]. זה חזיון מבעית עבור כל הפמיניסטיות בטורקיה, אבל במיוחד עבור פמיניסטיות כורדיות. חיזבאללה בטורקיה אחראית לרצח אינטלקטואלית פמיניסטית בולטת ולרצח א.נשים רבים אחרים, שניסו להתנגד לה. המפלגה מציבה את עצמה כחלופה לתנועה הכורדית השמאלית. הבסיס שלה מצוי בעיקר באיזור הכורדי, ונציגים של מפלגת השלטון תיארו את כניסתה לפרלמנט בתור שינוי חשוב בדינמיקה של הפוליטיקה הכורדית.
"פמיניסטיות כורדיות היו תחת מתקפה של המדינה עוד לפני הבחירות – באמצעות משפטים, אלימות משטרתית וכליאה. עכשיו, עלייתם של כורדים אסלאמיסטים תקשה עוד יותר על החיים והפעילות שלהן".
זכויות הנשים על הכוונת
הבחירות החזירו את המשטר הקיים. מה התחושה שלך בעקבותיהן?
"במבט לאחור, אנחנו מבינות שמפלגות האופוזיציה לא התארגנו באופן מספק כדי להבטיח בחירות הגונות וחופשיות. הן התמקדו ב'פוליטיקה גבוהה' ובמדיניות לאומית, במקום להקדיש משאבים ותשומת לב לעבודת שטח ארגונית. הגישה הזאת הביאה להפסד בבחירות, שניתן היה, אולי, לנצח בהן. נשארנו עם פרלמנט שנשלט בידי אסלאמיסטים ואולטרה-לאומנים. יש שם מנהיגים בולטים שמתנגדים לשוויון מגדרי. זה מצב מאוד מדאיג עבור תנועת הנשים בטורקיה.
רדיפה מתמשכת. מצעד גאווה באיסטנבול ב-2013 (צילום: CC BY SA 3.0)
"אני פמיניסטית ואישה. זכויות שנאבקנו עליהן וזכינו בהן, נמצאות שוב תחת איום. ממשלת ארדואן תוקפת מוּדעוּת מגדרית ודרכי פעולה מגדריות, הן ברמה המוסדית והן באמצעים חברתיים. העובדה שנשים רבות הצביעו בעד ארדואן, למרות שהוא חבר למפלגות אולטרה-לאומניות ואסלאמיסטיות מעוררת דילמה קשה בפני תנועת הנשים. צריך להבין את התמיכה הנשית העצומה בארדואן, חרף פוליטיקת שנאת הנשים והקו האנטי-הדמוקרטי שהוא מייצג.
"ארגונים להטב"קים מהווים גם הם מטרה להתקפות הממשלה כבר זמן רב. חברות.י קהילת הלהטב"ק בטורקיה נאבקים על עצם הקיום והחיים. חברותיי מהקהילה מאוימים יום יום על ידי נציגי מפלגת השלטון. הממשלה מתארת אזרחיות להטב"קים כטרוריסטים. זה מאוד מפחיד ומעורר תמיהה, כי הן (הלהטב"קים) לא נהנות משום זכויות מיוחדות. הן רק עושות ככל יכולתן כדי לשרוד, פשוט לשרוד, בתרבות הומופובית ושונאת נשים. הממשלה מזינה דימוי שלהם בתור מי שתוקף את המשפחה הטורקית".
"אנחנו לכודות ולכודים מכל כיוון. הצומת הזה מחייב את האופוזיציה כולה – הן הכורדית והן הטורקית – לעבור לעבודת ארגון שטח ולהעצים מאמצי התארגנות מקומיים, לא רק במסגרת המפלגות. הבחירות היו קריאה לחזור לרחובות ולשכונות. למשל, באופן מעניין מאוד, הפמיניזם מאוד פופולרי היום בקרב הנוער. מצעד ה-8 במרץ (יום האישה הבינ"ל) הוא ענק. משתתפות בו כל כך הרבה צעירות, כולל נשים מאמינות, עטויות כיסויי ראש.
"התנועה (הפמיניסטית) חייבת לעשות מאמץ להגיע לנשים, שתומכות בממשלה הזאת למרות ההתקפה שלה על זכויות נשים, ולא רק לסטודנטיות באוניברסיטאות. היום, התנועה הפמיניסטית נדחקה לפינה של הגנה על מה שהשגנו, דרך בתי המשפט. אבל אנחנו זקוקות לאסטרטגיות מגוונות ולזוויות מאבק שונות. חשוב לשמוע קולות פמיניסטיים בכל חלקי המרחב הציבורי, אחרת החלל מתמלא בקולות אולטרה-לאומנים, גבריים-כוחניים ושונאי מהגרים".
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
