"הימין רוצה להשאיר את הערבים בלי הנהגה פוליטית"

מאז אוקטובר 2000 שמו את ההנהגה הערבית על הכוונת. יו"ר ועדת המעקב מוחמד ברכה (במרכז) בהפגנה נגד חוק הלאום ב-2018 (צילום: תומר נויברג / פלאש 90)

ועדת המעקב העליונה לציבור הערבי בישראל, הגוף הפוליטי שאמור לייצג את המיעוט הפלסטיני, ספגה הרבה ביקורת פנימית על ההתנהלות שלה ועל האופן שבו היא מייצגת את הציבור שלה. אבל מול הניסיון של הימין להוציא אותה מחוץ לחוק, יש הסכמה רחבה בציבור הפלסטיני שמדובר בניסיון לחסל את היכולת של הציבור הזה להתארגן פוליטית.

>> הציונות הדתית רוצה לייהד את עכו, אבל העיר נשארה ערבית

את ההצעה הגישו חברי הכנסת לימור סון הר מלך מהציונות הדתית ועמית הלוי מהליכוד לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת. בהצעה נטען שוועדת המעקב משמשת "כיסוי לפעילות ארגוני הטרור" והראיה לכך היא שהיא עודדה מחאות באירועי מאי 2021, והעניקה סיוע משפטי לעצורים. גם ההפגנות שיזמה ועדת המעקב במהלך המבצע הצבאי האחרון בעזה והקריאה שלה לשחרר את  האסיר וליד דקה הוצגו כנימוקים להוצאתה מחוץ לחוק.

השיחה מגיעה אליך

רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שם מלא

כתובת האיימיל שליחה

"במצב רגיל, היינו אומרים שהניסיונות האלה הם הזיה, אבל האנשים מתוך הקואליציה שמקדמים אותם, הם מאוד מסוכנים", אומר יו"ר ועדת המעקב, מוחמד ברכה. "לא ניתן להפריד את הדרישה הזו מההפיכה השיפוטית. הפשיזם בהיסטוריה המודרנית נשען על תקיפת מיעוט לאומי, שליטה במערכת המשפט, ביטול תפקיד הפרלמנט, ושליטה בתקשורת ובכלכלה. זה מה שעושה ממשלת נתניהו".

"ישראל מנסה כבר עשרות שנים לרסק את הלגיטימציה של כל גוף בחברה הפלסטינית", אומרת דועא חוש-טאטור, חברת הלשכה הפוליטית של בל"ד. "ועדת המעקב אינה רק גוף פוליטי, אלא יש לה ועדות העוסקות בתחומי חיים שונים. ישראל רוצה שכנופיות פשע ינהלו את חיינו". חוש-טאטור ציינה שוועדת המעקב נמצאת "בלב החזון הפוליטי" של בל"ד, "ולכן אנחנו רוצים שתהיה חזקה".

אין בסיס משפטי. ח"כ לימור סון הר מלך עם עוזרה הפרלמנטרי אלישע ירד (צילום: אריק מרמור / פלאש 90)

"להצעה הזו אין בסיס משפטי במסגרת החוק הישראלי ולא במסגרת האמנות והחוקים הבינלאומיים, שמגנים על זכויותיהם של מיעוטים לאומיים וילידיים להתארגן", אומר חוקר החברה הערבית והאקטיביסט עו"ד עלי חיידר. חיידר גם מציין שנציג היועצת המשפטית לממשלה הביע התנגדות להצעה.

היוזמה של סון הר מלך והלוי באה בעקבות כתבה שהתפרסמה בתחילת אפריל 2023 בעיתון "מקור ראשון". הכתבה הסתמכה על דו"ח שפרסם ארגון ימין בשם "ערי ישראל", ובו נטען שוועדת המעקב תמכה בהפגנות ה"טרוריסטיות" בימי מבצע "שומר חומות" במאי 2021. "מה שהם מכנים הסתה או טרור, אנחנו קוראים לו עמדה פוליטית לגיטימית", מגיב ברכה לדו"ח. "התנגדות לכיבוש היא לא רק עמדה לגיטימית, אלא עמדה אנושית ממדרגה ראשונה".

ההצעה באה גם על רקע יוזמה של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר והשר לפיתוח הנגב והגליל יצחק וסרלאוף מ"עוצמה יהודית" לעצור את תוכנית הפיתוח הכלכלי של החברה הערבית, שבמסגרתה הובטחו 30 מיליארד שקל לאורך חמש שנים, ולדון עליה מחדש. שעות קודם לכן הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ" על כוונתו לנכות 130 מיליון שקל מהתוכנית הזו להעביר אותה למימון אברכים.

בהקשר זה אפשר להזכיר גם הוצאתה מחוץ לחוק של התנועה האסלאמית הצפונית ב-2015,  ואת הניסיונות החוזרים ונשנים של ח"כים מהימין ומהמרכז לפסול את בל"ד וחברי כנסת ערבים מריצה לכנסת.

לא צעד מבודד

"זה לא צעד מבודד", אומר ברכה. לדבריו המאמץ לפרק פוליטית את החברה הערבית הסלים אחרי אירועי אוקטובר 2000. הוא ציין גם את המאמצים "לאלף" את החברה הערבית באמצעות שירות אזרחי וצבאי, את הפעילות נגד הנוכחות הפלסטינית בערים המעורבות ואת ניסיונות ההשתלטות על אדמות הבדואים בנגב. "עכשיו הם מנסים לתקוף את ועדת המעקב", אומר ברכה. "כל המטרה היא להשאיר את החברה הזו בלי מנהיגות ובלי מסגרות רחבות".

מנסים לערער את האמון בין האזרחים הערבים למפלגות שלהם. מצביעים בקלפי בטייבה, 23 במרץ 2021 (צילום: אורן זיו)

ישראל, אומרת חוש-טאטור, "מנסה לערער את האמון בין החברה הפלסטינית למפלגות הפוליטיות, זה פרויקט שיטתי". לדבריה, גם להנהגה הפוליטית הפלסטינית יש אחריות לאובדן האמון בה, אבל היו גורמים שטיפחו את השיח הזה והעלו שאלות נוסח מה עושים חברי כנסת, מה הם שינו, ומה עושה ועדת המעקב, אבל "שכחו לשאול (מה עשתה, ב"ז) מדינת ישראל, במיוחד בתחום הפשיעה".

ברכה אומר שהוצאת ועדת המעקב מחוץ לחוק פירושה "התקפה על כל החברה הערבית בישראל. ועדת המעקב כוללת את כל המפלגות וראשי הרשויות, והוצאתה מחוץ לחוק היא למעשה הוצאת העבודה הפוליטית של כל האזרחים הערבים מחוץ לחוק".

ברכה טוען שהחלטה כזו תיתקל במחאה נרחבת בחברה הערבית. "הם יכולים לעשות מה שהם רוצים, אבל החברה הערבית לא תסכים להפוך לחברה ללא הנהגה, זה לא יעבור. יהיה מאבק פוליטי, משפטי ובינלאומי. ההמונים הערבים לא יוותרו על ההישג ההיסטורי הזה שנקרא ועדת המעקב".

ועדת המעקב, הוא אומר, היא תוצאה של החלטה של "קבוצה לאומית להקים מסגרת מאוחדת לכל אנשיה ללא הכתבה וכפייה. לא נסכים להפוך חזרה לשבטים ומשפחות. אני מאמין שהקהילה הבינלאומית לא תקבל צעד כזה, כי זו תהיה הצהרה מפורשת שישראל היא מדינת אפרטהייד באופן מלא".

אף שברכה מדבר על ועדת המעקב כ"הישג היסטורי" של החברה הערבית, בשנים האחרונות נמתחה ביקורת רבה על הגוף הזה, שהוקם ב-1982 וכולל מפלגות וכוחות פוליטיים, גם כאלה שאינם מיוצגים בכנסת, ראשי רשויות, עמותות מהחברה אזרחית ועוד.

ועדת המעקב הקימה כמה ועדות משנה פעילות למדי – כמו ועדה לענייני חינוך, ועדה לענייני אסירים וועדת "השכנת שלום", שהוקמה לאחרונה ובראשה עומד שייח' ראאד סלאח, ועוסקת בפיוס בין משפחות וגורמים שונים ביישובים ערביים. אולם ועדת המעקב עצמה איבדה מהשפעתה: בהפגנות שהיא מארגנת הנוכחות דלה, וחלק ניכר מהשביתות שהיא מכריזה עליהן לא מצליחות.

"הדעיכה של העשייה העממית היא תופעה עולמית, אנשים פחות מעורבים בעשייה פוליטית", מנסה ברכה להסביר את הירידה בהשפעת ועדת המעקב. יחד עם זה, הוא מתריע מפני מה שהוא מגדיר כ"תרבות של ייאוש, תסכול וחוסר תושייה".

לדברי ברכה, "מי שאומר לאנשים: 'אל תשתתפו', מנטרל את ההשתתפות והפעילות של החברה. יש גם קבוצה שרוצה להצדיק את חוסר האונים שלה על ידי הפצת ייאוש. הקבוצה הזו קטנה, אבל עושה רעש גדול".

גם הקמתה וגם פירוקה פגעו בוועדת המעקב. חברי הרשימה המשותפת בדרכם לבית הנשיא, להמליץ על מועמד להרכבת הממשלה, אחרי הבחירות ב-2019 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

ברכה נותן לדוגמה את ההפגנה האחרונה שארגנה ועדת המעקב בחיפה נגד הפשע והאלימות. "ציפינו להשתתפות עשרות אלפים, אך השתתפו רק כמה אלפים", מודה ברכה. הקמתה של הרשימה המשותפת, אומר ברכה, צמצמה את מרחב הדיון הפוליטי ואת התחרות בין המפלגות, אבל מצד שני, פירוקה הגביר את הטינה נגד המפלגות. "המפלגות צריכות לחזק את נוכחותן בין האנשים, במיוחד לאור מציאותם של שופרות של הממסד המבקשים להרחיק את אנשים מעשייה פוליטית".

הצורך בבחירות ישירות

עו"ד חיידר טוען כי אחת הבעיות של ועדת המעקב היא שהיא השקיעה את רוב המאמצים שלה ב"אסטרטגיה של מחאה". היא גם נתנה לסכסוכים מפלגתיים ואישיים להשפיע עליה, מה שפגע בלגיטימיות שלה. "צריך לערוך בחינה רצינית של תפקידה של ועדת המעקב, מעמדה והמבנה שלה", אומר חיידר. "צריך להניע תהליך תכנון אסטרטגי מקיף, שיוביל להסכמה על פרויקט פוליטי פלסטיני מאוחד ומרכזי".

לדברי חיידר, "אין חולק על הצורך בגוף מנהיגות מייצג, מאוחד ולאומי, המשקף את כל הזרמים, אולם המצב הקיים מאופיין בהיעדר אמנה ומערכת ברורה של עקרונות בסיסיים המסדירים את עבודת הוועדה, תהליך קבלת ההחלטות בה ודרכי היישום".

אחת הבעיות, הוא טוען, היא שהציבור לא שותף במינוי החברים בוועדה, אף שחלקם הם חברי כנסת או ראשי רשויות. "יש צורך להקים מועצה עליונה להמונים הערבים שתיבחר בבחירה ישירה", אומר חיידר. שלב מוקדם, הוא טוען, הוא הקמת איגודים מקצועיים לאומיים ערביים נבחרים, שבתורם יתמכו ויחזקו את המועצה החדשה הנבחרת.

לא באים להפגנות. מאהל המחאה של ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי מול בית ראש הממשלה, באוקטובר 2019 (צילום: דוברות הרשימה המשותפת)

"קיומה של ועדת מעקב חזקה בראשות מנהיגות קולקטיבית ולאומית יכולה לעזור לנו לצאת מחלק ניכר שלנו מהמשברים שלנו ולהתמודד עם התוכניות של הימין הגזעני והפשיסטי", סיכם חיידר.

בל"ד קוראת כבר שנים לבחירות ישירות לוועדת המעקב. "תמיד דרשנו את זה", אומרת חוש-טאטור. "זה יהפוך את ועדת המעקב לגוף חזק כי הוא ייבחר ישירות על ידי האנשים ויקרב את ועדת המעקב אליהם. המפלגות מסוגלות להוביל את הפרויקט הזה. הרוב המכריע בחברה שלנו הצביע למפלגות (ערביות-לאומיות כמו חד"ש-תע"ל או בל"ד; ב"ז), האנשים אלה יצביעו לוועדת המעקב. יש כאן רוב לאומי שיכול להכריע ולבחור הנהגה לאומית מוסכמת".

ברכה לא דוחה על הסף את רעיון הבחירה הישירה ואומר כי מתקיימים דיונים על הנושא בתוך ועדת המעקב ובין ועדת המעקב לאישי ציבור, אבל גם מצביע על קשיים. "יש הרבה מכשולים לפתיחת (הוועדה) לבחירות", הוא אומר. "אם ועדת המעקב היא גוף לאומי, האם מותר לתומכי המפלגות הציוניות לבחור את ראשות ועדת המעקב? האם ישתתפו רשימות המבוססות על אזור, כת או משפחה? האם ההון יכריע את תוצאות הבחירות, ומי שיש לו יותר כסף ינצח?"

ברכה מזכיר שכל המימון לוועדת המעקב מגיע מהמפלגות. "זה מעייף וכואב, אבל יש כאלה שלא מבינים שבוועדת המעקב אין משכורות לאף אחד, לא ליו"ר ולא לאף אחד אחר", אומר ברכה. "כשצריכים משאבים כספיים לארגן הפגנה או לאירוע ספציפי, אנו מגייסים כספים לפי הצורך. רוח ההתנדבות חשובה מאוד, אבל גם רוח המיסוד חשובה ואנחנו עדיין רחוקים ממיסוד אמיתי".

הוא מספר כי בעבר הוקמה ועדה למימון, אבל "אחרי שהוציאו את התנועה האסלאמית מחוץ לחוק, החשבון נסגר, יחד עם התקציבים הצנועים שהיו בו, וזה בפקודות השב"כ כמובן".

ברכה סיים את דבריו באזהרה מפני חיזוק החדירה של גורמים עברייניים לרשויות מקומיות הערביות בבחירות באוקטובר הקרוב. "אנו מבקשים שתהיה מחויבות מלאה מצד המועמדים לעניין זה", אמר ברכה, "מספרם הקטן של ראשי הרשויות שהשתתפו בהפגנה שארגנו ראשי הרשויות בירושלים מעיד על פגם גדול לצערי".