"כשהחיילים קלטו שאנחנו שמאלנים - החלה האלימות"

מאז התקרית בחברון ביום שישי האחרון, שבה חייל מגדוד צבר של גבעתי תקף באגרוף משתתף בסיור של מתנגדי כיבוש חרדים ודתיים, בעוד חברו קרא לעברם: "בן גביר יעשה פה סדר" ו"שמאלנים, אני אשבור לכם את הצורה", החל הקמפיין המוכר של "מה קרה קודם" וטענות על תיעוד חלקי. למרות שאפילו דובר צה"ל, שבימי שגרה מגבה כמעט כל פעולה של חיילים, לא טען לאלימות מצד הפעילים, ועל אף האיגרת שפרסם הרמטכ"ל, שבה גינה את התנהלות החיילים, עיתונאים וחברי כנסת טוענים שמדובר בפרובוקציה מאורגנת נגד החיילים ושפעילי השמאל שהיו בסיור במקום תקפו וקיללו את החיילים. זאת, מבלי להציג ולו ראיה אחת, בניגוד לתיעוד הברור של אלימות החיילים נגד הפעילים ועדויות של פעילים שנכחו במקום בעת האירוע. שכונת תל רומיידה, שבה התרחשה התקרית האלימה, יש להזכיר, מרושתת במצלמות של הצבא ושל המתנחלים. באירוע גם נכחו מתנחלים וחיילים נוספים, שיכלו בקלות לתעד את אותן "פרובוקציות" שנטען שהתרחשו.

בינתיים, הפעיל שהוכה ועוד שתי נשים דתיות שהשתתפו בסיור נעצרו לחקירה ביום שישי, והשבוע זומנו פעם נוספת  לחקירה בחשד לתקיפת עובד ציבור והתנהגות שעלולה להפר את שלום הציבור. לא מדובר בתקרית הראשונה שבה מעורב הגדוד: לאחרונה חייל אחר תועד תוקף במילים קשות מדריך של ארגון "שוברים שתיקה", וחייל נוסף תועד מדבר בגסות לילדים פלסטינים שרצו להגיע לביתם.

התקיפה האחרונה התרחשה במהלך סיור של כ-15 פעילים מקבוצת "בני אברהם", התארגנות של פעילי שמאל דתיים הפעילים בחברון זה שנים. רבים מהם חששו להתראיין לכתבה זו. "בתוך הסיטואציה שנוצרה, כל מי שמרים את הראש עושים נגדו קמפיין אישי שעלול להזיק לו. בתור הורים דתיים לילדים בביתי ספר, זה לא שאנשים חוזרים לאיזושהי סביבה אוהדת", אומר מיכאל מנקין, פעיל פוליטי ותיק וחבר בקבוצה.

תיעוד מחברון של חייל תוקף פעיל שמאל, חלק מקבוצה שהגיעה לביקור סולידריות בעיר בעקבות האלימות בחיי שרה. עוד קודם מספרים הפעילים שהחיילים החליטו להגיד להם שאסור להם לחצות קו דמיוני שהחליטו עליו. מדובר ברחוב, כן? pic.twitter.com/MH4FK27cXl

— Hagar Shezaf (@hagar_shezaf) November 25, 2022

מנקין, בן 43 מירושלים, היה בחברון פעמים רבות. גם ביום שישי האחרון הוא היה בסיור שארגנה הקבוצה. "היו שתי מטרות לסיור: ראשית, להוציא חבר'ה שאף פעם לא היו בחברון ורצו להכיר את העיר, ושנית, אחרי הפוגרום בשבת חיי שרה, אנשים רצו להביע סולידריות עם המשפחות שהותקפו. יש לנו חברים בתל רומיידה, רצינו לדרוש בשלומם", מספר מנקין.

"הגענו מקריית ארבע, הסתובבנו באזורים הרגליים, כמו בכל סיור למערת המכפלה, הלכנו על רחוב השוהדא. החבר'ה שלנו בעלי נראות דתית, אז לא משכנו תשומת לב מיוחדת, הכל היה רגוע. לא היתה שום 'הפגנה' וגם מדובר ביום שישי, כשהשבת נכנסת בארבע, כך שהיה לחץ בקבוצה להגיע הביתה בזמן לשבת". מנקין מציין כי במהלך הצעידה ברחוב השוהדא, חייל באחת מעמדות הבידוק שאל אותם אם הם "בינלאומיים". לאחר שענו בשלילה, הוא אפשר להם להמשיך ללא הפרעה לכיוון תל רומדייה. הקבוצה, מציין מנקין, עברו בצומת שבו הותקפו מאוחר יותר ללא כל הפרעה מצד החיילים.

"עברנו שם פעמיים, מכיוון שלא ידעו שאנחנו שמאלנים לאף אחד לא היה אכפת. הלכנו לבית של עיסא (עמרו, שמפעיל מרכז צעירים בביתו ומהווה מטרה קבועה להתנכלויות מצד הצבא והמתנחלים, א"ז), הוא סיפר על האירועים בשבת חיי שרה. המשכנו משם לבית משפחת אל-עזה שהותקפה, ומשם יצאנו ברגל לצומת גילבר, סביב השעה 12, כדי לחזור לאוטובוס וללכת הביתה".

מנקין מספר כי כשהקבוצה עשתה את דרכה במורד הרחוב, במקום נכחה קבוצה של תיירים אמריקאים, שרקדו במעגל עם כמה חיילים. "הפלסטינים עמדו מאחורה לחוצים, שניים או שלושה מהקבוצה אמרו להם 'זה חילול השם מה שהולך בחברון'. זו היתה 'הפרובוקציה' היחידה שאני יכול לחשוב עליה. ברגע שזה קרה, החיילים, שקלטו שאנחנו שמאלנים, התחילו לצעוק עלינו ואמרו לעמוד מאחורי איזה קו דמיוני שאסור לעבור, דחפו אותנו לעמוד בצד ואמרו לנו לא לזוז.

"ואז, ברגע מסוים גברו הדחיפות שלהם והם התנפלו על הבחור, שבסוף פצעו אותו. זרקו אותו לתחנת האוטובוס. תוך כדי את הדחיפות הנשים צעקו שלא ידחוף אותן, כי הם גברים, הם המשיכו לדחוף ולאחת נפל כיסוי הראש. הבחור רצה לצאת מתחנת האוטובוס כדי ללכת משם, ואז אחד החיילים קפץ עליו מאחור, הפיל אותו לרצפה, העיף לו אגרוף ותקע את הנשק על הגב שלו במשך כמה שניות טובות. גם כלפינו כיוונו נשקים, שהיו במצב 'הכנס'".

הקצנה בגיבוי המערך הפוליטי

לאורך האירוע, שיחזר מנקין, הוא חזר והדגיש בפני החיילים כי הם רק רוצים לחזור לביתם, ושיש דתיים שצריכים להגיע לפני כניסת שבת. "גם כשלקחו את הבחור, זרקו ועצרו אותו, אמרנו להם 'שחררו את הבחור וכולנו נלך'". לאחר מכן הפעילים חיכו כחצי שעה עד שעוד כוחות, כולל שוטרים, הגיעו והחליטו לעכב שתי פעילות בנוסף לבחור שהתוקף. יכולנו ללכת בלי שיעצרו את הנשים. הגיעו קצינים שהסתודדו בצד ומשטרה, ברגע שהחייל דיבר איתם הודיעו לשתי הנשים החרדיות שגם הן עצורות".

הופתעתם מכך שהסיפור הזה עורר כל כך הרבה תשומת לב?

"כשנכנסה השבת זה כבר היה בכל הרשתות. הבנתי שזה סיפור ברגע שהרמטכ"ל הגיב. בשלב מסוים התחלתי לחשוש כי הבנתי שהימין יצטרך להגיב לאיגרת הרמטכ"ל ושהדרך שלו להגיב תהיה להאשים את הפעילים. צה"ל פרסם את האיגרת, הוא לא באמת יעשה משהו נוסף, זה כבר הרבה מבחינתם".

איך אתם מתמודדים עם הטענתו על פרובוקציות מצדכם, כולל הפעלת אלימות וקללות כלפי החיילים?

"כואב הלב, באמת. אמרו שהתגרינו, ודאי שלא ירקנו ולא קיללנו, זה לא חלק מאיך שאנחנו מדברים. כל המטרה של הקבוצה היא להיות יותר עדינים, נקרא לזה. הם קיללו אותנו. אני באמת חושב שהחיילים האלה יוצאי דופן, אני אף פעם לא נתקלתי בהתנהגות כזו. לא רק שהיו סופר אלימים ואגרסיביים, אלא כאילו שהם לא התחנכו באף צבא, לא הבינו איך לתפעל נשק, או אפילו איפה הם נמצאים. ישר דיברו פוליטיקה ותקעו נשק חי בגב של הבחור, כמו פרחחים עם נשק".

ממה שאתה רואה בשטח, אתה מתרשם שיש החמרה בהתנהגות החיילים כלפי פעילי שמאל?

"בעבר הייתי בחברון הרבה וחזרתי לשם אחרי שלא הייתי בה תקופה באופן רציף, זאת חוויה מאוד מוזרה. זה לא שלפני כן היתה אהבת שמאלנים, אבל יש מאפיינים דומים בין מה שקרה לנו לבין האירוע של אלאור אזריה. זה קרה באותו מקום, עם חיילים שבאופן מובהק נגד החוקים והנורמות, שלא משנה מה אני חושב על הנורמות הללו, אבל הם לא פועלים לפיהן. זה קורה בגיבוי משמעותי מהמערך הפוליטי, אני באמת חושש שאנחנו הפעילים שחקנים זוטרים, הסיפור העיקרי הוא הקשר בין מה שקורה בצבא לבין מה שקורה בימין הבן גבירי, זה כאילו הימין העמוק לוקח את צה"ל. כמי שמכיר את חברון אני יודע שהטענה כאילו בן גביר בעד החיילים הזויה בכך כל הרבה רמות. לא מדובר על חסיד שלטון החוק, ולא באיש שרואה בצבא משהו שאסור לפגוע בו. רק בשבת חיי שרה מתנחלים תקפו חיילים, זה לא יצר שום דינמיקה כמו שרואים בימים האחרונים. זה נראה שצה"ל מתנהל בפחד מול החבר'ה האלה".

קבוצת "בני אברהם", מהקבוצות הוותיקות שפעלו בחברון, שבה לפעול בגלגול הנוכחי בחודשים האחרונים. "זו קבוצה אקטיביסטית של דתיים שוחרי שוויון, שהשפה הדתית והמסורתית מאוד משמעותית עבורם. זו בעיקר שיחה עם החברה שלנו, על מה זה אומר להיות דתיים ולייצג ערכים או תפיסות מסורתיות. הקבוצה איננה ארגון אלא קבוצה פעולה, אין לנו מימון, אין עמותה וגם לא תהיה".

לקראת שבת חיי שרה, פעילי הקבוצה חילקו בירושלים ובחברון פשקווילים תחת הכותרת "גילוי דעת ומחאה על חילול השם על מעשי אחינו בעיר האבות". "לצערנו, חילול השם שהזהרנו מפניו אכן התרחש", אומר מנקין.