ח'אן אל-אחמר: כשפרקליטות המדינה מתנהגת כמו יועצת קרטלים

מנויי נטפליקס מכירים היטב את דמות הקוניסליירי (היועץ) של קרטלי הסמים מהסדרות "נרקוס", "מלכת הדרום" או "אל צ'אפו". נארקו-קונסיליירי (יועצי הקרטלים) אלה רחוקים מהדמות המעוררת הזדהות של רוברט דובאל ב"הסנדק", שהעמיד את הנאמנות השבטית לפמיליה מעל לכל. הנארקו-קונסיליירי מיישמים את ההיגיון ההיפר-קפיטליסטי המצמיד מחיר לכל דבר. לחיים של אחרים, אלה שלא מהפמיליה, אין ערך של ממש.

קחו את עו"ד רן רוזנברג ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, או את הממונים עליו – פרקליט המדינה שי ניצן והיועץ המשפטי לממשלה, והשוו את עמדתם בנושא הכפר הבדואי ח'אן אל-אחמר לאלה של הנארקו-קונסיליירים. לא תמצאו הבדל גם אם תביטו עם טלסקופ האבל. אלה מגינים ללא היסוס על מזימת ההרס והגירוש של הישוב ח'אן אל-אחמר ממקום מושבו בחמשת העשורים האחרונים, ליד ההתנחלות כפר אדומים, אל מתחם הצמוד למזבלת אבו-דיס – חבית נפץ סביבתית שישראל יצרה ועד היום לא פעלה לשיקומה. ואם זה לא מספיק, המינהל האזרחי מבקש להעביר את תושבי חאן אל-אחמר דווקא אל שטח שבבעלות תושבי אבו דיס, שישראל תפסה, ולחייב את הרשות הפלסטינית לחבר מתחם זה לרשת החשמל המקומית.

אם אפשר, למה לא לשתף את אותם בדואים, פליטים שכבר גורשו מאזור תל ערד בראשית שנות החמישים, בביזת אדמות הגדה המערבית? ולמה, באותה הזדמנות, לא לבקש מהרשות הפלסטינית לתת את חסותה לפשע המלחמה של טרנספר בכפייה?

חגיגות בח'אן אל אחמר בעקבות הקפאת ההריסה בתחילת יולי (אורן זיו/אקטיבסטילס)

כך נהג עו"ד רוזנברג בדיון בבג"ץ לפני כשבועיים וכך נמסר גם בתגובת המדינה השבוע. הפעם המדינה מציעה לשנע את תושבי חאן אל-אחמר ממפגע סביבתי אחד לאחר. מהמזבלה אל סמוך למכון טיהור השפכים (מט"ש) אוג, מזרחית להתנחלות מצפה יריחו. הפסולת – הפעם שפכים – מגיעה שוב מירושלים ומההתנחלות מעלה אדומים. ושוב, כמו במתחם הסמוך למזבלה, גם באתר החדש תידרש הפקעה של קרקע פרטית פלסטינית שתאפשר גישה לאתר, וזה עוד לפני ההליך הממושך והמפרך של אישור תכנית במקום. והכל במצוות המתנחל מנוקדים ושר הביטחון אביגדור ליברמן, מי שמוביל מיזם פוליטי שפעל עד לא מזמן כתאגיד פשע עם זרועות ארוכות ועמוקות. עתה ההיגיון הקרימינלי יותר שקוף.

כשמתנקים מהיגיון מושחת זה מבינים שאין ולא יכולה להיות סיבה ראויה להפיכת תושבי ח'אן אל-אחמר לפליטים זו הפעם השנייה. לא הבנייה ללא היתרים, בה נתלה שופט בית המשפט העליון נעם סולברג, ולא הקרבה לכביש ירושלים-יריחו.

סולברג, כמו עמיתיו בבית המשפט העליון, לא מוטרד מבנייה ללא היתר בהתנחלות אלון שבות, בה סולברג מתגורר, או בהתנחלות כפר אדומים, שיזמה את מסע הצלב נגד ח'אן אל-אחמר. תושבי ח'אן אל-אחמר, בניגוד למתנחלים, אינם יושבים על קרקע פרטית שנגזלה מבעליה. אדרבא, בעלי הקרקע מהכפר ענאתא בירכו על שהייתם בקרקע זו. גם את הקרבה לכביש ירושלים יריחו ניתן לפתור בקלות עם הזזת הכפר למרחק סביר מהכביש.

הרכב השופטים שדן בעתירות נגד הריסת מבני הכפר וגירוש תושביו – חנן מלצר, ענת ברון (שחתומה על פסק הדין המאשר את הריסתו) ויצחק עמית, הבינו לאיזה בור קלע אותם סולברג, שהתעלם לחלוטין מחובת ישראל במשפט הבינלאומי, ככוח כובש, להגן על תושבי הכפר, ולמנוע את גירושם. לא סתם השופט מלצר שב וביקש שוב ושוב מעו"ד רוזנברג ונציגי הכפר להגיע לפשרה שתמנע מהם את החרפה בכתיבת פסק דין נוסף שיכשיר שוב פשע מלחמה.

מפתה להציע לתושבי חאן אל אחמר להתנגד להצעות המדינה. לומר להם: אל תהיו הראשונים המסכימים להיות מגורשים מבתיהם, כי בעקבותיכם יגיעו עוד קהילות רבות. אל תשתתפו בגזילת אדמות נוספות של בני עמכם. גורלכם לא ממש מעניין את הכיבוש-קונסליירי. אלה רק רוצים להפוך אתכם למשת"פים אילמים וכנועים.

ולעו"ד רוזנברג, כמו לשאר השותפים למזימת ההרס והגירוש – שרים, שופטים, אלופים וניצבים אשרטט תסריט שהוא עדין פנטזיה. יום אחד, בסוף שבוע רגוע בבירה אירופאית או ביעד אקזוטי אחר, תחושו את מגע ידו של שוטר שיבקש מכם להתלוות אליו. אז תבינו שהסיפור נגמר. תתרגלו כבר עכשיו את האין-אליבי שלכם, איך הסכמתם בדעה צלולה להשתתף בפשע מלחמה. אף אחד לא יתרשם מכך שנמניתם על העלית של הנארקו-כיבוש. אולי שותפיכם העתידיים לתא הכלא, פושעי מלחמה סרבים, שגם הם צברו התמחות בצורות שונות של טיהור אתני.